קליקסטוס הראשון

קליקסטוס הראשון
callixtus I
	קליקסטוס הראשון
מקום קבורה	סנטה מריה אין טרסטוורה, רומא
מדינה	האימפריה הרומית
פטירה	14 באוקטובר 222
	217–222; (כ־5 שנים)
	→ זפירינוס אורבנוס הראשון ←

קליקסטוס הראשון (בלטינית: callixtus I או callistus I) היה אפיפיור בין השנים 217–222, בתקופת כהונתם של הקיסרים אלאגבאלוס ואלכסנדר סוורוס. מעט ידוע על מעשיו, אך מאחר שהוא האפיפיור המוקדם ביותר המצוין בלוח המרטירים (depositio martirum) ניתן להניח כי היה מרטיר באמת, ואין מדובר רק במסורת.

עיקר ידיעותינו אודות קליקסטוס שאובות מכתבי שניים מאויביו, טרטוליאנוס והיפוליטוס מרומא לפי ה-philosophumena של היפוליטוס, ובהצלבה עם מחקריהם של דולינגר ודה רוסי, היה קליסטוס עבדו של קרפופורוס, נוצרי בחצר הקיסר. אדונו הפקיד בידיו סכומי כסף גדולים שקיבל כצדקה מנוצרים אחרים, ועם סכומים אלו הוא פתח בנק שבו סייע לאלמנות ויתומים. בנסיבות לא ברורות קליסטוס הפסיד את הכסף ונמלט על נפשו. קרפופורוס נסע אחריו לפורטוס, ושם עלה קליסטוס לספינה וכשראה שאדונו דולק אחריו קפץ לים, ככל הנראה כדי להימלט. הוא ניצל ונדון לעבודה בפיסטרינום (pistrinum)—מטחנת קמח ידנית שהטחינה באמצעותה נחשבה עבודת עבדים. כמה מנושי הבנק שאת כספו הפסיד ביקשו לשחררו כדי שישיב חלק מן הכסף, אך זמן קצר אחרי כן נעצר קליקסטוס שוב בעוון התפרעות בבית כנסת, ככל הנראה כאשר ניסה לגבות חובות מיהודים באלימות.

קליקסטוס נשלח למכרות בסרדיניה וזמן מה אחרי כן ביקשה מרקיה, פילגשו של הקיסר קומודוס להשיבו משם, יחד עם מרטירים נוצרים אחרים. קליקסטוס שב מן המכרות חולה ונשלח לאנטיום, שם קיבל משכורת חודשית באישורו של האפיפיור ויקטור הראשון. כאשר זפירינוס הפך לאפיפיור, נקרא קליקסטוס בחזרה והפך לאחראי על בית הקברות של הכנסייה בויה אפיה. אחוזת הקבר נקראת כיום "הקטקומבות של קליקסטוס ה"קדוש"", מקום קבורתם של אפיפיורים רבים, והנכס הראשון שנרכש על ידי הכנסייה הקתולית. הקיסר יוליאנוס הכופר כתב על כך כי "הנוצרים זוכים לפופולריות רבה בשל מעשי הצדקה שלהם לזרים ודאגתם לקבורה ראויה למתיהם". בתפקידו כאחראי על המקום, קליקסטוס השפיע רבות על זפירינוס ואחר–כך הפך ליורשו.

כאפיפיור עורר קליקסטוס מחלוקת חריפה בכלל שחידש תקנה לפיה ניתן להעניק מחילה גם על חטאים חמורים, כאשר החוטא הביע חרטה וביצע כפרה על עוונותיו. טרטוליאנוס, אחד ממתנגדיו החריפים, התנגד ל"מחטף" הזכות להעניק מחילה על–ידי האפיפיור, וטען כי זכות זו מוענקת במפורש רק לפטרוס ה"קדוש" (ad omnem ecclesiam Petri propinquam).

התנגדות עזה עוררה גם קביעתו של קליקסטוס כי אין לדון אדם על חטאים שביצע לפני טבילתו לאמונה וקבע כי לא בכל המקרים יש להדיח בישוף שביצע חטא שדינו מיתה. תקנה זו נועדה ככל הנראה כדי לאפשר לבישופים להינשא פעם שנייה ושלישית באמצעות ביטול החטא שבנישואים שלהם לפני המרתם לנצרות. היפוליטוס התנגד בחריפות לצעד זה גם משום שחלק מאותם בישופים גורשו על–ידו מהכנסייה.

ניתן רק לשער מה היו הסיבות שהניעו את קליקסטוס לפעולות אלו, אך הנחה סבירה היא כי הן היו קשורות למאבק על כוח וסמכות ברומא בינו לבין היפוליטוס האנטי אפיפיור. ההיתרים שהעניק לבישופים, כמו גם המשך ההיתר לנישואי הכמורה הנמוכה ולנישואים בין נשים ממעמד גבוה ועבדים או אנשים ממעמד נמוך, נועדו ככל הנראה כדי לגייס את הבישופים וגורמים מסוימים ברומא לצידו.

נטען כי קליקסטוס מת כמרטיר ב־14 באוקטובר 222. ייתכן והאירוע היה בזמן התקוממות עממית ברומא. לאגדה לפיה הושלך לבאר אין יסוד היסטורי.