ויליאם סקוט

ויליאם סקוט
William L. Scott
לידה	1 ביולי 1915; ויליאמסבורג, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	14 בפברואר 1997 (בגיל 81); פיירפקס סטיישן, וירג'יניה, ארצות הברית
מקום קבורה	פיירפקס ממוריאל פארק
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
	3 בינואר 1967 – 3 בינואר 1973; (6 שנים)
	→ הווארד וורת' סמית' (אנ') סטנפורד פריס (אנ') ←
	3 בינואר 1973 – 1 בינואר 1979; (6 שנים)
	→ ויליאם ספונג הבן ג'ון וורנר ←

ויליאם לויד סקוט (באנגלית: William Lloyd Scott‏; 1 ביולי 1915 – 14 בפברואר 1997) היה פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, שכיהן בבית הנבחרים ובסנאט של ארצות הברית מטעם וירג'יניה. במהלך כהונתו הציבורית עורר לא פעם ביקורת בשל התבטאויות גזעניות וטענות חוזרות של חוסר כשירות.

ביוגרפיה

ראשית חייו

סקוט נולד ב-1 ביולי 1915 בוויליאמסבורג, וירג'יניה, והיה בנם של ויליאם דייוויד סקוט ונורה בל אינגרם סקוט. הוא השלים את לימודיו בבית הספר התיכון בעיר סנט אלבנז, וירג'יניה המערבית, והחל לעבוד בממשלת ארצות הברית במשרד הדפוס הממשלתי.

בשנת 1938 השלים תואר ראשון במשפטים ובשנת 1939 השלים תואר שני בבית הספר הלאומי למשפטים (כיום הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון), ולאחר שהוסמך לעריכת דין שימש כעורך דין במחלקת המשפטים עד 1961.

במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא ארצות הברית באפריל 1945 ושוחרר מאוחר יותר באותה שנה בעקבות סיום המלחמה. לאחר מכן עסק בפעילות בארגון 'הלגיון האמריקני'.

משנת 1961 ועד 1966 עסק בעריכת דין פרטית בפיירפקס, וירג'יניה. בשנים 1963 ו-1965 התמודד ללא הצלחה לסנאט של וירג'יניה; ב-1965 אף נראה בתחילה כמי שניצח, אך ספירה חוזרת קבעה שהפסיד ב-21 קולות.

בית הנבחרים של ארצות הברית

ב-1966 זכה סקוט במועמדות המפלגה הרפובליקנית למחוז הקונגרס השמיני של וירג'יניה. הוא ציפה להתמודד מול חבר הקונגרס הוותיק הווארד וורת' סמית' (אנ'), אך סמית' הפסיד בפריימריז לדמוקרטי ג'ורג' ראולינגס. סקוט זכה לתמיכת דמוקרטים שמרנים לצד רפובליקנים, וניצח את ראולינגס בבחירות הכלליות. הוא נבחר מחדש פעמיים וכיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית מ-3 בינואר 1967 עד 3 בינואר 1973.

במהלך כהונתו כיהן בוועדת הדואר ושירות המדינה ובוועדת ענייני חיילים. ב-1967 נבחר לשאת את הקריאה השנתית של 'נאום הפרידה' של ג'ורג' וושינגטון, בין היתר משום שמחוזו כלל את ביתו של וושינגטון במאונט ורנון. בין יוזמותיו היה לקדם חזרה לחגיגות '4 ביולי' בסגנון מסורתי.

הסנאט של ארצות הברית

ב-1972 נבחר סקוט לסנאט לאחר שניצח את הסנאטור הדמוקרטי המכהן ויליאם ספונג הבן. הוא היה הרפובליקני הראשון שזכה במושב הסנאט מטעם וירג'יניה מאז תקופת השיקום שלאחר מלחמת האזרחים.

הוא כיהן מ-3 בינואר 1973 עד 1 בינואר 1979. סקוט לא התמודד לכהונה נוספת ב-1978 והתפטר יומיים לפני תום הקדנציה, כדי לאפשר למושל למנות את הסנאטור הנבחר ג'ון וורנר ולהעניק לו יום נוסף של ותק בסנאט.

לאורך כהונתו הוטחה בו ביקורת על הוצאות גבוהות במהלך נסיעות עבודה מחוץ למדינה.

גזענות ואנטישמיות

סקוט נקשר לשורה של התבטאויות גזעניות ואנטישמיות. בשנת 1973, בעת שדיבר על הטמעת מערכת ה-ZIP Code בדואר, אמר: "הסיבה היחידה שאנחנו צריכים קודי דואר היא כי Niggers לא יודעים לקרוא". שמו הופיע גם בתחקיר עיתונאי של נוהלי גיוס בצוותי הקונגרס, שם נטען שנתן הוראות כמו 'No Blacks' למשרד ההשמה של הקפיטול. נטען גם שהתבטא באנטישמיות, ובמקרה אחד, כשהתבשר שמועמד לעבודה הוא יהודי, השיב: "יש לי פה יותר מדי כאלה כדי שאעסיק עוד אחד".

'חבר הקונגרס הטיפש ביותר'

כתבה במגזין 'New Times' משנת 1974 דירגה את סקוט במקום הראשון ברשימת 'עשרת חברי הקונגרס הטיפשים ביותר'. מבקריו ציינו שורה של מקרים: הוא בלבל בין ממגורות טילים לממגורות דגנים ואמר: "רגע! חקלאות לא מעניינת אותי, אני רוצה את החומר הצבאי". בעיתונות דווח כי במסעו למזרח התיכון בלבל בין תעלת סואץ למפרץ הפרסי, סירב להיכנס למסגד כי 'זה לא מבנה נוצרי', ושאל את ראש ממשלת ישראל יצחק רבין: "מה זה כל עניין עזה הזה? אף פעם לא הבנתי את זה".

מסיבת עיתונאים שקיים להכחשת הטענות העניקה לכתבה תהודה רחבה עוד יותר. שנים מאוחר יותר טען העיתונאי הארי סטיין, שהעניק מידע לרקע הכתבה, כי היא הייתה 'כתבה מכוונת', וכי סקוט היה יעד קל בשל היותו לא אהוד ורדוד בעיני עמיתיו וצוותו.

בערוב ימיו

לאחר פרישתו חי סקוט בפיירפקס סטיישן, וירג'יניה. בשנותיו האחרונות סבל מאלצהיימר ושהה במרכז סיעודי. הוא נפטר ב-14 בפברואר 1997 בפיירפקס ונקבר בבית העלמין 'Fairfax Memorial Park'.