סמואל סמית' (פוליטיקאי ממרילנד)

סמואל סמית'

לידה	27 ביולי 1752 קרלייל, פרובינציית פנסילבניה, אמריקה הבריטית
פטירה	22 באפריל 1839 (בגיל 86) בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית המפלגה הדמוקרטית
חבר בית הנבחרים של מרילנד 1790–1792 (כשנתיים)
בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה החמישי של מרילנד 4 במרץ 1793 – 3 במרץ 1803 (10 שנים) → ויליאם ואנס מארי ניקולס ר. מור ←
31 בינואר 1816 – 17 בדצמבר 1822 (6 שנים) → ניקולס ר. מור אייזק מק'קים ←
סנאטור מטעם מדינת מרילנד 4 במרץ 1803 – 3 במרץ 1815 (12 שנים) → ג'ון איגר הווארד רוברט הארפר ←
17 בדצמבר 1822 – 3 במרץ 1833 (10 שנים) → ויליאם פינקני ג'וזף קנט ←
הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית 2 בדצמבר 1805 – 6 בנובמבר 1808 (3 שנים) → ג'וזף אנדרסון סטיבן בראדלי ←
15 במאי 1828 – 11 בדצמבר 1831 (3 שנים) → נתניאל מייקון ליטלטון וולר טאזוול ←
ראש עיריית בולטימור ה־9 1835–1838 (כ־3 שנים)

סמואל סמית' (באנגלית: Samuel Smith‏; 27 ביולי 1752 – 22 באפריל 1839) היה סנאטור וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מרילנד, ראש עיריית בולטימור, וגנרל במיליציה של מרילנד. הוא היה אחיו הבכור של מזכיר המדינה רוברט סמית'.

סמית' כיהן פעמיים בתפקיד הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית, תחילה מ-1805 עד 1808 ומאוחר יותר מ-1828 עד 1831.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

גנרל סמואל סמית'

הסנאטור סמואל סמית'

סמית' נולד ב-27 ביולי 1752 בקרלייל שבפרובינציית פנסילבניה. סבו, שנקרא גם סמואל סמית' (1698–1784), נולד באירלנד והתיישב בפרובינציית מרילנד. בשנת 1759 עבר סמית' עם משפחתו לבולטימור. הוא למד באקדמיה פרטית, ועסק במסחר עד מלחמת העצמאות האמריקאית, אז שירת כקפטן, מייג'ור ולוטננט קולונל בצבא הקונטיננטלי.

לפני מלחמת העצמאות האמריקאית, כקפטן צעיר, נשלח לאנאפוליס כדי לעצור את המושל אדן ולהחרים את מסמכיו.

מלחמת העצמאות האמריקאית

ב־23 בספטמבר 1776, כשפילדלפיה – בירת המהפכה – עמדה בפני נפילה לידי הבריטים, שלח ג'ורג' וושינגטון את סמית', שכיהן אז כלוטננט קולונל ברגימנט מרילנד ה־4, בראש יחידה של הצבא הקונטיננטלי אל המבצר באי מאד שעל נהר דלאוור. כוחו מנה 200 חיילים, בתוספת מייג'ור רוברט באלארד מווירג'יניה, מייג'ור סיימון ת'אייר מרוד איילנד, וקפטן סמואל טריט מחיל התותחנים הקונטיננטלי. עם זאת, לפי מקור אחר, ת'אייר כלל לא הגיע למבצר מיפלין עד 19 באוקטובר. הכוח הקטן נאלץ להגיע למבצר במסלול עוקף, ובשלב האחרון של הדרך הועברו תגבורות מהעיירה רד בנק שבניו ג'רזי במעבר ימי תחת הגנת שייטת חיל הים של פנסילבניה בפיקודו של ג'ון הייזלווד. לבסוף נכנע המבצר לאחר שבועות של הפגזה בריטית כבדה ונטש את עמדתו. בתום שירותו במלחמה פנה סמית' לעסקי הספנות.

ב־1783 התקבל קולונל סמית' כחבר מייסד בחברת "סינסינטי של מרילנד". בהמשך כיהן כסגן הנשיא שלה (1804–1828) וכנשיאה (1828–1839), תפקיד בו החזיק עד מותו.

מלחמת 1812

במלחמת 1812 שירת סמית' כמייג'ור גנרל במיליציה של מרילנד, ועמד בראש מערך ההגנה של בולטימור בקרב בולטימור בספטמבר 1814. הניצחון האמריקאי בקרב יוחס בחלקו להכנותיו לקראת הפלישה הבריטית.

קריירה פוליטית

בין 1790 ל־1792 היה חבר בבית הנבחרים של מרילנד. בשנת 1794, בתקופת איום המלחמה עם צרפת, מונה לבריגדיר גנרל במיליציה של מרילנד ופקד על הכוח שגויס מטעם המדינה בדיכוי "מרד הוויסקי".

סמית' נכנס לפוליטיקה הארצית כשנבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית לקונגרס השלישי, בו כיהן מ־4 במרץ 1793 עד 3 במרץ 1803. בתקופה זו כיהן כיו"ר ועדת המסחר והתעשייה של בית הנבחרים (בקונגרסים החמישי עד השביעי). הוא היה אחד המתווכים המרכזיים בין המנהיג הפדרליסטי הצעיר ג'יימס אשטון בייארד השני מדלאוור ובין הנשיא הנבחר תומאס ג'פרסון, וסייע בהשגת ההצבעה המכריעה בבית הנבחרים שהבטיחה את בחירתו של ג'פרסון לנשיאות בשנת 1800.

בשנת 1802 נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, נבחר מחדש ב־1808, וכיהן בו מ־4 במרץ 1803 עד 3 במרץ 1815. בתקופת כהונתו החזיק בתפקיד הנשיא הזמני של הסנאט בקונגרסים התשיעי והעשירי.

ב־31 בינואר 1816 נבחר שוב לבית הנבחרים לקונגרס ה־14 כדי למלא את מקומו של ניקולס ר. מור שהתפטר, ובהמשך נבחר שוב לקונגרסים ה־15, ה־16 וה־17. בתפקידו שם היה יו"ר ועדת ההוצאות במחלקת האוצר (הקונגרס ה-14), וחבר בוועדת הדרכים והאמצעים (הקונגרסים 15–17).

ב־17 בדצמבר 1822 התפטר מבית הנבחרים לאחר שנבחר שוב לסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית כדי למלא את מקומו של ויליאם פינקני שנפטר. באביב 1824 אף זכה בקול אחד בוועידה של המפלגה הדמוקרטית־רפובליקנית כמועמד אפשרי לתפקיד סגן הנשיא.

ב־1828 כיהן כסגן הנשיא של "החברה הקולוניזציונית של מרילנד", בה שימש כנשיא צ'ארלס קארול מקרולטון, אחד מחותמי הכרזת העצמאות. הארגון היה שלוחה של החברה הקולוניזציונית האמריקאית, שפעלה להשיב אפרו-אמריקאים לחיים חופשיים באפריקה, בעיקר בליבריה.

סמית' כיהן שוב כנשיא הזמני של הסנאט בקונגרסים ה־20 וה־21, ועמד בראש ועדת הכספים (בקונגרס ה־18 ובקונגרסים 20–22). הוא נבחר מחדש לסנאט ב־1826 וכיהן בו עד 3 במרץ 1833. שנתיים אחר כך, ב־1835, נבחר לראש עיריית בולטימור, תפקיד בו החזיק עד 1838, אז פרש מהחיים הציבוריים.

מותו

סמית' מת בבולטימור ב-22 באפריל 1839, ונקבר בבית הקברות של וסטמינסטר העתיקה בבולטימור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמואל סמית' בוויקישיתוף

• סמואל סמית', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• סמואל סמית' באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סמואל סמית' (פוליטיקאי ממרילנד)42604913Q381600