חידקל
 | |
| נהר החידקל. מראה מרחוב חיפה, בבגדאד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 1,862 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת |
עונת הגאות 5,500 עונת השפל 300 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 375,000 קמ"ר |
| מוצא | מזרח טורקיה |
| שפך | שט אל-ערב, המפרץ הפרסי |
| מדינות באגן הניקוז |
 איראן טורקיה סוריה עיראק |
 | |
החִדֶּקֶל (בארמית תלמודית: דגלת[1]; בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון. מקורותיו במזרח טורקיה, ומשך רוב מהלכו הוא זורם בשטח עיראק. החידקל הוא אחד משני הנהרות העתיקים של מסופוטמיה ("מסופוטמיה" - "בין הנהרות") לצד נהר הפרת, איתו הוא מתאחד ויוצר את נהר שט אל-ערב בדרום עיראק, הנשפך אל המפרץ הפרסי. שני הנהרות מילאו תפקיד חשוב בארצות העתיקות ששכנו לצידם כגון בבל ואשור, ואפילו במקרא ניכרת השפעתם, כשבספר בראשית מוזכר החידקל כשלישי בנהרות גן עדן (בראשית, ב', י"ד).
מהלך הנהר
מקורותיו של החידקל בדרום-מזרח טורקיה, במזרח הרי הטאורוס, ומשך רוב מהלכו כיוונו הכללי של הנהר הוא דרום-מזרח. אורכו 1,862 קילומטר מתוכם 400 ק"מ בטורקיה, 44 ק"מ בסוריה ו-1418 ק"מ בעיראק. שטח אגן הניקוז הוא כ-375,000 קמ"ר, מתוכם 45,000 קמ"ר בטורקיה, 1,000 קמ"ר בסוריה, 292,000 קמ"ר בעיראק ו-37,000 קמ"ר באיראן.[2] יובלו הראשי בטורקיה הוא הנהר בוהטאן (אנ') אשר בהצטרפו לחידקל מכפיל את מימיו. משך 30 קילומטר מהווה החידקל גבול בין טורקיה לסוריה, ואז עוזב את שתי הארצות הללו ונכנס לתחום עיראק. בצפון עיראק הוא מקבל מספר יובלים ממזרח, מן הרי זגרוס וכורדיסטן: הזב הגדול, הזב הקטן, עזאיים, ודיאלא, ליד הבירה בגדאד. מבגדאד והלאה עובר הנהר בשטח ביצות ותעלות ונחלק למספר פלגים, שהם שרידים של דלתה קדומה שהתמלאה בסחף. לבסוף מתאחד החידקל עם נהר הפרת בדרום עיראק לנהר שט אל-ערב, שזורם כ-100 קילומטר עד למפרץ הפרסי, כחצי מהם כגבול עם איראן.
ייתכן שבעבר, לפני התקופה ההלניסטית, זרם החידקל בנפרד מהפרת ונשפך ללגונה, שהיוותה את המשכו הצפוני של המפרץ הפרסי.
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
קישורים חיצוניים
- פסח אוירבך, תרכיה, החידקל בפרק אֲרַם נַהֲרָיִם (מסופוטמיה) ומדבר סוריה, עמוד 127, הוצאת קוהלת 1911
הערות שוליים
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |
36434660חידקל