רוברט וית'רס
| לידה | לינצ'בורג, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ויית'וויל, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
רוברט אינוק וית'רס (באנגלית: Robert Enoch Withers; 18 בספטמבר 1821 – 21 בספטמבר 1907) היה רופא אמריקאי, קצין בצבא הקונפדרציה, עיתונאי, פוליטיקאי ודיפלומט. הוא כיהן כסגן מושל וירג'יניה, כנציג וירג'יניה בסנאט של ארצות הברית וכקונסול האמריקאי בהונג קונג.
ביוגרפיה
ראשית חייו
וית'רס נולד ב-18 בספטמבר 1821 סמוך ללינצ'בורג שבווירג'יניה, לד"ר רוברט וולטר ויתרס וסוזן דבני אלכסנדר. הוא היה הילד השני והבן הבכור מתוך 11 ילדים. הוא למד בבתי ספר פרטיים וב-1841 השלים את לימודיו במחלקה לרפואה של אוניברסיטת וירג'יניה. הוא החל לעסוק ברפואה במחוז קמפבל, ובשנת 1858 עבר לעיר דנויל.
שירות צבאי
במלחמת האזרחים האמריקאית התגייס וית'רס לצבא הקונפדרציה בתחילת 1861 ושירת כמייג'ור ברגימנט הרגלים ה-18 של וירג'יניה. הוא התקדם לתפקיד קולונל ופיקד על הרגימנט עד פרישתו. הוא נפצע בעת שהוביל הסתערות בקרב גיינס' מיל.
לאחר מכן הופקד על מחנה השבויים של הקונפדרציה בדנויל, שהיה מורכב משישה מחסני טבק והחזיק עד 5,000 שבויי מלחמה של הצפון. הוא החזיק בתפקיד זה עד כניעת הקונפדרציה.
וית'רס נחשב לאחד האחראים המרכזיים למניעת חורבן התשתיות של דנויל בסוף המלחמה, לרבות גשרים ומסילות. הוא שימש כמפקד המשטרה הצבאית של העיר עד הגעת כוחות צבא האיחוד.
קריירה פוליטית ושירות ציבורי
לאחר המלחמה חזר וית'רס ללינצ'בורג, וב-1866 ייסד את ה'Lynchburg News', עיתון יומי ששירת את האינטרסים של המפלגה השמרנית. הוא הוצב כמועמד המפלגה לתפקיד מושל וירג'יניה אך פרש מן המרוץ.
בבחירות 1872 שימש אלקטור לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית. ב-1873 נבחר לסגן מושל וירג'יניה.
וית'רס נבחר לסנאט של ארצות הברית כחבר המפלגה הדמוקרטית, ונמנה עם האגף ה'בורבוני' הליברלי-קלאסי של הנשיא גרובר קליבלנד. הוא כיהן מ-4 במרץ 1875 עד 3 במרץ 1881, ועמד בראש ועדת הגמלאות בקונגרס ה-46. במרוץ לכהונה נוספת הפסיד לוויליאם מהון ממפלגת 'המתאמים מחדש'.
ב-1877 מונה כחבר מועצת הנאמנים של מוסד הסמית'סוניאן.
הנשיא קליבלנד מינה את וית'רס לקונסול ארצות הברית בהונג קונג הבריטית, תפקיד שבו כיהן בשנים 1885–1889. לאחר מכן חזר לארצות הברית ופרש לחווה משפחתית בוית'וויל, וירג'יניה.
מותו
בתקופת פרישתו כתב את האוטוביוגרפיה שלו, 'Memoirs of an Octogenarian'. אוסף מסמכיו האישי שמור בספריית קגלי של מכללת ויית'וויל.
ויתרס נפטר ב-Ingleside שבוויית'וויל ב-21 בספטמבר 1907, ונקבר בבית העלמין East End בעיר.
ב-1846 נשא וית'רס לאשה את מרי וירג'יניה רויאל, ולהם נולדו שמונה ילדים. אחת מהם, בטי אליסון וית'רס פאטני, הייתה פעילה למען זכות הבחירה לנשים בראשית המאה ה-20.
אחיינו-נכדו, וית'רס א. בורס, שימש כמפקד המכון הצבאי של וירג'יניה ולחם כמפקד קרבי במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה. הוא היה גם קרוב משפחה של חבר הקונגרס מטעם לואיזיאנה, תומאס צ'ין (אנ'), שכיהן גם כשגריר ארצות הברית לממלכת שתי הסיציליות.
וית'רס היה קרוב רחוק של ג'ורג' וושינגטון ורוברט א. לי, וצאצא ישיר של ניקולא מרטיו, ממייסדי יורקטאון, וירג'יניה.
קישורים חיצוניים
- רוברט וית'רס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- רוברט וית'רס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
רוברט וית'רס42468695Q1664315