חסידות טשרנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה. ייחוסה של חסידות טשרנוביל נמשך למן הדור השני של תנועת החסידות ועד ימינו אנו. צ'רנוביל נחשבת לאחת החצרות המפורסמות שבתנועת החסידות. השושלת מתקיימת מאז הקמתה ועד היום ברציפות אם כי לא תמיד בשם צ'רנוביל. כיום מכהנים מספר אדמו"רים בשם צ'רנוביל.
בכל החסידויות לבית צ'רנוביל נוהגים להגיד בכל שבת בבוקר לפני התפילה את כל ספר התהלים ללא הפסק, וזאת על פי קבלה מראש השושלת שקיבל כך מאליהו הנביא שזה תיקון גדול לכל החטאים, ובזכות זה יבוא המשיח[2].
רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, הידוע בכינויו "המגיד מטשרנוביל", היה בנם של רבי מנחם נחום ושרה. נולד בשנת תק"ל במלאת לאביו 40 שנה. נישא לחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין ובשנית לפייגא בתו של רבי דוד לייקס. הוא נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. דברי תורתו כונסו בספר "ליקוטי תורה". נפטר בכ' באיירתקצ"ז, ונקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות.
רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל, בנם של רבי מרדכי וחיה שרה. נולד בשנת תקמ"ז, ושמו ניתן לו על שם זקנו, רבי אהרן הגדול מקארלין. בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות על פני ערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהלות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות בחיזוק ישוב הארץ[3]. נפטר בח' בכסלותרל"ב, והותיר אחריו ששה ילדים. בניו נולדו מאשתו השנייה.
רבי מנחם נחום השני
רבי מנחם נחום טברסקי (השני)[4] היה בנו הבכור של רבי אהרן. נולד בשנת תק"ע. היה חתנו של רבי ישראל ליברזון מליצ'יניץ (נכד רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב וחתנו של הרב מאפטא), ובזיווג שני חתן דודו רבי דוד הורודוצקי. נפטר בחיי אביו, בכ"ז בטבתתרל"א ולא היה אדמו"ר, אולם ממנו משתלשלת כיום שושלת צ'רנוביל. היו לו שני בנים, רבי מרדכי מלויעבורבי ברוך מאיר מאזארניץ. חתניו היו רבי דוד מסאווראן, רבי אריה לייבוש ממגרוב (בנו של רבי יהושע מבעלז) ורבי יוסף מאיר ממחנובקה.
רבי מרדכי מלויעב, היה בנם הגדול של רבי מנחם נחום השני והרבנית גיטל בת רבי ישראל מליצ'יניץ, נישא לבת דודו (רבי שמואל אשכנזי נינו של רבי צבי הירש אשכנזי וחתן דודו רבי משולם זוסיא מזינקוב) (לאה) בת שבע. נולד בשנת תר"ד ונקרא על שם זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. נפטר בי"ד בכסלותרע"א בשדה-לבן, והותיר אחריו עשרה ילדים, ביניהם רבי אברהם יהושע השיל מלויעב, ממשיכו. הוסמך על ידי סבו רבי אהרן לאדמו"רות לאחר פטירת אביו.
בנו רבי רבי חיים יצחק מלויעב-קיוב, יחד עם בן דודו רבי שלמה בן ציון מטשערנאביל היה מהאדמו"רים האחרונים בברית המועצות. בתרצ"ז הגלו אותו הסובייטים לקזחסטן, שם גווע בכלא בכ"ד בניסן תש"ג אחרי שצם בכל ימות הפסח כדי שלא יכשל באכילת חמץ. היה חתנו של רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב, בן זקוניו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
בנו היה רבי מנחם נחום מלויעב-מירופול, חתן רבי דוד ממירופול. היגר עם אביו לארצות הברית בשנת תרפ"ה ופתח בית מדרש בבוסטון. נפטר בח' בסיווןתשל"ג.
רבי שלום יוסף מלאיעוו שדה לבן (תרמ"א - ד' בתמוז תש"ג), בנו של רבי מרדכי מלויעב, כיהן כאדמו"ר בשדה-לבן. היה חתן קרובו רבי משה מרחמסטריווקא אודסה.
מחתניו של רבי מרדכי מלויעב היו: רבי אברהם פנחס ספרד מקוניב, רבי ישראל שמואל השני מחלם, רבי אברהם יעקב מבויאן-למברג (בעל בתו חנה), רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ (בעל בתו ברכה), רבי יצחק מאיר מרשקוב ורבי יצחק מברזנה.
רבי אהרן מאזרניץ, חתן דודו רבי מרדכי מלויעב. כיהן כאדמו"ר בקישינב, נרצח בשואה בשנת תש"א, חתנו היה רבי דוד מפלוישטט בן רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב.
רבי מרדכי ישראל מחאטין (-ט"ו בתמוז תש"א) חתן בן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מצ'ודנוב. מילא את מקומו של אביו. לאחר כניסת הבולשביקים לאזור עבר לחאטין שברומניה. חסידים באו אליו אף מפולין. בליל ט"ו בתמוז לקחו הנאצים מעירו 122 איש בהם הוא ובנו רבי אהרן. בדרכם מחוץ לעיר קפץ רבי מרדכי לנהר לטבול והנאצים היכוהו קשות. הם הובאו לשדה פתוח וירו בהם. לאחר מכן נקברו בבור שנחפר שם. בנו הרב יעקב יוסף, חתן רבי רבי אברהם יהושע השיל מקופיטשניץ, פתח בית כנסת בברונקס. בנו של הרב יעקב יוסף, יצחק מאיר, הוציא ספר על סבו מחאטין וספר על שושלת צ'רנוביל, וכן שני תקליטים של ניגוני צ'רנוביל שאביו שר.
רבי יצחק מאזראניץ-בלץ חתן רבי ישראל אשכנזי מאלעסק, נרצח בעינויים על ידי הנאצים בי"ד בכסלותש"א בכבפר אבדובקה (Obodovka) שבטרנסניסטריה. בנו רבי אהרן כיהן כאדמו"ר מחאטין בברונקס. חתן רבי ברוך יוסף זק מקוברין.
אחריו כיהן בנו מזיווגו האחרון, רבי שלמה בן ציון כינוקא. נולד בשנת תר"ל. היה חתנו של הרב זלמן חודרוב. נסע לארצות הברית אך חזר לרוסיה עקב סלידתו מהחומריות בארצות הברית. נפטר בקייב בח' בתשרית"ש. בנו רבי אהרן היה חתנו של רבי גדליה משה מזוויהל. חתניו היו רבי זאב מקובלה, אחיינו הרב יהושע אלעזר חודורוב והרב יוחנן בן רבי אברהם דב מרחמסטריווקא.
רבי ברוך אשר טווערסקי מטשערנאביל
רבי ברוך אשר מצ'רנוביל
רבי ברוך אשר מצ'רנוביל בן רבי אהרן. חתן דודו רבי משה מקוריסצ'וב בן זקינו רבי מרדכי מצ'רנוביל. אחרי פטירת אביו שימש כאדמו"ר בצ'רנוביל יחד עם אחיו רבי ישעיה משולם זוסיא, ולאחר פטירת אחיו מילא מקום אחיו בנשיאות כולל ווהלין[3]. תורותיו ואודותיו מודפסים בספר כפתור ופרח. נפטר בכ"ב בסיווןתרס"ה.
אחריו כיהן בנו רבי שלמה שמואל נולד בשנת תרכ"ו אחרי פטירת סבו (אבי אמו) רבי משה מקוריסצ'וב, אך כיוון שלא רצו ליידע את סבתו שנפטר קראו לו שלמה שבו יש את האותיות משה. היה חתן דודו רבי ישעיהו משולם זוסיא ובזיווג שני חתן רבי דן מראדוויל (בן רבי לוי נכד רבי יצחק בן המגיד מזלוטשוב). בשנת תר"ץ עבר לריגה ובשנת תרצ"ד היגר לארצות הברית. נפטר בכ"ט אדרתרצ"ה בברוקלין.
בנו רבי יעקב ישראל מצ'רנוביל, נולד בשנת תרס"ב, ונישא לבת רבי יעקב יוסף מאורזיטשוב[6]. פתח הכנסת אורחים ובית כנסת בברוקלין. בשנת תרצ"ז ביקר בארץ ישראל לשנתיים. נפטר בח' בכסלותשמ"ד. לאחר פטירתו הסתיימה השושלת.
בנו הרב שלמה שמואל (נפטר תשע"ז) ניהל בית כנסת לפי מנהגי ונוסח צ'רנוביל, אך לא היה אדמו"ר.
לרבי שלמה שמואל היו 5 ילדים נוספים, בהם: בתו אשת רבי יצחק טברסקי מקישינב בן רבי דוד מסקווירא, בנו רבי יוחנן טברסקי חתן רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל, בתו אשת הרב שמואל רוטשטיין מוורשה מחבר ספר "צדיקים און חסידים".
הרב חיים מרדכי טברסקי-שטאל ממונסי כונה "אב"ד צ'רנוביל". הוא בן בתו של רבי ברוך בן ציון מאומן. כיום מכונה כך בנו הרב ברוך בן ציון, חתן רבי אברהם מזידיטשוב-שיקגו.
כמו כן, נפתחו חצרות חסידות סקווירא, שמשתייכות לגזע צ'רנוביל המורחב.
בארץ ישראל היו בית כנסת של חסידות צ'רנוביל בצפת כמו גם בתי כנסת של ענפים אחרים בשושלת כחסידות מקארוב, חסידות טריסק. בשנת תרל"א נמנו חסידי צ'רנוביל בארץ ב-300 איש[8]. החסידים השתייכו לכולל ווהלין. אדמו"רי צ'רנוביל נהגו לאסוף כספים בעצמם ולשולחם עם רשימה שמית של חסידיהם. בשנת תרמ"ה, לאחר סכסוך עם ממוני כולל ווהלין שנמנו על חסידי סדיגורה, ייסדו חסידי טריסק ומקארוב[9] שהשתייכו לגזע טשרנוביל את כולל ז'יטומיר[10].
מספר אדמו"רים מחסידות רחמסטריווקא עלו לארץ ישראל וכיהנו באדמו"רות בירושלים, אם כי לא פיתחו חצר. בשנת תשכ"ג פתח רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא את "ישיבת מאור עיניים". בנשיאות הישיבה הועמדו אדמו"רי בית צ'רנוביל שהתגוררו בארץ ישראל.
עוד טרם פרוץ השואה כבר ייסד רבי משולם זוסיא טברסקי, בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד במוזיר. למד בישיבת תומכי תמימים - חב"ד. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת תרצ"ד ועלה לראשונה לארץ ישראל, במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה טויבא בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי סטרטין והתגורר בירושלים. בשנת תשי"ט עבר לבני ברק ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ספר "דברי חיים". בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז.
הרב יעקב מרדכי, גר בבני ברק ומכהן כרב בית המדרש צ'רנוביל באלעד, וכן כרב בית המדרש של אביו ברחוב ראב"ד, לאחר שאחיו האדמו"ר עבר לבית מדרשו החדש ברחוב חבקוק (מתחם אסם).
↑חתן רבי נפתלי צבי מסקווירא, נינו של הבעל שם טוב. כך על פי המקובל בסקווירא. לפי דעות אחרות היו לרבי משולם זוסיא שני זיווגים, הראשון לא ידוע והשני היה שרה שיינא בתו של רבי נפתלי צבי מסקווירא הנזכר.
.jpg)
