ויליאם קייבל ריבס

ויליאם קייבל ריבס

לידה	מחוז אמהרסט, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	שארלוטסוויל, וירג'יניה, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	דמוקרטיה ג'קסונית המפלגה הדמוקרטית המפלגה הוויגית
חבר בית הנבחרים של וירג'יניה 1817–1820 (כ־3 שנים)
1822–1823
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס העשירי של וירג'יניה 4 במרץ 1823 – 1829 (כ־5 שנים) → תומאס לאב מור ויליאם פיציו גורדון ←
חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם וירג'יניה 10 בדצמבר 1832 – 22 בפברואר 1834 (שנה) → ליטלטון וולר טאזוול בנג'מין ווטקינס לי ←
4 במרץ 1836 – 3 במרץ 1839 (3 שנים) → ג'ון טיילר הוא בעצמו ←
18 בפברואר 1841 – 3 במרץ 1845 (4 שנים) → הוא בעצמו אייזק פניבאקר ←
שגריר ארצות הברית בצרפת ה־13 וה־18 1829–1833 (כ־4 שנים) נשיא ארצות הברית ממנה אנדרו ג'קסון → ג'יימס בראון לוורט האריס ←
1849–1853 (כ־4 שנים) נשיא ארצות הברית ממנה זאכרי טיילור → ריצ'רד ראש ג'ון מייסון ←
נציג בקונגרס הזמני של הקונפדרציה מטעם וירג'יניה 4 בפברואר 1861 – 17 בפברואר 1862 (שנה)
חבר קונגרס הקונפדרציה מטעם מחוז הקונגרס השביעי של וירג'יניה 2 במאי 1864 – 2 במרץ 1865 (305 ימים) → ג'יימס פילמון הולקומב אין ←

ויליאם קייבל ריבס (באנגלית: William Cabell Rives‏; 4 במאי 1793 – 25 באפריל 1868) היה עורך דין, בעל מטעים, מדינאי ודיפלומט אמריקאי מווירג'יניה. הוא כיהן בבית הנבחרים ובסנאט של ארצות הברית, שירת כשגריר ארצות הברית בצרפת בשתי תקופות שונות, ובמהלך מלחמת האזרחים האמריקנית היה ציר בקונגרס הקונפדרציה. ריבס נמנה עם המשפחות הוותיקות של וירג'יניה והחל את דרכו כתומך אנדרו ג'קסון, ולאחר מכן עבר למפלגה הוויגית.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

ריבס נולד באחוזת Union Hill שעל נהר ג'יימס, מטע בבעלות סבו, קולונל ויליאם קייבל, במחוז אמהרסט שבווירג'יניה (כיום מחוז נלסון). הוריו היו רוברט ריבס (1764–1845) ומרגרט קייבל (בסביבות 1770–1815).

אביו של ריבס שירת בצבא הקונטיננטלי במערכה האחרונה ביורקטאון, ולאחר מכן הפך לסוחר־מתווך מצליח – בתחילה בחברת Robert Rives and Company, ובהמשך כשותף ב-Brown, Rives and Company. אחד מלקוחותיו היה תומאס ג'פרסון. רוברט ריבס בנה ב־1802 את מטע Oak Ridge Plantation במחוז נלסון, ושם נקבר הוא עצמו ואשתו. בעת מותו ב־1845 שווי עזבונו עמד על כ־100,000 דולרים (כ־3.19 מיליון דולר בערכי 2025), וכלל אדמות במחוזות אלבמרל, בקינגהאם, קמפבל ונלסון.

שלושה מבניו – ובהם ויליאם – כיהנו כמחוקקים. בני משפחה אחרים כללו את רוברט ריבס הבן (1798–1869) ואת השופט אלכסנדר ריבס מבית המשפט לערעורים של וירג'יניה ובית הדין הפדרלי. בן־נינו הרחוק, אלכסנדר בראון, כתב ספרים על תולדות וירג'יניה ועל משפחת קייבל.

לאחר חינוך פרטי, למד ריבס בקולג' המפדן־סידני ולאחר מכן במכללת ויליאם ומרי. בהמשך למד משפטים אצל תומאס ג'פרסון במונטיצ'לו. במלחמת 1812 הצטרף למיליציה המקומית שהגנה על וירג'יניה.

ב־1819 נישא ריבס לג'ודית פייג' ווקר (1802–1882), בתו של פרנסיס ווקר וגם היא מהמשפחות הוותיקות בווירג'יניה.

תחילת הקריירה

ב־1814 הוסמך ריבס כעורך דין בריצ'מונד. הוא פתח משרד מחוזי בנלסון, אך לאחר נישואיו עבר לאחוזת אשתו, Castle Hill הסמוכה לקובהם שבמחוז אלבמרל – ושם חי עד מותו.

בדומה לאביו, הפעיל ריבס את מטעיו באמצעות עבדים. המפקדים הפדרליים מציינים:

• 1830: 26 עבדים גברים ו־26 נשים
• 1850: 54 עבדים
• 1860: 68 עבדים (ובנו, ויליאם הבן, 24 נוספים)

בן משפחה נוסף, רוברט ריבס הבן, החזיק 43 עבדים ב־1850 ו־70 עבדים ב־1860.

קריירה פוליטית

ריבס נבחר ב־1816 כציר מחוז נלסון לוועידת החוקה של וירג'יניה. לאחר מכן נבחר שוב ושוב לבית הנבחרים של וירג'יניה (1817–1819 במחוז נלסון, וב־1822 במחוז אלבמרל). באותה תקופה כיהן לצידו אחיו הצעיר, רוברט ריבס הבן.

ב־1822 נבחר ריבס לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס העשירי של וירג'יניה (שכלל את שני המחוזות שבהם פעל). הוא כיהן שם בשנים 1823–1829.

ב־1829 מינה אותו הנשיא אנדרו ג'קסון לשגריר ארצות הברית בצרפת.

עם כניסתו לתפקיד היו היחסים עם צרפת מתוחים בשל דרישות פיצויים על לכידת ספינות אמריקאיות בתקופת נפוליאון. הצרפתים החרימו ספינות ושלחו את צוותיהן לעבודות כפייה בספרד.

על אף הפסימיות של מזכיר המדינה מרטין ואן ביורן, הצליח ריבס להשיג ב־4 ביולי 1831 הסכם פיצויים שבו התחייבה צרפת לשלם לארצות הברית 25 מיליון פרנק צרפתי (5 מיליון דולר). עקב משברים פנימיים בצרפת התעכבו התשלומים, אך הם שולמו לבסוף בפברואר 1836.

ב־1835 הוצע כמועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן הנשיא, אך ההנהגה בחרה בריצ'רד ג'ונסון.

לאחר שובו מצרפת בחרו בו מחוקקי וירג'יניה לסנאט, שם החליף את ליטלטון וולר טאזוול. ב־1834 התפטר משום שהתנגד לגינוי הנשיא ג'קסון על הוצאת הפיקדונות מבנק ארצות הברית. לאחר מכן נבחר שוב, הפעם במקום ג'ון טיילר. בתקופת כהונתו השלישית עבר למפלגה הוויגית והצביע למחיקת הגינוי מרשומות הסנאט.

בנוסף כיהן כחבר מועצת המבקרים של אוניברסיטת וירג'יניה (1834–1849), נשיא החברה ההיסטורית של וירג'יניה במשך שנים רבות, וב־1831 נבחר לחבר החברה הפילוסופית האמריקאית.

ב־1849 קיבל שוב מינוי לשגריר בצרפת וכיהן בתפקיד עד 1853, אז חזר למטעיו בווירג'יניה.

בערוב ימיו ומלחמת האזרחים

ריבס פרסם מספר ספרים וחיבורים, ובהם:

• Life and Character of John Hampden‏ (1845)
• Ethics of Christianity‏ (1855)
• Life and Times of James Madison (ארבעה חלקים, 1859–1868)

אשתו פרסמה יצירות נוספות, ובהן The Canary Bird‏ (1835) ו־Home and the World‏ (1857).

בבחירות 1860 תמך בכינוס מפלגת "האיחוד החוקתי". הוא קיבל את מרבית קולות וירג'יניה בסבב הראשון של המועמדים לנשיאות.

ב־1861 היה ציר לא רשמי מטעם וירג'יניה בוועידת השלום בוושינגטון, שניסתה למנוע את המלחמה באמצעות שמירת מוסד העבדות.

למרות שהתנגד לפרישת וירג'יניה מהאיחוד, נשאר נאמן למדינה לאחר שהחליטה לפרוש, וכיהן בקונגרס הקונפדרציה הזמני (1861–1862) ובקונגרס הקונפדרציה השני (1864–1865).

מותו והנצחתו

ריבס נפטר באחוזת Castle Hill ב-25 באפריל 1868 ונקבר בבית הקברות המשפחתי.

העיר ריבסוויל בווירג'יניה המערבית נקראת על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם קייבל ריבס בוויקישיתוף

• ויליאם קייבל ריבס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ויליאם קייבל ריבס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ויליאם קייבל ריבס42327177Q3568477