מניין
| מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף כ"א עמוד ב' |
בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה[1] יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות. אנשים אלו חייבים להיות גברים בוגרים החל מגיל שלוש עשרה.
מעלת המניין
המשנה באבות אומרת שעשרה שעוסקים בתורה יחדיו ישנה השראת שכינה מיוחדת שנאמר בפסוק "אלקים ניצב בעדת א-ל"[2] ומבואר בגמרא[3] ש"אין עדה פחותה מעשרה". מקור נוסף לכך הוא מציווי התורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל"[4]. וכן לעניין תפילה ישנה מעלה בתפילת הציבור שנשמעת כמבואר בפסוק[5] "הן קל כביר ולא ימאס תפילת רבים". כמו כן ישנם מצוות שניתן לקיימם במניין בלבד.
מקור הצורך במניין
הצורך במניין הוא נלמד מדרשת הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל"[6], והמקור לכך שמניין הוא דווקא עשרה הוא הדרשה המופיעה במסכת ברכות: ”כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע? דתני רבנאי אחוה דרבי חייא בר אבא: אתיא "תוך" "תוך". כתיב הכא (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם (ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק כ"א) "הבדלו מתוך העדה הזאת", מה להלן עשרה, אף כאן עשרה”[7], המילים "העדה הזאת" מתייחסות לעשרת המרגלים (שנים עשר מרגלים פחות יהושע בן נון וכלב בן יפונה), והגמרא דורשת שכשם ששם "תוך העדה" הוא עשרה, כאן "תוך בני ישראל" הוא עשרה[8].
ישנם חילוקי דעות האם היה חיוב להתפלל במניין קודם שתיקנו אנשי כנסת הגדולה את תפילת שמונה עשרה. רבי משה מטראני כותב כי קודם לכן היה כל אחד מתפלל ביחידות במקום שהזדמן לו[9], אולם החיד"א שמביא את דבריו, חולק עליו וטוען שגם מקודם היה חיוב תפילה בציבור, ומביא ראיה לדבריו מדברי התלמוד מסכת ברכות שהובאו לעיל[10].
בספר מקבים ב נזכר יהודה המכבי שברח עם אנשיו אל ההרים, שם הם אכלו מזון עשבי כדי שלא ליטול חלק בטומאה. על פי תרגום דניאל שוורץ, נאמר שם כי סביב יהודה הייתה קבוצה "של כעשרה", ולדעת שוורץ נראה שזו אחת העדויות הקדומות ביותר למושג המניין, לצד עדות נוספת, מאותה תקופה לערך, בסרך היחד (טור ו, שורות 6–7).[11]
מצוות המצריכות מניין
ביהדות, לתפילה במניין ישנן מעלות רבות על פני תפילה ביחידות, ויש שהעלו שהיא חובה[12]. ישנן תפילות ספציפיות הנאמרות במניין בלבד והן:
- קדיש
- ברכת כהנים
- ברכו
- קדושה
- קריאה בתורה
- חזרת שליח ציבור על תפילת העמידה
- שבע ברכות
- הזכרת שם ה' בנוסח הזימון - אם קיים מניין בארוחה.
ישנן מצוות בהן המניין נדרש רק לכתחילה, אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מניין. למשל : ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים ולווית המת.
עיקר תפילה במניין
מלבד תפילות המצריכות מניין, את תפילת שמונה עשרה אמנם אפשר להתפלל ביחידות, אולם היא עיקר תפילה בציבור ויש מעלה להתפלל אותה במניין.
המשנה ברורה[13] בשם החיי אדם מביא שלמרות ששמונה עשרה לא מחייב מניין, בכל זאת הוא עיקר התפילה בציבור, כאשר המתפלל מגיע לתפילת העמידה עם הציבור ופותח את תפילתו עמהם יחד.
רבי שמעון בר יוחאי במסכת ברכות[14] מביא מקור למעלת המניין: כתוב[15] "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן" - אימתי עת רצון, בשעה שהצבור מתפללין.
תפילת הציבור נשמעת תמיד, ואפילו היו בהן חוטאים, אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים. לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור. ולעולם ישכים אדם ויעריב לבית הכנסת, שאין תפילתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת
.
דרישות המניין
אנשים המצטרפים למניין
על פי ההלכה מצטרפים למניין רק גברים בוגרים (שהגיעו לגיל מצוות) המחויבים במצוות. שוטה, חרש שאינו שומע ואינו מדבר (כלומר שאינו בר דעת ופטור ממצוות) וקטן לא מצטרפים למניין.
כמו כן אישה על פי ההלכה לא יכולה להיות מצורפת למניין גברים ממספר טעמים:
- מטעמי צניעות.
- משום כבוד הציבור[16].
- בספירת מניין לצורך זימון בעשרה ישנה סיבה נוספת לכך שנשים לא מצטרפות, והוא הכלל ההלכתי שעל מנת להוציא מישהו ידי חובה יש צורך שהמוציא יהיה מחויב באותה רמת חיוב. כיוון שגברים מחויבים בברכת המזון מדאורייתא, ונשים מדרבנן אז הנשים לא יכולות להוציא את הגברים ידי חובתם בברכת המזון.
בזרם היהדות הרפורמית וחלקים של היהדות הקונסרבטיבית, גם נשים מהוות חלק ממניין.
אין מצרפים למניין מנודים או מומרים.[17]
אופן הצירוף הנדרש
ערך מורחב – מניין מרפסות
כדי שיתקיים מנין כנדרש לכתחילה על פי ההלכה באמירת דבר שבקדושה שאינו נאמר בפחות מעשרה, חייבים כולם לשהות באותו חדר בלא הפסק משקוף, אף שאינם רואים זה את זה.
לשיטות מסוימות ניתן לצרף מנין גם כאשר האנשים עומדים בחדרים נפרדים אך רואים זה את זה.
בתקופת התפרצות נגיף הקורונה נאסרה ההתקהלות ושאלת ההצטרפות למניין באמצעות ראיה הפכה לבוערת, כאשר הצורה היחידה כמעט לקיום תפילה במניין באותם זמנים היה במה שקיבל את הכינוי מניין מרפסות. פורסמה פסיקה על ידי חלק מהרבנים – בעיקר אשכנזים – כי מותר לקיים תפילות במניין במספר מרפסות אף שהמתפללים לא נמצאים באותה רשות, וכן יוכלו לברך בקריאת התורה אף מתפללים שלא נמצאים ליד הספר תורה, או שהבעל קורא יברך את כל ברכות התורה. היו שהורו כי מי שהתפלל ביחיד ולא שמע קריאת התורה- שישלים מתוך חומש.[18]
כשיש כבר מניין המצורפים יחדיו יכול כל אחד שרואה או שומע להצטרף עמהם ולקבל שכר תפילה בציבור, אלא אם כן יש דרך הרבים, דבר טינוף או עבודה זרה החוצצים בינו לבינם שאז הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים[19].
ראו גם
לקריאה נוספת
- תפילה בציבור וחזרת הש"ץ; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכה ד, עמ' מ-נד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מנין |
- מניין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אליעזר מלמד, הלכות מניין, באתר "ישיבה"
- תפילה במניין - חובה?(הקישור אינו פעיל), באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
- מקור המניין, באתר שומרי משפט
- תפילה במניין בזמן הקורונה מהכותל המערבי
הערות שוליים
- ^ אצל קהילת ביתא ישראל באתיופיה מניין מנה תריסר איש, כמספר שבטי ישראל.
- ^ אבות פרק ג' משנה ו': רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניה אומר, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר (תהלים פב), אלקים נצב בעדת אל.
- ^ מגילה כ"ג עמוד ב'
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב
- ^ ספר איוב, פרק ל"ו, פסוק ה'
- ^ ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"א עמוד ב'
- ^ על צורת הלימוד הזו ראו גזרה שווה
- ^ בית אלקים, שער היסודות, פרק לח.
- ^ במדבר קדמות, מערכת ת, אות א, הביא דבריו. ושם ב"אחר המדבר" חולק עליו.
- ^ דניאל שוורץ, ספר מקבים ב, פרק ה, פסוק כז, עמ' 149–150.
- ^ שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד, סימן סח
- ^ משנה ברורה, סימן צ', סעיף קטן כ"ח.
- ^ דך ז, עמוד ב
- ^ ספר תהלים, פרק ס"ט, פסוק י"ד
- ^ מור וקציעה (או"ח סימן נה)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו
- ^ ההכרעה נפלה: אין בעיה להתפלל במרפסות, באתר כיכר השבת
- ^ שולחן ערוך סימן נ"ה סעיף כ'
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | |
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא • קופה של צדקה | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
35749005מניין