אדוארד לויד

אדוארד לויד

לידה	מחוז טלבוט, מרילנד, המושבות המאוחדות
פטירה	אנאפוליס, מרילנד, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית דמוקרטיה ג'קסונית
חבר בית הנבחרים של מרילנד 1800–1805 (כ־5 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השביעי של מרילנד 3 בדצמבר 1806 – 3 במרץ 1809 (שנתיים) → ג'וזף הופר ניקולסון ג'ון בראון ←
מושל מרילנד ה־13 9 ביוני 1809 – 16 בנובמבר 1811 (שנתיים) → רוברט רייט רוברט בואי ←
סנאטור מטעם מדינת מרילנד 4 במרץ 1819 – 14 בינואר 1826 (6 שנים) → רוברט הנרי גולדסבורו אזקיאל צ'יימברס ←
חבר הסנאט של מרילנד 1826–1831 (כ־5 שנים)

אדוארד לויד החמישי (באנגלית: Edward Lloyd V‏; 22 ביולי 1779 – 2 ביוני 1834) היה פוליטיקאי אמריקאי ובעל עבדים. הוא כיהן כמושל מרילנד ה־13 בשנים 1809–1811, וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מרילנד בין 1819 ל־1826. קודם לכן כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השביעי של מרילנד בשנים 1807–1809. העבד המשוחרר והאקטיביסט פרדריק דאגלס תיאר בספרו את חייהם של העבדים שנאלצו לעבוד במטעיו של לויד.

ביוגרפיה

לויד נולד בשנת -22 ביולי 1779 באחוזת "Wye House" שבמחוז טלבוט, מרילנד. הוא השתייך למשפחת "לוידס מווַוי", משפחה בולטת בחוף המזרחי של מרילנד שהתגוררה במחוז מאז המאה ה-17. אביו, אדוארד לויד הרביעי , היה חבר הקונגרס הקונטיננטלי, ואמו, אליזבת טיילו, הייתה בתו של ג'ון טיילו השני, בעל האחוזה Mount Airy. את חינוכו המוקדם קיבל ממורים פרטיים.

בין 1800 ל־1805 כיהן כחבר בבית הנבחרים של מרילנד. בשנת 1806 נבחר לכהן בבית הנבחרים של ארצות הברית במהלך הקונגרס התשיעי במקומו של ג'וזף הופר ניקולסון שהתפטר, ונבחר מחדש לקונגרס העשירי. הוא כיהן שם מ־3 בדצמבר 1806 ועד 3 במרץ 1809. בשנת 1808 נבחר למושל מרילנד, וכיהן בתפקיד זה מ־1809 עד 1811.

במהלך כהונתו כמושל, החליף לויד איל מרינו תמורת כלב מסוג ניופאונדלנד בשם "סיילור", שהתפרסם ביכולותיו המרשימות בציד ברווזים במים. הכלב הורבע עם כלבי ציד אחרים באחוזתו של לויד, וממנו התפתח קו הכלבים הידוע כיום כ־Chesapeake Bay Retriever.

בהמשך מונה לדרגת לוטננט קולונל ברגימנט התשיעי של מיליציית מרילנד, וכיהן גם כחבר הסנאט של מרילנד בשנים 1811–1815. בשנת 1819 נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית (ולאחר מכן השתייך לזרמים פוליטיים שונים – הרפובליקנים של קרופורד ולאחר מכן ג'קסוניאנים). הוא נבחר מחדש בשנת 1825 וכיהן מ־4 במרץ 1819 ועד שהתפטר ב־14 בינואר 1826. בתקופת כהונתו היה יו"ר ועדת מחוז קולומביה (בקונגרסים ה־18 וה־19).

לאחר התפטרותו מהסנאט חזר לבית הנבחרים של מרילנד, וכיהן שם בשנים 1826–1831, כולל כנשיא הסנאט המדינתי בשנת 1826. לויד נפטר באנאפוליס ב־2 ביוני 1834, ונקבר בחלקת המשפחה ב־Wye House ליד העיר איסטון.

תיאורו של פרדריק דאגלס

לויד היה בעל עבדים מרכזי ותומך נלהב במוסד העבדות לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו. בשנת 1832 החזיק ברשותו 468 עבדים.

פרדריק דאגלס, מנהיג אפרו־אמריקאי ומראשי תנועת ביטול העבדות, אשר גדל כעבד באחת מאחוזותיו של לויד, כתב עליו בספרו האוטוביוגרפי משנת 1845, "פרדריק דאגלס, עבד אמריקני, סיפור חייו". בספר תיאר את מעשי האכזריות שביצעו המפקחים של לויד, וכן את יחסו העריצי של לויד עצמו לעבדיו.

כך כתב דאגלס:

לכל תלונה, לא משנה כמה תהיה מוצדקת, לא היה העבד רשאי להשיב במילה. קולונל לויד לא היה מוכן לשמוע כל סתירה מעבד. כאשר דיבר, היה על העבד לעמוד, להקשיב ולרעוד – וכך בדיוק היה. ראיתי את קולונל לויד גורם לזקן ברני, גבר כבן חמישים או שישים, לחשוף את ראשו הקרח, לכרוע על האדמה הקרה והלחה, ולקבל על כתפיו החשופות והשחוקות מעבודה למעלה משלושים מלקות ברצף.

קישורים חיצוניים

• אדוארד לויד באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• אדוארד לויד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אדוארד לויד41956050Q537226