פיקוד הצפון
  | |
| סמל ודגל של הפיקוד | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| סוג | פיקוד מרחבי |
| בסיס האם | בסיס מטה פצ"ן על שם רב-אלוף - דדו (מיקום: צפת) |
| אירועים ותאריכים | |
| מלחמות | כל מלחמות ישראל |
| פיקוד | |
| יחידת אם | המטה הכללי |
| דרגת המפקד |
 אלוף |
| מפקד נוכחי | אורי גורדין |
| מפקדים | פירוט בהמשך הערך |
פיקוד הצפון (בר"ת: פָּצָ"ן) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל. הפיקוד, אשר מפקדתו הראשית נמצאת בצפת, הוא האחראי על כל היחידות הממוקמות בין החרמון לנתניה. משימתו של פיקוד הצפון היא הגנה על גבולותיה הצפוניים של ישראל עם סוריה לבנון וירדן (בצפון המדינה). מפקד הפיקוד הנוכחי הוא אלוף אורי גורדין[1].
היסטוריה
הקמת חזית הצפון
לפני קום המדינה, במסגרת פקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 פעלה במרחב הצפון חטיבת לבנוני של החי"ש, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון", שכללה חמישה גדודים. מרחב הצפון כלל את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל.
בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי (בפיקודו של משה מן) וחטיבת כרמלי (שנקראה כך הן על שם מפקדה הראשון, משה כרמל והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר הקריות, מפרץ חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלה בגזרה חטיבת יפתח של הפלמ"ח בפיקודו של יגאל אלון, בהמשך התפצלה מגולני חטיבת עודד.
עם קום המדינה, ב-15 במאי 1948, כבר היו חיפה והגליל המערבי משוחררים ואילו בחזית המזרחית נאבקו גולני, יפתח ועודד בקרבות קשים, בעוד חטיבת כרמלי בטלה מקרבות. על מנת לשמר את מעמדו כמפקד כרמלי, הציע משה כרמל לדוד בן-גוריון להקים חזית צפונית מאוחדת, שבראשה יעמוד כרמל עצמו. ב-23 במאי פורסמה פקודת ההקמה של חזית הצפון בראשות כרמל, האחראי על "כל צפון הארץ ועל כל הכוחות המוצבים בו והנמצאים בשלבי התארגנות". הקמת מטה מאוחד איפשר ניהול נכון יותר של הכוחות ויציאה לפעולות יזומות שהגדולה והחשובה בהן הייתה מבצע חירם.
במלחמת ששת הימים ולאחריה
עד למלחמת ששת הימים ניהל הפיקוד בעיקר את הקרבות מול סוריה סביב גבולות שביתת הנשק. במלחמת ששת הימים היה הפיקוד אחראי על כיבוש רמת הגולן וצפון הגדה המערבית. לאחר המלחמה ובמיוחד לאחר שבספטמבר 1970 גורש אש"ף לדרום לבנון בידי חוסיין מלך ירדן נאלץ הפיקוד להתחיל ולהתמודד עם הטרור הפלסטיני שיצא מהפתחלנד שבדרום לבנון.
במלחמת יום הכיפורים ואחריה
במהלך מלחמת יום הכיפורים היה אחראי הפיקוד על הדיפת המתקפה הסורית ברמת הגולן ולמרות ההתחלה הקשה הצליח במשימתו ודחק את הסורים מעבר לנקודת הפתיחה שלהם. לאחר מלחמת יום הכיפורים ניהל הפיקוד את מלחמת ההתשה מול הסורים שהסתיימה בהסכם שביתת הנשק ב־1974.
לאחר מלחמת יום הכיפורים ביצע הפיקוד מספר מבצעים כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים בשטח לבנון כאשר הגדול ביניהם היה מבצע ליטני שנערך ב־1978. פיקוד הצפון היה האחראי העיקרי על מלחמת לבנון שבמהלכה ניהל קרבות עם ארגוני הטרור ועם הסורים בתוך שטח לבנון תוך שהוא מונע מסוריה לתקוף ברמת הגולן. במהלך המלחמה ובעיקר לאחריה הועברה מפקדת הפיקוד מנצרת (שם שכנה מאז הקמתו) לצפת.
במלחמות לבנון הראשונה והשנייה
החל מאמצע שנות השמונים מירב המאמצים בפיקוד הצפון מושקעים במלחמה מול ארגון הטרור הלבנוני חזבאללה וזאת לאחר שמלחמת לבנון הביאה לסילוק ארגוני הטרור הפלסטינים משטחה של לבנון. גם לאחר הנסיגה הישראלית מרוב שטחה של לבנון ב־1985 נשאר הפיקוד אחראי על השליטה ברצועת הביטחון תוך שהוא תומך בצד"ל. במהלך תקופה זו ביצע הפיקוד מספר מבצעים גדולים כנגד החזבאללה (ביניהם מבצע דין וחשבון ומבצע ענבי זעם).
בשנת 2000 השלים צה"ל את הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון ונפרש על הגבול הבינלאומי, לפי החלטת האו"ם. פיקוד הצפון היה אחראי על הכוננות לפעולה צהלית במהלך מלחמת עיראק.
במלחמת לבנון השנייה היה אחראי הפיקוד על הלחימה בחזית הצפונית מול החזבאללה. ב־8 באוגוסט 2006 שלח הרמטכ"ל, רב־אלוף דן חלוץ, את סגנו, אלוף משה קפלינסקי, לפיקוד הצפון, כמתאם מטעם המטה הכללי, לצדו של האלוף אדם. לדעת פרשנים בכלי התקשורת, צעד זה מזכיר את מינויו של חיים בר-לב למפקד החזית הדרומית במהלך מלחמת יום הכיפורים, מהלך שהביע חוסר אמון בתפקודו של מפקד פיקוד הדרום דאז, שמואל גונן (גורודיש).[2]
בספטמבר 2017 ערך צה"ל תרגיל כללי של הגיס הצפוני במטרה להתכונן למלחמה רב-זירתית שתכלול את חזבאללה, לבנון וסוריה. התרגיל נקרא "אור הדגן" על שם האלוף מאיר דגן. תרגיל זה הוא הגדול ביותר שערך צה"ל מאז 1998.[3]
מבנה ארגוני
תרשים המבנה הארגוני
.jpeg){kind=small}
מקרא: חטיבה מרחבית; חטיבת חי"ר; חטיבת שריון; חטיבת אש; גבול אפור מסמן חטיבת מילואים
מפקדי הפיקוד
תשעה מאלופי פיקוד צפון הפכו להיות רמטכלים בצה"ל.
| שם | תקופת כהונה | צעדים עיקריים והערות |
| משה כרמל | מאי 1948 - אוקטובר 1949 | לימים שר התחבורה |
| יוסף אבידר | אוקטובר 1949 - מאי 1952 | לימים דוקטור בסובייטולוגיה. |
| משה דיין | מאי-דצמבר 1952 | לימים הרמטכ"ל ה-4 ושר הביטחון |
| אסף שמחוני | דצמבר 1952 - פברואר 1954 | ממלא מקום |
| משה צדוק | פברואר 1954 - מאי 1956 | |
| יצחק רבין | מאי 1956 - אפריל 1959 | לימים הרמטכ"ל ה-7 וראש הממשלה |
| מאיר זורע | אפריל 1959 - יוני 1962 | |
| אברהם יפה | יוני 1962 - נובמבר 1964 | |
| דוד אלעזר | נובמבר 1964 - דצמבר 1969 | מפקד הפיקוד בעת מלחמת ששת הימים, לימים הרמטכ"ל ה-9 |
| מרדכי גור | דצמבר 1969 - אוגוסט 1972 | לימים הרמטכ"ל ה-10 |
| יצחק חופי | אוגוסט 1972 - ינואר 1974 | מפקד הפיקוד בעת מלחמת יום הכיפורים, לימים ראש המוסד |
| מרדכי גור | ינואר-אפריל 1974 | כהונה שנייה בתפקיד |
| רפאל איתן | אפריל 1974 - אוגוסט 1977 | לימים הרמטכ"ל ה-11 |
| אביגדור בן-גל | אוגוסט 1977 - ספטמבר 1981 | מפקד הפיקוד בעת מבצע ליטני |
| אמיר דרורי | ספטמבר 1981 - אוקטובר 1983 | מפקד הפיקוד בעת מלחמת שלום הגליל, לימים סגן הרמטכ"ל |
| אורי אור | אוקטובר 1983 - יוני 1986 | |
| יוסי פלד | יוני 1986 - אפריל 1991 | מפקד הפיקוד בעת מבצע חוק וסדר |
| יצחק מרדכי | אפריל 1991 - נובמבר 1994 | מפקד הפיקוד בעת מבצע דין וחשבון |
| עמירם לוין | נובמבר 1994 - יולי 1998 | מפקד הפיקוד במבצע ענבי זעם |
| גבי אשכנזי | יולי 1998 - אפריל 2002 | מפקד הפיקוד בעת הנסיגה מלבנון, לימים הרמטכ"ל ה-19 |
| בני גנץ | אפריל 2002 - אוקטובר 2005 | לימים הרמטכ"ל ה-20 ושר הביטחון ה-21 |
| אודי אדם | אוקטובר 2005 - ספטמבר 2006 | מפקד הפיקוד בעת מלחמת לבנון השנייה |
| גדי איזנקוט | ספטמבר 2006 - יולי 2011 | לימים הרמטכ"ל ה-21 |
| יאיר גולן | יולי 2011 - נובמבר 2014 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| אביב כוכבי | נובמבר 2014 - מרץ 2017 | לימים הרמטכ"ל ה-22 |
| יואל סטריק | מרץ 2017 - אפריל 2019 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| אמיר ברעם | אפריל 2019 - ספטמבר 2022 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| אורי גורדין | ספטמבר 2022 - | מפקד הפיקוד במלחמת חרבות ברזל |
ראשי מטה הפיקוד
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| מולה כהן | 1948-1949 | לימים מקים ומפקד המשמר האזרחי |
| חיים בר-לב | 1952-1953/4 | לימים הרמטכ"ל |
| בנימין גיבלי | 1955-1956 | לשעבר ראש אמ"ן |
| חיים בן-דוד | אחרי 1955 | לימים ראש אכ"א |
| עודד מסר | בין 1954 ל-1961 | |
| משה גורן | 1959 | לימים ראש אג"א |
| ישראל טל | עד 1964 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| אריאל שרון | 1964-1965 | לימים שר הביטחון וראש הממשלה |
| דן לנר | 1965-1967 | |
| יקותיאל אדם | 1970-1972 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| אורי בר-און | 1972-1973 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| יעקב שטרן | 1974-1976 | |
| נתן ניר | 1976-1977 | |
| בני ארד | 1978 | |
| עמוס ברעם | 1979-1981 | |
| משה ספקטור | 1985-1986 | |
| עוזי לבצור | 1986- | |
| יום-טוב תמיר | אחרי 1986 | |
| עמנואל הרט | 1988-1990 | |
| עמירם לוין | 1990-1991 | לימים מפקד הפיקוד |
| צבי פולג | ||
| רפי נוי | ?-1995 | |
| שי אביטל | 1996-? | לימים מפקד הגיס הצפוני והמכללות הצבאיות |
| שוקי שחרור | 1998-2002 | |
| שמואל רוזנטל | 2004 בערך עד 2006 | |
| אלון פרידמן | 2006-2010 | |
| בני מר | עד 2013 | |
| אילן לביא | 2013-2015 | |
| אשר בן לולו | 2015-? | |
| יורם כנפו | 2018 - 2021 | |
| גיא מרקיזנו | 2021 - 2023 | |
| שגיב דהן | מאי 2023 - | ראש מטה הפיקוד הנוכחי |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פיקוד הצפון באתר צה"ל
- משה כרמל, לידתה וצמיחתה של חזית הצפון, מערכות 279-280, יוני 1981, עמ' 23-29
- אבן מספר 7: חה"נ 801 – מפקדת הנדסה פיקוד הצפון, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית
- למה קוראים לתרגיל "אור הדגן", ומה בכלל תפקיד הגיס הצפוני?, אתר צה"ל החדש, ספטמבר 2017
- אלוף אמיר ברעם וגל פרל פינקל, "רף פצ"ן - לחשל את החרב", מערכות, ספטמבר 2021.
- חגי מן, מודיעין פיקוד הצפון בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, אתר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה
הערות שוליים
- ^
צפון-אלוף-מ-פצן-אורי-גורדין-אמיר-ברעם// מפקד פיקוד הצפון החדש, אלוף אורי גורדין, נכנס לתפקידו, באתר צה"ל, 11 בספטמבר 2022
- ^ חנן גרינברג, האם לפיקוד הצפון יהיו שני מפקדים?, באתר ynet, 8 באוגוסט 2006
- ^ למה קוראים לתרגיל "אור הדגן", ומה בכלל תפקיד הגיס הצפוני?, אתר צה"ל החדש, ספטמבר 2017
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
39726214פיקוד הצפון