רבי גרשון אדלשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי גרשון אדלשטיין
לידה 18 באפריל 1923
ב' באייר ה'תרפ"ג
שומיאץ, ברית המועצות
פטירה 30 במאי 2023 (בגיל 100)
י' בסיוון ה'תשפ"ג
בני ברק, ישראל
תאריך עלייה 1934
למד ב ישיבת לומז'א וישיבת פוניבז'
תקופת הפעילות 19462023 (כ־77 שנים)
תחומי עיסוק חינוך
תפקידים נוספים ראש ישיבת פוניבז'
רבותיו רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי שמואל רוזובסקי, רבי אליהו אליעזר דסלר
בת זוג הניה רחל דיסקין
אב רבי צבי יהודה אדלשטיין
אם מרים אדלשטיין
חותן רבי יהושע זליג דיסקין
חתימה
הרב גרשון אידלשטיין
הרב גרשון אדלשטיין

רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר[1] ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923י' בסיוון תשפ"ג, 30 במאי 2023[2]) היה ראש ישיבת פוניבז', מנהיג הציבור החרדי ־ ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות[3].

מאז פטירת רבי אהרן יהודה לייב שטינמן בשלהי 2017, היה ממנהיגי הציבור הליטאי לצד רבי חיים קניבסקי, וכמנהיגי תנועת דגל התורה, המייצגת את רוב הציבור החרדי-ליטאי. מאז פטירת הרב קניבסקי במרץ 2022, עמד לבדו בהנהגת הציבור הליטאי[4].

ביוגרפיה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
שגריר ארצות הברית בישראל תומאס ר. ניידס בביקור בביתו של הרב אדלשטיין, דצמבר 2021
קובץ:Pashkvils about Reb Gershon Edelstein in Bnei Brak 08.jpg
מודעות אבל בבני ברק ביום הלווייתו.

נולד בעיירה שומיאץ הסמוכה לסמולנסק, בברית המועצות, לרבי צבי יהודה אדלשטיין, רב העיר ובנו של רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין, בעל "בן אריה" על הש"ס, ולמרים, בתו של רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה.

אימו השיגה תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי לבניה, כך שיהיו רשומים כצעירים בשלוש שנים מגילם האמיתי ולא ילמדו בבית ספר בפיקוח היבסקציה. למד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין, מחסידי חב"ד, בתמורה לכך שאביו רבי צבי יהודה לימדו בכל יום שעות רבות גמרא וראשונים[5]. בעקבות מחלתה של אמו בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', ושם גידלו הרב החב"די הרב משה אקסלרוד רב בערים ברוסיה וארץ ישראל והוא שלחו ללמוד תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור מחסידי חב"ד ומתלמידי אביו הרב צבי יהודה אדלשטיין[6]. שם גם קיבלו את הידיעה על פטירת אימם[7].

בחודש ניסן ה'תרצ"ד (1934), הצליח אביו להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל בסיוע הרב אברהם יצחק הכהן קוק, וביקש מבניו לחזור לביתם בשומיאץ. באותה תקופה ניהלה סבתו הרבנית רייזל את משק הבית וגידלה את האחים, כדי שאביהם יוכל ללמוד תורה. בחודש אייר ה'תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו באנייה "נובו רוסייסק" בהפלגה מאודסה לארץ ישראל. בל"ג בעומר הגיעה המשפחה לארץ ישראל[7]. המשפחה נסעה לירושלים, שם ביקרו את הרב איסר זלמן מלצר ואת הרב קוק, שלמד יחד עם סבם, הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה) בישיבת וולוז'ין[7].

באלול ה'תרצ"ד (1934), לאחר מספר חודשים של נדודים בין קרובי משפחה, קבע אביהם את מושב המשפחה ברמת השרון. מאחר שברמת השרון לא היה בית ספר דתי, האב למד עם בניו בבית בישיבה על ארגזי תפוזים מחוסר ריהוט. הם למדו גמרא עם רא"ש ורי"ף, ובחלק מהמסכתות גם טור ובית יוסף. בשבתות למדו רמב"ם על נושאי המסכת[7]. האחים למדו גם דקדוק, חשבון ואנגלית, שהייתה השפה הרשמית אז, ולשם כך הובא לביתם מורה מיוחד[7].

בשנת ה'תרצ"ה (1935) נבחר האב לרב המקום. לקראת חודש אלול ה'תש"ב נשלחו הבנים לישיבת לומז'ה, בעקבות הפצרותיו של גרשון. הם הגיעו ברגל מביתם לישיבה שבפתח תקווה בא' באלול, ולא ידעו שהזמן התחיל יום קודם לכן. המשגיח, רבי אברהם אבא גרוסברד, אמר שכבר אין לו מקום בשבילם. מזכיר הישיבה, שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר מוזס) פגש אותם והזמינם לישון בביתו, עד שנמצאו להם מיטות בישיבה בראשית חשוון. בהוראת אביהם הצטרפו לחבורתו של רבי שמואל רוזובסקי[7].

כעבור שנה נישא אביהם לרחל, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית מוטל על הרבנית והם לא יצטרכו לבטל תורה, והאחים שבו לסדר הלימוד עם אביהם[7]. בחורף ה'תש"ד (19431944), כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', הגיע רבי שמואל רוזובסקי, שמונה לראש הישיבה, לבקש מאביהם שיצטרפו לקבוצת מייסדי הישיבה. הם נמנו עם ששת התלמידים הראשונים בישיבה, שהשתכנה אז בבית הכנסת הליגמן בבני ברק, והבחורים ישנו בחדרים שנשכרו עבורם בעיר. שני האחים הצעירים השתכנו בביתו של רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, שהשכיר לרבי יוסף שלמה כהנמן את חדר השינה היחיד בבית.

מייסד הישיבה, רבי יוסף שלמה כהנמן, מינה אותו ללמד תלמידים פליטי השואה שהגיעו למוסד היתומים "בתי אבות", ובשנת ה'תש"ו מונה למסור שיעורים לתלמידים הצעירים בישיבה. בשנת ה'תש"ח נישא להניא רחל, בתו של רבי יהושע זליג דיסקין רבה של פרדס חנה (נפטרה בי"ד בתשרי ה'תשס"ב)[8] כאשר השדכן היה החזון איש[דרוש מקור], ובאותה השנה מונה על ידי הרב כהנמן לר"מ בישיבה.

הרב אדלשטיין היה מקורב לרבי אברהם ישעיהו קרליץ. לאחר פטירת אביו, ב-כ' בחשוון ה'תשי"א (1950), התלבט האם ליטול עליו את תפקיד רבה של רמת השרון, אך מאחר שכבר היה בעל תפקיד בישיבה ולאור סירובה של אשתו לעקור מבני ברק, הוטל התפקיד על אחיו רבי יעקב אדלשטיין.

במהלך שנת התשנ"ט מונה לראש ישיבה יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי. ובחודש אייר ה'תש"ס החלו במסירת שיעור כללי. בה'תשס"ב, לאחר פסיקת הבוררות במאבקי השליטה בישיבה, הצטרף אליהם הרב שמואל מרקוביץ.

בשל המחלוקת הוביל הרב אדלשטיין את פיצול הישיבה לשתיים, וכיום מתנהלות למעשה במתחם ישיבת פוניבז' שתי ישיבות, שבראשות אחת מהן עמד – יחד עם הרב פוברסקי – עד לפטירתו, והשנייה בראשות הרב מרקוביץ'. תפילות השבת והחגים של ישיבתו מתקיימות במבנה "אוהל קדושים"[9] ולא בהיכל הישיבה.

בשנת ה'תשס"ג (2003) צורף למועצת גדולי התורה של מפלגת דגל התורה.

בשנת ה'תשס"א (2001), בעיצומו של שיעור שמסר הרב אדלשטיין, התפרצו בחורים ממתנגדיו ועוררו במקום מהומה במטרה להפסיק את השיעור. רבי אהרן יהודה לייב שטינמן שיגר לו מכתב בו הביע מחאה באלו שביזו את כבוד תורתו, עם תוספת בקשה שימחל להם[10]. בשנת ה'תשס"ח (2008) השליכו עליו מתנגדיו גביע לֶבֶּן מחלון בניין. בעקבות זאת התקיימה עצרת תמיכה בו בישיבתו, בהשתתפות הרבנים רבי חיים קניבסקי, רבי מיכל יהודה ליפקוביץ שאף נשא את הנאום המרכזי, אחיו רבי יעקב אדלשטיין, ורבי נסים קרליץ. רבי אהרן יהודה לייב שטינמן שלח מכתב לעצרת[11][12].

לאחר פטירת אשתו, ייסד שיעור בסדר טהרות בביתו במוצאי שבתות, לעילוי נשמתה.

הרב אדלשטיין שימש כבעל תוקע בישיבת פוניבז' מאז שנת תש"ו ועד ראש השנה האחרון לחייו[13][14][15].

רבי גרשון אדלשטיין בביקור בישיבת הנגב יחד עם ראשי הישיבה רבי יששכר מאיר, ורבי אריה לוי

במאי 2023, חג השבועות ה'תשפ"ג, אושפז במרכז הרפואי מעייני הישועה בבני ברק עקב קשיי נשימה[16]. מספר ימים לאחר מכן הידרדר מצבו, ובבוקרו של יום שלישי י' בסיוון (30 במאי) נפטר, והוא בן 100[17] תוך כדי הכנת שיעור, יום לפני פטירתו מסר שיעור בחדרו בבית החולים[18]. הלוייתו התקיימה באותו היום אל בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.

עמדותיו

תורה

עמדתו של הרב אדלשטיין הייתה שיש להתאים את הלימוד לפי טבעו של כל תלמיד. לפי עמדתו, כשסגנון הלימוד תואם לאופיו של הלומד, הנאתו וסיפוקו רבים יותר, וכך יהיה יותר קל לו להתמיד בלימודיו לאורך שנים, כפי האידיאל הליטאי. כמו כן, טען שקצב הלימוד הנוהג כיום בעולם הישיבות שבו נלמדים דפים בודדים בכל מסכת אינו נכון וכי קצב הלימוד צריך להיות מהיר בדומה למה שלמד הוא בזמן בחרותו, ובנוסף רכישת הבקיאות והרחבת היקף הידע הם בסיס הכרחי לסברות ישרות והבנה נכונה של הסוגיות התלמודיות וגורמת לסיפוק רב יותר ללומד.

כמו כן, נתן דגש רב על לימוד "מוסר", ובמרבית שיחותיו עורר על החשיבות שבלימוד המוסר. אף בהספד שנשא על רבי חיים קנייבסקי, דיבר על הצורך וההכרחיות שבכך והתועלת שצומחת מכך בכל צורת האדם ותחומי חייו. לצד זאת הדגיש שיש לעשות זאת מתוך שמחה ובספרים שמעניינים את האדם. הדגיש תמיד שלימוד התורה ובפרט לימוד המוסר גורמים לאושר בעולם הזה מלבד השכר בעולם הבא, כמאמר חז"ל "כך היא דרכה של תורה...אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך".

דיבר רבות על ביטול תורה הנגרם בחנוכה ובפורים, ובעקבות כך הורה לבטל את חופשת החנוכה, ואת מנהג איסוף הכסף בימי הפורים בישיבת פוניבז' והנהיג סדר לימוד בליל הפורים. בכללות, דיבר רבות על החיוב ללמוד תורה ולנצל את הזמן. הדגיש כי כאשר כוונתו של האדם בענייניו הגשמיים כאכילה השתיה והשינה היא כדי לעבוד את ה' באופן הראוי, אף הם חשובים עבודת ה'.

חינוך ומשפחה

הרב אדלשטיין עודד את המחנכים ליצור קשר אישי עם התלמידים, שהוא לדבריו הבסיס לחינוך הילד לאהבת תורה[19].

הוא שלל התנהגות קיצונית הפוגעת ביחסים הטבעיים של האדם עם סביבתו. בשיחה לאברכים אמר:

לפעמים בני אדם מתנהגים שלא כפי טבעם הישר מחמת חשבונות וטעויות שונות, וכגון מי ששקוע בלימודו ואינו רוצה לדבר דברים בטלים, עד כדי כך שאינו שם לב להתייחס כראוי לבני ביתו ולסובבים אותו. היה מעשה באברך שהיה שקוע מאד בלימוד, ולא דיבר שום דברים בטלים, וכשהיה חוזר לביתו היה אוכל ונח ומיד חוזר לתלמודו. והעירו לו כי לא זו הדרך, אלא צריך להתעניין בשלומם של בני ביתו, ולתת יחס למי שזקוק לזה, והתחיל לעשות ככה, ומאז נהפכו חייו לחיים מאושרים. כל אדם שהוא בעל משפחה, משועבד לבני משפחתו, וצריך להקדיש להם זמן, ולשמוע מאשתו את מה שרוצה לספר ולומר לו, וכבר אמרו (קידושין מט, ב) תשעה קבין שיחה נטלו נשים, ומצרכי האשה שיהיה לה עם מי לדבר את ה"תשעה קבין"

גליון "דרכי החיזוק", מס' 142

הוא יעץ לגברים המתקשים בשלום בית עם האשה לפעול לפי קו מנחה, שאותו הוא כינה: "לשתוק ולכבד", כלומר: הגבר צריך לשתוק כאשר אשתו מביעה תרעומת או כעס עליו, ולא להגיב כדי לא לפתח מריבה, וכן לכבד אותה בכל מצב ובכל זמן, ובכך יחיו בני הזוג חיי אהבה מאושרים[20]. בנוסף, הוא הרבה לומר בשיחתו השבועית, שגם אם אחד מבני הזוג כועס על השני, אסור לו להרים את הקול על השני. על ידי ההתגברות הזאת אדם יכול למנוע מעצמו לכעוס הן בזוגיות והן בין כל אדם לחברו[21].

הדגיש נחרצות ובעקביות את החובה לחנך את הילדים רק בנעימות וללא כפייה ואווירה רעה, וגם כאשר הם כושלים יש לפעול רק "בדרכי נועם". לדבריו, ההסברה גורמת לילד לדעת מה נכון וטוב, וכשהוא לא עומד בכך בשל קושי, כפייה רק תיצור ריאקציה, והדרך הנכונה היא עידוד ויצירת חשק.

כאשר נשאל על הקפדה מצד ההורים על בני נוער שמאחרים את זמן קריאת שמע ותפילה, הדגיש: "בדרכי נועם! בלי כפיה!" וכאשר למרות זאת נשאל אם "לנדנד" להם על כך, פתח במונולוג ארוך מהרגלו:

לא לא לא לא לא לא, לא לנדנד להם [...] כפייה זה יוצר ריאקציה, להכריח ילד אסור, כפייה זה חינוך הפוך, זה תוצאה הפוכה. חינוך זה רק בצורה מעניינת, בידידות, מתוך אהבה [...] רק בדרכי נועם! שלא ירגיש בכלל שיש ביקורת עליו [...] אם הוא מרגיש את הביקורת זה כואב לו מאוד [...] זה כלל חשוב בחינוך[22]

הוא ראה ביוצאים בשאלה וב"נושרים" תינוקות שנשבו ו"אנוסים", וקרא "לנהוג בהם מנהג כבוד וידידות". הוא התנגד בחריפות לגישה להרחיקם מהבית או לגעור בהם, ואף הגדיל בתיאור החובה לקרבם לחיק המשפחה, אפילו יותר משאר הילדים, והורה לתמוך בהם כלכלית גם כאשר מדובר בדברים כמו לבוש הנוגד את ההלכה[23], לצד ניסיון לגרום להם להשתנות על ידי הסברה בנעימות[24].

חיילי צה"ל וחילוניים

בשנת ה'תשע"ב התבטא במהלך שיעור:

גם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר. מה זה לאומיות? אהבת העם. חילונים בצבא מוסרים נפשם על הצלת אחרים. מה, זה לא "הרוגי לוד"? אם החילוני מוכן למסור את נפשו יותר מהחרדי, הוא יותר גדול ממנו.

הרב אדלשטיין[25]

פרסום הדברים עורר סערה ואף גרר מספר משלחות שדחקו בו לחזור בו, אך הוא סירב. בהזדמנות נוספת הדגיש שגם יהודי שאינו מאמין, אם מסר נפשו על למען יהודים אחרים ייכנס לעולם הבא. הוא הוסיף ש"אף על פי שהוא עשה זאת מתוך לאומיות", לאומיות יהודית שונה מ"לאומיות של גויים" והינה "אהבת הבריות של יהודים" ומבורכת.

באחת התקופות שהשיח הציבורי בישראל הציף יחס פוגעני לחרדים ולדת, הדגיש בשיחתו:

ובתקופה זו שיש מסיתים ומקטרגים כנגד שומרי התורה והמצוות, צריכים לדעת כי באמת רוב החילוניים אינם שונאים ויש להם יחס חיובי מאד, ואפילו המסיתים [...] יש להם בטבעם מידות טובות, ובדרך כלל סיבה חיצונית גורמת להם להסית, שלא נהגו בהם בימין מקרבת אלא בשמאל דוחה, או מחמת קנאה

והוסיף שלעיתים קיימת הסתה מצד מי שסבור שהחרדים שונאים אותו, וכמו שהסבירו התוספות[26] על רבי עקיבא שכאשר היה עם הארץ אמר "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור" על אף שהיה בעל מידות טובות, מפני שחשב שתלמידי חכמים שונאים אותו, אך האמת היא "שתלמידי החכמים שונאים את החטא ולא את החוטאים".

הנהגה ציבורית

בזמן מגפת הקורונה הוביל קו מחמיר של הישמרות מפני הנגיף, וכבר בשלב מוקדם אסר תפילה במניין, מפני הסכנה בהידבקות[27].

הרב אדלשטיין התנגד לאופי פעולתה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת, בשל טענות שעלו שלפיהן הוועדה הקיימת חוסמת על דעתה תכנים רבים הנצרכים לציבור החרדי ללא התייעצות עם מנהיגיו. עם זאת נמנע שנים רבות מהקמת ועדה חלופית[28], ורק בימיו האחרונים נתן את ברכתו למהלך שכזה. בבוקר יום פטירתו פורסמה הודעה על מסלול זה בעיתון יתד נאמן, המזוהה עם אנשיו[29].

ארץ ישראל ומהות התקופה

סבר שבימינו מתחילה להתגשם נבואת הגאולה שבספר יחזקאל בפרק לו, ושהקב"ה מקיים את ההבטחה לקיבוץ גלויות למען קידוש שמו ובונה את ארץ ישראל מחדש. יתרה מכך, לדבריו אף מובטח מעתה לעם ישראל ששוב לא ייצאו מארץ ישראל, כדברי יחזקאל שם ""וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם"[דרוש מקור].

הוא הסביר על פי דברי הנביא, שעבור המטרה של קידוש ה' מתחילה הגאולה על אף שעם ישראל טרם עשה תשובה. והתשובה תבוא בהמשך - על ידי לימוד "תורת ארץ ישראל", שזו רמה מיוחדת של לימוד תורה בארץ שזוכים לו לאחר השיבה מהגלות, בזכות קדושת הארץ. הוא ביאר שזו היא הבטחת הנביא "וזרקתי עליכם מים טהורים", והדבר מתקיים בריבוי התורה הגדול שיש היום בארץ, שאף מחו"ל באים ללמוד בה ומרגישים בכך רמה גבוהה יותר של תורה. ועל ידי כך יתעורר עם ישראל לתשובה שלימה ואזי יזכה להשלמת הגאולה במלואה[30]

משפחתו

נשא את הניה רחל בת רבי יהושע זליג דיסקין. מילדיהם:

ספריו

לא הוציא חיבורים בעצמו, אך תלמידיו הוציאו ספרים מדברי תורתו:

  • ממגד גרש ירחים - על תלמוד בבלי, נערכו משיעוריו שנמסרו בישיבה
  • הערות וביאורים על סדר הרמב"ם - יצא ב-2012 ונערך על ידי תלמידיו
  • הערות וביאורים על הש"ס - כרך הראשון על מסכת בבא בתרא, בעריכת נכדו הרב שאול אדלשטיין, ה'תשפ"א
  • שיעורי הגרי"ג - שיעורי רבי גרשון אדלשטיין על מסכתות: יבמות, בבא מציעא, ובבא קמא.
  • דרכי החיזוק - פרקי הדרכה - ה'תשע"ח. וכן דרכי החיזוק - ענייני ציבור, ה'תשפ"א. כמו כן יוצאות לפרקים חוברות בשם פניני חיזוק. ספרים וחוברות אלו הם לקט משיחותיו השבועיות בוועד לבחורים ואברכים בביתו, ושיחות נוספות. שיחות אלו ואחרות מתפרסמות בעלון שבועי בשם דרכי החיזוק.

משנת 2000 בערך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי גרשון אדלשטיין בוויקישיתוף


הערות שוליים

  1. ^ על פי ספרו של אביו "הוד צבי" סימן א' עמ' 2 ד"ה והנה
  2. ^ קובי נחשוני, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, הרב גרשון אדלשטיין, הלך לעולמו בגיל 100, באתר ynet, 30 במאי 2023
  3. ^ יוסף גליק, "פניה דחופה": ועד הישיבות במכתב נחרץ, באתר בחדרי חרדים, 31 בינואר 2018
  4. ^ קובי נחשוני, רחוק ממיסטיקה, קרוב יותר לממשלה: כך ינהיג את החרדים מחליפו של הרב קניבסקי, באתר ynet, 22 במרץ 2022
  5. ^ אשכבתיה דרבי, "יתד נאמן", 31/05/2023
  6. ^ "אשכבתיה דרבי", עיתון "יתד נאמן", 31/05/2023
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 ויצא יעקב שלם: הזכרונות הגנוזים של הגר"י אדלשטיין והבנים מספרים
  8. ^ ראו: לקט הספדים על הרבנית הצדקת מרת הניה רחל אדלשטין ע"ה, בני ברק תשס"ג
  9. ^ אחד ממבני הישיבה הגדולים הממוקם למרגלותיה.
  10. ^ צבי סלע ויוסף גליק, פרסום ראשון | המכתב ההיסטורי נחשף • הגראי"ל זצ"ל ביקש מהגרי"ג: תמחל כדי שלא ייענשו בגללך, באתר בחדרי חרדים, 20 בדצמבר 2017
  11. ^ עידן יוסף, מהומה רבתי בישיבה של הרב שך, באתר חדשות מחלקה ראשונה
  12. ^ נטע סלע, שעתם הקשה של הליטאים, באתר ynet, 8 בנובמבר 2007
  13. ^ בני יחזקאלי,הצצה נדירה: גדול הדור שתוקע בגיל 96 כבר למעלה משבעים שנה, באתר בחדרי חרדים
  14. ^ איציק ברנדווין,סיכום החג בישיבות והחסידויות הגדולות: בעל תוקע בגיל 99 ועליה לתורה במאה אלף ש"ח, באתר ערוץ 7
  15. ^ משה ויסברג, חשיפה היסטורית ממצלמות האבטחה: רבי גרשון בתקיעות בראש השנה, באתר כל רגע.
  16. ^ איציק ברנדויין, החמרה קשה במצבו של הרב אדלשטיין, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2023
  17. ^ איציק ברנדויין, אבל בעולם היהודי: נפטר המנהיג הליטאי הרב גרשון אדלשטיין, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2023
  18. ^ סרטון נדיר מהשיעור האחרון של רבי גרשון אדלשטיין, בבית החולים מעיני הישועה, באתר בחצרות הקודש
  19. ^ ישראל כהן, ‏הגאון רבי גרשון אדלשטיין: כך תחנכו לאהבת התורה, באתר כיכר השבת, 25 בנובמבר 2014
  20. ^ חנני ברייטקופף, העצה של ראש הישיבה לפתרון בעיות בשלום בית, באתר כיכר השבת, ‏31.12.20
  21. ^ ישראל כהן, ‏שיחת הגר"ג אדלשטיין: על מה נתפלל ב'ראש השנה'?, באתר כיכר השבת, 24 בספטמבר 2014 (בתוך הקטע בכתבה "דרכי הקבלות לימים הנוראים")
  22. ^ ציוץ של ישי כהן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במאי 2023
  23. ^ ההיתר ההלכתי לכך הוא העובדה שהם עושים זאת בין כה וכה, והימנעות מתמיכה כלכלית לא תשנה את מעשיהם, ואילו להפך - יחס מקרב יוצר פלטפורמה לחזרה בתשובה
  24. ^ יוסף גרינבוים, אל תחמיצו את ההדרכה של הגרי"ג אדלשטיין: לתת לבן לעשן בבית בשבת? • צפו, באתר חרדים10, 10 בינואר 2018
  25. ^ אפרים מורנו, "לחיילים יש עולם הבא כמו להרוגי לוד", באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2012
    ורד קלנר, ‏"החרדים קורבנות. אנחנו לכודים, רבים רוצים להתגייס", באתר גלובס, 23 במרץ 2012
    בפסיקה של שופט בג"ץ חנן מלצר בנושא חוק טל, ציטט השופט את דברי הרב אדלשטיין פסק דין בתיק בג"ץ 6298/07
  26. ^ כתובות דף ס"ב עמוד ב
  27. ^ אבי רבינא, ‏הגרי"ג אדלשטיין: תפילה במניין - זה חטא; בפסח - שבו לבד, באתר כיכר השבת, 31 במרץ 2020
    יאיר שרקי, ‏תיעוד מיוחד: צילומים נדירים מתוך בית הרב אדלשטיין, שותפו של קניבסקי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בפברואר 2021‏
    ראש הישיבה: "הקורונה חזרה שוב לארץ, צריך לשמור על ההנחיות", באתר בחדרי חרדים, 25 באוגוסט 2021
    ראש הישיבה הסביר: החרדים מתים יותר כי החילונים לא 'חוטאים', באתר בחדרי חרדים, 5 במאי 2020
  28. ^ שחר אילן, הרב אדלשטיין: קורא לפתוח את הקווים הכשרים לתחרות, באתר כלכליסט, ‏18.12.2022
  29. ^ יתד נאמן, י' סיון תשפ"ג
  30. ^ אסיפת שמועות, חנוכה - פורים, עמ' רו
  31. ^ ישראל כהן, ‏בנו של הגר"ג: רבי שמעון יוסף אדלשטיין ז"ל, באתר כיכר השבת, 13 ביוני 2018

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36603554גרשון אדלשטיין