הרברט או'קונור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרברט או'וקונור
Herbert O'Conor
לידה 17 בנובמבר 1896
בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
פטירה 4 במרץ 1960 (בגיל 63)
בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
שם מלא הרברט רומולוס או'קונור
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת לויולה מרילנד
אוניברסיטת מרילנד בבולטימור
עיסוק פוליטיקאי, משפטן
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג יוג'ינה ביירנס (1920–1960)
סנאטור מטעם מדינת מרילנד
3 בינואר 19473 בינואר 1953
(6 שנים)
יו"ר אגודת המושלים הלאומית
21 ביוני 194220 ביוני 1943
(0 שנים)
→ הרולד סטאסן
מושל מרילנד ה־51
11 בינואר 19393 בינואר 1947
(8 שנים)
→ הארי נייס
ויליאם פרסטון ליין ←
התובע הכללי של מרילנד
9 בינואר 193511 בינואר 1939
(4 שנים)
תחת המושל הארי נייס
→ ויליאם פרסטון ליין
ויליאם וולש ←

הרברט רומולוס או'קונוראנגלית: Herbert Romulus O'Conor; 17 בנובמבר 18964 במרץ 1960) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי שכיהן כמושל ה-51 של מדינת מרילנד בין השנים 1939–1947, ולאחר מכן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינה זו מ-1947 עד 1953. או'קונור, חבר המפלגה הדמוקרטית, כיהן במהלך כהונתו כמושל כיושב ראש אגודת המושלים הלאומית.

ראשית חייו

או'קונור נולד בבולטימור שבמרילנד, בנם של ג'יימס פ. א. או'קונור ומרי אן (גאלווין) או'קונור. את התואר הראשון שלו השלים במכללת לויולה (אוניברסיטת לויולה מרילנד דהיום), ולאחר מכן השלים לימודי משפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מרילנד בבולטימור בשנת 1920[1]. בתקופת לימודיו שימש ככתב בעיתון "בולטימור סאן" וב"בולטימור איבנינג סאן" (Baltimore Evening Sun) בין השנים 1919–1920. ב-24 בנובמבר 1920 נשא לאישה את מרי יוג'יניה ביירנס (1971-1896), ולהם נולדו חמישה ילדים.

תחילת דרכו הציבורית

בשנים 1922-1921 כיהן או'קונור כסגן התובע המדינתי של מרילנד בבולטימור. בשנת 1923 נבחר לתובע העירוני של בולטימור, תפקיד שמילא עד שנבחר לתובע הכללי של מרילנד ב-1934. בשנת 1937 היה חבר באיגוד הלאומי של התובעים הכלליים של מדינות ארצות הברית. במהלך כהונתו נספתה מזכירתו האישית, קמילה קונרוי, בשריפה שפרצה על אוניית הקו האוקיינית "SS Morro Castle" בשנת 1934, ואו'קונור היה זה שזיהה את גופתה, שנמצאה צפה בחופי ניו ג'רזי.

מושל מרילנד

בנובמבר 1938 נבחר או'קונור למושל מרילנד לאחר שניצח את המושל הרפובליקני המכהן הארי נייס. בכך הפך לנוצרי הקתולי הראשון ממוצא אירי המכהן בתפקיד זה. בתקופת כהונתו ייסד את מועצת ההגנה של מרילנד בזמן מלחמת העולם השנייה. או'קונור פעל לשיפור מערכת התחבורה במדינה, יזם את הקמתם של גשרים חדשים מעל נהרות הססקואנה והפוטומק, וכיהן בתפקידים שונים ובהם יו"ר אגודת המושלים הלאומית בין 1942–1943 ונשיא מועצת ממשלות המדינות במהלך 1943. לקראת סיום מלחמת העולם השנייה ניסה להקל על השפעותיה הכלכליות, ולראיה ייסד את "הוועדה לשיקום ולפיתוח לאחר המלחמה" במרילנד. הוא יזם גם רפורמות לשיפור מערכת הבריאות במרילנד[2].

בסנאט של ארצות הברית

לאחר שתי כהונות כמושל, החליט או'קונור בשנת 1946 להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית, שהיה שאיפה פוליטית אישית שלו. הוא התמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית מול הסנאטור המכהן ג'ורג' רדקליף, וניצח בקלות. בבחירות הכלליות שלאחר מכן הצליח בקושי לגבור על יריבו מועמד המפלגה הרפובליקנית ד. ג'ון מרקי, בבחירות צמודות ושנויות במחלוקת. או'קונור זכה בבבחירות בהפרש של כ-1,600 קולות מתוך כמעט 460 אלף קולות שנספרו.

כסנאטור, זיהה עצמו או'קונור עם מאבק בחתרנות קומוניסטית, ובכלל זה כאלה שהואשמו בנטיות קומוניסטיות במזכירות האומות המאוחדות. כאשר הסנאטור אסטס קיפובר מטנסי ויתר על ראשות ועדת החקירה של הסנאט לענייני פשיעה, או'קונור היה זה שירש אותו בתפקיד זה. הוא שלח חוקרים מטעם הוועדה לפלורידה, לקנטקי, לניו ג'רזי ולמרילנד כדי לאסוף ראיות לפעילויות קומוניסטיות, שהוצגו לאחר מכן בשימועי הוועדה. אחת מתוצאות החקירה על תנאי הפשיעה במרילנד הייתה פיטוריו של לוטננט שעמד בראש היחידה לעברות מוסר במשטרת בולטימור[2].

או'קונור, כמי שקידם בקנאות את האינטרסים של מרילנד, התנגד להקמת נתיב המים סנט לורנס כמו גם לפיתוח נמל תעופה שני בווירג'יניה שישרת את וושינגטון הבירה. שני מיזמים אלה אושרו רק לאחר שעזב את תפקידו[2].

אוקונור כיהן כהונה אחת בלבד בסנאט. בעקבות התנגדותו העקרונית למדיניותו של נשיא ארצות הברית הארי טרומן בנושאי ביטחון לאומי, צמצום המגזר הציבורי והתחזקות ההתנגדות האישית אליו בקרב מנהיגי המפלגה הדמוקרטית במרילנד – החליט שלא להתמודד שוב בשנת 1952.

בערוב ימיו ומותו

לאחר שפרש מן הסנאט בינואר 1953, עסק בעריכת דין והמשיך במערכה האישית שלו נגד הקומוניזם. בשנת 1955, למשל, נבחר על ידי לשכת עורכי הדין האמריקאית לנסוע לבירת פלורידה טלהסי במטרה לייצג את עמדת הלשכה נגד עורכי דין שהסתמכו על התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית בחקירות על קשריהם הקומוניסטיים לכאורה. בנוסף הוא עבד כיועץ אסטרטגי לעיריית בולטימור וכיועץ משפטי של מכון צי הסוחר האמריקאי, מה שהשאיר אותו בוושינגטון בערוב ימיו.

הוא נפטר ב-4 במרץ 1960 בבולטימור.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרברט או'קונור בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הרברט או'קונור41955979Q880645