מפעלים פטרוכימיים בישראל
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| תקופת הפעילות | 1961–הווה (כ־63 שנים) |
| משרד ראשי | תל אביב |
| ענפי תעשייה | כימיה, אנרגיה |
| שווי שוק | 215 מיליון ש"ח (1 בדצמבר 2024) |
| הכנסות | 0 אלף ש"ח (2017)[1] |
| רווח תפעולי | הפסד של 3.35 מיליון ש"ח (2017)[1] |
| רווח | 104 מיליון ש"ח (2017)[1] |
| אנשי מפתח |
רפאל ערד (מנכ"ל), יעקב גוטנשטיין (יו"ר הדירקטוריון) |
מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ היא חברת החזקות ישראלית. החזקה עיקרית שלה היא בחברת בתי זיקוק לנפט (בז"ן). קודם לכן פעלה החברה כחברה תעשייתית בתחום הפטרוכימיה. ניירות הערך של החברה רשומים למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
היסטוריה
החברה נוסדה בשנת 1961, כמפעל תעשייתי בתחום הפטרוכימיה, ששכן במפרץ חיפה ועסק בייצור אתילן, פוליאתילן, חומרי גלם לתעשיית הדטרגנטים ופיח לתעשיית הגומי.[2] למנכ"ל החברה מונה אביגדור ברתל, ומתקני הייצור שלה החלו לפעול ב-1964.[3] עם הקמתה הייתה החברה בשליטת משקיעים מצפון אמריקה ומדרום אמריקה, וכן בתי זיקוק לנפט (בז"ן, שהיו באותה עת בבעלות הממשלה) ו"פז". בסוף 1968 מכרו "פז" והמשקיעים מצפון אמריקה את חלקם לבז"ן, שחלקה גדל ל-74% מהבעלות, והיתרה נותרה בידי משקיעים מדרום אמריקה.[4] בדצמבר 1972 מכרו בתי הזיקוק את חלקם בחברה, והבעלות עליה נחלקה שווה בשווה בין המשקיעים מדרום אמריקה ו"החברה לישראל".[5]
בשנת 1989 הוכרזה החברה כמונופול בתחומי פוליאתילן בצפיפות נמוכה ופוליסטירן.[6]
בשנת 1991 מוזגו מתקנים ונכסים, שהיו בבעלות נפרדת של בתי הזיקוק מצד אחד והמפעלים הפטרוכימיים מצד שני, לחברה בת משותפת בחלקים שווים בשם "כרמל אולפינים".
מתחילת המאה ה-21 הפך דייוויד פדרמן לבעל השליטה בחברה.
ביוני 2008 נחתם הסכם בין החברה לבין בתי זיקוק לנפט (בז"ן), לפיו תעביר החברה לבז"ן מניותיה בחברת "כרמל אולפינים", בתמורה להקצאת 20.53% ממניות בתי הזיקוק למפעלים הפטרוכימיים.[7] הסכם זה היה אמור להיכנס לתוקף עד ליום 31.12.2008, אולם ביצועו נדחה לשלהי 2009. עם השלמת העסקה הגיעו האחזקות של מפעלים פטרוכימיים בבז"ן לכ-30%.[8]
בשנת 2006 רכשה החברה 20% ממניות אבגול - יצרנית של בד לא ארוג תמורת כ-18 מיליון דולר, עם אופציה להגדלת חלקה בבעלות.[9] בשנת 2012 מכרה החברה את השליטה ביצרנית הבדים אבגול לקרן ההשקעות הבריטית את'מבה קפיטל תמורת כ-107 מיליון דולר.
נכון ליום 31 במרץ 2015 היה לחברה גרעון בהון בסך של כ-633 מיליון ש"ח, ויתרת הפסדים צבורים בסך של כ-581 מיליון ש"ח.[10]
ביוני 2015 הושלם הסדר חוב, במסגרתו הפכה חברת אלורסטון לבעלת השליטה במפעלים פטרוכימיים בישראל.[11]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ, באתר "מאיה"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ יוקם מפעל להפקת פיח בשביל תעשיית הגומי, דבר, 8 בדצמבר 1961
- ^ המפעלים הפטרוכימיים בחיפה - תוספת חיונית לתעשיה הישראלית, דבר, 14 בדצמבר 1964
- ^ עמוס כרמלי, רווח שני ודיוידנד ראשון במפעלים הפטרוכימיים, דבר, 12 בפברואר 1969
עמוס כרמלי, בעלות חדשה למפעלים הפטרוכימיים, דבר, 22 באוגוסט 1972 - ^ "מפעלים פטרוכימיים" נמכרו במחיר נמוך, דבר, 13 בינואר 1975
- ^ הכרזה בדבר קיום מונופולין: מפעלים פטרוכימיים בע"מ, באתר רשות ההגבלים העסקיים
- ^ דרור מרום, בז"ן רכשה אחזקות מפעלים פטרוכימיים בכרמל אולפינים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 ביוני 2008
- ^ ליאור גוטמן, רשמית: בזן רוכשת את יתרת המניות של מפעלים פטרוכימיים בכרמל אולפינים, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2009
- ^ טל פמסון, מפעלי פטרוכימיים רוכשים 20% ממניות אבגול, באתר nrg, 16 במאי 2006
- ^ דו"ח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד לתקופה שנסתיימה ביום 31.3.2015, באתר מאי"ה
- ^ נוהל ביצוע הסדר החוב של מפעלים פטרוכימיים לישראל בע"מ
