ארתור גורמן

ארתור גורמן

לידה	וודסטוק, מרילנד, ארצות הברית
פטירה	וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
חבר בית הנבחרים של מרילנד 1872–1874 (כשנתיים)
חבר הסנאט של מרילנד 1875–1881 (כ־6 שנים)
סנאטור מטעם מדינת מרילנד 4 במרץ 1881 – 3 במרץ 1899 (18 שנים) → ויליאם פינקני וייט לואיס מקומאס ←
4 במרץ 1903 – 4 ביוני 1906 (3 שנים) → ג'ורג' ולינגטון ויליאם פינקני וייט ←
מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט של ארצות הברית 3 במאי 1890 – אפריל 1898 (כ־7 שנים) → ג'יימס בק דייוויד טארפי ←
4 במרץ 1903 – 4 ביוני 1906 (3 שנים) → ג'יימס קימברו ג'ונס ג'. ק. ס. בלקבורן ←

ארתור פיו גורמן (באנגלית: Arthur Pue Gorman‏; 11 במרץ 1839 – 4 ביוני 1906) היה פוליטיקאי אמריקאי. הוא הנהיג יחד עם אייזק פרימן רייזין את "ארגון גורמן–רייזין", ששלט במפלגה הדמוקרטית במרילנד משלהי שנות ה-70 של המאה ה-19 ועד מותו בשנת 1906. גורמן כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מרילנד בשנים 1881–1899 ושוב בין 1903 ועד מותו. הוא היה מנהיג בולט בסיעת "הדמוקרטים הבורבונים" במפלגה הדמוקרטית. גורמן היה יושב ראש הוועדה הדמוקרטית הלאומית במהלך מסע הבחירות של גרובר קליבלנד לנשיאות ב־1884, והוא נחשב לאחראי המרכזי לניצחונו של קליבלנד. בשנת 1952 תיאר ה־Baltimore Sun את גורמן כ"בדמות הפוליטית החזקה ביותר שמרילנד ידעה מעודה".

כצעיר, היה לגורמן גם תפקיד מרכזי בהתפתחות המוקדמת של הבייסבול בוושינגטון די. סי. הוא היה אחד ממייסדי קבוצת "וושינגטון נשיונאלס" המקורית של איגוד הבייסבול הלאומי – הקבוצה האמריקנית הראשונה – וכבר בשנת 1864 נחשב לאחד מכוכבי הספורט הלאומיים. בהמשך חייו היה חבר בוועדת מילס שחקרה את מקורות המשחק.

ביוגרפיה

ראשית חייו

גורמן נולד ב־11 במרץ 1839 בוודסטוק שבמרילנד. אביו, פיטר גורמן, היה קבלן בנייה; אמו הייתה אליזבת א. גורמן לבית בראון. שמו הפרטי "ארתור פיו" ניתן לו על שם רופא המשפחה, ד"ר ארתור פיו. הוא היה הבכור בין חמישה ילדים, בהם גם אחיו ויליאם.

סבו מצד אביו, ג'ון, היגר מאירלנד לארצות הברית בערך בשנת 1794, תחילה התיישב בהאריסברג שבפנסילבניה, ולאחר מכן עבר לאזור בולטימור.

בשנת 1845 בערך עברה משפחת גורמן למחוז הווארד, מרילנד, שם רכש האב חווה בשטח של 150 אקרים (כ־61 הקטרים) כמה קילומטרים מהעיירה לורל. ארתור למד בבתי הספר הציבוריים של מחוז הווארד, ובמשך שנה אחת לפחות שכר אביו מורה פרטי שלימד אותו ותלמידים נוספים מהשכונה.

בשנת 1850, בגיל 11, ניצל אביו את קשריו עם חברי הקונגרס ממרילנד ויליאם ט. המילטון ואדוארד המונד , כדי למנות את ארתור לעוזר בסנאט של ארצות הברית. בתקופה זו התיידד עם הסנאטור הבולט מאילינוי, סטיבן דאגלס, ואף שימש כמזכירו הפרטי. מקורות מסוימים טוענים שגורמן ליווה את דאגלס גם בעימותים המפורסמים מול אברהם לינקולן בשנת 1858, אם כי הביוגרף ג'ון ר. למברט מפקפק בכך. גורמן המשיך לעבוד בסנאט לאורך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19 בתפקידים שונים: שליח, עוזר שוער, ועוזר מנהל הדואר. בשנת 1866 מונה למנהל הדואר של הסנאט. תפקידים אלה הקנו לו היכרות עמוקה עם כללי הנוהל הפרלמנטריים – ידע שבו השתמש רבות בקריירה הפוליטית שלו.

במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית היה גורמן דמוקרטי תומך האיחוד. בספטמבר 1866, כאשר הרפובליקנים שלטו בסנאט, הוא הודח מתפקיד מנהל הדואר בשל תמיכתו במדיניות השיקום של הנשיא אנדרו ג'ונסון. ג'ונסון מצדו מיהר למנותו כגובה מס פנימי במחוז הקונגרס החמישי של מרילנד.

בייסבול

בשנת 1859, בגיל עשרים, היה גורמן לאחד ממייסדי קבוצת וושינגטון נשיונאלס – הקבוצה המקצוענית הראשונה בבייסבול האמריקני. עד סוף תקופת מלחמת האזרחים כבר נחשב לכוכב בולט.

לפי עדויות בני התקופה, שיחק גורמן בעיקר כ"Left Fielder" (שחקן שדה שמאלי), אך לעיתים קרובות החליף גם בעמדות אחרות, כולל מגיש (Pitcher) ותופס (Catcher).

ב־1867 הוביל את ה"נשיונאלס" למסע משחקים מערבה, שבו ניצחו את כל קבוצות המערב התיכון למעט ברוקפורד, אילינוי, שם שיחק המגיש המפורסם אלברט ספולדינג. באותה שנה נבחר גורמן לנשיא איגוד שחקני הבייסבול הלאומי (National Association of Base Ball Players) לתקופה של שנה.

ב־1891, במסגרת התרחבות ליגת הבייסבול הלאומית, הוקמה בוושינגטון קבוצת בייסבול חדשה שנקראה תחילה וושינגטון סטייטסמן, אך שינתה את שמה ל"סנאטורס" לכבוד גורמן. הקבוצה התפרקה ב־1899, אולם קבוצות נוספות בוושינגטון אימצו את השם "סנאטורס" עד 1971. בפברואר 1903 ניסה גורמן, יחד עם חתנו וילטון למברט, לרכוש את קבוצת ה"סנאטורס", אך ניסיון זה נכשל.

ראשית הקריירה הפוליטית

בשנת 1869 נבחר גורמן לבית הנבחרים של מרילנד, שם כיהן עד 1875. בתקופה זו כיהן גם כיושב ראש הבית למשך מושב אחד.

גורמן היה קשור בקשר הדוק למנהיג הפוליטי מבולטימור, אייזק פרימן רייזין, ותמך בבחירת ויליאם פינקני וייט למושל בשנת 1871. בתמורה, מינה וייט את גורמן למנהל תעלת C&O‏ (Chesapeake & Ohio Canal).

בשנת 1875 נבחר גורמן לסנאט של מדינת מרילנד, בו כיהן עד 1881.

חבר הסנאט של ארצות הברית

בשנת 1880 נבחר גורמן על ידי בית המחוקקים של מרילנד לסנאט של ארצות הברית. הוא הפך במהרה למנהיג סיעת "הדמוקרטים הבורבונים" (פלג שמרני בתוך המפלגה הדמוקרטית).

העיתון הניו יורק טיימס דיווח כי הבחירות למחוקקים הושפעו מקבוצות גדולות של "Ward rounders" – בריונים פוליטיים – שירו ופצעו בוחרים שחורים רפובליקנים בקלפיות של מחוז הווארד.

בשנת 1884 מונה גורמן ליו"ר הוועדה הדמוקרטית הלאומית, ושימש כמנהל הקמפיין לנשיאות של המועמד הדמוקרטי גרובר קליבלנד. קליבלנד התמודד מול הרפובליקני ג'יימס בליין, והמערכה הייתה צמודה, יצרית ושלילית במיוחד.

בליין ניסה למשוך את קולות המהגרים הקתולים מאירלנד, ואף פרסם כי אמו הייתה קתולית. ב־29 באוקטובר 1884 השתתף בליין בפגישה עם אנשי כמורה פרוטסטנטים בניו יורק. אחד מהם, הכומר סמואל ד. ברצ'רד, נאם נאום פתיחה שבו גינה את המפלגה הדמוקרטית כ"מפלגת רום, רומאיות ומרד" ("Rum, Romanism and Rebellion") – אמירה שנחשבה להתקפה אנטי קתולית בוטה. בליין, שהיה עייף, לא שמע או לא תיקן את ההערה בדבריו.

גורמן, שפעל ממטה המפלגה הדמוקרטית בניו יורק, שלח כתב־סטנוגרף כדי לסקר את הפגישה. לאחר שלמד מה אמר ברצ'רד, זיהה גורמן מיד את חשיבות האמירה ונכנס לפעולה. בתוך שעות אחדות הוצפו ערים בעלות אוכלוסייה קתולית גדולה בפוסטרים ועלוני תעמולה שעליהם האותיות "R.R.R.", ונשלחו דיווחים לעיתונים בכל רחבי המדינה. בליין ניסה לפרסם הבהרה, אך הנזק כבר נעשה. תוצאות הבחירות ב־4 בנובמבר הוכרעו במדינת ניו יורק, שבה קליבלנד ניצח בהפרש של 1,149 קולות בלבד (0.1% מסך הקולות). ניהולו של גורמן את קמפיין קליבלנד, ובכלל זה פרשת "Rum, Romanism and Rebellion", הוכר באופן רחב כגורם המכריע שהבטיח את ניצחונו של קליבלנד.

בין 1890 ל־1898 שימש גורמן כיו"ר הסיעה הדמוקרטית בסנאט. הוא עמד בראש ועדת ההדפסה (Printing Committee) בקונגרס ה־53, ובוועדת תביעות קרקע פרטיות בקונגרס ה־55.

גורמן מילא תפקיד מרכזי בחקיקה כלכלית ומיסוי מכסים, ובמיוחד בחוק המכסים של וילסון־גורמן משנת 1894. חוק זה הפחית בהצלחה את המכסים שהוגדלו בחוק מקינלי משנת 1890, אך גם מנע את מאמצי הנשיא קליבלנד להנהיג סחר חופשי כמעט מלא.

גורמן נבחר מחדש פעמיים, ב־1886 וב־1892, אך הובס בבחירות 1898 על ידי לואיס א. מק'קומס. לאחר ההפסד חזר והתמודד על מושב הסנאט השני של מרילנד, וב־1902 נבחר שוב על ידי בית המחוקקים.

עם שובו לסנאט בשנת 1903, נבחר פעם נוספת ליו"ר הסיעה הדמוקרטית, תפקיד בו כיהן עד מותו ב־1906.

ב־1892 וב־1904 שקל גורמן להתמודד בעצמו לנשיאות ארצות הברית, אך פרש בשלב מוקדם.

פוליטיקה גזעית

בשנת 1889 הצהיר גורמן כי מטרתו להבדיל את מפלגתו מהקואליציה הגוברת של רפובליקנים ודמוקרטים עצמאיים ממוצא מעורב. הוא צוטט כאומר: ”החלטנו שממשל זה נוצר על ידי גברים לבנים ויוסמך להישלט על ידי גברים לבנים כל עוד הרפובליקה תתקיים.”

בשנותיו האחרונות הוביל גורמן ניסיון מצד הדמוקרטים לשלול את זכות ההצבעה מהאזרחים השחורים במרילנד, שנהגו להצביע לרפובליקנים. החקיקה עברה בקלות בסנאט המדינתי (שנשלט על ידי הדמוקרטים) בתחילת 1904, אך המושל אדווין וורפילד לא חתם עליה והיא נדחתה במשאל עם בשנת 1905.

חיים אישיים ומשפחתו

גורמן נישא לאלמנה האנה ט. "האטי" דונאגן ב־28 במרץ 1867. היא נולדה בערך בשנת 1836 ברדינג, פנסילבניה, בתו של ג'ורג' פ. דונאגן. נישואיה הראשונים, בערך בשנת 1853, היו לאלכסנדר ג'ורדן סוורץ, ששימש כראש עיריית רדינג לתקופת כהונה אחת, ולאחר מכן עבד בוושינגטון הבירה ונפטר בערך בשנת 1864.

גורמן שימש כדירקטור ובהמשך כנשיא של חברת תעלת צ'ספיק ואוהיו; התעלה השתרעה לאורך הגדה הצפונית של נהר הפוטומק, מג'ורג'טאון שמעל וושינגטון הבירה ועד קמברלנד, מרילנד.

לזוג גורמן נולדו חמש בנות ובן אחד: אדה, האדי, גרייס, אן אליזבת' ("בסי"), מרי וארתור פ' הבן. בשנת 1890 נמלטו אשתו של גורמן ובתם גרייס משריפה שפרצה בביתם בלורל, שנקרא "פיירוויו"; בשנה שלאחר מכן נבנה במקומו בית חדש בסגנון "קווין אן".

חתנו של גורמן, סטיבן וורפילד גמבריל , כיהן כחבר בית הנבחרים של מרילנד, כחבר הסנאט של מרילנד, ולבסוף כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית.

מותו

גורמן כיהן כסנאטור עד מותו מהתקף לב בוושינגטון הבירה, ב־4 ביוני 1906. הוא סבל מבעיות בקיבה ולא עזב את ביתו מאז אמצע ינואר. הוא נקבר בבית העלמין "אוק היל" בוושינגטון. רעייתו חלתה זמן קצר לאחר מותו ונפטרה ב־21 ביוני 1910.

הנצחתו

העיירה גורמן במרילנד והעיירה גורמניה בווירג'יניה המערבית נקראות על שמו, וכן "דרך גורמן" בצפון לורל. בית ספר יסודי סמוך לכביש זה נקרא "גורמן קרוסינג".

ספינת התיקונים של הצי האמריקני USS Tutuila נקראה בתחילה SS Arthur P. Gorman באוגוסט 1943.

בשנת 2000 הוצע לקרוא לשכונה חדשה בעיר קולומביה שבמרילנד, בשם "הבטחת גורמן", אולם השם בוטל לאחר שנשקלה מעורבותו של גורמן בשלילת זכויות הצבעה מאפרו-אמריקאים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארתור גורמן בוויקישיתוף

• ארתור גורמן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• ארתור גורמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ארתור גורמן41955995Q371148