אלכסנדר השלישי (אפיפיור)
| לידה |
1105 (גיל: 919 בערך) סיינה, מדינת האפיפיור  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
סיביטה קסטלאנה, מדינת האפיפיור | ||||
| |||||
אלכסנדר השלישי (בלטינית: Alexander III; בין 1100 ל-1105 – 30 באוגוסט 1181) היה אפיפיור בין 7 בספטמבר 1159 ועד מותו. בתקופתו הגיעה לשיאה ההתנגשות בין האפיפיורות לבין הקיסרות הרומית ה"קדושה", עליה שלט במקביל לכהונתו של אלכסנדר הקיסר פרידריך ברברוסה. במהלך המלחמות מול הקיסרות קראה הליגה הלומברדית על שמו את העיר אלסנדריה.
ביוגרפיה
נולד בשם רולנדו בסיינה. ב-1150 התמנה לקרדינל וב-1153 התמנה לתפקיד בחצר האפיפיור והנהיג את הקרדינלים שהתנגדו לקיסרות ברוח הרפורמה של גרגוריוס השביעי והתכתיב האפיפיורי, שביקש להציב את הסמכות האפיפיורת מעל לזו של כל סמכות חילונית.
לאחר מותו של אדריאנוס הרביעי התכנסה קונקלווה, בה בחרו רוב הקרדינלים ברולנדו, שנטל לעצמו את השם אלכסנדר השלישי. עם זאת, מיעוט של קרדינלים בעלי זיקה לקיסרות הגרמנית סירבה לקבל את הבחירה ומינתה לאפיפיור את אוטאביו דה מונטצ'לי (Ottaviano de Monticelli), כאנטי-אפיפיור שנטל לעצמו את השם ויקטור הרביעי, הקרע התקיים עד לכניעתו של ברברוסה בפני ערי לומברדיה בשנת 1178.
רוב מלכי אירופה, שחששו מעוצמתו של הקיסר, תמכו בוויקטור הרביעי. באלכסנדר השלישי תמכו רק פורטוגל, ספרד, ממלכת סיציליה הנורמנית וערי איטליה. ב-1161 הצטרף גם גזה השני, מלך הונגריה לתמיכה באפיפיוריותו של אלכסנדר השלישי. בהמשך גם הנרי השני, מלך אנגליה ולואי השביעי, מלך צרפת הכירו באלכסנדר השלישי כמנהיג הרוחני העליון של העולם הנוצרי.
ב-1170 גינה אלכסנדר את הנרי השני על רצח תומאס בקט, אותו העלה למעלת "קדוש" ב-1173. אלכסנדר היה האפיפיור הראשון שהפעיל את מרותו בצפון-מזרח אירופה. ב-1164 ייסד את משרת הארכיבישוף של אופסלה בשוודיה והחל להסדיר את ניצורן של אסטוניה ופינלנד.
מאז בחירתו גיבה אלכסנדר השלישי את הליגה הלומברדית של ערי צפון איטליה שנלחמו כנגד כוחות הקיסרות (תוך יצירת המפלגה הגואלפית). עקב הקרבות נאלץ אלכסנדר לגלות מרומא בין 1162 ל-1165 לקלבריה, ונציה ופריז (כאורחו של לואי השביעי הניח את אבן הפינה לקתדרלת נוטרדאם). בקרב ליינו (Legnano; 29 במאי 1176) הנחיל צבא הליגה הפסד לצבא הקיסר, צעד שהוביל ל"שלום ונציה" במסגרתו הכיר הקיסר באלכסנדר השלישי ולערי לומברדיה הוענקה אוטונומיה.
עם שוך הקרבות וקבלת מלוא מרותו, כינס אלכסנדר השלישי במרץ 1179 את ועידת לטראנו השלישית, הוועידה האקומנית האחת-עשרה ואחת הוועידות החשובות ביותר בימי הביניים. בין יתר החלטות הוועידה הוחלט שהרוב הדרוש בקונקלווה הוא שני-שלישים מקולות הקרדינלים, ביטול כל החלטות האנטי-אפיפיורים, פטור מלא של הכנסייה מכל סמכות שיפוטית אזרחית ושמירה על רכושה העצמאי ממיסי הריבון החילוני, גינוי ואיסור הסימוניה, גינוי ואיסור נישואי כמרים וביקור שלהם במנזרי נשים ללא סיבה טובה וכן הנחיות אנטישמיות: איסור על יהודים ומוסלמים להעסיק משרתים נוצרים וקבלת כל עדות של נוצרי כנגד יהודי בבית משפט. בשולי הוועידה הכיר אלכסנדר השלישי בלגיטימיות שלטונו של אפונסו הראשון, מלך פורטוגל ובכך קידם את מעמדה של פורטוגל כממלכה עצמאית.
מיד לאחר תום הוועידה הכריחו אנשי הקומונה של רומא את אלכסנדר לגלות מן העיר, אליה שב ב-29 בספטמבר 1179. הוא מת בוויטרבו ב-30 באוגוסט 1181.
על פי בנימין מטודלה, היה הממונה על כספי האפיפיור אלכסנדר השלישי יהודי בשם יחיאל בן-אברהם הלוי[דרוש מקור].
לקריאה נוספת
- ז'אק לה גוף, אמנון לינדר (ע), תרגום: אהרן אמיר, ימי הביניים בשיאם, תל אביב: דביר, תשנ"ג 1993, עמ' 80–90
קישורים חיצוניים
- ערך באנציקלופדיה הקתולית
- אלכסנדר השלישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלכסנדר השלישי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| הקודם: אדריאנוס הרביעי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: לוקיוס השלישי |
38560485אלכסנדר השלישי (אפיפיור)