רבי אליהו דרבקין
 | |||
| לידה |
4 בדצמבר 1905 י"ז בכסלו ה'תרס"ו בוברויסק, האימפריה הרוסית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
2 ביוני 1985 (בגיל 79) י"ג בסיוון ה'תשמ"ה בני ברק, ישראל | ||
| מקום קבורה | בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' | ||
| תאריך עלייה | תרפ"ז, 1926 | ||
| מדינה | ישראל | ||
| מקום פעילות | רמתיים, הוד השרון | ||
| מקום מגורים | בוברויסק, ירושלים, תל אביב, רמתיים, הוד השרון | ||
| תחומי עיסוק | רב | ||
| השכלה | ישיבת נובהרדוק, ישיבת קלצק, ישיבת חברון ישיבת היכל התלמוד | ||
| חיבוריו | בכורי אליהו, חזון אליהו | ||
| תקופת פעילות | 1936–1982 (כ־46 שנים) | ||
| רבותיו | רבי יוסף יוזל הורביץ, רבי איסר זלמן מלצר, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי אלחנן וסרמן, רבי אהרן קוטלר, רבי אברהם יפה'ן | ||
| בת זוג | חנה ביילא | ||
| אב | רבי צבי דרבקין (הראשון) | ||
| אם | שרה לאה (בת רבי נתן רובין) | ||
| ילדים | הרב צבי דרבקין, רבי שמואל הלל דרבקין, הרב אליעזר דן דרבקין | ||
| חותנים | רבי מרדכי בנימין רלב"ג | ||
| חתנים | רבי ברוך ויסבקר | ||
| |||
הרב אליהו ירוחם דרבקין (י"ז בכסלו ה'תרס"ו, 4 בדצמבר 1905 – י"ג בסיוון ה'תשמ"ה, 2 ביוני 1985) היה רב המושבה רמתיים – הוד השרון, במשך קרוב ל-50 שנה.
ביוגרפיה
נולד בבוברויסק בי"ז בכסלו תרס"ו[1], לרבי צבי דרבקין[2] ולשרה לאה בתו של רבי נתן רובין, אביו כיהן כרב באחד מבתי הכנסת בעיר. לאחר פטירת סבו מילא אביו את מקומו ברבנות.
בקיץ תרע"ט, החל ללמוד בישיבת נובהרדוק בהומל שם עוד הספיק ללמוד אצל הסבא מנובהרדוק בסוף ימיו ולאחר מכן אצל חתנו רבי אברהם יפה'ן. כשעברה הישיבה בעצת החפץ חיים לביאליסטוק שבפולין עקב רדיפות הקומוניסטים ברוסיה הסובייטית, המשיך ללמוד עמהם בביאליסטוק, עד לסביבות שנת תרפ"ה בהיותו כבן 19. לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת קלצק אצל רבי איסר זלמן מלצר וחתנו רבי אהרן קוטלר[3].
בשנת ה'תרפ"ה לערך נסע לברנוביץ' לצורך סידור אשרת עלייה לארץ ישראל, שם נשאר ללמוד במשך כחצי שנה, לבקשת ראש הישיבה רבי אלחנן וסרמן במשך כחצי שנה[4].
בשנת תרפ"ז, עלה לארץ ישראל, כדי ללמוד בישיבת כנסת ישראל בחברון, והצטרף לאחיו רבי דוד שעלה יחד עם קבוצת הבחורים הראשונה שבאו כשנתיים קודם לכן מסלבודקה שבליטא לארץ ישראל. עם התגברות רדיפות הקומוניסטים ברוסיה הסובייטית כנגד יהודי רוסיה בכלל וכנגד רבני הערים בפרט, שרבים מהם נאסרו והוגלו לסיביר, קיבל מכתבים בהולים מהוריו, שידאגו עבורם לסרטיפיקטים, בכדי שיוכלו [[עלייה לארץ ישראל (יהדות)|לעלות לארץ ישראלב לאחר מאמצים מרובים, הצליחו הוא ואחיו רבי דוד להשיג עבור הוריהם סרטיפיקטים על ידי הרבנות הראשית לישראל, ובאדר תרפ"ט עלו הוריו לארץ ישראל, והתיישבו ביישוב היהודי בחברון[5][6].
לאחר טבח חברון בפרעות תרפ"ט, בו נרצח אביו על ידי הפורעים הערבים, עבר יחד עם כל בני הישיבה שנותרו לירושלים, שם השתכנה הישיבה בבית הכנסת אחווה בשכונת אחווה[1].
באלול ה'תרצ"א נשא את חנה ביילא, בתו של רבי מרדכי רלב"ג (בנו של רבי אליעזר דן רלב"ג, וחתן רבי יחיאל מיכל מושקין בן-נינו של רבי חיים מוולוז'ין). לאחר נישואיהם, עברו להתגורר בתל אביב, שם למד למשך כחמש שנים בישיבת היכל התלמוד[7]. נסמך לרבנות על ידי רבי איסר זלמן מלצר, שאצלו למד עוד בישיבת קלצק[8].
בחשון תרצ"ז (1936) נבחר לרב המושבה רמתיים שבשרון[9], על פי המלצת הרב הראשי לתל אביב-יפו משה אביגדור עמיאל. הוא ייסד מקווה טהרה, הקים מבנה קבע לבית הכנסת וקופת גמ"ח להלוואות, נלחם בחילולי השבת ברמתיים ומושבי הסביבה ובאימוץ נוהגים רפורמיים בבית הכנסת[10], ייסד "חבורת ש"ס" ללימוד תלמוד בעיון ושיעורי תורה נוספים למבוגרים ולנוער, ופיקח על הכשרות למשקים החקלאיים. הוא העניק שירותי דת גם ליישובי הסביבה, בהם כפר הדר[11], כפר מל"ל, רמות השבים וירקונה. בתפקיד זה כיהן קרוב ל-50 שנה. לאחר שרמתיים וכפר הדר התאחדו עם מושבות סמוכות והפכו לעיר הוד השרון, כיהן כרב העיר לצד רבה של מגדיאל, רבי פרץ אריאל. בשנת 1982 עבר לבני ברק.
היה ממייסדי אגודת הרבנים בנשיאות הרב איסר יהודה אונטרמן ורבי ראובן כץ, והיה חבר הוועד הפועל שלה[12]. כמו כן, היה חבר הוועד הפועל של הארגון הארצי למען שמירת השבת[1].
בשנת תשמ"ב, עקב מצב בריאותו, עבר להתגורר בבני ברק לצד בניו ונכדיו. נפטר בי"ג בסיון ה'תשמ"ה (2 ביוני 1985) ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.
משפחתו
בניו:
- בנו, הרב צבי דרבקין - ראש ישיבת גרודנא באר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- בנו, רבי שמואל הלל דרבקין - משגיח ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב.
- חתנו, הרב אליהו בייפוס, יושב ראש משמרת השבת.
- בנו, הרב אליעזר דן דרבקין, רב בית הכנסת אגודת רעים בבני ברק.
- בתו שרה, היתה נשואה לרבי ברוך ויסבקר - ראש ישיבת בית מתתיהו בבני ברק וישיבת מאור יצחק בחמ"ד, וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- בנו, הרב צבי ויסבקר, ממלא את מקומו בראשות ישיבת בית מתתיהו.
- חתנו, הרב מנחם יעקבזון, ראש ישיבת מאור יצחק - חמד.
ספריו
- בכורי אליהו, חידושים וביאורים בענינים שונים, על הש"ס, רמב"ם, טור ושולחן ערוך, תשכ"ב, באתר אוצר החכמה.
- מזכרת צבי, לזכרו של אביו רבי צבי דרבקין, תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- דרשות לראש השנה, יום כיפור, שמחת תורה, חנוכה ופורים, פסח ושבועות, תשל"ב, חזון אליהו, באתר אוצר החכמה.
- בית אליהו, חידושים וביאורי סוגיות בענינים שונים, כולל חידושים מבניו הרב צבי והרב אליעזר דן וחתנו רבי ברוך ויסבקר, תשל"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
לקריאה נוספת
- למען ידעו, תשע"ו, באתר אוצר החכמה: פרקי חיים והנהגות של אבינו סבנו הגאון הגדול הרב אליהו ירוחם בן הגאון רבי צבי הי"ד דרבקין זצ"ל", בהוצאת המשפחה (פנימי),
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "רבי אליהו דרבקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5201
- רבי אליהו ירוחם דרבקין, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 2, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ↑ דף לזכר רבי צבי דרבקין, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 3, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 4, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה.
- ↑ רבי אליהו ירוחם דרבקין, מזכרת צבי, עמ' ג', תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' מ', ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
- ↑ מוסף שבת קדש, במדבר תשפ"א, עמ' 36, באתר אוצר החכמה.
- ↑ כתבה בעיתון המודיע בשנת תשי"ז, נדפס בקובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 12, באתר אוצר החכמה.
- ↑ הרב דרבקין-רב ברמתים, הארץ, 23 באוקטובר 1936
- ↑ ראו בהרחבה אודות מאבקיו בקובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 5-12, באתר אוצר החכמה.
- ↑ ראו למשל: עירוב במושבה "הדר", הצופה, 22 באוגוסט 1947
- ↑ נבחר הועד-הפועל של אגודת-הרבנים, הצופה, 28 בפברואר 1960
אליהו דרבקין39881046Q130616811
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
- הוד השרון: רבנים ראשיים
- רבני מושבות
- בוגרי ישיבות נובהרדוק
- בוברויסק: רבנים
- בוגרי ישיבת סלוצק-קלצק
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בוגרי היכל התלמוד
- משפחת רלב"ג
- יתומי פעולות האיבה
- אישים הקבורים בבית הקברות פוניבז'
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- ישראלים שנולדו ב-1906
- ישראלים שנפטרו ב-1985
- רבנים ארץ-ישראלים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים רוסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים בלארוסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- תל אביב-יפו: רבנים
- בני ברק: רבנים