יוחנן העשרים ושלושה
 | |||||
| האפיפיור יוחנן ה-23, בשנת 1959 | |||||
| לידה |
25 בנובמבר 1881 סוטו איל מונטה, ממלכת איטליה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1963 (בגיל 81) קריית הוותיקן  | ||||
|
קריית הוותיקן | |||||
| |||||
אנג'לו ג'וזפה רונקלי (באיטלקית: Angelo Giuseppe Roncalli), או בשם הכהונה שלו יוחנן העשרים ושלושה (בלטינית: Ioannes XXIII; 25 בנובמבר 1881 – 3 ביוני 1963) כיהן כאפיפיור ה-261 במשך כחמש שנים, בין 1958 ל-1963. במהלך מלחמת העולם השנייה כיהן כנונציו (שליח אפיפיורי) בטורקיה וביוון והציל אלפי יהודים מהשמדה. ביוזמתו התחולל מהפך לחיוב ביחס הכנסייה הקתולית ליהדות, לעם היהודי, ובחלוף השנים גם כלפי מדינת ישראל[1] כפי שנוסח בכתב בנוסטרה אטאטה שפרסמה ועידת הוותיקן השנייה.
קורות חיים
רונקלי נולד ב-1881 בכפר סוטו איל מונטה (Sotto il Monte), בדוכסות ברגמו (Bergamo) (כיום מחוז לומברדיה), שבצפון איטליה. הוא היה הילד ה-4 מתוך 14 ילדיה של משפחת אריסים ענייה, שגרה באותו בית עם משפחת קרובים נוספת. בגיל 11 החל ללמוד בסמינר קתולי וב-1904, בגיל 23 הוסמך ככומר. ב-1915 גויס לצבא האיטלקי ושירת עד סוף מלחמת העולם הראשונה ככומר בחיל הרפואה, בדרגת סמל. לאחר המלחמה התקדם בסולם הדרגות הכנסייתי, ב-1925 מונה על ידי האפיפיור דאז פיוס ה-11 לבישוף וב-1935 מונה לנונציו - שגריר מטעם האפיפיור לטורקיה ויוון, משרה בה שירת עד 1944, עת הועבר לצרפת.
ב-1953 הועלה רונקלי על ידי פיוס ה-12 לדרגת קרדינל ולאחר מותו של פיוס ה-12, ב-1958, הוא נבחר לאפיפיור ה-261, בגיל 77.
בשנת 1962 כינס יוחנן ה-23 את הבישופים של הכנסייה, המכהנים במדינות שונות בעולם, כדי לדון בדרכה של הכנסייה בעידן המודרני. אספה זו, שעבודתה השתרעה על פני שלוש שנים, ידועה בשם "מועצת הוותיקן השנייה". הוא מת טרם סיומה, כחודשיים לאחר סיום האיגרת הסופית שלו.
יחסו ליהדות
רונקלי היה שליח הוותיקן לטורקיה ויוון בזמן השואה ופעל בדרכים שונות להציל אלפי יהודים. בין השאר הוא הציל ממלתעות הנאצים וסייעניהם בסלובקיה מספר רב של ילדים יהודים ומנע גירוש יהודים ממחנה הריכוז סרד שבדרום סלובקיה, למחנות ההשמדה בפולין. הוא הציל יהודים וסרבים כאחד, ממחנה הריכוז הקרואטי יאסנובאץ. סייע לבריחת חלק מיהודי טרנסניסטריה שברומניה ולאחר מכן לחץ על שלטונות המנדט הבריטי לקבל ילדים יהודים שהגיעו משם לאיסטנבול על סיפונה של אניית פליטים. פעל מול בוריס השלישי, מלך בולגריה למען יהודי בולגריה. סייע להצלת יהודים הונגרים על ידי תעודות שהעידו על כך שהמירו כביכול את דתם לנצרות. ולבסוף, הוא לחץ בוותיקן על האפיפיור פיוס ה-12 לסייע להצלת יהודי איטליה.[2][3][4]
לאחר המלחמה רונקלי עשה כל שביכולתו כדי להשפיע על מדינות קתוליות לתמוך בהקמתה של מדינת ישראל.
עם מינויו ב-1958, אירח יוחנן ה-23 משלחת של מנהיגי יהדות ארצות הברית בוותיקן, תוך שהוא מקבל אותם במילים: "אני יוסף אחיכם" (כדברי יוסף בן יעקב אבינו לאחיו במצרים. גם שמו היה יוסף - ג'וזפה). בעקבות אמרה זו הופק ב-2001 על ידי "המועצה לשיתוף פעולה בין דתי בישראל" ו"המועצה של הבישופים הקתולים בארצות הברית", סרט בשם זה, המתאר את יחסי היהדות והנצרות לאורך ההיסטוריה.
אירוע מיוחד אחר, אירע סמוך לאחר כניסתו לתפקיד, תוך כדי תפילות "יום שישי הטוב" בוותיקן. אחד המשתתפים, קרא ליהודים, על פי הכתוב בתפילה דאז, "perfidis", שמשמעותו בלטינית "חסרי אמונה", אבל צלצולו דומה למילה האנגלית "perfidious" - "בוגדנים". האפיפיור החדש עצר את הטקס וחזר על התפילה מתחילתה, תוך השמטת המילה הזו ובמאי 1959 הורה על השמטתה מהתפילה באופן רשמי. בתור האפיפיור יוחנן ה–23 הוא דאג לתקן את סידור התפילות של הכנסייה ולהוציא מתוכו כל מילת גנאי כלפי היהודים.
בכנס הבישופים המיוחד "מועצת הוותיקן השנייה", שהחל ב-1962, אחד הנושאים שהעלה יוחנן ה-23 היה יחס הכנסייה ליהדות וליהודים באופן כללי. המסמך שיצא בסופו של דבר מהמועצה הזו, והתייחס לדתות האחרות ובפרט ליהדות, ידוע בשם הלטיני "נוסטרה אטאטה"[5] ("בעתותינו אנו"). מסמך זה, שהתפרסם אמנם רק לאחר מותו, חולל מהפכה ביחסה של הנצרות ליהודים. לראשונה התפרסמה בו הצהרה שפסלה כל טענה שיש לראות את העם היהודי כאשם במותו של אותו האיש. כמו כן, דחתה הצהרת ה”נוסטרה אטאטה” את התפישה שהיהודים נדחו על ידי האל ושהכנסייה באה כדי לתפוס את מקומם. המסמך גינה בצורה נחרצת כל גילוי של אנטישמיות.
יחסו זכה להוקרה מהעם היהודי, והראשון לציון הרב יצחק ניסים נשא אחריו הספד שכותרתו: "אבידה המצערת את כל שוחרי השלום ואהבת האדם, הודעה עם היוודע דבר פטירתו של האפיפיור יוחנן ה-23".[6]
לאחר מותו
ב-3 בספטמבר 2000 הוכרז יוחנן ה-23 כמבורך, יחד עם האפיפיור פיוס התשיעי, והפך בכך לאפיפיור הראשון מאז פיוס העשירי שכובד בצורה זו. יום הציון שלו בלוח החגיגות הקתולי הוא 11 באוקטובר, יום פתיחת "מועצת הוותיקן השנייה" ולא 3 ביוני, יום מותו, כמקובל. גם בכנסייה הלותרנית של אמריקה (ב-3 ביוני) ובכנסייה האנגליקנית של קנדה (ב-4 ביוני) מציינים את היותו מבורך.
במטרה להכיר בפועלו לשיפור הקשר בין היהודים והיהדות לבין הנוצרים והנצרות הוקמה בישראל ועדה ציבורית מיוחדת, אשר בין השאר ארגנה ב-29 באפריל 2013 יחד עם "יד ושם" כנס מיוחד בירושלים לציון יום השנה החמישים למותו.[7]
ב-27 באפריל 2014 הועלה יוחנן ה-23 לדרגת "קדוש" יחד עם האפיפיור יוחנן פאולוס השני. הכרזתם של שני האפיפיורים לשעבר כקדושים נעשתה בטקס בהשתתפות 800 אלף צופים ובנוכחותם של שני אפיפיורים – פרנציסקוס, האב המכהן, וקודמו, האפיפיור בנדיקטוס ה-16 (שפרש שנה קודם)[8].
קישורים חיצוניים
דוד רוזן, אני יוסף אחיכם, באתר הארץ, 7 במאי 2013- "POPE JOHN XXIII", ספטמבר 2000, מתוך "ל'אוסרבטורה רומנו"
- "Pope John XXIII"
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
יוחנן ה-23, (1881-1963), אפיפיור, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ דינה פורת, כרמה בן יוחנן ורות בראודה, עורכות, בעת הזאת: מסמכים ומחקרים על הכנסייה הקתולית והיהודים לנוכח השואה ובעקבותיה, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב ע"ש חיים רובין, 2015
- ↑ "Pope John XXIII and the Jews", אוגוסט 2004, באתר קרן ראול ואלנברג הבינלאומית
- ↑ "עיריית אשדוד נענית ליוזמה של הקרן הבינלאומית ע"ש ראול וולנברג להנציח את זכרו של האפיפיור יוחנן (אנג'לו רונקלי) העשרים ושלושה", 10 ביוני 2013, באתר אשדודנט
- ↑ "Pope John XXIII", באתר Jewish Virtual Library
- ↑ Pope Paul VI, Declaration on the relation of the Church to Non-Christian Religions NOSTRA AETATE, VATICAN, October 28th 1965 (באנגלית)
- ↑ לדור ולדורות, כרך א, עמ' תלט, ירושלים תשע"ג
- ↑ על הכנס(הקישור אינו פעיל, 20.2.2025), באתר "יד ושם"
- ↑ "Popes set for historic Vatican saints ceremony". BBC News. 27 באפריל 2014. נבדק ב-27 באפריל 2014.
{{cite news}}: (עזרה)
.svg) | ||
|---|---|---|
| האלף הראשון | ||
| המאה ה-1 | פטרוס (33–67) • לינוס (67–76) • אנקלטוס (76–88) • קלמנס הראשון (88–99) • אווריסטוס (99–105) | 
|
| המאה ה-2 | אלכסנדר הראשון (105–115) • סיקסטוס הראשון (115–125) • טלספורוס (125–136) • היגינוס (136–140) • פיוס הראשון (140–155) • אניקטוס (155–166) • סוטר (166–174) • אלאוטריוס (174–189) • ויקטור הראשון (189–199) | |
| המאה ה-3 | זפירינוס (199–217) • קליקסטוס הראשון (217–222) • אורבנוס הראשון (222–230) • פונטיאנוס (230–235) • אנטרוס (235–236) • פביאנוס (236–250) • קורנליוס (251–253) • לוקיוס הראשון (253–254) • סטפנוס הראשון (254–257) • סיקסטוס השני (257–258) • דיוניסיוס (259–268) • פליקס הראשון (269–274) • אאוטיכיאנוס (275–283) • קאיוס (283–296) • מרקלינוס (296–304) | |
| המאה ה-4 | מרקלוס הראשון (308–309) • אוסביוס (309–310) • מילטיאדס (311–314) • סילבסטר הראשון (314–335) • מרקוס (336–336) • יוליוס הראשון (337–352) • ליבריוס (352–366) • דמסוס הראשון (366–384) • סיריקיוס (384–399) • אנסטסיוס הראשון ( 399–401) | |
| המאה ה-5 | אינוקנטיוס הראשון (401–417) • זוסימוס (417–418) • בוניפקיוס הראשון (418–422) • סלסטינוס הראשון (422–432) • סיקסטוס השלישי (432–440) • לאו הראשון (440–461) • הילריוס (461–468) • סימפליקיוס (468–483) • פליקס השלישי (483–492) • גלסיוס הראשון (492–496) • אנסטסיוס השני (496–498) • סימכוס (498–514) | |
| המאה ה-6 | הורמיסדס (514–523) • יוחנן הראשון (523–526) • פליקס הרביעי (526–530) • בוניפקיוס השני (530–532) • יוחנן השני (533–535) • אגאפטוס הראשון (535–536) • סילבריוס (536–537) • ויגיליוס (537–555) • פלגיוס הראשון (556–561) • יוחנן השלישי (561–574) • בנדיקטוס הראשון (575–579) • פלגיוס השני (579–590) • גרגוריוס הראשון (590–604) | |
| המאה ה-7 | סאביניאנוס (604–606) • בוניפקיוס השלישי (607–607) • בוניפקיוס הרביעי (608–615) • אדאודטוס הראשון (615–618) • בוניפקיוס החמישי (619–625) • הונוריוס הראשון (625–638) • סוורינוס (640–640) • יוחנן הרביעי (640–642) • תאודורוס הראשון (642–649) • מרטינוס הראשון (649–653) • אאוגניוס הראשון (654–657) • ויטאליאן (657–672) • אדאודטוס השני (672–676) • דונוס (676–678) • אגתו (678–681) • לאו השני (682–683) • בנדיקטוס השני (684–685) • יוחנן החמישי (685–686) • קונון (686–687) • סרגיוס הראשון (687–701) | |
| המאה ה-8 | יוחנן השישי (701–705) • יוחנן השביעי (705–707) • סיסיניוס (708–708) • קונסטנטינוס (708–715) • גרגוריוס השני (715–731) • גרגוריוס השלישי (731–741) • זכריה (741–752) • סטפנוס (752) • סטפנוס השני (752–757) • פאולוס הראשון (757–767) • סטפנוס השלישי (768–772) • אדריאנוס הראשון (772–795) • לאו השלישי (795–816) | |
| המאה ה-9 | סטפנוס הרביעי (816–817) • פסקליס הראשון (817–824) • אאוגניוס השני (824–827) • ולנטינוס (827–827) • גרגוריוס הרביעי (827–844) • סרגיוס השני (844–847) • לאו הרביעי (847–855) • יוהנה (853–855) • בנדיקטוס השלישי (855–858) • ניקולאוס הראשון (858–867) • אדריאנוס השני (867–872) • יוחנן השמיני (872–882) • מרינוס הראשון (882–884) • אדריאנוס השלישי (884–885) • סטפנוס החמישי (885–891) • פורמוסוס (891–896) • בוניפקיוס השישי (896–896) • סטפנוס השישי (896–897) • רומנוס (897–897) • תאודורוס השני (897) • יוחנן התשיעי (898–900) | |
| המאה ה-10 | בנדיקטוס הרביעי (900–903) • לאו החמישי (903–904) • סרגיוס השלישי (904–911) • אנסטסיוס השלישי (911–913) • לנדו (913–914) • יוחנן העשירי (914–928) • לאו השישי (928–929) • סטפנוס השביעי (929–931) • יוחנן האחד עשר (931–935) • לאו השביעי (936–939) • סטפנוס השמיני (939–942) • מרינוס השני (942–946) • אגפטוס השני (946–955) • יוחנן השנים עשר (955–963) • לאו השמיני (אנטי-אפיפיור,963–964) • יוחנן השנים עשר (964) • בנדיקטוס החמישי (964–964) • לאו השמיני (964–965) • יוחנן השלושה עשר (965–972) • בנדיקטוס השישי (973–974) • בנדיקטוס השביעי (974–983) • יוחנן הארבעה עשר (983–984) • יוחנן החמישה עשר (985–996) • גרגוריוס החמישי (996–999) • סילבסטר השני (999–1003) | |
| האלף השני | ||
| המאה ה-11 | יוחנן השבעה עשר (1003–1003) • יוחנן השמונה עשר (1003–1009) • סרגיוס הרביעי (1009–1012) • בנדיקטוס השמיני (1012–1024) • יוחנן התשעה עשר (1024–1032) • בנדיקטוס התשיעי (1032–1044) • סילבסטר השלישי (1045–1045) • בנדיקטוס התשיעי (1045–1045) • גרגוריוס השישי (1045–1046) • קלמנס השני (1046–1047) • בנדיקטוס התשיעי (1047–1048) • דמסוס השני (1048–1048) • לאו התשיעי (1049–1054) • ויקטור השני (1055–1057) • סטפנוס התשיעי (1057–1058) • ניקולאוס השני (1059–1061) • אלכסנדר השני (1061–1073) • גרגוריוס השביעי (1073–1085) • ויקטור השלישי (1086–1087) • אורבנוס השני (1088–1099) • פסקליס השני (1099–1118) | |
| המאה ה-12 | גלסיוס השני (1118–1119) • קליקסטוס השני (1119–1124) • הונוריוס השני (1124–1130) • אינוקנטיוס השני (1130–1143) • סלסטינוס השני (1143–1144) • לוקיוס השני (1144–1145) • אאוגניוס השלישי (1145–1153) • אנסטסיוס הרביעי (1153–1154) • אדריאנוס הרביעי (1154–1159) • אלכסנדר השלישי (1159–1181) • לוקיוס השלישי (1181–1185) • אורבנוס השלישי (1185–1187) • גרגוריוס השמיני (1187–1187) • קלמנס השלישי (1187–1191) • סלסטינוס השלישי (1191–1198) • אינוקנטיוס השלישי (1198–1216) | |
| המאה ה-13 | הונוריוס השלישי (1216–1227) • גרגוריוס התשיעי (1227–1241) • סלסטינוס הרביעי (1241–1241) • אינוקנטיוס הרביעי (1243–1254) • אלכסנדר הרביעי (1254–1261) • אורבנוס הרביעי (1261–1264) • קלמנס הרביעי (1265–1268) • גרגוריוס העשירי (1271–1276) • אינוקנטיוס החמישי (1276–1276) • אדריאנוס החמישי (1276–1276) • יוחנן העשרים ואחד (1276–1277) • ניקולאוס השלישי (1277–1280) • מרטינוס הרביעי (1281–1285) • הונוריוס הרביעי (1285–1287) • ניקולאוס הרביעי (1288–1292) • סלסטינוס החמישי (1294–1294) • בוניפקיוס השמיני (1294–1303) | |
| המאה ה-14 | בנדיקטוס האחד עשר (1303–1304) • קלמנס החמישי (1305–1314) • יוחנן העשרים ושניים (1316–1334) • בנדיקטוס השנים עשר (1334–1342) • קלמנס השישי (1342–1352) • אינוקנטיוס השישי (1352–1362) • אורבנוס החמישי (1362–1370) • גרגוריוס האחד עשר (1370–1378) • אורבנוס השישי (1378–1389) • בוניפקיוס התשיעי (1389–1404) | |
| המאה ה-15 | אינוקנטיוס השביעי (1404–1406) • גרגוריוס השנים עשר (1406–1415) • מרטינוס החמישי (1417–1431) • אאוגניוס הרביעי (1431–1447) • ניקולאוס החמישי (1447–1455) • קליקסטוס השלישי (1455–1458) • פיוס השני (1458–1464) • פאולוס השני (1464–1471) • סיקסטוס הרביעי (1471–1484) • אינוקנטיוס השמיני (1484–1492) • אלכסנדר השישי (1492–1503) | |
| המאה ה-16 | פיוס השלישי (1503–1503) • יוליוס השני (1503–1513) • לאו העשירי (1513–1521) • אדריאנוס השישי (1522–1523) • קלמנס השביעי (1523–1534) • פאולוס השלישי (1534–1549) • יוליוס השלישי (1550–1555) • מרקלוס השני (1555–1555) • פאולוס הרביעי (1555–1559) • פיוס הרביעי (1559–1565) • פיוס החמישי (1566–1572) • גרגוריוס השלושה עשר (1572–1585) • סיקסטוס החמישי (1585–1590) • אורבנוס השביעי (1590–1590) • גרגוריוס הארבעה עשר (1590–1591) • אינוקנטיוס התשיעי (1591–1591) • קלמנס השמיני (1592–1605) | |
| המאה ה-17 | לאו האחד עשר (1605–1605) • פאולוס החמישי (1605–1621) • גרגוריוס החמישה עשר (1621–1623) • אורבנוס השמיני (1623–1644) • אינוקנטיוס העשירי (1644–1655) • אלכסנדר השביעי (1655–1667) • קלמנס התשיעי (1667–1669) • קלמנס העשירי (1670–1676) • אינוקנטיוס האחד עשר (1676–1689) • אלכסנדר השמיני (1689–1691) • אינוקנטיוס השנים עשר (1691–1700) | |
| המאה ה-18 | קלמנס האחד עשר (1700–1721) • אינוקנטיוס השלושה עשר (1721–1724) • בנדיקטוס השלושה עשר (1724–1730) • קלמנס השנים עשר (1730–1740) • בנדיקטוס הארבעה עשר (1740–1758) • קלמנס השלושה עשר (1758–1769) • קלמנס הארבעה עשר (1769–1774) • פיוס השישי (1775–1799) | |
| המאה ה-19 | פיוס השביעי (1800–1823) • לאו השנים עשר (1823–1829) • פיוס השמיני (1829–1830) • גרגוריוס השישה עשר (1831–1846) • פיוס התשיעי (1846–1878) • לאו השלושה עשר (1878–1903) | |
| המאה ה-20 | פיוס העשירי (1903–1914) • בנדיקטוס החמישה עשר (1914–1922) • פיוס האחד עשר (1922–1939) • פיוס השנים עשר (1939–1958) • יוחנן העשרים ושלושה (1958–1963) • פאולוס השישי (1963–1978) • יוחנן פאולוס הראשון (1978–1978) • יוחנן פאולוס השני (1978–2005) | |
| האלף השלישי | ||
| המאה ה-21 | בנדיקטוס השישה עשר (2005–2013) • פרנציסקוס (2013–2025) • לאו הארבעה עשר (2025–מכהן) | |
יוחנן העשרים ושלושה41020119Q23873