רבי מנחם בר סימאי
| כינוי | בנן של קדושים; איש קודש הקדשים; ורדימוס |
|---|---|
| השתייכות | הדור חמישי של התנאים |
| רבותיו | רבי יוסי בן חלפתא או רבי סימאי |
| תלמידיו |
רבי יוחנן דקציון רבי תנחום בר עילאי |
| אב | רבי יוסי בן חלפתא או רבי סימאי |
רבי מנחם בר סימאי (בתלמוד ירושלמי: רבי נחום בר סימאי[1]) היה תנא בדור החמישי לתנאים, ומכונה בתלמוד בבלי "בנן של קדושים"[2] ובתלמוד ירושלמי "נחום איש קודש הקדשים"[3]. יש שזיהו אותו כורדימוס ברבי יוסי[4] שהוא רבי מנחם ברבי יוסי[5].
זהותו וזמנו
זהותו וזמנו שנויים במחלוקת. המפרש למסכת נדרים מזההו עם ורדימוס[6] המוזכר בתלמוד כרבי מנחם ברבי יוסי (בן חלפתא)[5]. יש שביארו בדעתו ש"סימאי" אינו שם אביו, אלא מלשון מטבע, וכונה כך משום שלא הסתכל בצורת מטבע מימיו[7]. אך אחרים שללו ביאור זה משום שלא כתוב "רבי מנחם סימאי", אלא "רבי מנחם בר' סימאי"[8].
אך בעל סדר הדורות[9] משער שבטעות החליף רש"י בין רבי מנחם בר סימאי לרבי מנחם בן יוסי. רבי אהרן היימן העיר על דבריו שאין זה אלא דברי המפרש, ולא דברי רש"י, והבית יוסף לא התייחס למפרש זה.
אף לפי הגרסה שהיה בנו של רבי סימאי נחלקו הדעות אם נחשב לתנא או לאמורא. הרשב"ם מייחסו כתנא, ללא קשר לזהותו[10]. אך יש שהוכיחו מלשון הירושלמי ומזמנם של תלמידיו שהיה אמורא בדור הראשון או השני של אמוראי ארץ ישראל[11]
ביוגרפיה
רבי מנחם למד בבית מדרשו של אביו, אמר הלכות בשמו[12] והסביר את הלכותיו לתלמידי אביו. בתלמוד מתואר דאגתו לתלמידי אביו שלא הופיעו בבית המדרש[13]. גדולי האמוראים העריכוהו ביותר, ורבי יוחנן הקל בדין מסוים כיוון שרבי מנחם מקל בו והוכיח אחרים שהחמירו יותר מרבי מנחם[14].
בנן של קדושים ואיש קודש הקדשים
כונה "בנן של קדושים" ו"איש קודש הקדשים" על שם שקיים את מצוות קדש עצמך במותר לך באופן מיוחד. חז"ל משבחים את חסידותו בכך שלא הסתכל בתבליט של צורת אדם מימיו, לרבות בצורת אדם החקוקה במטבע[15]. התוספות מסבירים שעל אף שההסתכלות מותרת הלכתית, גדר את עצמו מלהסתכל בצורות שנעשו לשם נוי, כסייג לאיסור הסתכלות בצורה שנעשתה לשם עבודה זרה[16]. עוד פירשו התוספות שאפילו אם יש צורה של עבודה זרה על המטבעות אין איסור להסתכל בזה כיון שרגיל לראותה תמיד, והוא החמיר על עצמו מלהסתכל בזה[17].
כשנפטר, הוחלקו כל תבליטי הצורות בביתו[18], כדי שלא יסתכל בהם לאחר פטירתו[3][19].
התוספות ביארו את הכינוי "בנן של קדושים", שמפני שאבותיו היו קדושים תלו את קדושתו בהם[20]. המרדכי הסביר שנקרא כן לכבודו, שכן מפליגים בשבח צדיק וקוראים לו "צדיק בן צדיק"[21].
ספרי החסידות והמוסר[22] פירשו את חסידותו על פי דרש שתאוות הממון היא מהתאוות הכי גדולות, מי שבכוחו לגבור על תאווה זו ראוי להיקרא "קדוש". ולכן נקרא רבי מנחם בר סימאי "בנן של קדושים", ו"איש קודש הקדשים" משום שלא הסתכל מעולם בצורה של מטבע, כלומר, המטבעות - הכסף - לא עניינו אותו מעולם.
ממשנתו
הלכותיו של רבי מנחם אינן שכיחות בתלמוד, והן נמסרות בעיקר מפי תלמידיו: רבי יוחנן דקציון (ולגירסת ר"ש סירליאו - רבי יוחנן דקיסריון) ורבי תנחום בר עילאי[23]. אמרה ידועה שלו[24] באגדה:
ר' מנחם בן סימאי אומר, הרי הוא אומר (משלי, ו', כ"ג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". נמשלה התורה באור, ונמשלה המצוה בנר. מה הנר הזה אינו מגין אלא לפי שעה, כך המצוות אינן מגינין על האדם אלא לפי שעה; אם רבו עונותיו עליהן, מה הן יכולין לעשות. אבל התורה נמשלה באור; מה האור מאיר לְעולם, כך דברי תורה מגינין לְעולם. ששכר תורה אין לו שיעור, ושכר מצות יש לו שיעור.
— משנת רבי אליעזר, פרשה יג
קישורים חיצוניים
- יואל פלורסהיים, זמנו של ר' מנחם (נחום) בר' סימא, תרביץ, מה, א/ב, 1975, עמ' 151–153, באתר JSTOR
הערות שוליים
- ^ אך הערוך (ערך מחצל) גורס גם בירושלמי "רבי מנחם בר סימאי".
- ^ מסכת פסחים, דף ק"ד עמוד א'; מסכת עבודה זרה, דף נ' עמוד א'.
- ^ 3.0 3.1 תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ג', הלכה א'.
- ^ מסכת נדרים, דף פ"א עמוד א', ד"ה ורדימוס בר רבי יוסי.
- ^ 5.0 5.1 מסכת שבת, דף קי"ח עמוד ב'.
- ^ רש"י, מסכת נדרים, דף פ"א עמוד א', ד"ה ורדימוס ברבי יוסי.
- ^ רבי יעקב בריל, מבוא המשנה, חלק א', עמוד 234.
- ^ ערך רבי מנחם (ובירושלמי נחום) ברבי סימאי, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ג
- ^ ר' מנחם בן סימאי, סדר הדורות, חלק ב.
- ^ רשב"ם, מסכת פסחים, דף ק"ד עמוד א', ד"ה הכי גרסינן תנאי היא.
- ^ ראה: יואל פלורסהיים, זמנו של ר' מנחם (נחום) בר סימא, תרביץ, כרך מה, חוברת א/ב (תשרי-אדר תשל"ו), עמ' 151-153, באתר JSTOR.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה ב'.
- ^ לגרסת המפרש כ"ורדימוס" בן רבי יוסי; ראה בתלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף פ"א עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ' עמוד א'.
- ^ מוסף הערוך אות זי"ן ערך זוז
- ^ תוספות, מסכת שבת, דף קמ"ט עמוד א', ד"ה ודיוקני
- ^ תוספות, מסכת עבודה זרה, דף נ' עמוד א', ד"ה ה"ג בנן של קדושים מהלך עליהן
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה עמוד ב' אך בירושלמי (שם, לפי פירוש הפני משה) מסופר שהם כוסו.
- ^ ובירושלמי כתוב שצורות של הכתלים כוסו (לפי פירוש הפני משה שם).
- ^ תוספות, מסכת פסחים, דף ק"ד עמוד א', ד"ה דלא מסתכל
- ^ תוספת מערבי פסחים רמז תרי"א.
- ^ לדוגמא: עיון יעקב סוטה פרק א אות נב; נועם אלימלך פרשת כי תשא דיבור המתחיל זה יתנו; רבי ישראל הגר, ליקוטי אהבת ישראל, אות נ"א
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ח', הלכה ו'; תלמוד ירושלמי, מסכת מעשרות, פרק א', הלכה ב'.
- ^ מובאת בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א עמוד א' בשמו של רבי מנחם בר יוסי, ולפי המפרש למסכת נדרים זהו אדם אחד