שומר (ארץ)
ארץ שוּמֶר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית. לדעת החוקרים, התרבות השומרית היא אחת התרבויות הראשונות בתולדות האנושות. לפי ההנחה המקובלת, ראשיתה של תרבות זו בראשית תקופת הברונזה. שומר הייתה מחולקת בין ערי-מדינה שנלחמו באופן תדיר זו עם זו.
לתרבות זו מיוחסות כל ההתחלות של ציוויליזציה מתקדמת שעתידות היו לשמש כבסיס לתרבות האירו-אסיאתית: המצאת הגלגל, כתב היתדות, מדע, בתי משפט ועוד. תרבות זאת זוהתה לראשונה בשנת 1869 על ידי הצרפתי ז'יל אופרט שחקר לוחות בכתב יתדות. הוא קרא לתרבות שומר[1].
רקע
בראשית תקופת הברונזה הופיעה תרבות המאופיינת בקרמיקה פשוטה ושימושית המיוצרת בכמויות גדולות, ביישובים עירוניים גדולים עם מבנים מונומנטליים ובמערכות השקיה מורכבות. שרידי התרבות התגלו ראשונה בוורכה (warka) היא אורוכ העתיקה (ארך בתנ"ך). המונח "שומרי" שניתן למתיישבים החדשים הוא כינוי המופיע לראשונה אצל האכדים. יש חוקרים הטוענים שהשומרים כינו את עצמם "שחורי הראש" (בשומרית: סא-גי-גא (במצרים כונתה הארץ: סינגר ומכאן בעברית: שנער), ואת ארצם "ארץ האדונים-האזרחים" (בשומרית: ki-en-gir). השומרים היו עם לא-שמי. השפה השומרית היא מיוחדת ואינה דומה לשפות אחרות. יש מספר השערות לגבי מוצאם. השערה אחת היא שהם עם של דייגים ששכן לחופי המפרץ הפרסי (מכאן החשיבות הדתית שהם מייחסים לדילמון (כנראה האי בחריין)[2]. הם הגיעו לדרום מסופוטמיה כמתיישבים בתקופה של עליית מי המפרץ. באותה תקופה הייתה עלייה של פני הים של למעלה משלושה מטר וקו החוף של המפרץ הפרסי היה כ-200 ק"מ צפונית מערבית מקו החוף היום. השערה שנייה היא שהשומרים הגיעו למסופוטמיה מאסיה התיכונה דרך אזור איראן של היום[3].
היסטוריה
תקופת ההתפתחות הגדולה של אורוכ הייתה בראשית תקופת הברונזה. (תקופה הידועה בשם הארכאולוגי אורוכ IV). בתקופה זו הוקם מתחם המקדש הגדול של האלילה איננה באורוכ והופיעו לראשונה לוחות כתובים. בתקופה זו חלו שינויים טכנולוגיים ושינויים גדולים בארגון החברתי. השינויים היו בתכנון ובנייה של מערכות השקיה מורכבות, שיטות ומכשירים לחרישה וזריעה, שימוש בשעורה עם שש שורות זרעים (במקום שתיים) והנהגת מחזור זרעים, המצאת הגלגל ושימושו באובניים לייצור כלי חרס ובעגלות להובלת משאות ובני אדם, הרחבת הביות של החמור והשימוש בו כאמצעי להובלת משא, הקמת ארגונים גדולים ומורכבים ובהם התמחות גדולה בפעילות הכלכלית, השימוש ביחידות נפח של שעורה כאמצעי תשלום אוניברסלי והמצאת הכתב וחותם הגליל כאמצעי תקשורת בארגונים המורכבים. הגידול העצום בפריון הביא לשינוי דרמטי בהתיישבות. החל תהליך מואץ של התיישבות עירונית בדרום מסופוטמיה סביב שני מרכזים. כיש וניפור בצפון האזור השומרי ואור וארידו בדרום. ההתיישבות העירונית מכונה על ידי החוקרים - "המהפכה העירונית". העיר אורוכ גדלה והגיע ל 80,000-50,000 תושבים ושטחה היה כ־600 הקטאר (כ-6 ק"מ רבועים) מבוצרים. הארגונים הגדולים היו סביב ה"מקדש" והארמון. בארגונים הכלכליים הייתה חלוקה לארגוני משנה בהתאם לפעילות הכלכלית: חקלאות, מלאכה, מסחר ושירותים. הייתה היררכיה והעובדים תוגמלו בשכר בהתאם למעמדם בארגון. השומרים הקימו גם ארגונים פוליטיים של אספות עם, מועצות זקנים ומלכים שהיו אחראיים על המערכות הדתיות והביטחוניות. שרידים של התיישבות של תושבים מתקופת אורוכ מופיעים בדרכי המסחר ברחבי המזרח התיכון דבר המרמז על פעילות מסחרית נרחבת.
בין השנים 3200 - 2900 לפנה"ס, מופיע שינוי בקרמיקה ומופיעים לוחות כתובים של תרבות חדשה. התרבות נקראת ג'מדט נאסר על שם המקום בו נתגלו הממצאים הארכאולוגיים (נקראת גם אורוכ III). התרבות הייתה המשך של תרבות אורוכ. הלוחות כללו דינים וחשבונות על הייצור והחלוקה של התוצרת לעובדים בארגונים הכלכליים. באזור נוסדו מרכזים נוספים של התרבות השומרית. העיר כיש שעל פי המיתולוגיה השומרית הייתה העיר השומרית הראשונה בה נוסדה המלוכה ולאחר מכן הערים (מצפון מערב לדרום מזרח) ניפור, איסין, שוּרפַֹכ, אומָה, לַגַש, לַרסָה, אור, ארידו. לאחר תקופת ג'מדת נאסר מתחילה תקופה ארוכה של ערים-ממלכות סביב הערים המרכזיות בשומר. התקופה נמשכת עד שנת 2330 לפנה"ס בה מוקמת האימפריה האכדית של סרגון מאכד. התקופה נקראת "תקופת השושלות הקדומות" (Early Dynastic Period - ED). נהוג להתייחס לתקופה כתקופה אחת מבחינה פוליטית וחברתית ולחלק אותה לתקופות משנה לפי היחידות הפוליטיות הבולטות בכל תקופה. שלטונן של ערי הממלכה השתרע על האזורים הסמוכים. ויש עדויות בכתב על סכסוכים בין הערים, ולעיתים הגיע מלך אחת הערים לשליטה והגמוניה על כל ארץ שומר.
ב-2330 לפנה"ס בקירוב השתלט סרגון על ממלכת כיש. הוא בנה עיר בירה חדשה בשם אכד (ליד בגדד של היום). הקים צבא חזק וכבש אזורים נרחבים במזרח התיכון מהרי הלבנון של היום עד דרום מערב איראן של היום. הוא בנה מערכת שלטונית חדשה שכללה שליטים מקומיים כמושלי אזורים. הוא השתלט על המערכות הדתיות על ידי מינוי של קרובי משפחה ככהנים ראשיים. הוא היה ממוצא שמי והפך את השפה האכדית לשפת הממלכה. השפה השומרית שימשה כשפה טיקסית דתית ושפה ספרותית. סרגון קרא לעצמו "מלך שומר ואכד". האימפריה שלו התמוטטה לאחר מאתיים שנה.
בסביבות 2100 לפנה"ס, יסד אור-נמו את השושלת השלישית של אור. מלכי אור 3 שלטו על אזור נרחב והקימו אימפריה שכללה את האזור מדרום סוריה של היום עד דרום איראן של היום. הם המשיכו לקרוא לעצמם "מלכי שומר ואכד" כמו סרגון. הוקמה מערכת שלטונית מרכזית מורכבת שכללה מערכת מיסוי מקיפה על כל האזורים. הם חידשו את השימוש בשפה השומרית כשפת הממלכה. לאחר חורבן אור, המשיכה השליטה השומרית באזור להתקיים בערים איסין ולרסה. שליטה זו הסתיימה עם כיבוש הערים במאה ה-18 לפנה"ס על ידי חמורבי מלך בבל. חמורבי המשיך לקיים את התואר מלך שומר ואכד. התרבות השומרית נטמעה בתרבויות של אכד ובבל ונעלמה.
חלוקה כרונולוגית
- תקופת השושלות הקדומות
- תקופת השושלות הקדומה 1
- תקופת השושלות הקדומה 2
- תקופת השושלות הקדומה 3א'
- תקופת השושלות הקדומה 3ב'
- האימפריה האכדית
- התקופה הגותית
- תרבות אור 3
תרבות עובייד
ערך מורחב – תרבות עובייד
התרבות נקראת על שם אתר תל אל-עובייד שבו לראשונה התגלתה התרבות. התרבות נחשבת לפרהיסטורית בתולדות מסופוטמיה. התקופה מחולקת לשלוש תת-תקופות: תקופת עובייד הקדומה, תקופת עובייד הביניימית, תקופת עובייד המאוחרת. התרבות התאפיינה בהתיישבות בכפרים גדולים, במבנים מלבניים מרובי חדרים העשויים מלבני בוץ. בתקופה זו לראשונה הופיעו המקדשים במסופוטמיה. החברה של התרבות הייתה מבוססת על ריבוד וקיטוב חברתי, רואים שהיו אנשים ממעמד גבוה. יש המזהים את בני תרבות עובייד כעם לא-שומרי[4]. שרידי התרבות מופיעים ביישובים רבים בדרכים המובילות למקורות הנחושת במזרח טורקיה של ימינו.
תרבות אורוכ
- ערך מורחב – ארך
תרבות אורוכ התקיימה מכלקולית עד תקופת הברונזה הקדומה, היא באה אחרי תרבות עובייד ולפני תקופת ג'מדט נאסר (3100-2900 לפנה"ס)[5]. אתר המפתח של התקופה מזוהה עם וורכה בדרום מסופוטמיה - אורוכ. בני התקופה מזוהים (לפי אחת מההשערות) עם השומרים שהגיעו לדרום מסופוטמיה מאזור המפרץ הפרסי של היום. בתקופה זו צמח סגנון החיים העירוני במסופוטמיה. בתקופת אורוכ המאוחרת התפתח בהדרגתיות כתב יתדות. התושבים התארגנו בארגונים גדולים סביב המקדש והארמון.
ג'מדט נאסר
- ערך מורחב – ג'מדט נאסר
התרבות התגלתה לראשונה באתר שנקרא ג'מדט נאסר, על שם האתר נקראת התרבות והתקופה (3100-2900). התרבות היא המשך של תרבות אורוכ. נקראת גם אורוכ III. התקופה מקבילה לתקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל ולשושלות 1–6 במצרים. השלטון היה בידי הכהנים, העיר בתקופה זו נוהלה על ידי המקדש. בתקופה זו יש מהפכה אורבנית, הרבה יישובים קטנים במסופוטמיה גדלים. תרבות ג'מדט נאסר נחפרה לראשונה בשנת 1926 ושנת 1928 על ידי צוותים ארכאולוגיים מבריטניה וארצות הברית, בהתחלה בניהולו של סטיבן לנגדון ואחר כך בניהולו של הנרי פילד[6][7][8]. החפירות התחדשו בשנת 1988 ושנת 1989 בניהולו של רוג'ר מתיוז[9][10][11].
תקופת השושלות הקדומות
התקופה מוגדרת למרחב הזמן בין תקופת ג'מדט נסאר ותחילת השושלת הסרגונית והקמת אימפריית אכד בחצי השני של המאה ה-24.
תקופת השושלות הקדומות א'
בתחילת האלף ה-3 לפנה"ס במסופוטמיה התקיימו כמה ערי מדינה. ערי מדינה היו המרכזים של היישובים הקטנים בסביבה. בראש מרכזים אלו עמדו אנשים שלפעמים היו גם כהנים וגם ראשי צבא. עיר פולחן החשובה הייתה עיר ניפור. בניפור היה מקדש המרכזי של האליל השומרי הראשי אנליל.
תקופת השושלות הקדומות ב'
אחרי שאגא הובס ליד ארך למסופוטמיה פלשו העילמיים. את שושלת כיש הראשונה החליפה שושלת מעילם, שושלת אוואן, חוץ מעילם הם הצליחו להשתלט על צפון מסופוטמיה. במקביל לשושלת אוואן שהתקיימה בצפון מסופוטמיה, בדרום מסופוטמיה התקיימה שושלת אורוכ 1ראשונה לפי התעודות שנמצאו בארכיון בעיר שורופק שליטי שושלת אורוכ הראשונה הצליחו לגבש קואליציה צבאית של ערי הדרום.
תקופת השושלות הקדומות ג'
בתקופה זו מתרחבת רשת התעלות של מסופוטמיה, נבנות ערים חדשות על אותן רשתות. לתקופה זו מתוארכת פשיטה על מסופוטמיה של צבאות העיר מארי מהצפון. מתחילה ירידה בהגמוניה של שושלת אוואן בצפון ושושלת אורוכ בדרום. אחריהן עולות שושלת כיש השנייה ושושלת אקשק שהיו בתחרות בינן ובין עצמן.
האימפריה האכדית
- ערך מורחב – האימפריה האכדית
האכדים היו עם שמי שחי בשומר. סרגון היה פקיד בכיר במינהל של מלך כיש. הוא מרד במלך השומרי לוגלזגיסי והצליח להשתלט על כל שומר. הוא בנה לעצמו בירה חדשה וקרא לה אגא-דה. בנה צבא חזק ופנה לכיבושים במערב ובצפון. והקים אימפריה עם שלטון המבוסס על שליטים מקומיים שבחר. שיא ההתפתחות של האימפריה היא בתקופתו של הנכד של סרגון, נרם-סין. אחרי שהוא הצליח לדכא מרידות הוא נלחם עם גותים ושבט לוּלוּבָּי. אחרי מותו של מלך שו-דורול כבשו הגותים והרסו את אכד ושמו קץ לאימפריה האכדית.
סרגון קבע שהאכדית תהיה השפה הרשמית באימפריה. השפה השומרית הייתה שפת הפולחן והספרות.
התקופה הגותית
- ערך מורחב – גותים (מסופוטמיה)
הגותים היו עם נוודי שפלשו למסופוטמיה מצפון-מזרח. בהדרגה הם השתלטו על מסופוטמיה והרסו את העיר אכד. כנראה שהעיר היחידה שפרחה בתקופה הזאת היא לגש[12]. המלך הגותי האחרון היה טיריגן[13] ששלט רק 40 יום והובס בידי שליט ארך אותו-ח'גל.
תקופת אור 3
- ערך מורחב – תקופת אור 3
תקופת אור 3 מחליפה את התקופה הגותית, לפעמים מכנים את התקופה הרנסאנס השומרי.
מלך שומר אותו-ח'גל הצליח לגרש את הגותים. תחת שלטונו היה מושל אור אור-נמו שמרד בו והצליח לתפוס את השלטון. העיר אור הופכת לעיר המרכזית של מסופוטמיה. האימפריה של אור נמו לא הייתה כה גדולה כמו אימפריה אכדית, אך הייתה חשובה. הוא הקים את שושלת אור 3. אור נמו השתמש בשיטות הנהגה של האכדים, כלומר שלטון מרכזי ומינוי מושלי ערים שמקורבים אליו (חלקם בני משפחתו).
את אור-נמו מחליף בנו שולגי. במהלך כהונתו הוא מכריז על עצמו אל, המהלך גורם למרידות נגדו. המלך האחרון של התקופה היה איבי-סין, העילמים כובשים את שומר והתרבות השומרית נעלמת.
הזיגוראת הגדול של אור נבנה בתקופה זו לכבוד אל הירח ננה. המלך אור-נמו התחיל את הבניה ובנו שולגי סיים את הבניה.
בתקופה זו השומרית חוזרת להיות שפה עיקרית ולא רק שפת פולחן. השמים והאכדים הם אויבים גדולים באותה התקופה.
תקופת איסין-לרסה
לאחר נפילת השושלת השלישית של אור בסוף המאה ה-21 לפנה"ס, התחרו שתי הערים איסין ולרסה על הבכורה וההגמוניה באזור בדרום מסופוטמיה. בתחילה הכוח היה בידי איסין ושליטה אישבי-ארה שבמקורו היה פקיד בכיר של איבי-סין המלך האחרון בשושלת אור 3. הוא ייסד שושלת חדשה באיסין ששלטה על כל הערים באזור ארך, אור, לרסה כולל המרכז הפולחני בניפור. במשך כמאה שנים איסין היוותה את הכוח הדומיננטי באזור. במאה ה-19 לפנה"ס מרד גונגונום (Gungunum) שהיה המושל של לרסה, כבש את אור שהייתה מרכז הסחר עם המפרץ הפרסי ובכך פגע באיסין. החלה ירידה במעמדה של איסין ועלייה במעמדה של העיר לרסה. בתקופתו של רים סין הראשון (המאה ה-18 לפנה"ס) שהיה בן זמנו של חמורבי מבבל, נכבשה איסין על ידי לרסה. לאחר תקופה מה נכבשה לרסה על ידי חמורבי שהקים אימפריה רחבה שכללה את דרום מסופוטמיה וצפונה.
תקופת ההגמוניה של שתי הערים בדרום מסופוטמיה שארכה כ-200 שנים, נקראת על ידי ההיסטוריונים תקופת איסין-לרסה. בכל תקופה זאת השליטה של ערים אלה התקיימה רק בדרום מסופוטמיה והן שלטו על כ-10–12 ערים.
שפה
- ערך מורחב – שומרית
השפה השומרית הייתה מדוברת עד לאלף ה-2 לפנה"ס. השומרית נדחקה בהדרגה בידי השפה האכדית של הפולשים ממוצא שמי, עד שחדלה כליל מלשמש כשפת דיבור; עם זאת, עדיין נמשך השימוש בשומרית כשפה ליטורגית וכשפת המדע והשירה נהוג לחלק את החומר הרב שנמצא בשפה השומרית לשש תקופות.
- התקופה העתיקה (3000–2700 לפנה"ס בקירוב) – בה נכתבה השומרית בסימנים פיקטוגרפיים, וצוּרנים דקדוקיים לא סומנו כלל בכתב. סדר הסימנים על הכתב אקראי לעיתים, וחלק גדול מהסימנים השייכים לתקופה זו עדיין לא פוענח היטב.
- התקופה הקדם-קלאסית (2700–2500 לפנה"ס) – בתקופה זו החל להיוצר כתב היתדות הראשוני. צורנים דקדוקיים נכתבים חלקית. לתקופה שייכות כתובות מִנהליות וספרותיות רבות.
- התקופה הקלאסית (2500–2200 לפנה"ס) – הלשון השומרית בצורתה ה'טהורה' ביותר. בתקופה זו נכתבו החשובות שבכתובות השומריות, כגון אלו של גודאה מלך לגש.
- התקופה הבתר-קלאסית (2200–2000 לפנה"ס) – ניכרת התחלתה של השפעה שמית-אכדית רבה.
- התקופה הבתר-שומרית המוקדמת (2000–1700 לפנה"ס) – לתקופה זו שייכות כמעט כל היצירות הספרותיות השומריות הידועות כיום. עם זאת, השומרית כבר חדלה מלשמש כלשון חיה, והשימוש בה נעשה בקרב משכילים דוברי אכדית, דבר שגרם להשפעה שמית רבה על הדקדוק והמורפולוגיה.
- התקופה הבתר-שומרית המאוחרת (1700–100 לפנה"ס) – לשון ספרותית בלבד שנלמדה בבתי ספר מיוחדים כשפה ארכאית. משפטים ומילים שומריות רבות נכתבות בתוך טקסטים באכדית.
שאלת סיווגה הגנטי של השומרית בתוך משפחת שפות כלשהי הידועה כיום, נותרה פתוחה, והתאוריות בנושא רבות ומגוונות. האשורולוג הפיני סימו פרפולה הציג בכנס האשורולוגים הבינלאומי בשנת 2007 מעל ל-500 נתונים המצביעים לדעתו על קשר הדוק של השומרית לשפות הפינו-אוגריות[14]. הבלשן הפולני יאן בראון מצא קרבה מסוימת בין השומרית לבין השפה הטיבטית העתיקה (וממילא למשפחת השפות הסינו-טבטיות). תאוריה זו נתמכת ביותר מ-300 התאמות דקדוקיות, ובכללן כינויי הגוף, המספרים, שמות תואר, שמות חלקי הגוף, והתאמה פונטית, וכן אופן בניית המילים והמורפולוגיה[15]. בהתחשב במעמדה הדומיננטי של השפה הטיבטית העתיקה בעולם העתיק ובתפקידה הליטורגי, הרי שזוהי התאוריה היחידה כיום הנסמכת גם על נתונים היסטוריים תרבותיים.
כתב
- ערך מורחב – כתב יתדות
כתב היתדות הוא מן הכתבים הקדומים ביותר באנושות. הכתב פותח סמוך לשנת 3000 לפנה"ס מכתב ציורים של עם קדום אשר התגורר בדרום מסופוטמיה (עם שכנראה לא היה ממוצא שומרי או שמי). סימני התמונות הועברו אל מילים בעלות צליל דומה לשמותיהן או מילים בעלות משמעות דומה. בתחילת השימוש בכתב מספר הסימנים היה כ-2,000, במשך הזמן כמות הסימנים הצטמצמה ל-600 – 800 סימנים. ככל הידוע האדם הקדום ביותר ששמו מתועד בכתב הוא סוחר שומרי בשם קושים שחי כ-5,000 שנה לפני זמננו.
במחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס החל הכתב האלפביתי הארמי–עברי לדחוק את השימוש בכתב היתדות. גם בבבל ובפרס בתקופה האחמנית ואחר כך בתקופה הממלכה הסלאוקית, עד שהשימוש בכתב נעלם כליל במאה הראשונה לספירה. המסמך האחרון בכתב יתדות שנמצא הוא טקסט אסטרונומיה מבבל המתוארך לשנת 75 לספירה.
התפתחות הסימנים
- הסימן סָג שמשמעותו היא ראש
- שלב 1 – מראה את המילה בשלב של כתב הציורים בערך 3000 לפנה"ס.
- שלב 2 – מתוארך ל-2800 לפנה"ס הסימן של הראש הסתובב על צידו.
- שלב 3 - הציור הופך מופשט יותר וקיבל סימן (הירוגליף), זהו הכתב הקדום המתוארך ל-2600 לפנה"ס.
- שלב 4 – שלב 4 הוא שלב 3 כאשר הוא כתוב באמצעות יתד על גבי חרס.
- שלב 5 - מייצג את הסימן בסוף האלף השלישי לפנה"ס.
- שלב 6 - מייצג את הכתב האשורי הקדום בתחילת האלף השני לפנה"ס, כתב זה אומץ על ידי החיתים.
- שלב 7 – סימן פשוט יותר של כתב היתדות האשורי מתחילת האלף הראשון לפנה"ס ועד להיעלמות הכתב.
בתקופות הקדומות ביותר הסימנים סודרו בתיבות והשורות נקראו מלמעלה למטה. לאחר מכן שונה כוון הסימנים ב-90 מעלות והשורה נקראה משמאל לימין.
הדת ופנתיאון האלילים
הדת השומרית הייתה פוליתאיסטית אופיינית, ובעלת פנתיאון עשיר.
בנוסף לכך האמינו השומרים בעולם של רוחות רפאים, חלקן טובות וחלקן רעות. בדומה לדתות פוליתאיסטיות אחרות, הדת השומרית האנישה את אליליה.
השומרים סברו כי העולם הוא דיסק שטוח ובעל ארבע כנפות, המוקף בכיפת טין קמורה. מתחת לארץ נמצא השאול, בו שוכנים המתים, ומולכת עליו אלילה בשם ארשכיגל.
צורת היישוב השומרית
אזור ההתיישבות השומרית היה בעיקרו מישור של אדמת סחף שהשתרע בין הנהרות הפרת והחידקל. בגלל אקלימו של האזור, שהתאים לחקלאות ולא לליקוט מזון או ציד, היה צורך בהרבה ידיים עובדות, מה שתרם להתפתחות הערים בשומר. רוב הערים היו מוקפות חומה אימתנית, לעיתים ברוחב של עשרות מטרים. מספרים שחומותיה של בבל, שנבנתה בשיטה הזהה לבנייה השומרית, היו רחבות עד כדי כך שנערכו עליהן מרוצי מרכבות.
אחד המבנים המרכזיים בעיר היה המקדש, שנבנה בצורת פירמידה גבוהה וכונה זיגוראת או זיקורת. צורת בנייה זאת התפתחה מבנייתם של מקדשים שהיו למעשה סוכות עשויות נצרים מצופים בטין ובוץ, שנבנו על גבי תל. הרס ובנייה מחדש של התל יצרו מבנה מדורג, שצורתו השתמרה באותם זיגוראתים: מדובר במגדלים גבוהים, הנעשים צרים כלפי מעלה, כך שנוצרות מרפסות ומעברים סביב לצלע המגדל, ומעלה אל גג שטוח שעליו הוקם המקדש הממשי, שהכיל לרוב צלם אלילי ושימש כביכול הדום רגליים לאלילים או מקום קרוב למשכנם בשמיים כדי שיתאפשר לעבוד אותם. מגדל בבל הוא זיגוראת שומרי, אלא שאותו "מגדל בבל" המקראי כנראה אינו זהה עם המגדל של העיר בבל של חמורבי: לפי תאוריה שפיתח דוד רול (Rohl), בבל של נמרוד בתנ"ך היא ארידו של אנמרקר (כלומר, אנמר [נמרוד] הצייד), הקרויה גם נון-כי (מקום רם)[16]. ערי המדינה של שומר נלחמו ללא הפסקה על ההגמוניה באזור, אך רק לעיתים רחוקות עלה בידי עיר בודדת לאחד תחתיה את כל שומר. בין הערים הראשיות אפשר למנות את אוּר (ייתכן שמוזכרת במקרא כ"אור כשדים"), ארך (אורוכ) ולגש.
ערים |
אתרים ארכאולוגיים |
חקלאות
חקלאות הייתה ליסוד עיקרי של הכלכלה השומרית[17].
השומרים הצליחו לפתח חקלאות שברובה הייתה מבוססת על תעלות השקיה. שומרים השתמשו באותה טכנולוגיה של בניית תעלות השקיה כמו מצריים[18]. סביב 5,000 לפני הספירה פיתחו השומרים טכניקות חקלאיות בסיסיות שכללו עיבוד אינטנסיבי של שטחים נרחבים, השקיה מתוכננת ושימוש בכוח אדם מאומן שהוכשר לעבודות חקלאיות ספציפיות.
רוב תושבי שומר היו חקלאים[19]. השומרים גידלו חזירים, עזים, פרות, כבשים, שוורים שימשו בתור בהמות משא[20]. במהלך השנים בחפירות ארכאולוגיות נתגלו כמה "ספרי-עזר" ששימשו את החקלאים השומריים.
אנשי תקופת עובייד הקדומה הצליחו לגדל תבואה באזור צחיח בזכות מי הנהרות. בתקופת עובייד הביניימית נחפרו באזורי ההתיישבות הגדולים רשתות של תעלות השקיה, נבנו סכרים והשתמשו בהשקיה מלאכותית בשדות.
שומרים גידלו שעורה, חיטה, שומשום, תמרים[21]. איכרים עם עודפי תבואה, עם הזמן הפכו לאנשים עשירים ובעלי אחוזות[21].
מתמטיקה
השומרים השתמשו בשיטת הששים לספירה של אובייקטים (אצלנו שיטת המאה), שיטה זו נשתמרה עד היום בחלוקת השעה ל-60 דקות.
תרבות
שומר היא אחת הציוויליזציות העתיקות ביותר הידועות לנו. מניחים שהשומרים המציאו בין היתר את מערכת ההשקיה המלאכותית, כלים חקלאיים, אובניים, כתב.
לוח השנה השומרי הוא העתיק ביותר שנמצא, ומתוארך ללפני יותר מ-5,000 שנה. לוח השנה זה הוא הראשון שבו מצוי רעיון השנה המעוברת[22].
ספרות
אחת היצירות המפורסמות ביותר של הספרות השומרית היא עלילות גילגמש, מיתוס שומרי שתורגם יותר מאוחר לאכדית. הלוחות עם העלילות נמצאו אפילו בספריית אשורבניפל. בעלילות מסופר על שליט ארך גילגמש וחברו אנכידו שיוצאים ביחד למלחמות בשומר היערות של האלילים (חומבבה) ובפר השמים. לאחר מותו של אנכידו בידי האלילים כעונש על הריגת פר האלילים, יוצא גלגמש למסע כדי לגלות את סוד חיי הנצח ובסופו הוא פוגש את אותנפישתים, גיבור המבול השומרי. יצירות מפורסמות נוספות היו סוגת הקינות על ערי קודש ומקדשים. קינות אלו מבכות את חורבנן של ערים מרכזיות בשומר עם נפילתה של הממלכה המפוארת אשר נשלטה על ידי השושלת השלישית של אור בשנת 2004 לפנה"ס. קינות הערים חוברו במהלך המאה העשרים לפנה"ס והמשיכו להימסר עד המאה השש עשרה לפנה"ס. במשך השנים התגלו חמש קינות: הקינה על שומר ואור, הקינה על אור, הקינה על ארידו, הקינה על ארך וקינת ניפור.
הספרות השומרית כללה גם ספרות חוכמה המזכירה בנוסחה את ספר משלי. יצירה מפורסמת היא הוראות שורופק שהעותק הקדום ביותר שלה מתוארך לשנת 2500 לפנה"ס.
במאה ה-22 לפנה"ס חובר "חלום גודאה" וכן שירה דתית בעיר לגש.
אמנות
האמנות השומרית הייתה מפותחת וענפה לכל אורך התקופה שומרית- מתקופת ארידו עובייד ועד סוף התקופה השושלתית הקדומה. האמנים השומרים עסקו בתבליט, ציור ופיסול, אשר לכולם קווי דמיון משותפים. רבים מהפסלים והתבליטים היו מוצבים במקדשים ובזיגורטים שבערים המרכזיות. חלק נכבד מן הפרטים היפים והמרשימים ביותר נותרו במתחמי הקבר של המלכים והכהנים. האמונה הדתית החזקה של השומרים התבטאה בתיאור סצנות פולחן וסצנות מיתולוגיות, כגון עלילות גילגמש. בפסלים ובתבליטים רבים מתוארים השומרים בתנוחת הסוגד- שהיא שילוב כפות הידיים לפני החזה. הדמויות השומריות- המלכים, הכהנים והמשרתים, אופיינו בפרופורציות לא ריאליסטיות. הדמויות גוציות, רגליהן כבדות, חזיהן מרובע, זרועותיהן עבות ואמותיהן דקיקות. גם פני הדמויות המתוארות לא ריאליסטיות ודיגמיות- האף והעיניים גדולות והראש עגול בצורה לא מציאותית. בתבליטים ובציורים סדר ההתרחשויות בסצנות המתוארות היה מחולק לרגיסטרים. דוגמאות מרשימות לתבליט השומרי הם "לוח אור ננשה" ו"אסטלת הנשרים (שעליה מצוי גם הכתב הקדום ביותר שפוענח). דוגמה טובה לפיסול השומרי היא מקבץ הפסלים שבתל אסמר.
החברה השומרית
בכל עיר-מדינה הייתה מערכת היררכית מוגדרת היטב:
- המעמד העליון כלל בני מלוכה, מנהיגים וכהני דת גבוהים.
- המעמד הבינוני כלל אמנים, סוחרים, כהני דת נמוכים ופקידים.
- המעמד הנמוך ביותר כלל איכרים וחקלאים שאדמותיהם היו שייכות להם או למלך.
בנוסף, לשומרים היו עבדים. היחס אל העבדים היה הומני למדי והם היו מעטים יחסית, כי המלחמות הסתיימו בדרך כלל עם מספר שבויים קטן. בנוסף, חלק מהעבדים היו לווים שלא הצליחו לפרוע את חובם ונאלצו למכור את עצמם. העבד היה מקבל חלקת אדמה ובעזרתה היה אמור לפרנס את עצמו ולהפריש חלק מהתוצרת לבעליו.
גם היחס לנשים בשומר היה טוב מהמקובל בחברות השמיות של העת ההיא. מבחינה חוקית לנשים היו זכויות רבות, הן יכלו להחזיק בבעלותן בית או אדמה, להיות שותפות בעסקים ולהעיד במשפט[23]. שריד ליחס סביר יחסית לנשים השתמר גם בתרבות הישראלית המקראית. יש המייחסים לשומרים אפילו ארגון "דמוקרטי" כלשהו, שקדם לדמוקרטיה האתונאית. קשה לדעת עד כמה סברה כזאת היא אכן בגדר עובדה או שמא מדובר בחידוש בעלמא או תאוריה מופרכת. על כל פנים, בתרבות השומרית היה קולו של העם מורגש יותר מבתרבויות שונים שקמו כעבור זמן מה באזור.
צבא
הטקטיקה השומרית הייתה פועל יוצא של ארגונם המדיני. שומר נחלקה לכמה עשרות ערי-מדינה, עם כמה ערים דומיננטיות (דוגמת אור, ארך ועוד כמה). כתוצאה מהחלוקה למדינות הקטנות, הצבאות היו קטנים יחסית ולא עלו על כמה מאות או לכל היותר אלפי לוחמים מכל צד. לדוגמה בשנת 2400 לפנה"ס לערך העיר לַגַש, שהייתה עיר חשובה בתקופה הזאת, הייתה בעלת אוכלוסייה של כ-30,000 נפש הייתה בעלת צבא של 1,000 חיילים רגלים ו-20 מרכבות. בדרך כלל החיילים היו אזרחי העיר ומספר שכירי החרב היה מועט. רוב שכירי החרב באו מאזורים מחוץ לשומר ושימשו בתור חיל רגלים קל כמו קשתים. מקור נוסף לחיילים קלי חימוש היה אזרחים דלי רכוש.
כתוצאה מהארגון הזה ומספר החיילים המועט היה צורך לשמור על חיי החיילים, ולכן כמעט כל החיילים היו מוגנים בשריון ומספר החיילים הקלים היה נמוך. שריון החייל הרגלי כלל קסדה מארד, מגן גדול ולחלקם אף בגד מבד עבה עם פיסות מתכת תפורות עליו.
החיילים סודרו בגוש צפוף, המזכיר פלנקס יוונית. הנשק העיקרי היו חניתות וחרבות ארד. לא ברור מה הוא המבנה הארגוני של הפלנקס השומרי, אך מן הממצאים הארכאולוגיים ניתן להסיק שהפלנקס התחלק לפלוגות בנות 60–66 אנשים כל אחת עם עומק של 10 או 11 אנשים והחזית בעלת 6 אנשים. המבנים היו ממושמעים מאוד והיוו כוח רציני למדי.
המרכבות היו מעטות יחסית ואיטיות מאוד. מהניסויים שעשו עם מרכבות משוחזרות לפי התמונות המופיעות בחרסים המהירות המקסימלית לא עלתה על 20 קמ"ש בשטח מישורי. במהירות זו פניות חדות היו בלתי אפשריות. כלי הנשק העיקרי של חיל המרכבות היה חניתות ארוכות וכידוני הטלה. הטקטיקה הייתה פריצה לתוך גוש הפלנקס במטרה למוטטו ולא ירי בקשתות בדומה למרכבה המצרית. על כל מרכבה היו מספר לוחמים, ולפחות אחד השתמש בחנית ארוכה. סך הכול מספר החיילים במרכבה יכול היה להגיע לארבעה - חמישה. לפי הציורים, למרכבות היו רתומים בעלי חיים ממשפחת הסוסיים, אך לא ברור אילו בדיוק. הסוס טרם בוית אז, והוצע שחמורים או אפילו פראים היו רתומים למרכבות. המרכבות היו מסורבלות מאוד ודמו יותר לעגלה גדולה מאשר למרכבה.
האסטרטגיה העיקרית הייתה השמדת תעלות השקיה וניסיון לכבוש את העיר השכנה. היות שלכל הערים היו חומות חזקות ומלאכת המצור הייתה מאוד לא מפותחת, בדרך כלל לא הצליחו במשימה ולכל היותר הרסו כמה תעלות וגנבו כמה ראשי בקר. מלחמות בקנה מידה גדול היו נדירות יחסית. הצבא השומרי היה חזק למדי, אך לא גמיש בגלל הסתמכות היתר על החיילים הכבדים ולכן הובס בקלות יחסית על ידי האכדים שפרסו קשתים רבים בשדה הקרב.
חינוך
התעודות הכתובות נמצאו לראשונה בארך[24], חלקן נועדו לשינון בעל-פה ולעיון. במארי, על ידי ארכאולוגים צרפתיים נמצא מבנה. שני חדרים של אותו מבנה דמו לחדרי בית ספר עם שורת ספסלים, שם יכלו לשבת אחד, שניים או ארבעה תלמידים. בתי-ספר הוקמו ליד המקדשים, עם הזמן בית-ספר נהפך למוסד חילוני, גם תכנית הלימודים ברובה הייתה חילונית[25].
בתי-ספר הוקמו קודם כל כדי להכשיר לבלרים לצרכי מקדש וארמון[26]. בבתי-ספר יכלו ללמוד רק ילדי עשירים, בגלל הזמן והממון הדרושים לצרכי הלימוד. בבתי-ספר השומריים למדו רק גברים[27].
בראש בית-הספר עמד "אבי בית-הספר" (אְֻמְמִאַ), המשנה לאבי בית-הספר נקרא "האח הגדול", לתלמיד בית-הספר היו קוראים "בן בית-הספר". בין התפקידים של האח הגדול היו לכתוב לוחות חדשים לתלמידים, לבדוק את ההעתקים שנעשו על ידי התלמידים, לשמוע את דיקלומם של התלמידים. בין שאר חברי-הסגל היו "אשר-על-השרטוט", "אשר-על-השומרית", "אשר-על-השוט". לא ידוע כלום על הכנסתם של חברי-הסגל, אבל כנראה הם קיבלו את שכרם מידי "אבי בית-הספר", מדמי הלימוד שהיה גובה[27].
לפי "ספרי לימוד" שאנו מוצאים, אנו למדים שמחבריהם היו בעלי השכלה נרחבת בתחומים, כמו:בוטניקה, גאוגרפיה, מינרלוגיה, זואולוגיה[28].
אחרי ששומר נכבשה על ידי האכדים, המורים חיברו את "המילונים" הקדומים בתולדות האנושות[29]. האכדים שמרו על השפה והספרות השומריות.
המלוכה השומרית
- ערך מורחב – רשימת המלכים השומרית
המלכים השומריים, בייחוד המוצלחים שבהם, נחשבו לשליחי האלילים וקשרו להם תוחלות חיים ארוכות ביותר ואגדות שונות. עם זאת, אין הדבר דומה למעמדו האלילי של פרעה המצרי. אצל השומרים הייתה המלוכה תפקיד מדיני מיסודו, חילוני כל כמה שניתן להגדירו ככזה, אם כי בשלבים שונים בהתפתחות של כמה ערים שומריות (אור בכיבוש הכלדאים-כשדים, למשל) היה נהוג לא רק לקבור עם המלך את שפחותיו, סוסיו, נשותיו ורכושו, אלא להמית אותם ממש כדי לקבור אותם עמו.
במקורות השתמרה רשימת מלכים שומרית, המתייחסת, כנראה, למלכים מראשית עידן הברונזה. הרשימה מייחסת למלכים הראשונים תוחלות חיים ארוכות במיוחד, בדומה לבני-אדם שקדמו למבול בתורה, אם כי משך חייהם של המלכים השומרים ארוך בהרבה ונמדד ביחידה "סאר" (3600; יחידת היסוד השומרית לא הייתה עשר אלא שישים), וכן ב"נר" (600) ו"סוס" (60).
כלכלה
באלף הרביעי לפנה"ס עברה מסופוטמיה מהפכה חקלאית גדולה שלוותה בגידול עצום בפריון בחקלאות. השומרים שיכללו את מערכות ההשקיה. הם בנו מערכת מורכבת של תעלות שהובילו מים מהנהרות לשדות. השדות היו צרים וארוכים וייעלו את תהליך החריש, הזריעה וההשקיה. הם אימצו את המוטציה של השעורה שהייתה בעלת שש שורות של זרעים במקום זו בעלת שתי שורות. הם המציאו מחרשה עם מזרעה ויעלו את העבודה החקלאית. השיפורים שהנהיגו בחקלאות הגבירו במידה רבה את הפריון. הם הגיעו לתנובה של פי שלושים ויותר בשימוש בזרעים. גם בתחומים אחרים הם הכניסו חידושים טכנולוגיים. הם המציאו את הגלגל והשתמשו בו באובניים לייצור יעיל יותר של כלי חרס ובתחבורה לייצור עגלות להובלת משאות ובני אדם. השימוש בעגלות ייעל את הובלת התוצרת החקלאית לממגורות. הם הגבירו את ביות החמור ככלי הובלה של מטענים במסחר הבין אזורי. שיירות גדולות של חמורים הובילו מטענים למרחקים גדולים מאד. בתחום הארגון הם הקימו ארגונים כלכליים גדולים סביב המקדש והארמון. במסגרת הארגונים הייתה התמחות גדולה בפעילות הכלכלית. היו ארגונים לפעילות בחקלאות, במלאכה, בתחבורה ובשירותים. בארגונים הייתה היררכיה וצוותות ניהול. כדי להבטיח פעילות מסודרת של הארגונים ולשלוט בהם הומצא הכתב והכתיבה על לוחות חומר. נמצאו אלפי לוחות חומר מסוף האלף הרביעי לפנה"ס ובהם דו"חות על ייצור שעורה ומוצרים אחרים ודו"חות על תשלום שכר לעובדים. כדי לשפר את האחידות והיעילות של המערכת הכלכלית אימצו השומרים יחידת מידה אחידה של שעורה שנקראה סילה (נפח של ליטר). יחידות הנפח האחידות של השעורה שימשו כאמצעי תשלום במערכת הכלכלית השומרית. הם שימשו לתשלום שכר, דמי חכירה של שדות, לחישובי הלוואות וריבית ולרישום בספרי המקדש והארמון. לנכסים גדולים ובמסחר בין אזורי שימשו יחידות משקל של המתכת נחושת (הג'ין - שקל) כאמצעי תשלום. בערך באמצע האלף השלישי לפנה"ס החלה המתכת כסף לשמש כאמצעי תשלום לנכסים גדולים, למסחר ולרשום בספרי המקדש והארמון. השומרים הכירו והשתמשו במוסדות כלכליים נוספים לאמצעי תשלום כמו זכות קניין, השוק, אשראי, ריבית, ואמצעי אכיפה כולל מערכת משפט משוכללת עם חוקים, בתי משפט ומערכת מנהלית כמו אכיפת חוקים, שיטור בשווקים, בדיקת מידות ומשקלות, בדיקת ניקיון מתכות וכדומה.
השינויים העצומים בפריון הביאו לשינויים גדולים בהתיישבות השומרים. היה מעבר גדול מהכפרים לערים והוקמו ערים גדולות בדרום מסופוטמיה. תקופה זו מכונה בידי החוקרים תקופת "המהפכה העירונית". יש עדויות ארכאולוגיות לקיום מושבות מסחר של אנשים מתרבות אורוכ בדרכי המסחר לכיוון צפון מערב. המסחר היה מפותח למדי ויש עדויות ליבוא מוצרי מותרות רבים מאזורים מרוחקים מאוד משומר, כמו מזרח טורקיה, מצרים, איראן ואפגניסטן של היום בתמורה לאריגים, עורות ומוצרי מזון מיובשים. יש עדויות במסמכים שהתגלו במקדשים על מסחר ימי ער במפרץ הפרסי עם דילמון (בחריין של ימינו), מגן (עומן של ימינו) ומלוחה (עמק האינדוס של ימינו). המסחר היה בנחושת, זהב ואבנים יקרות[30].
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
ההיסטוריה | ||
|
ארכאולוגיה של המזרח הקרוב | ||
לקריאה נוספת
- ההיסטוריה מתחילה בשומר / שמואל נח קרמר: פתח דבר והערות מאת ז’אן בוטרו; המתרגם: נחמן בן- עמי; המהדיר: רפאל גבעון; מרחביה, ספרית פועלים, 1960; מהד’ 2 / עם תיקונים, תוספות והשלמות מאת רפאל קוטשר; מרחביה: ספרית פועלים, תשמ"ב 1982.
- ערש הציוויליזציה / מאת שמואל נח קרמר ועורכי ספרי טיים-לייף ; מאנגלית: אהרן אמיר; [תל אביב]: ספרית מעריב, 1980.
- רפאל בנבנשתי, "הכלכלה בשחר ההיסטוריה: מוסדות כלכליים במסופוטמיה באלף השלישי ותחילת האלף השני לפסה"נ". הוצאת מאגנס, ירושלים 2016. מסת"ב 978-965-493-862-4.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שומר |
| ערך מילוני בוויקימילון: שמר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומר |
הערות שוליים
- ^ בריאן מ' פאגן, ארכאולוגיה כהרפתקה, ספרית מעריב, 1990, עמ' 158
- ^ The UK Register, Science, Lost ancient civilisation's ruins lie beneath Gulf, By Lewis Page Science, December 9, 2010
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית מעריב, 1980, עמ' 33
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 32
- ^ Crawford, Harriet E.W. Sumer and the Sumerians. Cambridge University Press, p.69
- ^ Henry Field, The Field Museum-Oxford University Expedition to Kish — Mesopotamia 1923—1929, Anthropology Leaflet 28, Field Museum of Natural History
- ^ Henry Field, Human Remains from Jemdet Nasr, Mesopotamia, Journal of the Royal Asiatic Society, pp. 967—970, 1932
- ^ Henry Field and Richard A. Martin, Painted Pottery from Jemdet Nasr, Iraq, American Journal of Archaeology, vol. 39, no. 3, pp. 310—320, 1935
- ^ Roger Matthews, Excavations at Jemdet Nasr 1988, Iraq 51, pp 225—248, 1989
- ^ Roger Matthews, Excavations at Jemdet Nasr 1989, Iraq 52, pp 25-39, 1990
- ^ Roger Matthews, Jemdet Nasr: the Site and the Period, Biblical Archaeologist 55, pp 196—203, 1992
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 39
- ^ The Sumerian king list, The Electronic Text Corpus of Sumerian Literature
- ^ 53e Rencontre Assyriologique Internationale, Moscow, July 23, 2007
- ^ Jan Braun. Sumerian and Tibeto-Burman. Agada, 2004. מסת"ב 8387111325
- ^ על אנמרקר ראו כאן: http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/section1/c1823.htm#line134
- ^ שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה:ספרית הפועלים, 1982, עמ' 120
- ^ Mackenzie, Donald Alexander, Footprints of Early Man, Blackie and Son Limited, 1927
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 43
- ^ שמואל נח קרמר, ערש הציוויליזציה, ספרית המעריב, 1980, עמ' 43
- ^ 21.0 21.1 ג'יימס ס. דייוויס, סיפורה של האנושות, מטר, 2007, עמ' 24
- ^ הלוחות שצועדים עם הזמן
- ^ ג'יימס ס. דייוויס, סיפורה של האנושות, מטר, 2007, עמ' 26
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה: ספרית פועלים, 1982, עמ' 59
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה: ספרית פועלים, 1982, עמ' 61
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה: ספרית פועלים, 1982, עמ' 60
- ^ 27.0 27.1 שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה: ספרית פועלים, 1982, עמ' 62
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה: ספרית פועלים, 1982, עמ' 63
- ^ שמואל נח קרמר, היסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה: ספרית פועלים, 1982, עמ' 63-64
- ^ רפאל בנבנשתי, "הכלכלה בשחר ההיסטוריה: מוסדות כלכליים במסופוטמיה באלף השלישי ותחילת האלף השני לפסה"נ". הוצאת מאגנס, ירושלים 2016.
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |
32698747שומר