רבי מנחם ברבי יוסי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ורדימוס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי מנחם בר יוסי (נקרא גם ורדימוס או אברידימוס) הוא תנא בדור החמישי, אחד מחמשת בניו של רבי יוסי ואחיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי שהתייחס ככהן.  הוא מוזכר בברייתא פעמים ספורות בלבד.

תורתו

רבי מנחם בר יוסי פוסק, כי כאשר באו עדים האומרים כי בעלה של אשת איש נפטר ומותר לאשתו להנשא, ולאחר מכן באו עדים אחרים סותרים האומרים כי בעלה חי, תלויה ההלכה אם האשה כבר נישאה: לכתחילה לא תנשא האשה, אך אם נישאה האשה על פי פסק בית הדין שהסתמך על העדים הראשונים, לא יבטלו בית הדין את פסק הדין, אלא יתירו לאשה להמשיך את חיי הנישואין עם בעלה השני, וזאת מפני כבוד בית הדין, שלפיו יש לבית הדין לשמור על כבודו במקרים גבוליים, ולכן יסתמכו בית הדין במקרה כזה על עדות העדים הראשונים - שהבעל מת - כל עוד עדותם לא הופרכה בוודאות. (בתלמוד הוסבר כי מדובר באשה שיודעה בעצמה בבירור שבעלה מת אלא שראיותיה אינן כאלו הקבילות בפני בית הדין, ובעלה הוא אחד מהעדים שבאו להעיד עליה כי היא פנויה ובעלה מת, כך ששני בני הזוג יכולים להסתמך על הידוע להם, וכל עוד בית הדין לא יודע אחרת בבירור אין הם יכולים למנוע מהם להמשיך בחיי הנישואין)[1].


מובא בתלמוד ירושלמי, כי כאשר בא אחד לשאול את רבי יוסי אודות הלכה מסוימת בנוגע להלכות צדקה, קרא רבי יוסי לרבי אברידימוס בנו שהשמיע את המאמר "חייך קודמין, עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת".  

מימרא נוספת ממנו בהלכות צדקה: ”אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי, מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוהכ"פ וחג מכאן, ללמדר שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלה עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו”.

בעל סדר הדורות[2] מציע לזהותו כתנא רבי מנחם שנזכר במשנה במסכת יומא[3]אך הוא כותב ש"יש דוחה", שכן הוא נזכר שם אחרי רבי יוסי בלי התייחסות לכך שהוא בנו.

זיהויו

המפרש למסכת נדרים מזהה את רבי מנחם בר סימאי כרבי מנחם בר יוסי[4]. יש שביארו בדעתו ש"סימאי" אינו שם אביו, אלא מלשון מטבע, וכונה כך משום שלא הסתכל בצורת מטבע מימיו[5]. אך אחרים שללו ביאור זה משום שלא כתוב "רבי מנחם סימאי", אלא "רבי מנחם בר' סימאי"[6].

אך בעל סדר הדורות[2] משער שבטעות החליף רש"י בין רבי מנחם בר סימאי לרבי מנחם בן יוסי. רבי אהרן היימן העיר על דבריו שאין זה אלא דברי המפרש, ולא דברי רש"י, והבית יוסף לא התייחס למפרש זה.

לקריאה נוספת

  • אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתוארי כבוד בישראל, כרך ד, תל אביב: הוצאת נצח, תשכ"ד, עמ' 59

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0