רבי אברהם דב טברסקי
 | |||||||
| לידה |
ה'תרכ"ה רוטמיסטריווקה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ט באב ה'תש"ה (בגיל 80 בערך) המנדט הבריטי | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||||
| תאריך עלייה | אב ה'תרפ"ו | ||||||
| בת זוג | שבע טברסקי | ||||||
| אב | רבי מנחם נחום טברסקי | ||||||
| מספר צאצאים | 4 | ||||||
| חותן | רבי אפרים זלמן מרגליות (לוקיב) | ||||||
| |||||||
רבי אברהם דב (בֶּער) טברסקי (תחילת קיץ ה'תרכ"ה - כ"ט באב ה'תש"ה) היה אדמו"ר בדור השלישי של חסידות ראחמיסטריווקא, לצד אחיו רבי דוד טברסקי.
ביוגרפיה
נולד בעיר רוטמיסטריווקה לרבי מנחם נחום טברסקי ולחוה, בת רבי זאב אוירבך. נקרא על שם סבו רבי אברהם דב אוירבך מחמילניק[1]. גדל והתחנך בצל סבו רבי יוחנן טברסקי. נשא את שבע, בת רבי אפרים זלמן מרגליות רב העיר לוקיב (מצ'יוב), חתנו של המגיד מטריסק, ולאחר נישואיו היה סמוך על שולחן המגיד מטריסק[1].
במהלך קיץ תרע"ט, נפצע רבי אברהם דוב קשות מכדור שפגע בראשו, במהלך פרעות בעיר רוטמיסטריווקה[2], ואושפז בקייב למשך חצי שנה[3]. בזמן אשפוזו בקייב, חלתה אשתו, ונפטרה בי' בטבת ה'תר"פ[4][5].
לאחר שחרורו מבית החולים, הצטרף אל אביו ומשפחתו, שבעקבות הפרעות עקרו[6] לעיר סמילה הסמוכה לרוטמיסטריבקה, בה שררה יציבות יחסית[3]. בסוף חורף תר"פ, עקרה המשפחה אל העיר ניקולייב, שהייתה מרוחקת ממוקדי הקרבות. בדרכם נשדדו בני המשפחה מכל חפציהם[7]. בחודש אב ה'תרפ"ו, עלה עם אביו רבי מנחם נחום לארץ ישראל[8][9], והשתקעו בירושלים[10].
הנהגת עדה
בכ"ח בשבט ה'תרצ"ו נפטר רבי מנחם נחום, וההנהגה עברה לבניו רבי אברהם דב ורבי דוד. האחים ניהלו את החצר וביצעו את תפקידיהם במשותף, וגם נייר המכתבים הרשמי כלל את שמות שניהם[11]. הם ניהלו בחצרם פעילות נרחבת של הכנסת אורחים[12].
היה נוהג להתפלל בתוך בית הכנסת, בשונה ממנהג אדמו"רי השושלת להתפלל בחדר נפרד. הסברים שונים נכתבו בעניין[1][13].
פטירה
נפטר ביום כ"ט באב ה'תש"ה. היקף ההשתתפות בהלוויתו היה גדול וחריג יחסית לאותה תקופה[1][14]. נקבר בחלקת כולל ווהלין שבהר הזיתים, בסמיכות לקבר אביו, באוהל שנקנה על ידי דודו רבי מרדכי טברסקי. המקום הפנוי באוהל הספיק רק לקבר אחד[15], אך קבורתו הייתה באישור אחיו רבי דוד שנפטר בסופו של דבר בזמן שליטת ירדן בהר הזיתים[16].
אודותיו
דמותו מתוארת כאצילית[17] ושתקנית[1]. היה בעל ידע נרחב בתחומים רבים, במיוחד בפילוסופיה יהודית[17] ונהג להגות בספר עקידת יצחק[1]. לפני פטירתו התבטא שמעולם לא פגע ביהודי[1].
הירבה בסיגופים, והגביל את אכילת הלחם היומית למשקל של 150 גרם. הנהגה זו נכפתה עליו מטעמי בריאות בזמן אשפוזו בקייב ולאחר שחרורו החליט להמשיך בהגבלה זו[1].
צאצאיו
- רבי אפרים (זלמן) - (ה'תרמ"ד-ה'תשי"ח). היחיד מצאצאי רבי אברהם דב שעלה עמו לארץ ישראל. יש מכתבים של דודו בהם הוא מצורף לחתימה ושמו מוצג בכותרת נייר המכתבים[18]. נפטר ערירי בירושלים, ונקבר בהר המנוחות.
- רבי דוד. נשא את שיינא בת דודו רבי חיים משה צבי טברסקי מהורנוסטייפל, חתן רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא[19]. נפטר בי"ח בסיון ה'תשי"ב[20].
- רבי יוחנן. נשא את בת רבי שלמה בן ציון טברסקי האדמו"ר מטשרנוביל[21].
- מלכה. נישאה לקרובה רבי דוד טברסקי בן רבי זאב טברסקי[17].
קישורים חיצוניים
- יצחק אלפסי, רבי אברהם דב טברסקי מרחמיסטריבקה, אנציקלופדיה לחסידות - א, עמ' סח, באתר אוצר החכמה
- הרה"ק רבי אברהם דוב זיע"א, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- רבי אברהם דוב טווערסקי מראחמיסטריווקא, ימי זכרון, עמ' קפ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- חילופי כתבים עם בית ראחמיסטריווקא, ישמח ישראל (קובץ) יט, ה'תשע"ח, עמ' שמה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יאיר ויינשטוק, רוח קדשם של שלושה צדיקים באתר דרשו, גליון אוהל מועד (עמוד ו'), כא באייר ה'תשפ"ג
לקריאה נוספת
- אהרן פרלוב, הרה"ק רבי אברהם דב מראחמיסטריווקא זי"ע, זכרונם לברכה - אב, עמוד תשפ"ד, ירושלים ה'תשפ"ב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 הרה"ק רבי אברהם דוב זיע"א, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ במצור ובמצוק, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ 3.0 3.1 תשתפכנה אבני קודש, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ במרומי הגרדום, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שמעון טיקוצקי, הנער ה'אדומים' והרוקח, המבשר תורני, באתר אוצר החכמה
- ^ לקראת ראש השנה ה'תר"פ.
- ^ גולה אחר גולה, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שניים יסעו, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ אל הר הקודש, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תם ולא נשלם, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ראו, לדוגמה, במכתב האדמו"רים רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריווקא - ירושלים, תש"א, באתר בית המכירות קדם
- ^ שבת אחים, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי בונם יואל טויסיג, תפארת בנים, עמ' נז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בין המשתתפים בהלוויה היה רבי מרדכי רוקח מבילגורייא (שריפת גוף ונפש, אור הצפון נט, עמ' מב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום))
- ^ הרחבת האוהל הייתה לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור הר הזיתים.
- ^ הרה"ק רבי דוד זיע"א, בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ 17.0 17.1 17.2 יצחק אלפסי, רבי אברהם דב טברסקי מרחמיסטריבקה, אנציקלופדיה לחסידות א
- ^ ראו, לדוגמה, במכתב שנה טובה בחתימת אדמור"י רחמסטריווקא - רבי דוד טברסקי, ובן-אחיו רבי אפרים טברסקי - ירושלים, תשרי תש"ט, באתר בית המכירות קדם
- ^ מאיר וונדר, רבי מרדכי דב טברסקי, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, באתר אוצר החכמה
- ^ תמונת המצבה, באתר geni
- ^ רבי אברהם דוב טווערסקי מראחמיסטריווקא, ימי זכרון, עמ' קפ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
| אדמו"רי רחמסטריווקה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| הקודמים לשושלת | הבעל שם טוב • המגיד ממזריטש • רבי מנחם נחום מצ'רנוביל • רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל | 
| |||
| דור ראשון | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור שני | חסידות זלטיפולי • רבי מרדכי טברסקי • רבי מנחם נחום טברסקי • רבי זאב טברסקי | ||||
| דור שלישי |
| ||||
| דור רביעי | רבי יוחנן טברסקי | ||||
| דור חמישי |
| ||||
| דור שישי |
| ||||