רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |||||||
| לידה |
י"ז בכסלו תרנ"ז סדיגורה, אוקראינה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ט בניסן תשל"ט (בגיל 82) ישראל | ||||||
| כינוי | הכנסת מרדכי (על שם ספרו) | ||||||
| תאריך עלייה | תרצ"ט | ||||||
| השתייכות | חסידות סאדיגורה | ||||||
| חיבוריו | כנסת מרדכי | ||||||
| בת זוג | מירל (השיל) | ||||||
| אב | רבי אהרן פרידמן | ||||||
| אם | שרה שיינדיל רוזא (לבית פרידמן) | ||||||
| צאצאים | רבי אברהם יעקב פרידמן | ||||||
| חותן | רבי ישראל שלום יוסף השיל | ||||||
| |||||||
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (י"ז בכסלו תרנ"ז, 22 בנובמבר 1896 - כ"ט בניסן תשל"ט, 26 באפריל 1979) היה אדמו"ר בדור הרביעי והחמישי[1] מסדיגורא-פשמישל. מכונה ה"כנסת מרדכי".
תולדותיו
נולד בסדיגורה לרבי אהרן פרידמן שהיה לימים האדמו"ר השלישי לסדיגורה, בעל "קדושת אהרן". אמו הייתה שרה שיינדיל רוזא נכדת רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין. בגיל 12 התארס עם מירל בתו של דודו זקנו רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז', ונישא לה בשנת תרע"ג בגיל 16, בשנת האבל לאביו. בחתונתו הכתירו דודו זקנו רבי רבי יצחק פרידמן מבויאן כאדמו"ר מסדיגורה.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה יחד עם שאר אדמו"רי בית רוז'ין. לאחר המלחמה היה פעיל באגודת ישראל, ובכנסייה הגדולה הראשונה, בגיל 26, מונה לחבר ב"ועד הפועל העולמי" של אגודת ישראל ולנשיא קרן התורה. לאחר המלחמה, נהג לערוך מסעות ברחבי גליציה, בוקובינה ופולין לבקר את חסידיו, ובפרט במרכז גליציה בה התרכזו חסידי סדיגורה. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בשם הישיבה נרמז שמו (מש"י). הישיבה דאגה גם למזון ושינה לתלמידים. בהמשך נוסד סניף לישיבה ביוזפוב בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי שהיה חסיד סדיגורה.
בשנת תרפ"ה ערך מסע לטובת קרן התורה בהמבורג. הוא התקבל בכבוד על ידי רב העיר אברהם שמואל בנימין שפיצר. בכנסייה הגדולה השנייה בשנת תרפ"ט, מונה לחבר מועצת גדולי התורה. ביתו בווינה היה אחד ממרכזי אגודת ישראל, והוא היה ממנהיגי התנועה וחברי תנועות צא"י ופא"י עמדו עמו בקשר שוטף.
בשנת תרפ"ה החל רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורה לשלוח חסידים לארץ ישראל. בשנת תרצ"ג הוא ביקר בארץ וערך סיור במושבות ובקיבוצים, ובל"ג בעומר אף הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון. את חג השבועות עשה בבית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה בירושלים. בחזרתו לגליציה, שלח קבוצת חסידים מטורקה לארץ ישראל, והם התיישבו בנתניה בה פתחו בית חסידים. חסידו אליעזר אלטמן פתח ברחוב רבי עקיבא בבני ברק בית כנסת שהיה מהראשונים בעיר. הוא שלח את חסידיו ל"הכשרות" של אגודת ישראל בצ'רנוביץ ועוד, ונהג לבקרם ולראות את מצב הכשרתם. קבוצה מחסידיו נשלחה על ידו למחנה ישראל.
בשנת תרצ"ד עבר לפשמישל והקים בה את חצרו. בכנסייה הגדולה השלישית בשנת תרצ"ז היה מראשי המצדדים בתמיכת אגודת ישראל במדינת היהודים.
באדר תרצ"ט (1939) ביקר שוב בארץ ישראל, ובעצת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, השתקע בה והתיישב בתל אביב. הוא הספיק לחלץ את משפחתו מאירופה והעלם ארצה. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה. בשנות השואה ערך טיוטה לקול קורא שישלח על ידי אגודת ישראל בעניין מצב יהודי אירופה. לאחר השואה פעל למען הניצולים ובין היתר התכתב עם הנציב העליון ונפגש עם חיים משה שפירא בנידון. הוא עמד בראש ועדת חוקה בתוך "ועדת מצב מתמדת של רבני ארץ ישראל", בשיתוף עם משפטנים (בהם יצחק קיסטר), במטרה לפעול לצביון יהודי של המדינה העתידה, ולמציאת מנגנון הלכתי משפטי שיעמוד בדרישות שני הצדדים.
רצה לפתוח יישוב מיוחד לחסידי סדיגורה בשם "נווה ישראל" ונסע לארצות הברית לגייס כספים, אך רעיון זה לא צלח. היה שותף למפעילים רבים באגודת ישראל, בהם החינוך העצמאי, "רשת שיעורי תורה" ועוד. כשאר אדמו"רי רוז'ין, מונה לחבר נשיאות מתיבתא תפארת ישראל בירושלים שהייתה אמורה להיות המרכז לכלל חסידי רוז'ין.
בכנסייה הגדולה הרביעית, בשנת תשי"ד, העלה רעיון להקים עיר תורנית חדשה. בעקבות זאת הוקמו קריות אגודת ישראל במספר ערים. בכנסייה זו, בהסכמת הרב מטשיבין והרב צבי פסח פרנק, אמר באופן חריג קדיש תתכלא (הנהוג אצל הספרדים) לעילוי נשמת הרוגי השואה.
בשנת תשט"ז עבר לארצות הברית לצורכי רפואה, ופתח שם בית מדרש בשכונת קראון הייטס. לחצרו שם הגיעו רבי אליעזר זוסיא פורטוגל והרב גדליה שור. בשנת תשכ"ז חזר לישראל. בתקופה זו, בסיועו של בנו, נוספו לישיבתו בבני ברק ישיבה גבוהה ותלמוד תורה, כולל בתל אביב, תלמוד תורה וכולל "דעת משה" בירושלים. במקביל נפתח בית מדרש לחסידי סדיגורה בירושלים ברחוב יחזקאל, שהתפתח עם השנים לקריית חסידי סדיגורה ברחוב שמואל הנביא.
חיבר תפילות רבות.
נפטר בגיל 83 בכ"ט בניסן תשל"ט ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.[2] דברי תורתו על התורה ועל המועדים הופיעו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי"[3]
בנו,רבי אברהם יעקב פרידמן מילא את מקומו.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, שושילתא דדהבא, מוסף תורני המודיע, פרשת קדושים תשע"ד.
קישורים חיצוניים
- חיים שלם, מנהיגותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל לנוכח הידיעות על גורל יהודי אירופה, מים מדליו ה'תשס"ט.
שושלת סדיגורה
| רבי ישראל מרוז'ין "הרוז'ינר" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורה | רבי אברהם יעקב פרידמן "האדמו"ר הזקן מסדיגורה" | רבי דב בער פרידמן רבי דוב מליאובה | רבי מנחם נחום פרידמן האדמו"ר משטפנשט | רבי דוד משה פרידמן האדמו"ר מצ'ורטקוב | רבי מרדכי שרגא פרידמן האדמו"ר מהוסיאטין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בוהוש | רבי מנחם נחום דב בער פרידמן "רבי נחום בער'ניו"[4] | רבי אשר פרידמן | רבי שלמה פרידמן [5] | רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בויאן | רבי ישראל פרידמן ה"אור ישראל" | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי אהרן פרידמן ה"קדושת אהרן" | רבי שלום יוסף פרידמן אדמו"ר בצ'רנוביץ' | רבי אברהם יעקב פרידמן ה"אביר יעקב" | רבי יצחק פרידמן האדמו"ר מרימנוב | רבי שלמה חיים פרידמן "רבי שלמה'ניו מסדיגורה" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן ה"כנסת מרדכי" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי אברהם יעקב פרידמן ה"עקבי אבירים" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ישראל משה פרידמן ה"עטרת ישראל" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורה ירושלים | הרב אהרן דב בער פרידמן האדמו"ר מסדיגורה לונדון | הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן האדמו"ר הנוכחי מסדיגורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין
| עץ שושלת רוז'ין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
- ^ התחיל לכהן עוד בחיי דודו רבי אברהם יעקב פרידמן (השני) שהיה האדמו"ר הרביעי, והמשיך לכהן לבדו לאחר פטירתו.
- ^ רבבות בלוויית האדמו"ר מסדיגורה, מעריב, 27 באפריל 1979, עמ' 12; מת האדמו"ר מסדיגורה, דבר, 27 באפריל 1979, עמ' 4.
- ^ כנסת מרדכי - בראשית, כנס מרדכי על שמות, ויקרא, כנסת מרדכי על מועדים וכנסת מרדכי - שיחות מוסר וחסידות, באתר אוצר החכמה.
- ^ נועד לרשת את אביו ודודו (שהוא חמיו), אך נפטר לפני חמיו
- ^ נפטר בחיי אביו אך זקני החסידים נהגו בו כבוד כמו אדמו"ר
28913266מרדכי שלום יוסף פרידמן