חסידות מכנובקה
חסידות מחנובקה בעלזא היא חצר חסידית ענף של חסידות בעלזא משושלת צ'רנוביל. מרכזה כיום בבני ברק.
מאז שנת תשמ"ח החסידות מזוהה גם כפלג של חסידות בעלז, ובמשך תקופה ארוכה כינתה את עצמה "בעלזא-מחנובקה". במסגרת הסכם שנערך בתחילת שנת תשע"ו, החלה החסידות לכנות עצמה בשם "מחנובקה-בעלזא".
תולדות החסידות
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא התמנו שלושה מבניו לאדמו"רים בסקוויר, בהם הבכור רבי אברהם יהושע השיל טברסקי. לאחר פטירתו בשנת תרמ"ו התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי (תרי"ז-תרע"ז) לאדמו"ר בעיירה מכנובקה שבאוקראינה. היה חתנו של רבי מנחם נחום מלויעב.
לאחר פטירתו של רבי יוסף מאיר התמנה בנו, רבי אברהם יהושע העשיל (נולד בכ"ד באדר ה'תרנ"ה), לאדמו"ר ממכנובקה. חתנו, רבי מנחם נחום טברסקי (ה'תר"ם - י"ט בסיוון ה'תש"ה, בנו של רבי דוד טברסקי מסקווירה דודו של רבי יוסף מאיר), התמנה לאדמו"ר מסקווירה-מכנובקה. רבי מנחם נחום נמלט יחד עם משפחת אביו לקייב בשנת ה'תרע"ט משם המשיך לקישינב ולארצות הברית והקים את בית מדרשו בבורו פארק. בזיווג שני נישא לבתו של רבי אברהם פנחס מקוניב. הוריש את בית מדרשו לאחיו רבי יעקב יוסף. חתנו היה רבי שמואל יצחק קארף מזווהיל בוסטון.
רבי אברהם יהושע העשיל סירב בהתחלה להתמנות לאדמו"ר עד שדודו זקנו רבי דוד מסקווירא, לחץ עליו. היה חתנו של רבי דוד אהרן מז'וריק (בנו של רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק).
רבי אברהם יהושע העשיל היה חשוך בנים ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד בכ"א בטבת ה'תש"ט), נינו של רבי ישכר דב מבעלז (בנו של ר' יצחק דוד, בנו של רבי יהושע מירוסלב, שהיה גם חתנו של הרב יוסף מאיר ממכנובקה). לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ביום הכיפורים תשמ"ח התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממכנובקה.
חסידות מכנובקה-בעלז
לאחר פטירתו של האדמו"ר מבעלז, רבי אהרן רוקח, בשנת ה'תשי"ז ללא בנים חיים, ייעדו מרבית חסידי בעלזא לאדמו"ר את בן אחיו[1], הרב ישכר דב רוקח, שהיה אז ילד בן תשע שנים והוכתר כאדמו"ר בגיל 18. חסידי בעלז רבים שעזבו את חסידות בעלז ולא קיבלו את הרבי ישכר דוב רוקח, כמנהיגם, פרשו מהחסידות. פתחו בית מדרש ברחוב מהרש"ל בבני ברק ובאנטוורפן, וכן החזיקו בבית המדרש הישן של חסידות בעלז בלונדון שם כונו בשם בעלז בלבד. כאשר התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר, ב-ה'תשמ"ח (1988), קבלו אותו כרבם וחברו לחסידות מכנובקה. עוד קודם לכן הועידו אותו כמנהיג העדה ולממשיך שושלת בעלז[2][3]. למרות זאת היחסים בין החסידויות היו תקינים והאדמו"ר רבי יהושע השתתף באירועים בחסידות בעלז.
בשנת ה'תשנ"ה (1995) החלה החסידות לכנות את שמה "בעלזא מכנובקה", מה שיצר מתח בין החסידויות. שיאו של המאבק היה בעת הכנסת ספר תורה לבית מדרש של חסידות מכנובקה בירושלים שהתקיים באותה שנה, האירוע בוטל כתוצאה מהאלימות שננקטה. בעקבות האירועים האלימים פורסם מכתב של מספר אדמורי"ם ובראשם האדמו"ר מגור בעל הפני מנחם נגד המחלוקת. המתיחות וההתנגשויות לא שככו עד שנת ה'תש"ע (2010).
בסביבות ה'תש"ע (2010) החלו מגעים בין החסידויות והמתח ביניהן פחת בהדרגה. ב-י"ח אב ה'תש"ע (29 ביולי 2010) השתתף בנו של הרבי מבעלז, הרב אהרן מרדכי רוקח, בחתונת נכדו של האדמו"ר ממכנובקה. בשבט ה'תשע"ב (פברואר 2012) הגיע האדמו"ר ממכנובקה לפגישה בביתו של האדמו"ר מבעלז, רבי ישכר דב, כדי להזמינו לחתונת בתו הצעירה[4]. בחודש סיון ה'תשע"ה השתתף האדמו"ר ממכנובקה בחתונת נכד האדמו"ר מבעלז ואף התכבד בזימון. בכסלו ה'תשע"ו סוכם בין החסידויות שמעתה תיקרא החסידות "מכנובקא בעלזא" במקום "בעלזא מכנובקה"[5].
ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים שויכו לחסידות בישראל 640 בעלי זכות בחירה[6].
מרכזי החסידות
מרכזה של החסידות ברחוב רש"י בבני ברק. בכ"א אב תשע"ב יום הילולת האדמו"ר המהר"א הונח אבן הפינה לבניין בית הכנסת הגדול ומרכז החסידות החדש "היכלי הקודש" ההולך ונבנה ברחוב האדמו"ר מגור. בשנת תשע"ח חונך קומת המינוס שבו היכל ה"גרויסע שטוב" - אולם הטיש אשר משמש גם כבית הכנסת עד להשלמת הבנין. בשנת תשפ"ה נפתח קומה כניסה ובו השטיבלך והמקוה[7].
לחסידות בתי כנסת גם בירושלים (2), בית שמש (2) , ביתר עילית ואלעד. בחו"ל יש לחסידות בתי כנסת בשכונת סטמפורד היל שבלונדון (3), מנצ'סטר, אנטוורפן, בורו פארק, ויליאמסבורג (2) ומונסי.
אנשי החסידות הינם חסידי בעלז ונוהגים במנהגי בעלזא. בבית המדרש הישן בבני ברק של רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא שומרים על מספר מנהגי צ'רנוביל.
מוסדות החסידות בבני ברק כוללים תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכולל אברכים. בראשות הישיבות עומד הרב יעקב יהושע אנגלנדר, בנו של הפילנטרופ אליש אנגלנדר שמממן את המוסדות.
כמו כן יש לחסידות ישיבה קטנה ותלמוד תורה בירושלים, ישיבה קטנה ותלמוד תורה בבית שמש, ישיבה קטנה באלעד, ישיבה קטנה ותלמוד תורה בלונדון.
ראו גם
- שוש מולא, "בחצר", 7 ימים, ידיעות אחרונות, 3 באוקטובר 2008
חסידים בולטים
- רבי שלום ברנדר, ראש ישיבת בעלז.
- הרב יעקב יהושע אנגלנדר, ראש ישיבות "לומדי תורה" מכנובקא-בעלזא בישראל.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אח האדמו"ר רבי מרדכי רוקח מבילגוריי
- ↑ היה משתתף בהתוועדויות חסידי בעלזא (הפורשים) ויושב בראש הקהל
- ↑ מכון אור לנתיבתי, נצח ישראל לא ישקר, תשס"ו, עמ' 166 והילך
- ↑ בלעדי: תיעוד מפגש אדמו"רי בעלזא ומחנובקא באתר בחדרי חרדים.
- ↑ ישראל כהן, הבוקר ב'המודיע': השם "בעלזא" התווסף למודעת "מכנובקא", באתר כיכר השבת, 22 בנובמבר 2015
משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018 - ↑ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ↑ משה ויסברג, כמו באמריקה: הצצה לשטיבלא'ך החדשים במרכז בני ברק | ומה התקנות?, באתר כל רגע, 27.08.25
חסידות מכנובקה26374166