חסידות שומרי אמונים
 | |
| האדמו"ר הראשון, רבי אהרן ראטה בעל ה"שומר אמונים" | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | ארץ ישראל |
| תאריך ייסוד | תרצ"ג |
| מייסד | רבי אהרן ראטה |
| אדמו"ר |
הרב שלמה ראטה הרב גדליה משה ראטה הרב יעקב יצחק ראטה הרב מרדכי ראטה |
חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים רבי אהרן ראטה. את הנהגתו המשיך בנו רבי אברהם חיים ראטה ששימש כאדמו"ר החסידות, לצד חתנו רבי אברהם יצחק קאהן שהקים חסידות חדשה בשם תולדות אהרן. החסידות הקימה שכונת מגורים סמוך לשכונת מאה שערים בירושלים, הנקראת קריית שומרי אמונים. בסמוך לה שוכן בית מדרש של ראש השושלת רבי אהרן ראטה וכולל אברכים. בעיר בני ברק יש לחסידות בית מדרש, ישיבה קטנה, תלמוד תורה וכולל אברכים.
רבי אהרן ראטה
ערך מורחב – חבורת שומרי אמונים
הרב ראטה, תלמידם של רבי צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב, רבי יהוסף רוטנברג מקוסוני, רבי ישכר דב רוקח מבעלזא ורבי ישראל הגר (אהבת ישראל) מוויז'ניץ. הקים בשנת תרפ"א-(1921) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה. שיטתו היוותה מיזוג של מאפיינים שונים מדרכם של רבותיו. סביבו התקבצה קבוצה קטנה של צעירים צמאי דעת, אותם הוא הדריך לחיי פרישות וחינכם לתפילה בהתלהבות ובקול רם.
למרות מוצאו של רבי אהרן שלא הגיע ממשפחה רבנית (אביו ר' שמואל יעקב היה קצב), התפרסם הוא כאדם קדוש וסגפן, ונודע בעבודת ה' שלו שהייתה בהתלהבות רבה.
בשנת תרפ"ה-(1925) עלה הרב אהרן לארץ ישראל וייסד בשכונת מאה שערים את בית המדרש, 'אוהל אלימלך' על שם רבו רבי צבי אלימלך מבלאז'וב. מטעמי בריאות חזר ר' אהרן לאחר ארבע שנים לעיר סאטמאר, בהותירו אחריו גרעין של תלמידים הצועדים אחר דרכו הרעיונית.
בשנת תרצ"ג שינה רבי אהרן את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים בין היתר עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, וזאת על פי מאמר חז"ל[1]: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן” .
בשנת תרצ"ו - (1936) תבעה ממשלת גרמניה הנאצית את גירושם של כל הנתינים הזרים מרומניה, סלובקיה והונגריה. במסגרת זו, גורש רבי אהרן (שהיה בעל נתינות הונגרית) להונגריה והקים את חצרו בעיר ברגסז. בתחילת שנת ה'ת"ש, חזר האדמו"ר לארץ ישראל עם בני משפחתו, ביניהם בנו וחתנו – האדמו"רים לעתיד. עם הגיעו ארצה חיזק את קהילתו הקטנה והעמיק את יסודותיה. שם אף הוחלף שמה מ"שומר אמונים" ל"שומרי אמונים"[2]. בארץ ישראל קיבל גם השפעה מחצרות ארצישראליות, כמו חסידות קרלין וסלונים. כמו כן הנהיג את לבישת הטלית בליל שבת כמנהגן של שתי חסידויות אלו. בצוואתו הורה שאם החבורה לא תחזיק מעמד אחר פטירתו, יצטרפו לחסידות קרלין.
את מקומו בראשות החבורה בברגסז מילא תלמידו רבי יוסף מאיר פולק, נינו של רבי יוסף מאיר מספינקא ואביו של רבי אברהם אלתר האדמו"ר מברגסאס-פתח תקווה.
רבי אהרן נפטר בו' בניסן ה'תש"ז. לאחר פטירתו התפלגו תלמידיו לשניים. רובם בחרו בחתנו רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות תולדות אהרן. תלמידים אחרים קיבלו כרבם את בנו רבי אברהם חיים, שירש את בית מדרשו של אביו.
רבי אברהם חיים ראטה
האדמו"ר רבי אברהם חיים ראטה שכונה תחילה האדמו"ר מברגסז על שם עיר הולדתו, היה חתנו של רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל. היה בעל תפילה שניחן בקול ערב.
בתחילת שנות ה-תש"ך, הקים האדמו"ר את קריית שומרי אמונים בין השכונות הירושלמיות הוותיקות מאה שערים ובית ישראל, סמוך לשער מנדלבוים, בה אף ייסד תלמוד תורה וישיבות. בשנת תשל"ו עבר לעיר בני ברק, ואף העביר לשם את ישיבותיו ובה הקים את בית מדרשו ברחוב שפת אמת ובה התגורר רוב ימות השנה לבד מחלק מהחגים שבהם שהה בירושלים. נפטר בה' באלול תשע"ב.
בשנת תשס"ד - נפתח בית המדרש של החסידות בעיר אשדוד, שם שימש בנו רבי רפאל אהרן כרב הקהילה, ובשנת תשס"ח - הקימה החסידות בית מדרש גם בעיר בית שמש. בסוף עשור ה-תש"ס נפתחה מחדש ישיבה קטנה של החסידות בירושלים.
הדור השלישי
לאחר פטירת רבי אברהם חיים בצוואתו מינה את ארבעת בניו לכהן כאדמו"רים[3]:
- בנו הגדול רבי רפאל אהרן (שהוכתר בשנת תשל"ו לרב הקריה בירושלים וכיהן גם כרב השטיבל באשדוד) מונה לאדמו"ר בבני ברק. נפטר בכ"ג באב תש"פ[4].
- בנו הרב מרדכי מונה לממלא מקומו.
- בנו הרב גדליה משה, מונה לאדמו"ר באשדוד.
- בנו הרב שלמה, מונה לאדמו"ר בירושלים.
- בנו הרב יעקב יצחק (נולד בי"ח בשבט תשי"ח), נשוי לבת הרב יצחק אייזיק שנייבאלג האדמו"ר מזידיטשויב-באר שבע. הוא מכהן כאדמו"ר בקריית גת, והקים שם בית מדרש בשנת תשע"ד. בבית מדרשו מתפללים גם חסידי אחיו האדמורי"ם, הגרים בקריית גת[5]. ירש על פי הצוואה את זכויות היוצרים להוצאת ספרי בית שומרי אמונים, ומונה על ידי חברי מכון ההוצאה לאור לנשיא המכון.
-
רבי רפאל אהרן ראטה, האדמו"ר (הקודם) בבני ברק -
הרב גדליה משה ראטה האדמו"ר באשדוד -
הרב שלמה ראטה, האדמו"ר בירושלים -
הרב מרדכי ראטה האדמו"ר הנוכחי בבני ברק
שיטתה של החסידות
בחסידות "שומרי אמונים" נשמרת שיטתו של האדמו"ר הזקן בכל הנוגע לצורת התפילה. התפילה בבתי המדרש של החסידות אורכת שעות רבות. החסידות שומרת על סגירות יחסית, ועיקר צמיחתה נובע מריבוי טבעי ומהצטרפותם של מעטים מתלמידי הישיבה שבמקורם אינם מבני החסידות.
אחד המנהגים הבולטים של החסידות היא כאשר יוצאים האדמו"ר עם קהל החסידים למעמד הנקרא "קציר חטים" כאשר כל התהליך נעשה בעבודת יד, ואת החטים שומרים במחסן מיוחד עבור אפיית מצות.
על פי תקנת רבי אברהם חיים, מתאספים החסידים אחת לחודש (ביום שני הקודם לראש חודש) ללימוד משותף של 5 שעות רצופות בבתי המדרש, זאת בשל הבטחת רבי אברהם חיים כי מי שישתתף בסדרים אלה "לא יחסר לו לא ברוחניות ולא בגשמיות ויוכל לפעול כל משאלות ליבו מהקב"ה"[10].
מאפיין נוסף הוא ההקפדה על הלימוד בסדר חק לישראל, כפי שעורר רבות רבי אברהם חיים בשיחותיו הכלליות והפרטיות.
היחס למדינת ישראל
בשונה מגיסו (חתן אביו) רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן, שכתלמיד שיטת סאטמר נודע כמתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל ונמנה עם חוגי העדה החרדית, חלק ממוסדות שומרי אמונים מקבלים תקציבים ממשלתיים[11]. רבי אברהם חיים לרוב לא היה מביע דעה לגבי ההצבעה בבחירות, מכיון שהיה חסיד של האדמו"ר מבעלז ואביו רבי אהרן נפטר עוד לפני קום המדינה, רבים מחסידיו משתתפים בבחירות לכנסת. בבחירות לכנסת ה-25 בתשפ"ג הצביע לראשונה נכדו האדמו"ר הנוכחי מבני ברק.
ראו גם
 |
ראו גם – חבורת שומרי אמונים |
קישורים חיצוניים
- בנימין בראון, עליותיה ומורדותיה של הקנאות: חסידות שומרי אמונים ושלוחותיה כמקרה מבחן (אורכב 04.11.2018 בארכיון Wayback Machine)
- שיחות וראיונות עם האדמו"ר משומרי אמונים על ארץ ישראל והשמאל הישראלי, באתר דעת תורה
- אלי כהן, בחדרי חרדים, שומרי אמונים • כך מתנהלת המלחמה על הרכוש, באתר בחדרי חרדים, 28 ביולי 2013
- משה ויסברג, ההילולא הגדולה של הרבי הקדוש בצל הקורונה, באתר בחדרי חרדים, 24 באוגוסט 2020
חסידות תולדות אהרן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מסכת שבת דף קי"ט
- ^ כך כותב בתקנות והדרכות פרק כ"ד דף מ"ב ”כי בשנת תש"ג בקיבוץ הראשונה בארצינו הקדושה שינינו את שמה לשומרי אמונים אשר בגימטריא תש"ג וכן בגי' תפלה בכח ומלה במלה”
- ^ יונה גרין, 'שומרי אמונים' • בחדרי חרדים חושף: פרטי הצוואה, באתר בחדרי חרדים, 4 בספטמבר 2012.
- ^ אבל בעולם החסידות: הרבי משומרי אמונים זצ"ל נפטר מקורונה, באתר בחדרי חרדים, 13 באוגוסט 2020
- ^ בעיקר חסידי אחיו הרב שלמה מירושלים, שהורה לחסידיו להתפלל שם.
- ^ בן הרב אורי גדלציילר, האדמו"ר מסאמבור. היה נשוי בזיוו"ר לבת דודו רבי רפאל אהרן ראטה.
- ^ שם הישיבה הוסב על שם האדמו"ר לאחר פטירתו.
- ^ יעקב אבוביץ, הילולת הרה"ק בעל שומר אמונים אצל נינו ראש הישיבה, באתר JDN, מערץ 28, 2015
- ^ משב"ק האדמו"ר משומרי אמונים בני ברק
- ^ קול אמונים, קול ההילולא, פרשת שופטים תשע"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ לעומת זאת, כוללי אברכים של קהילות שומרי אמונים בירושלים ובאשדוד אינם מתוקצבים מכספי הממשלה
| חבורת שומרי אמונים ושושלתה | ||
|---|---|---|
| רבני ואדמו"רי השושלת | רבי אהרן ראטה • רבי אברהם חיים ראטה • רבי אברהם יצחק קאהן • הרב שמואל יעקב קאהן • הרב דוד קאהן • רבי אהרן קאהן (מונסי) • הרב משה קאהן • הרב ישראל חיים קאהן • הרב יוסף יואל קאהן • רבי רפאל אהרן ראטה • הרב גדליה משה ראטה • הרב שלמה ראטה • הרב יעקב יצחק ראטה • הרב מרדכי ראטה • הרב אהרן קאהן (ירושלים) | |
| שושלת חסידויות | חבורת שומר אמונים • חסידות שומרי אמונים • חסידות תולדות אברהם יצחק • חסידות תולדות אהרן | |
| ספרי חסידות | שומר אמונים • נועם הלבבות • שולחן הטהור • טהרת הקודש • מבקש אמונה • מצותיך שעשועי • דברי אמונה • אסיפת מכתבים • דרך אמונה • אגרות הדרכה • חסד נעורייך • תכון תפלתי • לך והודיעם • חוקי חיים | |
| חסידות שומרי אמונים | ישיבת שומרי אמונים | |
| חסידות תולדות אהרן | ישיבת תולדות אהרן • בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן • שערי רחמים | |
| חסידות תולדות אברהם יצחק | ישיבת תולדות אברהם יצחק • ישיבת מעזריטש | |
36518678חסידות שומרי אמונים