ג'ון קרלייל

ג'ון קרלייל
לידה	וינצ'סטר, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	קלארקסברג, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה האמריקנית ; מפלגת האיחוד
	1847–1851; (כ־4 שנים)
	1847–1851; (כ־4 שנים)
	4 במרץ 1855 – 3 במרץ 1857; (שנתיים)
	→ צ'ארלס לואיס (אנ') אלברט ג'נקינס (אנ') ←
	4 במרץ 1861 – 9 ביולי 1861; (128 ימים)
	→ אלברט ג'נקינס (אנ') ג'ייקוב בלייר (אנ') ←
	9 ביולי 1861 – 3 במרץ 1865; (3 שנים)
	→ רוברט מ. ט. האנטר ג'ון וורפילד ג'ונסטון ←

ג'ון סניידר קרלייל (באנגלית: John Snyder Carlile‏; 16 בדצמבר 1817 – 24 באוקטובר 1878) היה סוחר, עורך דין, בעל עבדים ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן גם כחבר הסנאט של ארצות הברית. הוא היה תומך נחרץ באיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, וייצג את הפלג הנאמן לאיחוד בווירג'יניה – פלג שהוביל בסופו של דבר להיווצרותן של שתי מדינות נפרדות.

ביוגרפיה

קרלייל נולד ב-16 בדצמבר 1817 בווינצ'סטר שבווירג'יניה. הוא קיבל את חינוכו מאמו עד גיל ארבע עשרה, אז החל לעבוד כמוכר בחנות, ובגיל שבע עשרה פתח עסק משלו. לאחר מכן למד משפטים, התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1840, והחל לעסוק בעריכת דין בבוורלי. עם כניסתו לפוליטיקה הצטרף למפלגה הדמוקרטית, ונבחר כציר לוועידת החוקה של וירג'יניה ב־1850. קרלייל כיהן כחבר הסנאט של וירג'יניה בשנים 1847–1851. בשנת 1854 הצטרף לתנועת שאינם יודעים דבר החדשה וכיהן כנציג מחוז הקונגרס ה-11 של וירג'יניה בבית הנבחרים של ארצות הברית במשך קדנציה אחת.

קרלייל היה נציג מחוז הריסון לוועידת הפרישה של וירג'יניה בשנת 1861, והצביע נגד החלטת הפרישה השנויה במחלוקת. הוא היה ממובילי תנועת ההתנגדות לפרישה, ודמות מרכזית בוועידת וילינג ביוני 1861. ב־13 ביוני 1861, בישיבה הראשונה של הוועידה השנייה בווילינג, חיבר קרלייל את "הצהרת העם של וירג'יניה". ההצהרה קבעה כי החלטת הפרישה אינה חוקית, משום שהוועידה שבה התקבלה כונסה על ידי האספה הכללית ולא באמצעות משאל עם. עוד קראה ההצהרה לארגון מחדש של ממשלת וירג'יניה, בטענה כי החלטת הפרישה הותירה את כל משרות השלטון המדינתיות ריקות. ממשלת וירג'יניה המשוקמת, שנוסדה בווילינג כבירתה הזמנית, הוכרה במהירות על ידי הנשיא אברהם לינקולן והקונגרס כממשלתה החוקית של כל מדינת וירג'יניה. עם זאת, קרלייל התנגד לפיצול המדינה ולהקמת מדינה חדשה – וירג'יניה המערבית – מתוך השטחים הנאמנים לאיחוד.

קרלייל נבחר שוב לקונגרס ב־1861 מטעם מפלגת האיחוד, אך החזיק במושבו בבית הנבחרים רק מה־4 ביולי ועד ה־13 ביולי, אז נבחר לאחד משני הסנאטורים של ממשלת וירג'יניה המשוקמת. הוא כיהן בסנאט עד 1865. לאורך כהונתו היה תומך עקבי בפרשנות מצמצמת של החוקה, התנגד לכל צעד שהכיר בקיומה של מרידה מצד מדינות ולא מצד יחידים, ושלל את סמכות הקונגרס להתערב בכל עניין הנוגע לעבדים – בין היתר משום שהיה בעל עבדים בעצמו. הוא נפגש לעיתים קרובות עם הנשיא לינקולן בניסיון להשיג תמיכתו בעמדותיו.

לאחר המלחמה פרש קרלייל מהחיים הפוליטיים וחזר לביתו כדי לחדש את עיסוקו בעריכת דין. הוא נפטר ב-24 באוקטובר 1878 בקלארקסברג שבווירג'יניה המערבית, ונקבר בבית העלמין Odd Fellows.