גרגוריוס החמישה עשר
| גרגוריוס החמישה עשר | |||||
| לידה |
9 בינואר 1554 בולוניה, מדינת האפיפיור | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1623 (בגיל 69) רומא | ||||
| מדינה | מדינת האפיפיור | ||||
| |||||

גרגוריוס החמישה עשר (בלטינית: Gregorio PP. XV) היה אפיפיור מ-9 בפברואר 1621 עד ליום מותו ב-8 ביולי 1623.
חייו
נולד בבולוניה (אז במדינת האפיפיור) כאלסנדרו לודוביסי (Alessandro Ludovisi), אחד משבעת ילדיהם של פומפאו לודוביסי (Pompeo Ludovisi), רוזן סמוג'ה (Samoggia), כיום סאווינו (Savigno) בנפת בולוניה וקמילה ביאנקיני (Camilla Bianchini). הוא למד באוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית ברומא שנוהלה בידי הישועים והשלים את לימודיו לתואר במשפט הקאנוני ובמשפט הרומי באוניברסיטת בולוניה ביוני 1576. תחילה עסק כמשפטן בשירות האפיפיור ברומא, ואין כל עדות שהוא עבר הסמכה לכהונה. אבל מכיוון שבמרץ 1612 מינה אותו האפיפיור פאולוס החמישי כארכיבישוף של בולוניה, יש להניח כי הוסמך לכמורה, וב-1 במאי של אותה שנה הוא הוסמך כבישוף.
באוגוסט 1616 שלח אותו האפיפיור כנונציו לדוכסות סבויה על מנת לתווך במחלוקת שבין קרלו אמנואלה הראשון, דוכס סבויה לפליפה השלישי, מלך ספרד בנושא מרקיזות מונפראטו (Marchesato di Monferrato) שבשליטת בית גונזגה ממנטובה.[1] ב-19 בספטמבר 1616 מינה אותו פאולוס לכומר קרדינלי. ב-3 בדצמבר 1618 קיבל את כובע החשמן, והכנסייה ברומא שיועדה לו בתוקף תפקיד זה[2] הייתה סנטה מריה אין טרנספונטינה (Santa Maria in Traspontina). החשמן לודוביסי נשאר במקום מושבו בבולוניה עד מותו של האפיפיור פאולוס החמישי כשנסע לרומא להשתתף בקונקלאווה שבה נבחר כאפיפיור.
כבר שנבחר, ובעיקר תחת השפעתו של החשמן בורגזה, הוא הבין שבגילו המתקדם (הוא היה אז בן 67), ובמצב בריאותו המעורער, הוא יהיה זקוק לאדם נמרץ שבו יוכל לשים את מבטחו שיסייע לו בניהול הכנסייה. אחיינו, לודוביקו לודוביסי, צעיר בן 25, נראה לו כאדם המתאים, ולמרות הסיכון שיואשם בנפוטיזם, הוא מינה אותו לחשמן שלושה ימים לאחר שנבחר כאפיפיור. באותו יום הוא גם מינה את אחיו הצעיר אורציו, אביו של לודוביקו, למפקד צבא האפיפיור (Capitano generale della Chiesa).
האחיין לודוביקו לא אכזב את דודו האפיפיור. האנציקלופדיה הקתולית מודה ש”אמת הדבר שלודוביקו קידם את האינטרסים של משפחתו בכל דרך אפשרית, אבל הוא גם השתמש בכישוריו המבריקים ובהשפעתו הגדולה למען טובת הכנסייה, והיה מסור לאפיפיור באמת ובתמים”. גם גרגוריוס לא טמן את ידו בצלחת וסידר למשפחת לודוביסי שתי דוכסויות, אחת עבור אחיו אורציו, שקיבל תואר "אציל רומאי" (Nobile Romano) ודוכס פיאנו רומאנו (Fiano Romano)[3] ב-1621, והשנייה דוכסות צגארולו (Zagarolo)[4] שנקנתה ממשפחת קולונה על ידי אחיינו לודוביקו לודוביסי ב-1622. אחיין נוסף ניקולו הוכתר כנסיך פיומבינו (Principe di Piombino)[5] ואדון (Signore) של האי אלבה ב-1634, לאחר שנשא לאישה את יורשת העצר ב-30 במרץ 1632.
גרגוריוס מיעט להתערב בפוליטיקה האירופית, מעבר לסיוע הכספי בסך מיליון דוקטים של זהב שנתן לפרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ולליגה הקתולית הגרמנית[6] כנגד הפרוטסטנטים, כמו גם לזיגמונד השלישי ואזה, מלך האיחוד הפולני-ליטאי כנגד האימפריה העות'מאנית.
בין הפעולות הבולטות של גרגוריוס כאפיפיור היו:
- ה"הכרזה כנגד קוסמים ומכשפות" (Omnipotentis Dei, 20 במרץ 1623) - הצו האפיפיורי האחרון כנגד מעשי כישוף. הוא הפחית עונשים קודמים, ועונש מוות הוגבל לאלו ש"הוכח כי כרתו ברית עם השטן, וביצעו מעשה רצח בעזרתו".
- הבולה האפיפיורית Aeterni Patris ("אב נצחי") שכתב וחתם ב-15 בנובמבר 1621, הסדירה את בחירת האפיפיור, שמאז ואילך היו צריכות להיערך בהצבעה חשאית, וכללו שלוש שיטות אפשריות: בחינה קפדנית, פשרה והכרזה פה אחד.
- הקמת משרד מיוחד ("קונגרגציה" במינוח של הקוריה הרומאית) הקונגרגציה ה"קדושה" למען הפצת האמונה (אנ') (Sacra Congregatio de Propaganda Fide) או בקיצור ה"פרופגאנדה" (מכאן גם בא מקור המילה הלועזית לתעמולה) ב-6 בינואר 1622. משרד זה, ששימש זרוע המיסיון של האפיפיורות, ניהל ספרייה לצורכי מחקר, הדפיס קטכיזם (מדריך בהִלכות הדת ובתפילות) בשפות שונות, הפעיל בית ספר להדרכת כמרים ומיסיונרים (ה-Collegium urbanum), חילק שטחי השפעה, והנחה פעילות כנסייתית מעבר לים. להקמת משרד זה הייתה גם מטרה סמויה לנסות לעקוף את ה"פדרואדו""[7] על ידי משלוח נציגים אפיפיורים לאזורים בשליטת ספרד ופורטוגל. משרד זה קיים עד היום כאחת מתשע הקונגרגציות (מיניסטריונים) של הוותיקן, אם כי שמו שונה ב-1982 להקונגרגציה לבישור לאומות העולם.
- הכרזה על "קדושים" חדשים, בהם תרסה מאווילה, פרנסיסקו חאווייר, איגנטיוס מלויולה, פיליפו נרי ואיזידור הפועל. הוא גם הכריז על מבורכים חדשים ובהם אלויסיוס גונזגה (Aloysius Gonzaga) ופדרו מאלקנטרה (San Pedro de Alcántara).
- תמיכה בתרבות. הוא היה אחראי להבאת האמן הבולונזי גוארצ'ינו לרומא, נקודת ציון בהתפתחות הבארוק האיטלקי. הפסל ג'ובאני לורנצו ברניני הכין פרוטומה של האפיפיור, והפסל אלסנדרו אלגארדי (Alessandro Algardi) הכין טונדו[8] הכולל פרוטומה של האפיפיור שמצוי בכנסיית סנטה מריה אין ואליצ'לה (Santa Maria in Vallicella).
גרגוריוס החמישה עשר מת בארמון קווירינאלה ב-8 ביולי 1623, ונקבר בכנסיית סנט'איגנציו. יורשו היה האפיפיור אורבנוס השביעי.
קישורים חיצוניים
- גרגוריוס החמישה עשר באנציקלופדיה הקתולית
- אלסנדרו לודוביסי - החשמנים של הכנסייה הקתולית
- גרגוריוס החמישה עשר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גרגוריוס החמישה עשר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ המחלוקת הובילה בסופו של דבר למלחמת הירושה של מנטובה, שנמשכה בין 1628 ל-1631.
- ↑ בלטינית Titulus cardinalitius. כל חשמן הממונה לכומר קרדינלי מקבל כנסייה ברומא, אם כי בעצם העובדה שהוא מתגורר בדרך כלל מחוץ לרומא הוא לא מנהל אותה
- ↑ עיירה קטנה 40 קילומטרים צפונית לרומא
- ↑ עיירה קטנה דרומית לרומא
- ↑ פיומבינו (Piombino) היא עיר בנפת ליבורנו
- ↑ Katholische Liga- קונפדרציה רופפת בין מדינות גרמניות קתוליות שקמה ב-1609 כנגד האיחוד הפרוטסטנטי (Protestantische Union) - קונפדרציה של מדינות גרמניות פרוטסטנטיות
- ↑ אישור שנתן במקור האפיפיור אלכסנדר השישי למלכי ספרד ופורטוגל לשליטה מוחלטת במדרג הכנסייה בשטחים החדשים שבשליטתם שאפקטיבית נטרל את השפעת האפיפיור במקומות אלה
- ↑ יצירה (ציור או פיסול) שצורתה מעגלית
| הקודם: פאולוס החמישי |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: אורבנוס השמיני |
| האלף הראשון | ||
| המאה ה-1 | פטרוס (33–67) • לינוס (67–76) • אנקלטוס (76–88) • קלמנס הראשון (88–99) • אווריסטוס (99–105) | |
| המאה ה-2 | אלכסנדר הראשון (105–115) • סיקסטוס הראשון (115–125) • טלספורוס (125–136) • היגינוס (136–140) • פיוס הראשון (140–155) • אניקטוס (155–166) • סוטר (166–174) • אלאוטריוס (174–189) • ויקטור הראשון (189–199) | |
| המאה ה-3 | זפירינוס (199–217) • קליקסטוס הראשון (217–222) • אורבנוס הראשון (222–230) • פונטיאנוס (230–235) • אנטרוס (235–236) • פביאנוס (236–250) • קורנליוס (251–253) • לוקיוס הראשון (253–254) • סטפנוס הראשון (254–257) • סיקסטוס השני (257–258) • דיוניסיוס (259–268) • פליקס הראשון (269–274) • אאוטיכיאנוס (275–283) • קאיוס (283–296) • מרקלינוס (296–304) | |
| המאה ה-4 | מרקלוס הראשון (308–309) • אוסביוס (309–310) • מילטיאדס (311–314) • סילבסטר הראשון (314–335) • מרקוס (336–336) • יוליוס הראשון (337–352) • ליבריוס (352–366) • דמסוס הראשון (366–384) • סיריקיוס (384–399) • אנסטסיוס הראשון ( 399–401) | |
| המאה ה-5 | אינוקנטיוס הראשון (401–417) • זוסימוס (417–418) • בוניפקיוס הראשון (418–422) • סלסטינוס הראשון (422–432) • סיקסטוס השלישי (432–440) • לאו הראשון (440–461) • הילריוס (461–468) • סימפליקיוס (468–483) • פליקס השלישי (483–492) • גלסיוס הראשון (492–496) • אנסטסיוס השני (496–498) • סימכוס (498–514) | |
| המאה ה-6 | הורמיסדס (514–523) • יוחנן הראשון (523–526) • פליקס הרביעי (526–530) • בוניפקיוס השני (530–532) • יוחנן השני (533–535) • אגאפטוס הראשון (535–536) • סילבריוס (536–537) • ויגיליוס (537–555) • פלגיוס הראשון (556–561) • יוחנן השלישי (561–574) • בנדיקטוס הראשון (575–579) • פלגיוס השני (579–590) • גרגוריוס הראשון (590–604) | |
| המאה ה-7 | סאביניאנוס (604–606) • בוניפקיוס השלישי (607–607) • בוניפקיוס הרביעי (608–615) • אדאודטוס הראשון (615–618) • בוניפקיוס החמישי (619–625) • הונוריוס הראשון (625–638) • סוורינוס (640–640) • יוחנן הרביעי (640–642) • תאודורוס הראשון (642–649) • מרטינוס הראשון (649–653) • אאוגניוס הראשון (654–657) • ויטאליאן (657–672) • אדאודטוס השני (672–676) • דונוס (676–678) • אגתו (678–681) • לאו השני (682–683) • בנדיקטוס השני (684–685) • יוחנן החמישי (685–686) • קונון (686–687) • סרגיוס הראשון (687–701) | |
| המאה ה-8 | יוחנן השישי (701–705) • יוחנן השביעי (705–707) • סיסיניוס (708–708) • קונסטנטינוס (708–715) • גרגוריוס השני (715–731) • גרגוריוס השלישי (731–741) • זכריה (741–752) • סטפנוס (752) • סטפנוס השני (752–757) • פאולוס הראשון (757–767) • סטפנוס השלישי (768–772) • אדריאנוס הראשון (772–795) • לאו השלישי (795–816) | |
| המאה ה-9 | סטפנוס הרביעי (816–817) • פסקליס הראשון (817–824) • אאוגניוס השני (824–827) • ולנטינוס (827–827) • גרגוריוס הרביעי (827–844) • סרגיוס השני (844–847) • לאו הרביעי (847–855) • יוהנה (853–855) • בנדיקטוס השלישי (855–858) • ניקולאוס הראשון (858–867) • אדריאנוס השני (867–872) • יוחנן השמיני (872–882) • מרינוס הראשון (882–884) • אדריאנוס השלישי (884–885) • סטפנוס החמישי (885–891) • פורמוסוס (891–896) • בוניפקיוס השישי (896–896) • סטפנוס השישי (896–897) • רומנוס (897–897) • תאודורוס השני (897) • יוחנן התשיעי (898–900) | |
| המאה ה-10 | בנדיקטוס הרביעי (900–903) • לאו החמישי (903–904) • סרגיוס השלישי (904–911) • אנסטסיוס השלישי (911–913) • לנדו (913–914) • יוחנן העשירי (914–928) • לאו השישי (928–929) • סטפנוס השביעי (929–931) • יוחנן האחד עשר (931–935) • לאו השביעי (936–939) • סטפנוס השמיני (939–942) • מרינוס השני (942–946) • אגפטוס השני (946–955) • יוחנן השנים עשר (955–963) • לאו השמיני (אנטי-אפיפיור,963–964) • יוחנן השנים עשר (964) • בנדיקטוס החמישי (964–964) • לאו השמיני (964–965) • יוחנן השלושה עשר (965–972) • בנדיקטוס השישי (973–974) • בנדיקטוס השביעי (974–983) • יוחנן הארבעה עשר (983–984) • יוחנן החמישה עשר (985–996) • גרגוריוס החמישי (996–999) • סילבסטר השני (999–1003) | |
| האלף השני | ||
| המאה ה-11 | יוחנן השבעה עשר (1003–1003) • יוחנן השמונה עשר (1003–1009) • סרגיוס הרביעי (1009–1012) • בנדיקטוס השמיני (1012–1024) • יוחנן התשעה עשר (1024–1032) • בנדיקטוס התשיעי (1032–1044) • סילבסטר השלישי (1045–1045) • בנדיקטוס התשיעי (1045–1045) • גרגוריוס השישי (1045–1046) • קלמנס השני (1046–1047) • בנדיקטוס התשיעי (1047–1048) • דמסוס השני (1048–1048) • לאו התשיעי (1049–1054) • ויקטור השני (1055–1057) • סטפנוס התשיעי (1057–1058) • ניקולאוס השני (1059–1061) • אלכסנדר השני (1061–1073) • גרגוריוס השביעי (1073–1085) • ויקטור השלישי (1086–1087) • אורבנוס השני (1088–1099) • פסקליס השני (1099–1118) | |
| המאה ה-12 | גלסיוס השני (1118–1119) • קליקסטוס השני (1119–1124) • הונוריוס השני (1124–1130) • אינוקנטיוס השני (1130–1143) • סלסטינוס השני (1143–1144) • לוקיוס השני (1144–1145) • אאוגניוס השלישי (1145–1153) • אנסטסיוס הרביעי (1153–1154) • אדריאנוס הרביעי (1154–1159) • אלכסנדר השלישי (1159–1181) • לוקיוס השלישי (1181–1185) • אורבנוס השלישי (1185–1187) • גרגוריוס השמיני (1187–1187) • קלמנס השלישי (1187–1191) • סלסטינוס השלישי (1191–1198) • אינוקנטיוס השלישי (1198–1216) | |
| המאה ה-13 | הונוריוס השלישי (1216–1227) • גרגוריוס התשיעי (1227–1241) • סלסטינוס הרביעי (1241–1241) • אינוקנטיוס הרביעי (1243–1254) • אלכסנדר הרביעי (1254–1261) • אורבנוס הרביעי (1261–1264) • קלמנס הרביעי (1265–1268) • גרגוריוס העשירי (1271–1276) • אינוקנטיוס החמישי (1276–1276) • אדריאנוס החמישי (1276–1276) • יוחנן העשרים ואחד (1276–1277) • ניקולאוס השלישי (1277–1280) • מרטינוס הרביעי (1281–1285) • הונוריוס הרביעי (1285–1287) • ניקולאוס הרביעי (1288–1292) • סלסטינוס החמישי (1294–1294) • בוניפקיוס השמיני (1294–1303) | |
| המאה ה-14 | בנדיקטוס האחד עשר (1303–1304) • קלמנס החמישי (1305–1314) • יוחנן העשרים ושניים (1316–1334) • בנדיקטוס השנים עשר (1334–1342) • קלמנס השישי (1342–1352) • אינוקנטיוס השישי (1352–1362) • אורבנוס החמישי (1362–1370) • גרגוריוס האחד עשר (1370–1378) • אורבנוס השישי (1378–1389) • בוניפקיוס התשיעי (1389–1404) | |
| המאה ה-15 | אינוקנטיוס השביעי (1404–1406) • גרגוריוס השנים עשר (1406–1415) • מרטינוס החמישי (1417–1431) • אאוגניוס הרביעי (1431–1447) • ניקולאוס החמישי (1447–1455) • קליקסטוס השלישי (1455–1458) • פיוס השני (1458–1464) • פאולוס השני (1464–1471) • סיקסטוס הרביעי (1471–1484) • אינוקנטיוס השמיני (1484–1492) • אלכסנדר השישי (1492–1503) | |
| המאה ה-16 | פיוס השלישי (1503–1503) • יוליוס השני (1503–1513) • לאו העשירי (1513–1521) • אדריאנוס השישי (1522–1523) • קלמנס השביעי (1523–1534) • פאולוס השלישי (1534–1549) • יוליוס השלישי (1550–1555) • מרקלוס השני (1555–1555) • פאולוס הרביעי (1555–1559) • פיוס הרביעי (1559–1565) • פיוס החמישי (1566–1572) • גרגוריוס השלושה עשר (1572–1585) • סיקסטוס החמישי (1585–1590) • אורבנוס השביעי (1590–1590) • גרגוריוס הארבעה עשר (1590–1591) • אינוקנטיוס התשיעי (1591–1591) • קלמנס השמיני (1592–1605) | |
| המאה ה-17 | לאו האחד עשר (1605–1605) • פאולוס החמישי (1605–1621) • גרגוריוס החמישה עשר (1621–1623) • אורבנוס השמיני (1623–1644) • אינוקנטיוס העשירי (1644–1655) • אלכסנדר השביעי (1655–1667) • קלמנס התשיעי (1667–1669) • קלמנס העשירי (1670–1676) • אינוקנטיוס האחד עשר (1676–1689) • אלכסנדר השמיני (1689–1691) • אינוקנטיוס השנים עשר (1691–1700) | |
| המאה ה-18 | קלמנס האחד עשר (1700–1721) • אינוקנטיוס השלושה עשר (1721–1724) • בנדיקטוס השלושה עשר (1724–1730) • קלמנס השנים עשר (1730–1740) • בנדיקטוס הארבעה עשר (1740–1758) • קלמנס השלושה עשר (1758–1769) • קלמנס הארבעה עשר (1769–1774) • פיוס השישי (1775–1799) | |
| המאה ה-19 | פיוס השביעי (1800–1823) • לאו השנים עשר (1823–1829) • פיוס השמיני (1829–1830) • גרגוריוס השישה עשר (1831–1846) • פיוס התשיעי (1846–1878) • לאו השלושה עשר (1878–1903) | |
| המאה ה-20 | פיוס העשירי (1903–1914) • בנדיקטוס החמישה עשר (1914–1922) • פיוס האחד עשר (1922–1939) • פיוס השנים עשר (1939–1958) • יוחנן העשרים ושלושה (1958–1963) • פאולוס השישי (1963–1978) • יוחנן פאולוס הראשון (1978–1978) • יוחנן פאולוס השני (1978–2005) | |
| האלף השלישי | ||
| המאה ה-21 | בנדיקטוס השישה עשר (2005–2013) • פרנציסקוס (2013–2025) • לאו הארבעה עשר (2025–מכהן) | |
גרגוריוס החמישה עשר43050603Q132692

