רבי ישעיה פירסט
 | |
| לידה |
ז' בחשוון ה'תרי"ז קרלסבורג |
|---|---|
| פטירה |
כ"א באדר ה'תש"ג לונדון |
| מקום קבורה | לונדון |
| תחומי עיסוק | רבן של טירנא פרשוב ורב בית הכנסת עדת ישראל בוינה |
| חיבוריו | חזון ישעיהו |
| רבותיו | הכתב סופר; השבט סופר |
| בת זוג | שרה מיכל חיה; גיטל |
| אב | רבי משה |
| אם | חיה חוה |
| חותנים | רבי שלום קוטנא; רבי שמואל פלעסנער |
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
פ"נ אמ"ו הרה"ג המפורסם בכל קצוי ארץ מוה"ר ישעי פירסט זצ"ל בן הרה"ג מו"ה משה אבדק"ק מאראוואשארהעלי בעל מראה משה עודנו באבו הי' ממופלגי תלמידי מרן בעל כתב סופר ואחריו בעל שבט סופר ז"ל אבדק"ק פרעשבורג שמש בכתר הרבנות והרביץ תורה לתלמידים רבים בק"ק טירנוי ובק"ק עפעריעס ואח"כ עלה על כסא מרום ק"ק עדת ישראל שיפשוהל וויען הי' זיוה והדרה ועל ידו יצא לה שם תפארת בכל המדינות וירעם בתום לבבו יותר מארבעים שנה משם נסע מחמת המציק בשנת תרח"ץ ובא לגור פה ואחר זמן קצר אשר זכינו להנות מאורו פה יצאה נשמתו בטהרה ונסע למנוחה בן פ"ז שנה במוצאי מנוחה בבוקר כ"א אדר שני תש"ג לפ"ק והובל לקבורות בו ביום בקיבוץ גדול ומספד תמרורים
שם אמו חי' חוה תנצבה |
רבי ישעיה פירסט (ז' בחשוון ה'תרי"ז - כ"א באדר ב' ה'תש"ג) היה רבן של טירנא פרשוב ורב בית הכנסת עדת ישראל בוינה משך כ-40 שנה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בדורו.
קורות חייו
נולד בקרלסבורג לרבי משה אב"ד טרגו מורש ולחיה חוה בת רבי אברהם אליהו משה כ"ץ רבה של פצל. עם פטירת אביו כשהיה בגיל 13 עבר ללמוד בישיבת פרשבורג שם למד אצל הכתב סופר ואחר כך אצל בנו השבט סופר[1]. נשא את שרה מיכל חיה בתו של רבי שלום קוטנא אב"ד אייזנשטאדט[2], אחר פטירתה בה'תרס"ה נשא בזיווג שני את גיטל בתו של רבי שמואל פלעסנער מפוזנא[3].
נסמך לרבנות על ידי רבו בעל השבט סופר וכן על ידי חותנו רבי שלום קוטנא, על ידי זקנו רבי ידידיה גוטליב פישר וכן על ידי רבי דוד ניימן-לאקנבך[2].
משנת ה'תרמ"א החל לכהן כאב"ד טירנא[4]. בשנת ה'תרנ"ג הזמינוהו קהילת פרשבורג שיבא לכהן אצלם כראש הבית דין בעיר אך הוא לא רצה. בשנת ה'תרנ"ה עבר לכהן ברבנות פרשוב וכן הקים בה ישיבה אשר הוא עמד בראשה. בשנת ה'תרנ"ז נבחר לכהן כרב הקהילה האורתודוקסית "בית הכנסת עדת ישראל" ("שוף שוהל") בוינה על מקומו של רבי שלמה זלמן שפיצר שנפטר שנים אחדות קודם לכן[5].
בוינה פעל רבות לחיזוק הכשרות ושמירת השבת בעיר והיה פעיל ב"איגוד ההגנה על ענייני היהדות החרדית". כן הקים כמה מוסדות חסד בעיר, בתקופת מלחמת העולם הראשונה נרתם לעזרת הפליטים הרבים שנהרו לעיר[6]. הוא כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והיה חבר הנשיאות בכל שלושת ה"כנסיות הגדולות" של אגודת ישראל בין מלחמות העולם.
עם האנשלוס באוסטריה בה'תרח"ץ נמלט ללונדון והוכתר שם כנשיא "מועצת גדולי התורה" באנגליה.
נפטר בכ"א באדר ב' ה'תש"ג ונטמן בבית העלמין "עדת ישראל" אשר בלונדון.
ספרו
ספרו חזון ישעיהו הכולל שו"ת בהלכה וחידושים על התלמוד. יצא לאור בברוקלין שנת ה'תשמ"ו.
קישורים חיצוניים
- תולדות הגה"צ רבינו המחבר זצ"ל, חזון ישעיהו, ברוקלין, תשמ"ו, עמ' ה', באתר אוצר החכמה.
- שבתי שיינפלד הלוי, זקן הגאונים, תקופות ואישים, תל אביב: נצח, תשי"ב, עמ' 18, לפטירתו של זקן הגאונים רבי ישעיה פירסט ז"ל, באתר אוצר החכמה.
רבי ישעיה פירסט, דף שער בספרייה הלאומית.- פרופיל באתר geni.
- מכתב תודה מאת רבי ישעיהו פירסט על קבלת רשיון עליה לארץ ישראל בהשתלדות מוהר"י רוזנהיים. וינה, תרצ"ח [1938], באתר תפארת, פריט 150.
הערות שוליים
- ↑ תולדות הגה"צ רבינו המחבר זצ"ל, חזון ישעיהו, ברוקלין, תשמ"ו, עמ' ה'.
- ^ 2.0 2.1 תולדות הגה"צ רבינו המחבר זצ"ל, חזון ישעיהו, ברוקלין, תשמ"ו, עמ' ז'.
- ↑ תולדות הגה"צ רבינו המחבר זצ"ל, חזון ישעיהו, ברוקלין, תשמ"ו, עמ' י'.
- ↑ תולדות הגה"צ רבינו המחבר זצ"ל, חזון ישעיהו, ברוקלין, תשמ"ו, עמ' ח'.
- ↑ תולדות הגה"צ רבינו המחבר זצ"ל, חזון ישעיהו, ברוקלין, תשמ"ו, עמ' ט'.
- ↑ תולדות הגה"צ רבינו המחבר זצ"ל, חזון ישעיהו, ברוקלין, תשמ"ו, עמ' י"ג.