רבי צבי דרבקין (הראשון)
 | |||||||
| לידה |
כ"ו בניסן תרכ"ב שקלוב, בלארוס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
י"ח באב תרפ"ט (בגיל 67) חברון, ארץ ישראל | ||||||
| מקום קבורה | חברון, ארץ ישראל | ||||||
| למד ב | ישיבת וולוז'ין | ||||||
| מקום פעילות |
בוברויסק, בלארוס חברון, ארץ ישראל | ||||||
| תחומי עיסוק | רב, דרשן | ||||||
| רבותיו | רבי נפתלי צבי יהודה ברלין | ||||||
| בני דורו | רבי רפאל שפירא, רבי ברוך דב ליבוביץ, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי שמעון שקופ, רבי איסר זלמן מלצר | ||||||
| בת זוג | שרה לאה | ||||||
| אב | רבי שמואל הלל דרבקין | ||||||
| אם | רחל | ||||||
| צאצאים | רבי דוד דרבקין, רבי אליהו ירוחם דרבקין | ||||||
| חותן | רבי נתן רובין | ||||||
|
| |||||||
רבי צבי דרבקין (כ"ו בניסן תרכ"ב - י"ח באב תרפ"ט) היה רבה של בוברויסק שבמחוז מוהילב בבלארוס. בסוף ימיו עלה לחברון ונרצח בטבח חברון בפרעות תרפ"ט.
ביוגרפיה
נולד לרבי שמואל הלל ורחל דרבקין[1], בכ"ו בניסן תרכ"ב, בעיר שקלוב שבמחוז מוהילב במזרח רוסיה הלבנה[2][3].
בבחרותו הלך יחד עם ידידו רבי מאיר משקלוב[4], ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם היה מתלמידיו המובהקים של ראש הישיבה רבי נפתלי צבי יהודה ברלין שחיבב אותו מאוד[2][5]. למד בחברותא עם רבי משה מרדכי אפשטיין. בין ידידיו מאותה תקופה היו גם רבי ברוך דב ליבוביץ, רבי שמעון שקופ ורבי איסר זלמן מלצר[4]. לימים סיפר רבי איסר זלמן מלצר, שכאשר אביו הביא אותו ללמוד בישיבת וולוז'ין, הוא דאג לכך שיהיה באותו חדר עם רבי צבי, שהיה באותה תקופה בחיר הישיבה[2].
בישיבה התפרסם בשם העילוי משקלוב. בגיל 18 היה בקיא בכל הש"ס ובפסקי הרא"ש[4], והיו אומרים אז: "כאשר העילוי משקלוב בישיבה, אין צורך בש"ס לעיין בו"[6].
בשנת תרמ"ז, נשא את שרה לאה בתו של רבי נתן רובין[7], שהיה רבה של חאלוי הסמוכה למינסק[8], ולאחר מכן כיהן כרבה של בוברויסק למעלה מ-40 שנה[4][5].
לאחר נישואיו, עבר להתגורר בבוברויסק בסמיכות לחותנו. בבוברויסק התמסר ללימוד התורה בדרך הלימוד שקיבל מרבותיו, והיה לומד בבית המדרש במשך רוב שעות היממה. היה מחדש גדול בהלכה ובאגדה, בעיקר בשיטת הפלפול גג על גג בדרך לשיטתו[9]. הוא לא נהג לכתוב את חידושיו, ולכן לא נשארו ממנו חידושי תורה[2].
רבי רפאל שפירא שכיהן אף הוא כרב בבוברויסק, היה קשור מאוד לרבי צבי וחיבב אותו מאוד. כאשר הוצרך רבי רפאל שפירא לשהות במינסק במשך כמה שבועות לצורך טיפול רפואי, ביקש מרבי צבי שיצטרף אליו, כדי שיוכל לשוחח עמו בדברי תורה[2][9].
היה צנוע ועניו והתרחק מן הכבוד והפרסום[3]. עם זאת התפרסם כגדול בתורה, וקהילות רבות ביקשו ממנו שיבוא לכהן כרב בעירם, אך הוא סירב לקבל על עצמו את עול הרבנות. גם לאחר שנולדו ילדיו ומשפחתו גדלה, הוא לא הסכים להתפרנס ממשרת רבנות, והעדיף להמשיך לעמול בתורה מתוך הדחק[5].[9].
לאחר פטירת חותנו בשנת תרפ"א, נעתר לבקשת אנשי הקהילה היהודית בבוברויסק ומילא את מקומו ברבנות העיר[5][10]. היה נואם בחסד עליון, ומדי שבת היה דורש בבתי הכנסת בבוברויסק, ובדרשותיו קירב יהודים רבים לאביהם שבשמים[2][9].
באותה תקופה, עלתה לשלטון המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, והחלו לרדוף את יהודי ברית המועצות ואסרו כל פעילות דתית, אך רבי צבי לא נכנע לתכתיבי השלטון, ועבר במסירות נפש מבית כנסת לבית כנסת כדי לחזק את היהודים שעוד באו לבית הכנסת ולעודד את רוחם[9].
בשנת תרפ"ה, שלח את בנו רבי דוד דרבקין לארץ ישראל, כדי ללמוד בישיבת כנסת ישראל בחברון. רבי דוד עלה יחד עם קבוצת הבחורים הראשונה שעלו מסלבודקה שבליטא לארץ ישראל. בשנת תרפ"ז שלח גם את בנו רבי אליהו ירוחם דרבקין ללמוד בישיבת כנסת ישראל בחברון[9]. עם התגברות הרדיפות ברוסיה הסובייטית כנגד יהודי רוסיה בכלל וכנגד רבני הערים בפרט, שרבים מהם נאסרו והוגלו לסיביר, שלח מכתבים בהולים לבניו שבחברון, שידאגו עבורו ועבור אשתו לסרטיפיקטים, בכדי שיוכלו לעלות לארץ ישראל[11]. בניו הצליחו להשיג עבורם סרטיפיקטים על ידי הרבנות הראשית לישראל, ובאדר תרפ"ט עלו הוא ואשתו לארץ ישראל, והתיישבו ביישוב היהודי בחברון[2][10].
עם היוודע דבר בואו לארץ ישראל, באו ידידיו רבי משה מרדכי אפשטיין ורבי איסר זלמן מלצר (שעלו ארצה כמה שנים קודם לכן) להקביל את פניו. כשנכנס רבי צבי להיכל ישיבת כנסת ישראל, רבי משה מרדכי קם בפניו, והתבטא אודותיו: "גברא רבא בא לכאן, ארי עלה מבבל"[12]. בחברון היה דורש ברבים בפני תושבי המקום, וגם רבים מבני הישיבה באו לשמוע את דרשותיו[13].
בימים האחרונים לחייו, הביע את חששו מתאריך י"ח באב שבו נרצח בנו שמואל הלל על ידי פורעים רוסים. בשבת קדש י"ח באב תרפ"ט נרצח יחד עם עוד 66 יהודים על ידי פורעים ערבים בטבח חברון בפרעות תרפ"ט[10][14][15]. גופתו נפלה על רבי זבולון גרז ששהה לידו, וכך הערבים חשבו שרבי זבולון נהרג ולא פגעו בו. רבי זבולון היה רגיל לספר זאת, שרבי צבי היה שליח משמים בפטירתו כדי להצילו[16].
גופתו זוהתה למחרת על ידי בנו רבי דוד, ולקראת ערב נקבר על ידי בני ישיבת חברון בקבר אחים בחברון[13][16].
אשתו שרה לאה נפצעה בפוגרום, ולאחר החלמתה עברה לשכונת אחווה בירושלים, שם התגוררה עם בנה רבי דוד ומשפחתו[16], עד לפטירתה בי"ד באייר תרצ"ו. נקברה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[13]. בנו רבי אליהו ירוחם, הוציא לאור לזכרו קונטרס בשם מזכרת צבי, נדפס בסוף ספרו בכורי אליהו[17].
משפחתו
- בנו רבי אברהם, היו נשוי לזלאטה מלומז'ה שבפולין. בנם בערל התגורר בלנינגרד, ובתם חנה היתה מורה לאנגלית בארצות הברית.
- בנו רבי איתמר, היה נשוי לחיה ברנשטיין. בניהם היו שמואל הלל, חיים נתן, יצחק, צבי, ובנותיהם אידה ואסתר.
- בנו שמואל הלל, נרצח בי"ח באב תרע"ט על ידי פורעים רוסים בדרכו לארץ ישראל, כשרצה להציל נערה יהודייה שנתפסה על ידם.
- בנו רבי דוד ירמיהו, חבר מערכת אוצר הפוסקים בירושלים.
- חתנו רבי אברהם מאיר יעקובוביץ, רב בראשון לציון.
- בנו רבי אליהו ירוחם, רבה של הוד השרון.
- בנו הרב צבי דרבקין, ראש ישיבת גרודנא באר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- בנו רבי שמואל הלל דרבקין - משגיח ישיבת שארית יוסף בבאר יעקב.
- חתנו הרב אליהו בייפוס, יושב ראש ארגון משמרת השבת.
- חתנו רבי ברוך ויסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
- בנו הרב צבי ויסבקר, ממלא את מקומו בראשות ישיבת בית מתתיהו.
- חתנו הרב מנחם יעקבזון, ראש ישיבת מאור יצחק - חמד.
- בתו חנה, היתה נשואה לרבי שמעון כהן, רב במוסקבה. בניה נתן וחיים היו קצינים בצבא רוסיה, ונהרגו במלחמת העולם השניה.
- בתו מלכה, היתה נשואה לרבי חיים ברגמן. בניה לייבל ופישל נספו בשואה, ובנה שמשון שרד את השואה ועלה ארצה ומתגורר בקריית גת.
- בתו רחל, היתה נשואה לשוחט ירא שמים ממינסק. נספתה בשואה על ידי הנאצים יחד עם בנה הרשל ובנותיה בלה וחוה.
- בתו מאטל מניה, היתה נשואה לרבי משה חיימן. שרדה את השואה ושבה לבוברויסק.
לקריאה נוספת
- בנו רבי אליהו ירוחם דרבקין, מזכרת צבי, תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים חללי בת עמי, עמ' ד'-ו', ירושלים תרפ"ט, באתר אוצר החכמה.- דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, חלק י"ח, עמ' 5372, באתר אוצר החכמה.
- זכרון לקדושי חברון, עמ' 80.
- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' ל"ט-מ', ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
- הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות, חלק ג', עמ' 1011, ירושלים תשנ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- קובץ זכרון, מאור אברהם, עמ' רכ"ג-ר"ל, לזכרו של רבי אברהם מאיר יעקובוביץ, תשע"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 19-23, לזכרו של רבי אליהו ירוחם דרבקין, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ הרב משה מינקוביץ, ביאור משה, עמ' קפ"א, עמנואל תשע"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 רבי דוד דרבקין, מזכרת צבי, עמ' ג', תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ 3.0 3.1 יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' ל"ט, ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 19, לזכרו של [[רבי אליהו ירוחם דרבקין]], באתר אוצר החכמה.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 פינחס גרייבסקי, חללי בת עמי, עמ' ד', ירושלים תרפ"ט, באתר אוצר החכמה.
- ↑ לאחר עלייתו של רבי צבי לארץ ישראל, ביקר בירושלים את בתיה מרים ברלין, אלמנתו של הנצי"ב מוולוז'ין ובתו של הערוך השולחן, היא זכרה אותו מהישיבה וסיפרה לסובבים אותה שהיו אומרים כך בישיבה; מובא בקובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 19, לזכרו של [[רבי אליהו ירוחם דרבקין]], באתר אוצר החכמה.
- ↑ נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, עמ' 340, בני ברק תשל"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ ראו במכתבו של רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, שו"ת משיב דבר, סימן ע"ו, ורשה תרנ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), בו הוא כותב אודותיו: ”כבוד הרב המאוה"ג וכו' כש"ת מ' נתן נ"י האבד"ק חאלוי יע"א”.
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 20, לזכרו של [[רבי אליהו ירוחם דרבקין]], באתר אוצר החכמה.
- ^ 10.0 10.1 10.2 יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, חלק ג', עמ' מ', ירושלים תשל"ח, באתר אוצר החכמה.
- ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 21, לזכרו של [[רבי אליהו ירוחם דרבקין]], באתר אוצר החכמה.
- ↑ קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 22, לזכרו של [[רבי אליהו ירוחם דרבקין]], באתר אוצר החכמה.
- ^ 13.0 13.1 13.2 רבי דוד דרבקין, מזכרת צבי, עמ' ד', תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ זכרון לקדושי חברון, עמ' 80.
- ↑ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, חלק י"ח, עמ' 5372, באתר אוצר החכמה.
- ^ 16.0 16.1 16.2 קובץ זכרון, למען ידעו, עמ' 23, לזכרו של [[רבי אליהו ירוחם דרבקין]], באתר אוצר החכמה.
- ↑ רבי אליהו ירוחם דרבקין, בכורי אליהו, תשכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- דפים שמשתמשים בפרמטרים כפולים בקריאות לתבניות
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- משפחת דרבקין
- עולים
- מחברי ספרות תורנית
- ארץ-ישראלים ילידי רוסיה
- רבנים ארץ ישראלים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים רוסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים בלארוסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- בוברויסק: רבנים
- חברון: רבנים
- שקלוב: רבנים
- בוגרי ישיבת וולוז'ין
- תלמידי רבי נפתלי צבי יהודה ברלין
- תלמידי רבי רפאל שפירא
- עולים מרוסיה לארץ ישראל
- עולים מבלארוס לארץ ישראל
- מהגרים מרוסיה
- נרצחים
- יהודים הקבורים בחברון