ישראלים יוצאי אתיופיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הקהילה האתיופית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראלים יוצאי אתיופיה
Shlomo Molla Abatte Barihun מימין לשמאל: שלמה מולה, ברוך דגו, אבטה בריהון, ברהנו טגניה
מימין לשמאל: שלמה מולה, ברוך דגו, אבטה בריהון, ברהנו טגניה
אוכלוסייה
148,700 (2017)[1]
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

1.7% מכלל אוכלוסיית ישראלישראל ישראל:

מרכז 38% • דרום 24% • חיפה 14%
ירושלים 8% • תל אביב 7% • צפון 7%
יהודה ושומרון 2%
שפות
עברית • אמהרית • תגרית
דת
יהדות (היימנות • רבניות)

ישראלים יוצאי אתיופיה, המכונים גם בני העדה האתיופית, הם אזרחי מדינת ישראל, שעלו או שמוצא משפחתם מאתיופיה.

עליית ביתא ישראל למדינת ישראל החלה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, תחילה כבודדים בצורה בלתי חוקית והחל משנת 1977 בצורה חוקית. כמחצית העולים עלו ארצה במסגרת שני גלי עלייה משמעותיים – "מבצע אחים" בשנים 1979–1990 ו"מבצע שלמה" במאי 1991. לאחר מכן עלו לישראל יהודי קווארה וצאצאי יהודים שכונו בישראל "פלאשמורה". לפי החלטה 716 של ממשלת ישראל מנובמבר 2015, אמורה העלייה המאורגנת מאתיופיה להסתיים עד סוף 2020.[2]

בסוף שנת 2017 מנתה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל כ-149 אלף נפש, מהם כ-60% נולדו באתיופיה והיתר - כ-62 אלף צברים שהוריהם נולדו באתיופיה, המהווים כ-1.7% מאוכלוסיית ישראל.[1]

מינוח

ערך מורחב – ביתא ישראל (מינוח)

שמה המסורתי והרשמי של הקהילה היהודית באתיופיה היה ביתא ישראל (געז: "ቤተ እስራኤል", "בֵּתא אִשׂרַאֶל"). לפי המסורת מקור הכינוי במאה ה-4 והוצמד לקהילה כאשר אנשיה סירבו להתנצר, בתקופה בה קיבלה ממלכת אקסום את הנצרות.

כינוי הגנאי "פלאשה" (רבים: "פלאשים"), שמשמעו באמהרית "גולים", נטבע לראשונה בצו שהוציא הקיסר יסחק.

מגורים

במספר יישובים בישראל, ישנן שכונות שבהן יוצאי אתיופיה מהווים יותר משליש מהאוכלוסייה: פ"ז קריית גת (55.7%), גני שמש וקרית בן אליעזר בית שמש (41.2%), קריית משה ברחובות (56.4%), רמת אליהו בראשון לציון (52.1%), ויצמן-הרצל-נווה אור בקריית מלאכי (38.2%), נאות שקד (אזורים) נתניה (37.7%),שרת בלוד (35.2%) ואזור מרכז הקליטה במבשרת ציון (40.6%).[3]

יוצאי אתיופיה בישראל לפי יישוב

הכניסה למרכז הקליטה במבשרת ציון, 2010
נתניה הוא היישוב בעל האוכלוסייה הגדולה ביותר של יוצאי אתיופיה.
קריית מלאכי היא היישוב בו אחוז האוכלוסייה ממוצא אתיופי מכלל האוכלוסייה הוא הגבוה ביותר.
בית כנסת ליוצאי אתיופיה, נתיבות.
מספר יישוב מחוז יוצאי אתיופיה % באחוזים
1 נתניה מרכז 11,700 5.5
2 ראשון לציון מרכז 8,500 3.4
3 באר שבע דרום 8,000 3.8
4 פתח תקווה מרכז 7,500 3.1
5 רחובות מרכז 7,300 5.3
6 אשדוד דרום 7,200 3.2
7 אשקלון דרום 7,000 5.1
8 ירושלים ירושלים 6,200 0.7
9 חדרה חיפה 5,800 6.1
10 חיפה חיפה 5,800 2.0
11 קריית גת דרום 5,000 9.0
12 לוד מרכז 5,000 5.9
13 רמלה מרכז 4,200 5.5
14 בית שמש ירושלים 4,100 3.5
15 קריית מלאכי דרום 3,800 16.5
16 עפולה צפון 3,600 7.3
17 יבנה מרכז 3,200 7.1
18 תל אביב - יפו תל אביב 2,700 0.6
19 בת ים תל אביב 2,500 2.0
20 חולון תל אביב 2,200 1.2
21 נתיבות דרום 1,700 5.6
22 קריית ביאליק חיפה 1,600 4
23 גדרה מרכז 1,600 6.2
24 קריית ים חיפה 1,500 4
25 פרדס חנה-כרכור חיפה 1,400 4
26 קריית מוצקין חיפה 1,350 3
27 אור יהודה תל אביב 1,300 4
28 נס ציונה מרכז 1,300 3
29 מעלה אדומים יהודה ושומרון 1,200 3
30 באר יעקב מרכז 1,200 6
31 קריית אתא חיפה 1,200 2
32 קריית עקרון מרכז 1,000 10
33 יקנעם עילית צפון 1000 5
34 מבשרת ציון ירושלים 950 4
35 טירת כרמל חיפה 850 4
36 מגדל העמק צפון 850 3
37 כרמיאל צפון 800 2
38 ראש העין מרכז 760 2
39 כפר סבא מרכז 750 1
40 צפת צפון 720 2
41 כפר יונה מרכז 720 3
42 אופקים דרום 670 3
43 נוף הגליל צפון 660 2
44 שדרות דרום 630 3
45 גן יבנה מרכז 520 2
46 בני ברק תל אביב 500 0.3
47 ערד דרום 430 2
48 אילת דרום 400 1
49 יהוד מרכז 350 1
50 הרצליה תל אביב 340 0.3
51 מזכרת בתיה מרכז 330 3
52 נשר חיפה 330 1
53 בית שאן צפון 300 2
54 נהריה צפון 300 1.0

היסטוריה

מבצע משה ומבצע שלמה להעלאת יהדות אתיופיה

ערך מורחב – עליית ביתא ישראל

עם קום מדינת ישראל בחנה הממשלה את העלאת הקהילה, אך דחתה זאת בנימוקים של אי-דחיפות והבדלים תרבותיים. בתקופה זו הגיעו מספר משפחות מביתא ישראל וכן משפחות מעורבות שחיו במחוז בגמדר ובאריתריאה. עד תחילת שנות ה-70 עלו מאתיופיה רק יהודים בודדים, חלקם בלא שקיבלו אשרות עלייה לישראל.[4] עם התגברות זרם העולים פעל משרד הפנים לגירוש המגיעים שלא כחוק. באמצע שנות ה-70 חל שינוי בעמדת ישראל והחלה עלייה רשמית של יהודים על פי חוק השבות. השינוי הושפע גם מפסיקתו של הרב עובדיה יוסף שפסק כי ביתא ישראל יהודים ויש לעלותם מיד. לאחר המהפך ב-1977 החליט ראש הממשלה מנחם בגין על הגברת העלייה מאתיופיה והמוסד הפעיל את מבצע אחים להעלאת יהודים מאתיופיה דרך סודאן. במקביל הועלו בדרכים שונות יהודים ישירות מאתיופיה. עד לתחילת מבצע משה עלו לישראל כ-5,000 יהודים מאתיופיה. בהמשך הגיעו רוב יהודי אתיופיה לישראל במבצע משה ומבצע שלמה. משנת 1993 הועלו גם בני הפלאשמורה לישראל.

הקליטה בישראל

על מנת להיערך לקליטתם של עשרות אלפי חברי קהילת ביתא ישראל, מדינת ישראל הכינה שתי תוכניות אב. תוכנית האב הראשונה הוכנה בשנת 1985, עם הגעת עולי מבצע משה. תוכנית האב השנייה הוכנה בעקבות מבצע שלמה בשנת 1991. תוכנית האב הראשונה הכילה תוכנית מורכבת ומפורטת. אשר כיסתה נושאים שונים כגון דיור, חינוך, תעסוקה, לצד מדיניות הנוגעת לקבוצות מסוימות בקרב העדה, בהם נשים, בני נוער, ומשפחות חד הוריות.

בין השנים 1995–2005 נמשכה מגמת השיפור ברמת ההשכלה של יוצאי אתיופיה ועלה שיעור הזכאות לתעודת בגרות איכותית (העומדת בדרישות הקבלה לאוניברסיטאות). שיעור התעסוקה של נשים עלה באופן ניכר מ-22.8% בשנת 1995 ל-50.5% בשנת 2006. שכרן לשעת עבודה נמוך ב-61% לעומת כלל הנשים היהודיות. העולים מאתיופיה דווחו על רמה נמוכה יחסית של בדידות, הן בהשוואה לעולים ממדינות אחרות והן בהשוואה לילידי ישראל. מנגד, בסקר משנת 2007 דיווחו כארבעים אחוז מהנשאלים בקרב עולים מאתיופיה על תחושה ש"אין על מי לסמוך", לעומת 4-16% בקרב ילידי ישראל וארצות אחרות. 82% מהנשאלים בקרב העולים מאתיופיה השיבו כי הם מרגישים בבית בישראל, שיעור גבוה בהשוואה לעולים מארצות אחרות, וכך גם שיעור העולים מאתיופיה המגדירים עצמם יהודים. כמו כן, מבין שבע קבוצות העולים שנבחנו, העולים מאתיופיה היו הבטוחים ביותר בכוונתם להישאר בישראל (77%) ובציפייה לשיפור באיכות חייהם בארץ (85%).[5] בנוסף לכך נמצא כי אחוז הגיוס בקרב יהודים יוצאי אתיופיה גבוה מזה של ילידי הארץ (90%). עם זאת, אחד מכל שישה מתגייסים מבני העדה נשלח במהלך שרותו לכלא הצבאי, נתון חריג בהשוואה לשאר האוכלוסיות המשרתות בצה"ל.[6]

קשיי הסתגלות וביקורת על תהליך הקליטה

עלייתם של יהודי אתיופיה לישראל היא הפעם הראשונה שקבוצה גדולה מאפריקה שמדרום לסהרה מנסה להשתלב בחברה הישראלית, והיא גם מהווה נקודת מעבר בתהליך היווצרות הזהות של יוצאי אתיופיה בישראל. באופן מסורתי, יהודי אתיופיה לא תפסו את עצמם כשחורים (המונח המערבי לאנשי כהי עור); רק במפגש שלהם עם החברה הישראלית הם 'הפכו' לשחורים דבר שדרש הסתגלות למרכיב הזהות החדש.[7]

החיים בישראל גרמו לרבים מקרב העולים החדשים בתחילה לחוות הלם תרבות. רבים מעולי ביתא ישראל, במיוחד אלה שהגיעו מכפרים נידחים באתיופיה, מעולם לא השתמשו במוצרי חשמל והיתקלות ראשונה בהם דרשה תקופת הסתגלות. בנוסף, ההסתגלות למטבח הישראלי הייתה קשה במיוחד עבור חלק גדול מהעולים בתחילה.

ככלל, האינטגרציה של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית הייתה קשה מאוד עבור רבים מהעולים החדשים. כמו כן, בעת העלייה משפחות מורחבות רבות פוצלו בין מרכזי קליטה שונים בארץ. רבים מהעולים נאלצו לשנות את שמם - בתחילה הרשויות בישראל נתנו לרבים מהעולים החדשים שמות עבריים ודרשו כי לכולם יהיו שמות משפחה (באתיופיה לא היו נהוגים שמות משפחה). השינויים הללו יצרו מצב שבו העולים החדשים השתמשו בפועל הן בשמות החדשים והן בשמות הישנים. לימוד עברית היווה אתגר עבור מרבית העולים וחלק ניכר מהם לא הצליחו לשלוט בשפה גם אחרי שנים רבות של מגורים בארץ. כמו כן, המצב בו הרבנות הראשית לישראל הביעה התנגדות להמשך קיום המנהגים הדתיים המסורתיים של חברי הקהילה גרם לבלבול רב בקרב העולים החדשים.

סוציולוגים ישראלים שונים ציינו כי העולים החדשים מאתיופיה נתקלו במגוון בעיות הסתגלות, אשר הובילו להיווצרותן של בעיות פסיכולוגיות אקוטיות שהובילו במקרים קיצוניים למקרי התאבדות בקרב המהגרים בשנים הראשונות לאחר עלייתם לישראל. בשנות ה-90 המאוחרות, שיעור ההתאבדויות בקרב העדה האתיופית עלה על זה של כל העדות האחרות בישראל.

פרופ' אסתר הרצוג טוענת כי המדיניות הממשלתית שמרכזת את העולים מאתיופיה, דבר אשר יוצאי אתיופיה מתנגדים לו, משרתת בעיקר את הביורוקרטיה המשתמשת בהם ככלי לגיוס כספים ושגורמת לאי השתלבות יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית וסיווגם כאחרים וכנבדלים וכן יצירת תלות במדינה ובשרותיה. אותם כספים נעלמים לטענתה בתוך המנגנון הביורוקרטי ורובם אינם מופנים לטיפול בעולים.[8] טענות דומות העלה פרד לזין: רשמית, אנשי הסוכנות היהודית וממשל הישראלי טענו כי יוצאי אתיופים אינם מסוגלים להיקלט ישירות בחברה הישראלית; הם היו חסרים השכלה, מיומנויות, ידע, משאבים ותרבות מתאימה כדי למצוא דיור בכוחות עצמם. אולם, כפי הנראה, היו אינטרסים כלכליים של הסוכנות והממשלה ביחס המגונן כלפי העולים מאתיופיה. אם העולים מאתיופיה היו משתתפים בתהליך קליטה ישירה, הסוכנות היהודית הייתה עשויה לאבד שליטה על עשרות מיליוני דולרים בשנה. היא קיבלה וניהלה כספים לקליטת עולי אתיופיה מהממשלות הישראלית והאמריקאית ומקבוצות נדבנות יהודיות ברחבי העולם. עוד נטען שהטיפול בילדים ממוצא אתיופי במוסדות הסוכנות סייע לסוכנות היהודית לגייס כספים תוך שימוש ציני בהם.[9]

אתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל אשר בהר הרצל.

דיור

הדיור הראשוני

סוגיית הדיור הפכה לבעיה חוזרת ונשנית עם כל גלי העלייה ההמוניים שהגיעו לישראל לכל אורך השנים. במסגרת העלייה של קהילת ביתא ישראל, יושמו פתרונות חדשניים שונים, שכללו בין היתר את קליטתם בתחילה באתרי קרוואנים. לפתרון זמני זה היו שני חסרונות עיקריים: מצד אחד, אוכלוסיות העולים החדשות נדחקו לשולי הערים, ובשל כך נוצרו קבוצות אתניות הומוגניות למדי שלא השתלבו ונטמעו עוד בתחילת תהליך הקליטה בחברה הישראלית. בנוסף, במקרים רבים אתרי הקרוואנים היו ממוקמים באזורים רחוקים למדי מאזורי התעשייה והמסחר בישראל ולא הייתה קיימת תחבורה ציבורית נגישה בקרבתם.

דיור קבע

לאורך השנים, חברי הקהילה עזבו את מרכזי הקליטה ועברו להתגורר בערים וביישובים שונים בכל רחבי ישראל. ממשלת ישראל בתמיכה הממשל האמריקאי, ופילנתרופיה יהודית אמריקאית[9] העניקה לעולים החדשים הלוואות ממשלתיות או משכנתאות בריבית נמוכה כתמריץ לעזיבת מרכזי הקליטה, או דירות בהנחה מיוחדת במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. בגלל הון עצמי ושכר נמוכים יחסית, יוצאי אתיופיה לרוב לא עמדו בתנאים או רכשו דירות בשכונות פחות טובות.[10] בדו"ח שפרסם מכון ברוקדייל,[11] זוגות נשואים יוצאי אתיופיה, המבקשים לקבל את ההלוואה למשכנתה שהוצעה להם בתוכנית החומש של משרד הקליטה, מתקשים לעמוד בתנאים לקבלת ההלוואה ולעיתים אף אינם מודעים כלל לקיומה. בעקבות זאת רק מעטים מהם זכאים להלוואה, וכך הסכום הגדול שמקצה משרד הקליטה לצורך מתן ההלוואות מוחזר לקופת המדינה. מסיבה זו, בין השנים 2008–2010 רק שני זוגות ניצלו את ההטבה. ב-2012 טענה מנכ"לית אגודת יהודי אתיופיה, זיוה מקונן-דגו, שמשרד הקליטה מכתיב לעולים לקנות דירות בשכונות ספציפיות ביישובים מוגדרים.[12]

רבות מהשכונות בערים שבהן מתגוררים רובם של יוצאי אתיופיה החלו כמרכזי קליטה בהם שוכנו העולים מאתיופיה כדיור ראשוני ועם חלוף הזמן הסגל עזב את המקום והותיר את העולים באותם מבנים שהיו דיור ציבורי, תופעה זו זכתה לכינוי "מרכז קליטה מתקפל".[13] במקרים אחרים רכישת דירות באזור מסוים על ידי יוצאי אתיופיה, שרצו לגור בקרבה לחברי הקהילה, גרמה לעזיבה של בעלי דירות אחרים באזור ולהגעה של חברי קהילה חדשים במקומם. חלק ניכר מבני הקהילה גרים בשכונות שבהן קיימת התניה ממשלתית בדבר זכאות למשכנתא.

בשנים 2017–2020 הממשלה מגרילה בין יוצאי אתיופיה ובניהם מדי שנה כ-300 הלוואת לדיור בתנאים מועדפים.

דת ומסורת

ערכים מורחבים – היימנות, רבניות
משמאל לימין: פרופ' תאמרת עמנואל, ד"ר יעקב פייטלוביץ' והרב גטה ירמיהו, הדמויות הבולטות בהתחדשות ביתא ישראל.

באמצע המאה ה-19 עם הגעת הידיעות על פעילות המיסיון הנוצרי בקרב ביתא ישראל החלו רבנים באירופה ובארץ ישראל ובראשם הרב עזריאל הילדסהיימר לפעול למען עצירת הפעילות ולשינוי מנהגיה של ביתא ישראל ליהדות הרבנית. הרבנים חיפשו מועמד מתאים לשליחות ופרופ' יוסף הלוי נידב עצמו ויצא לאתיופיה במימון הברון רוטשילד. לאחריו הגיע תלמידו, יעקב פייטלוביץ' שהחל בפעילות ולקח עמו שני נערים גטה ירמיהו ותאמרת עמנואל ללימודים באירופה. ב-1913 נפתח בית ספר ראשון בכפר וולקה שבו הורו ירמיהו ואחיו יוסף ובשנת 1924 נפתח בית ספר גדול יותר בעיר אדיס אבבה בהנהלת עמנואל. פייטלוביץ' שלח 23 נערים נוספים שאותם איתר ללימודים מחוץ לאתיופיה וכן גייס גם מורים מאסמרה.

ב-1953 נשלח הרב שמואל בארי מטעם המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של הסוכנות היהודית שייסד יחד עם יונה בוגלה את בית הספר העברי באסמרה שבו למדו נערים וכהנת. בשנים 1955 ו-1965 הגיעו לישראל עשרים ושבעה נערים מהקהילה שלמדו בבית הספר באסמרה לכפר בתיה. צעירים אלו הוכשרו כמורים שישובו לקהילתם. ב-1957 נסגר בית הספר באסמרה והוא מועבר לכפר איזווה. בוגרי אסמרה וכפר בתיה מקימים בתי ספר נוספים בשאר כפרי היהודים, ב-1958 מועבר בית הספר של אסמרה לכפר אמבובר וזאת לאחר התנכלויות מצד השכנים הנוצרים. בשנת 1960 מחליפים הארגונים היהודיים לרבות רשת אורט ואז"ע את הסוכנות היהודית ונפתחים בתי ספר חדשים בכפרים רבים. בשנת 1981 עת התגברות היציאה של ביתא ישראל למחנות הפליטים בסודאן הורה הממשל האתיופי להפסיק את הפעילות החינוכית.

מעמד הלכתי

גודג'ו שהוקם בכפר חסידים.

הדיון על מעמדם של ביתא ישראל בהלכה הרבנית החל באמצע המאה ה-19 כשאר זה מתכתב עם המחקר המדעי בדבר 'הגזע היהודי'.[14] בשנת 1954 הביע הרב הראשי האשכנזי הרצוג את עמדתו כלפי ביתא ישראל ופסק שיש לגייר לחומרא את כל בני ביתא ישראל וזאת על סמך המחקר המדעי בדבר קיום הגזע היהודי ששלל את שייכותם של ביתא ישראל לאותו הגזע.[14] פסיקה זו גרמה לגיורם של אלפים מביתא ישראל עד למחאתם בקיץ-סתיו 1985, המחאה גרמה לרבנות הראשית לבחון שוב את הנושא על סמך אזכורים של הקהילה בספרות הרבנית. לאחר זאת הכריזה הרבנות הראשית על כך שביתא ישראל מוחזקת כקהילה יהודית לכל דבר, וספקות יובאו בחשבון רק לצורך רישום נישואין בלבד, ושאז יבדק האם אצל המועמד/ת יש יחוס נוכרי, אם כן יש צורך לעבור טבילה בלבד. הרבנות הראשית הוציאה הנחיות לרשמי נישואין, אך אלו סירבו לעסוק בנושא וזו מינתה בתחילה את הרב דוד שלוש כרשם נישואין ולאחר מכאן הקימה את משרד הרב הראשי ליהדות אתיופיה בראשות הרב יוסף הדנה אשר מנפיק אישורי יהדות לאחר בירור יוחסין.[15]

בני הפלאשמורה מחויבים בגיור כתנאי לעלייה לארץ ולהתאזרחות בה.[16][17] [דרוש מקור]

מעמד הכהנת

ערך מורחב – כהן (ביתא ישראל)
קייסים בטיילת ארמון הנציב, סיגד 2011

מעמד הכהנת (הקייסים) עלה כנושא דחוף בקהילה בשנת 1990 כאשר הליקה כהנת מנשה זמרו עלה לישראל ומספר כהנת החלו להתאגד סביבו ולדרוש הכרה בהם כרבנים והכרה בהיימנות. עד שנת 1992 מחאתם של הכהנת לא זכתה להתייחסות, בשנה זו החלו צעירים יוצאי אתיופיה שברובם הגדול היו חילונים ומשכילים לארגן מחאות והפגנות שחלקן היו אלימות בדרישה להכיר בהיימנות ובכהנת. לאחר זאת, המחאה זכתה להתייחסות ציבורית וממסדית רחבה. הרבנות השיבה שהיא אינה יכולה להרשות הכרה בהיימנות כיוון שאז ייווצר מצב הלכתי לאותה הקבוצה שיהיה דומה לקראים. בנובמבר 1992 המליצה ועדה ממשלתית מיוחדת בנושא להכיר בכל הכהנת ולשלבם במועצות הדתיות וכן בכך שהכהנת יצטרכו לעבור קורסי רבנות שבסופם הם יוכרו כרבנים. במקביל לכך החלו הכהנת שהגיעו לישראל לפני שנות ה-90 ושעברו קורסי רבנות לפעול כמתווכים בין הצדדים. נעשו מאמצים לכלול כהנת בתוך המועצות הדתיות, אך רבנים רבים התנגדו לכהנת שלא עברו קורסי רבנות.[18] בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסדר והרבנות הסכימה להעסיק 60 כהנת.

כיום

לאורך השנים התגבש בישיבות השונות ברחבי ישראל דור חדש של רבנים ממוצא אתיופי. רבות מהמסורות הדתיות של הקהילה הולכות ונעלמות בהדרגה, בעיקר על רקע ההווי הישראלי ועל רקע ההתנגדות לקיומם של הטקסים הללו מצד הרבנות הראשית לישראל. בנוסף, הרוב המכריע של הילדים ובני הנוער של חברי הקהילה לומדים בבתי ספר המשתייכים למערכת החינוך הישראלית, אשר מקדמת את הטמעתם של המנהגים הרבניים.

ברהנו טגניה, כתב חברת החדשות בערוץ 2, 2008

כיום ישנו חיכוך דתי בין אלו המקבלים עליהם את דבר הרבנים לבין אלו ההולכים לפי הכהנת בין הנושאים מעוררי המחלוקת היא השחיטה. רוב יוצאי אתיופיה מגדירים עצמם כיום כמסורתיים המקבלים על עצמם את הדת הרבנית וחלקים מההיימנות, 20% הם דתיים לאומיים ו-5% חרדים.[19]

בשנת 2018 המשרד לשירותי דת החל בהיערכות ליישום החלטת הממשלה למינוי קייסים ורבנים ושילובם במועצות הדתיות.[20]

השכלה

כאשר העולים הגיעו לראשונה לישראל לא הייתה לרובם הגדול השכלה או הכשרה כלשהי המתאימה לכלכלה מערבית, נוסף לכך הם לא ידעו עברית. מרבית העולים שהגיעו מהכפרים היו אנלפביתים (על פי אחת הערכות, 90% בקרב המבוגרים בגילאים 37 ומעלה)[21] זאת על אף שצעירי העדה היו משכילים בשיעור רב יותר וקבוצת מיעוט בקרב עולי ביתא ישראל כן למדה בבתי ספר תיכוניים באתיופיה.

מערכת החינוך

במהלך שנות ה-80 החליטה ממשלת ישראל לשלוח את כל ילדי העולים לבתי הספר של החינוך הממלכתי-דתי במהלך שנתם הראשונה בישראל, אך גם לאחר שנתם הראשונה ילדים רבים המשיכו באותה מערכת החינוך ומערכת החינוך הממלכתית נותרה כמעט ריקה מיוצאי אתיופיה. עם הגעת הגל של תחילת שנות ה-90 הממשלה יזמה הקמה של כיתות נפרדות שבהן למדו רק יוצאי אתיופיה ובכיתות מסיומות לימדו מורות חיילות או בנות שירות לאומי שהיו חסרות הכשרה מקצועית.[22] הרבנות הראשית, אמנם לא קשרה את מעמדה ההלכתי של ביתא ישראל לחינוך דתי, ולכן שיתפה פעולה עם הכהנים שחששו מחילון של צעירי הקהילה ועודדו את הורי התלמידים לרשום את ילדיהם לחינוך הדתי.[23] משרד הקליטה וארגונים יוצאי אתיופיה ניסו לקדם בתי ספר ממלכתיים, אך נחלו הצלחה קטנה שכן רבים מיוצאי אתיופיה העדיפו והתרגלו לחינוך הדתי.[22] הילדים העולים מאתיופיה שאינם שייכים לקהילת ביתא ישראל והוכרו כיהודים על סמך גיור קטנים, נדרשים ללמוד במסגרות חינוך דתיות עד לגיל בר מצווה או בת מצווה לשם הכרה בגיור.

בשנת 2009 שלושה בתי ספר בפתח תקווה סירבו לקבל תלמידים נוספים בני העדה האתיופית, על סמך מחקרים של משרד החינוך שהראו שקליטת עולים מיטבית כשהם מיעוט במסגרת החינוכית. המנהיג הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף איים לפטר מנהלי בתי ספר המשתייכים למערכת החינוך של ש"ס, אם אלו יסרבו לקבל לבתי הספר תלמידים בני העדה. בעקבות הפרשה משרד החינוך איים להפסיק לממן את שלושת בתי הספר שסירבו לקבל את התלמידים. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הביע את סלידתו מהמקרה וכינה אותו "פיגוע במוסר".[24][25]

בשנת 2019 פורסמו טענות של הורים כלפי עיריית קריית גת לפיהם בני העדה האתיופית רוכזו בגנים מסוימים. העירייה טענה שהילדים שובצו לפי מקום המגורים והעדפות ההורים לגן ממלכתי או ממלכתי-דתי, והכחישה שמוצא הילדים היווה שיקול בשיבוץ. ממשרד החינוך נמסר כי היעדר שילוב של תלמידים יוצאי אתיופיה עם כלל האוכלוסייה הוא מעשה לא חינוכי, ושראש העירייה זומן לשיחה דחופה.[26]

השכלה גבוהה

עד שנת 2005, 3,000 סטודנטים סיימו בהצלחה את לימודיהם במכללות, ו-1,500 נוספים אף סיימו בהצלחה את לימודיהם באוניברסיטאות. עם זאת, רבים מהם חוו קשיים בהשתלבות בשוק העבודה הישראלי. בשנת 2017, אקדמאים ישראלים יוצאי אתיופיה היו בעלי השכר הנמוך ביותר מבין האקדמאים.[27]

על פי מחקר של מכון ברוקדייל מ-2018, סטודנטים יוצאי אתיופיה רבים מתמודדים עם קשיים משפחתיים המשליכים על יכולתם להשתלב בהצלחה, למשל היעדר תמיכה כלכלית מצד המשפחה וצורך לסייע בפרנסתה, וכן מחוסר במידע שיאפשר בחירה נבונה של תחום הלימודים.[28] נכון לשנת 2015, מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה נמצא במגמת עלייה ועומד על 2,966, בהשוואה ל-747 סטודנטים בשנת 1999.[29] אחוז יוצאי אתיופיה מכלל הסטודנטים בישראל גדל ב-2011–2018 מ-0.9% ל-1.2%, אך הוא עדיין נמוך בהשוואה לשיעורם בקרב צעירים בגילי 20–29 - 2.5%.[30]

מדינת ישראל מעניקה מלגות חינוך ליוצאי הקהילה האתיופית, בהשכלה גבוהה ובמסגרות חינוכיות אחרות.[31] זאת לצד, תוכניות להעדפה מתקנת הקיימות במוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ובאוניברסיטאות בפרט, הבאות לסייע במלגות ובתנאי קבלה לבני העדה.[32][33]

תעסוקה

שיעור האבטלה בקרב מבוגרים מבני העדה האתיופית היה בעבר גבוה, ובשנת 2005 עמד על 65% בקרב גילאי 45 ומעלה, אך כיום ירד משמעותית והוא אף נמוך משיעור האבטלה באוכלוסייה הכללית.[34] מחקר של ניצה קסיר מבנק ישראל הראה כי עם הוותק בארץ גדלה ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בתעסוקה. עם זאת הם נקלטים ברמות שכר נמוכות יותר מהממוצע, ושיעורי העוני בקרבם עדיין גבוהים.[35] לפי נתוני שירות התעסוקה ב-2019 מספר תובעי הבטחת הכנסה מקרב יוצאי אתיופיה בישראל פחת ב-63% בתוך 5 שנים.[34] ב-2017 הייתה ההכנסה הכספית נטו למשק בית של יוצאי אתיופיה כ-11 אלף שקל בחודש, כ-30% פחות מההכנסה בכלל משקי הבית (כ-15,800 שקל).[30] מחקר שפורסם ב-2012 מצא שיוצאי אתיופיה ללא ניסיון תעסוקתי הם מקבלי השכר הנמוך ביותר בישראל. עוד מצא המחקר כי יוצאי אתיופיה משתכרים בעת כניסתם לשוק העבודה 30%-40% פחות מערבים-ישראלים בעלי מספר שנות השכלה זהה. לאחר 17 שנות ניסיון בשוק העבודה, פערי השכר מצטמצמים עד ששכרם של יוצאי אתיופיה עולה על זה של ערבים. אחד ההסברים שמציע המחקר הוא שהעדה האתיופית קטנה משמעותית מזו הערבית או זו של יוצאי ברית המועצות לשעבר ולכן לאתיופים פחות יכולת למנף את עצמם מקצועית באמצעות קשרים תוך קהילתיים.[36]

דו"ח בנק ישראל לשנת 2006 הצביע על שורה של ליקויים באופן ההשקעה הממשלתית בקליטת יהודי אתיופיה והמליץ על נקיטת מדיניות לפיזור העולים ברחבי הארץ. הוא המליץ להגדיל את המשאבים העומדים לרשות בתי הספר בהם יש שיעור גבוה של תלמידים מבני העדה ולהימנע מתופעות של הסללה. לבסוף המליץ הדוח להרחיב את מערך ההכשרה המקצועית לבני העדה ולשקול העדפה מתקנת בשילובם בשירות הציבורי.[37]

קפטן נבחרת ישראל הבוגרת בכדורגל, אלי דסה

במערכת הביטחון

שיעור הגיוס בקרב יוצאי אתיופיה (בנים ובנות כאחד) הוא מן הגבוהים ביותר מבין האוכלוסיות השונות בארץ. על פי נתוני אגף כוח אדם בצה"ל, סך החיילים יוצאי אתיופיה, אשר שירתו בצה"ל בסוף שנת 2010, היה כ-5,800. בשנה זו התגייסו כ-2,430 יוצאי אתיופיה, ושיעור גיוסם היה כ-86% לעומת 74% בכלל צה"ל. "עובדה זו מעידה על מוטיבציה גבוהה. ואולם, לאחר הגיוס חל שבר, וחיילים יוצאי אתיופיה נקלעים לליקויי שירות בשיעורים גבוהים."[38] בתחילת 2013 דווח, כי כמחצית מיוצאי אתיופיה ששרתו בצה"ל, נכלאו בכלא צבאי עקב עבירות שונות.[39] נכון ליולי 2018, ישנם 559 ישראלים ממוצא אתיופי בשירות הקבע מתוך כ 40.000 משרתים. הם מהווים 1.4% מכלל משרתי הקבע.רק 82 אנשי קבע ממוצא אתיופי הם גברים (15%), מול 477 נשים (85%).21% ממשרתי הקבע האתיופים הם אקדמאים, 31% הם הנדסאים/טכנאים ו 48% מהם ללא השכלה. רוב אנשי הקבע האתיופים הם נגדים. אוכלוסיית הקצינים האתיופים קטנה מאוכלוסיית הנגדים, ובהם להלן פילוח הדרגות: קא"ב - 2 סגן - 54 סרן - 76 רס"ן - 83 סא"ל - 2 אל"ם - 1

שיעור הקטינים בני העדה הנמצאים במאסר או במעצר, עולה משמעותית על חלקם היחסי באוכלוסייה, אולם ירד מכ-40% מכלל הקטינים האסורים בשנת 2014 לכ-7% בשנת 2019.[40]

תרבות וחברה

ערכים מורחבים – קדרות ביתא ישראל · מוזיקה אתיופית · מחול באתיופיה

תרבותה של ביתא ישראל באתיופיה הייתה התרבות החבשית שהיא תרבותם המשותפת של האמהרים והתגרים (החבשים), המזוהה גם כתרבות הכל-אתיופית. רוב רובם של בני העדה האתיופית שולטים בעברית ישראלית. עם זאת, רבים נוטים להמשיך לדבר באמהרית ותגרית בבתיהם עם בני משפחותיהם וחבריהם.

המטבח האתיופי זוכה לעניין רב, ובשנות האלפיים, נפתחו בישראל מסעדות אתיופיות רבות.






אפליה וגזענות

גילויי גזענות, או דעות קדומות, עדיין מתרחשים לעיתים בישראל כלפי בני העדה. סקר שפורסם בחורף 2004 הראה ש-75% מהישראלים שאינם יוצאי אתיופיה מוכנים שילדיהם ילמדו עם ילדים יוצאי אתיופיה, 55% מוכנים להתגורר בשכנות לאתיופים ו-26% מוכנים שילדיהם יתחתנו עם אתיופי.[41] בישראל שיעור האתיופים שנישאים לבני עדות אחרות עומד על כ-12%.[42] כשמונה שנים לאחר מכן, בסקר שפורסם בקיץ 2012 מצביע על כך שהדעות בקרב הציבור הרחב כלפי ישראלים יוצאי אתיופיה הורעו: ש-24% מהישראלים שאינם יוצאי אתיופיה מוכן שילדיו יתחתנו עם אתיופים, 23% מהם יהיו מוכנים לגור בשכנות ליוצאי אתיופיה ו-47% מהנשאלים יסכימו שילדיהם ילמדו עם ילדים ממוצא אתיופי באותה הכיתה.[43] מחקר שנערך ב-2009 הראה כי 53% מהמעסיקים אמרו כי קיימת אצלם "רתיעה מהעסקת עובדים אתיופים משכילים", ו-70% אמרו שירתעו מקידום עובדים אתיופים.[44]

בשנת 2005 ראש עיריית אור יהודה סירב לקלוט את בני העדה בעירו, לטענתו בשל חשש מירידת הערך של הנדל"ן ובשל חשש מעלייה בפשיעה.[45]

הסדרה התעודית "ארץ לבנה", בערוץ הוט 8 עסקה בגזענות הממוסדת כלפי יוצאי העדה האתיופית הוקרנה בשנת 2018. יוצרת הסדרה יסמין קיני, בחרה להפנות את המצלמה לגיבורים שלא מוכנים שיראו בהם כקורבנות, דוגמת אסתי עלמו-וקסלר.

בשנת 2002 פורסם שאוכלוסיית העולים כוללת "צאצאי עבדים" (ברייה) שגוירו, ושיוצאי קהילת ביתא ישראל נוהגים איסור להינשא להם גם בישראל.[46]

השמדת מנות הדם

ערך מורחב – פרשת השמדת מנות הדם

בין השנים 1984–2017, הונהגה בשירותי הדם של מגן דוד אדום מדיניות, שלא הובאה לידיעת משרד הבריאות או התורמים עד חשיפתה בשנת 1996,[47] על פיה הושמדו כמעט כל תרומות הדם שנאספו מעולים מאתיופיה ומצאצאיהם. יישום המדיניות באופן גורף כלפי קבוצה אתנית שלמה עורר ביקורת בישראל,[48][49][50] בתקשורת העולמית[51][52][53] ובספרות המדעית,[54][55][56] ובמחאה עליו פרצה הפגנה סוערת במיוחד (ראו לקמן).

שר הבריאות, אפרים סנה, כינס את הוועדה המייעצת לאימונו-המטולוגיה וקבוצות דם. בתום הישיבה הודיע כי "המדיניות שאוסרת על שימוש רוטיני בקבוצות סיכון נכונה ותקפה מבחינת ההגנה על הציבור בפני מחלה שהיא גזר דין מוות", ושהמדיניות תיוותר בלא שינוי, למעט הוספת משפט בשאלון לתורם לפיו השימוש במנות הדם יהיה בהתאם לשיקולים רפואיים.[57]

שרותי הדם של מד"א נימקו את הסתרת השמדת תרומות הדם מהתורמים ברצון שלא ליצור סטיגמה לגביהם בפומבי. שתי ועדות ציבוריות מתחו ביקורת על שירותי הדם של מד"א והמליצו על ביטול מדיניות ההחרגה, בשנת 1996 (בראשות יצחק נבון) ובשנת 2015 (בראשות פרופסור מנפרד גרין), אולם זו בוטלה בפועל רק ביולי 2017, בהמשך לשיפור אמצעי זיהוי זיהומים בדם. פרשת הדם עוררה שלושה גלים עיקריים של מחאה: הראשונה עם חשיפתה בינואר 1996,[54] השנייה בשנת 2006 והשלישית בשנת 2013. ועדת הבירור בראשות נבון לא הצליחה לקבוע מי נתן את ההוראה להשמיד את תרומות הדם ומה היו שיקוליו, אולם מצאה שההוראה ניתנה שש שנים לפני שאותר נשא ה-HIV הראשון בקרב עולי אתיופיה, וטענה שממילא לא היה לה כל קשר למחלת האיידס, בניגוד לטענות שרותי הדם של מד"א.[58][52]


פרופיילינג

פרופיילינג מייצר מתח בין המשטרה לקבוצות מיעוט.[59] הוא מעלה את רמת החיכוך, מוריד את ביטחון התושבים ואת שיתוף פעולה בין המשטרה והקהילה.[60] ישראלים יוצאי אתיופיה הם מיעוט גלוי (בגלל צבע עורם) ולכן הם חשופים לפרופיילינג גזעי יותר מקבוצות אחרות בחברה הישראלית. צעירים ממוצא אתיופי חוו התנכלויות של שוטרים.[61] אחד הממצאים של דוח ועדת פלמור הוא כי ישראלים יוצאי אתיופיה סובלים מפרופיילינג המבוסס על סטיגמות וסטריאוטיפים שליליים גלויים[62] ופרופיילינג הוא התנהגות שכיחה של אזרחים ומשרתי ציבור כאחד.[63] על אף שמשטרת ישראל טענה שאינה עורכת פילוח על בסיס אתני, בהרצאה שנתן מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, בכנס עורכי דין באוגוסט 2016, במענה השיב לשאלה בנושא לאלימות המשטרה נגד יוצאי אתיופיה, ואמר: "כאשר שוטר פוגש חשוד המוח שלו חושד בו יותר מאשר היה חושד בו אילו היה מישהו אחר".[64][65]

הפגנות

ערך מורחב – הפגנות יוצאי אתיופיה

ב-1996 נחשפה המדיניות של מגן דוד אדום שלא להערות מנות דם של יוצאי אתיופיה. כעשרת אלפים מהעולים מאתיופיה ערכו הפגנה מול משרד ראש הממשלה. כוחות המשטרה המצומצמים במקום אשר ציפו להפגנה שקטה ומצומצמת, הופתעו כאשר ההפגנה הפכה אלימה וכאשר המפגינים יידו אבנים, מקלות ומוטות פלדה על השוטרים. כוחות המשטרה מנגד ניסו להדוף את המפגינים עם כדורי גומי, זרנוקי מים וגז מדמיע. זו הייתה אחת ההפגנות הסוערות ביותר בתולדות מדינת ישראל: כ-41 שוטרים ו-20 מפגינים נפצעו בהפגנה, וכמו כן נגרמו נזקים לכ-200 מכוניות אשר היו שייכות לעובדי משרד ראש הממשלה.[66]

ב-6 בנובמבר 2006, הפגנה אותה ערכו מאות יוצאי אתיופיה הפכה לעימות אלים מול כוחות המשטרה כאשר המפגינים ניסו לחסום את הכניסה לירושלים במחאה על החלטת משרד הבריאות להמשיך את מדיניות השמדת תרומות הדם של יוצאי אתיופיה, בנוסף להשמדת מנות הדם של תורמים אחרים המשתייכים לקבוצות בעלות סיכון פוטנציאלי גבוה יחסית למחלות זיהומיות.[67]

ב-27 באפריל 2015 פורסם סרטון המתעד תקרית בחולון, בו נראה שוטר יס"מ ומתנדב מכים את דמאס פיקדה, חייל ממוצא אתיופי.[68] הסרטון עורר סערה ובעקבותיו נערכו הפגנות בתל אביב ובירושלים וערים נוספות. ההפגנה בתל אביב התפתחה למהומה אלימה. בעקבות ההפגנה הוקמה וועדה ב-2016 למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה ברשות אמי פלמור.

פוליטיקה

ד"ר אברהם נגוסה, חבר הכנסת העשרים ובקאוליציה מטעם מפלגת הליכוד, 2015–2019

יוצאי אתיופיה מזדהים בעיקר עם מפלגות הימין (בעיקר הליכוד) והמרכז הפוליטי (יש עתיד, כחול לבן). מחקר משנת 2001 מצא כי רבים מהם נרתעו מלהצביע למפלגות שמאל מוצהרות כמו העבודה, גלגולה של מפא"י, המזוהה עם תקופת שלילת השבות ועם עמדות מדיניות של השמאל הפוליטי.[69]

על-מנת שיהיה ייצוג פרופורציונלי בכנסת ליוצאי אתיופיה שמהווים כ-1.7% מאוכלוסיית ישראל, צריכים להיות להם לפחות שני מושבים כך שישקפו את אותם שני אחוזים מתוך 120 חברים בסך הכל.

בכנסת ה-14 כיהן חבר הכנסת הראשון יוצא אתיופיה - אדיסו מאסלה מטעם מפלגת העבודה. בעברו היה חבר בארגון היחאפה המרקסיסטי באתיופיה, ובישראל הפך לחבר הכנסת בבחירות שהתקיימו בשנת 1996.

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה בשנת 2006, הוקמה מפלגת עתיד אחד בראשות ד"ר אברהם נגוסה, אשר החשיבה עצמה כנציגה פוליטית של יוצאי אתיופיה, אך לא עברה את אחוז החסימה לאחר שקיבלה 14,005 קולות ובעקבות כך החליטה להתפרק. בכנסת ה-17 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה - נציגה של מפלגת קדימה, שלמה מולה, והחל מאפריל 2008 גם נציגה של מפלגת ש"ס, הרב מזור בהיינה.[70]

בכנסת ה-18 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה - שלמה מולה ממפלגת קדימה שמונה גם לסגן יו"ר הכנסת, והחל מספטמבר 2012 גם אללי אדמסו ממפלגת הליכוד.[71]

בכנסת ה-19 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה ושניהם מטעם מפלגת יש עתיד - שמעון סולומון, ופנינה תמנו-שטה שהיא חברת הכנסת הראשונה והשרה הראשונה מהעדה שהיא גם אישה, ובנוסף על כך נבחרה לכהן כסגנית יו"ר הכנסת.

במפלגות נוספות קיבלו יוצאי אתיופיה ייצוג ברשימות, אך לא נכנסו לכנסת, כמו ד"ר אברהם נגוסה בבית היהודי, נגסט מנגשה במרצ,[72] ויששכר מקונן בישראל ביתנו. סגנית ראש עיריית תל אביב מהרטה ברוך-רון בין השנים 2013–2018 (בעברה מנחה בערוץ הילדים, ומשתתפת ב"השגריר"). המודדה בבחירות לכנסת ישראל ה-21 מטעם מפלגת מרצ והוצבה במקום השישי ברשימה, אך עקב מיקומה לא נכנסה לכנסת.[73]

בכנסת ה-20 כיהנו שלושה חברי כנסת יוצאי אתיופיה - ד"ר אברהם נגוסה מרשימת הליכוד, החל משנת 2018 פנינה תמנו-שטה מרשימת יש עתיד,[74] ובמהלך פגרת הבחירות אשר פנטהון סיום מרשימת כולנו.[75]

בכנסות ה-21 וה-22 כיהנו שני חברי כנסת יוצאי אתיופיה ושניהם מטעם רשימת כחול לבן - פנינה תמנו-שטה (ומטעם סיעת יש עתיד), וגדי יברקן (ומטעם סיעת תל"ם). גם בכנסת ה-23 ובכנסת ה-24 היו תמנו-שטה ויברקן שני חברי הכנסת יוצאי אתיופיה, לאחר שיברקן עבר לרשימת הליכוד.

בממשלת ישראל ה-35 חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה מטעם רשימת כחול לבן (במפלגת חוסן לישראל), הפכה לשרה הראשונה בממשלת ישראל מקרב יוצאי אתיופיה, כשמונתה לשרת משרד העלייה והקליטה.[76] היא גם המשיכה לכהן כחברת הכנסת ה-23 במהלך כהונתה. באותה ממשלה חבר הכנסת גדי יברקן מונה לסגן השר לביטחון הפנים ולממונה על שילוב יוצאי אתיופיה מטעם רשימת הליכוד.

בממשלת ישראל ה-36 חברת רשימת כחול לבן (במפלגת חוסן לישראל) פנינה תמנו-שטה, המשיכה בתפקידה כשרת משרד העלייה והקליטה, אך עם זאת, כחברת הכנסת ה-24 היא התפטרה ב-15 ביוני 2021 לאחר כחודשיים מהשבעת האמונים הכוללת לכנסת זו, עקב כניסתה לתפקיד שרה, ובאמצעות החוק הנורווגי.[76] באותה כנסת מכהן גם חבר רשימת הליכוד, גדי יברקן, שנמצא באופוזיציה כחבר כנסת ביחד עם שאר מפלגתו.

שגרירות ישראל באתיופיה

בשנת 2012 ממשלת ישראל מינתה לראשונה יוצאת אתיופיה - בליינש זבדיה - לשגרירה, באתיופיה מולדתה, ולאחר מכן ברואנדה, ובבורונדי עד לשנת 2017.[77] לדברי שר החוץ, אביגדור ליברמן, צעד זה היווה ציון דרך חשוב במאבק בדעות קדומות.[78]

ארגונים

ארגונים רבים פועלים בקרב יוצאי אתיופיה ועוסקים בשלל נושאים החל מבריאות, דרך הכשרה מקצועית ותעסוקה ועד לייעוץ משפטי. בין הארגונים הידועים:

ראו גם

עיינו גם בפורטל

פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רובדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד.

לקריאה נוספת

  • Gerrit Jan Abbink, The Falashas In Ethiopia And Israel - The Problem of Ethnic Assimilation, Nijmegen, Institute for Cultural and Social Anthropology, 1984
  • Teshome G. Wagaw, For our soul: Ethiopian Jews in Israel, Wayne State University Press, 1993, מסת"ב 0-8143-2458-4
  • Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 59-109
  • Michael Ashkenazi & Alex Weingrod, Ethiopian Jews and Israel, Transaction Publishers, 1987, מסת"ב 0-88738-133-2
  • Steven Kaplan and Hagar Salamon, "Ethiopian Jews in Israel" in Uzi Rebhun and Chaim Isaac Waxman (Eds.), Jews in Israel: Contemporary Social and Cultural Patterns, UPNE, 2004, מסת"ב 1584653272, pp. 118-148

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראלים יוצאי אתיופיה בוויקישיתוף

מאמרים

.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל - לקט נתונים לרגל חג הסיגד, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 5 בנובמבר 2018
    (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה "יוצא אתיופיה" כמי שהוא או אביו נולדו באתיופיה.)
  2. ^ "הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר", החלטה מספר 716 של הממשלה מיום 15.11.2015, באתר משרד ראש הממשלה
  3. ^ "אוכלוסייה ממוצא אתיופי, ביישובים ובאזורים סטטיסטים נבחרים", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2017
  4. ^ DURRENDA OJANUGA, [http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.871.7154&rep=rep1&type=pdf THE ETHIOPIAN JEWISH EXPERIENCE AS BLACKS IN ISRAEL], JOURNAL OF BLACK STUDIES Vol. 24 No 2, 1993
  5. ^ ג. חביב, ח. הלבן-אילת, א. שץ, י. אלמוג, מעקב אחר אינדיקטורים מרכזיים למצבה של האוכלוסייה האתיופית ברמה הארצית, דמ-10–560, מכון ברוקדייל, דצמבר 2010
  6. ^ "דוח שנתי 60א לשנת 2010", מבקר המדינה, 13 בינואר 2010, עמ' 64
  7. ^ Shira Offer, The Ethiopian community in Israel: Segregation and the creation of a racial cleavage, Ethnic and Racial Studies 30, 2007-05-01, עמ' 461–480 doi: 10.1080/01419870701217514
  8. ^ אסתר הרצוג, דעות, צ'ריקובר, 2004, עמ' 117
  9. ^ 9.0 9.1 Fred A. Lazin, The housing policies for Ethiopian immigrants in Israel: Spatial segregation, economic feasbility and political acceptability, Nationalism and Ethnic Politics 3, 1997-12, עמ' 39–68 doi: 10.1080/13537119708428517
  10. ^ אודי שישון, ‏לרוב עולי אתיופיה דירה משלהם - רובן בשכונות מוזנחות ועניות, באתר גלובס, 20 בינואר 2015
  11. ^ רויטל בלומנפלד, ב-3 שנים: רק שני זוגות יוצאי אתיופיה נהנו מהטבת משכנתה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2012
  12. ^ עומרי אפרים, המדינה לאתיופים: מענק לדירה שלא תוכלו לרכוש, באתר ynet, 13 במאי 2012
  13. ^ גדי בן-עזר, כמו אור בכד, עמ' 144-142
  14. ^ 14.0 14.1 Don Seeman, "Ethnographers, Rabbis and Jewish Epistemology: The Case of The Ethiopian Jews", Tradition 25 (4), 1991, pp. 12-29
  15. ^ קורניאלדי, יהדות אתיופיה - זהות ומסורת, עמ' 229-217
  16. ^ גיור: סטטיסטיקה עכשווית באתר מכון עתים
  17. ^ גיור משפחות עולים דיון בוועדת העלייה בכנסת, יולי 2009
  18. ^ Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 75-76
  19. ^ שלוה וייל, "יהודי אתיופיה: הטרוגניות של עדה", בתוך היבטים חברתיים, תרבותיים וקליניים של עולי אתיופיה בישראל (עורכים: נמרוד גריסרו ואליעזר ויצטום), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והסוכנות היהודית לארץ ישראל, 2012, עמ' 30-29
  20. ^ ערוץ 7, 40 רבנים חדשים לקהילה האתיופית, באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2018
  21. ^ Teshome G. Wagaw, For Our Soul: Ethiopian Jews in Israel, Wayne State University Press, 1993, p. 74
  22. ^ 22.0 22.1 Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 86-88
  23. ^ שמואל כ"ץ, "הרבנות הראשית ומערכת החינוך הדתי", עמ' 26-23
  24. ^ "Deal reached on Petah Tikva Ethiopian olim", Jerusalem Post, Aug 31, 2009. http://www.jpost.com/Home/Article.aspx?id=153392
  25. ^ Olmert: Ethiopian Jews are right to feel discriminated against
  26. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, עיריית קרית גת מציגה: גן ילדים ליוצאי אתיופיה בלבד, באתר TheMarker
  27. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏מדד הגיוון ל-2017: פערי שכר קיצוניים לרעת יוצאי אתיופיה, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2017
  28. ^ ברכי בן סימון, דגנית לוי, פאולה כאהן-סטרבצ'ינסקי, השתלבות צעירים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה: גורמים מסייעים וחסמים, באתר מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, ‏2018
  29. ^ יוצאי אתיופיה בהשכלה גבוהה בישראל, תש"ס (1999/2000) - תשע"ו (2015/2016), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  30. ^ 30.0 30.1 הילה ויסברג, ‏יוצאי אתיופיה, 2018 - עובדים יותר, אך פערי השכר וההשכלה עדיין גדולים, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2018
  31. ^ יוצאי אתיופיה. משרד העליה והקליטה.
    "מלגות ליוצאי אתיופיה - קרנות ותוכניות מימון"
    "מלגות סיוע ומלגות הצטיינות של האגף למחוננים ולמצטיינים"
  32. ^ מלגה ליוצאי אתיופיה באתר האוניברסיטה הפתוחה, מלגה ליוצאי אתיופיה באתר המרכז האקדמי פרס
  33. ^ Traffico-Software Solutions, מלגות לסטודנטים אתיופים - מימון לימודים ליוצאי אתיופיה - אתר לימודים בישראל, באתר universities-colleges.org.il
  34. ^ 34.0 34.1 בילי פרנקל, שירות התעסוקה: צעירים יוצאי אתיופיה מתקשים למצוא עבודה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2019
  35. ^ ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, "יוצאי אתיופיה - על תעסוקה, השכלה ועוני", הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2016
  36. ^ הילה ויסברג, תחתית שוק העבודה: אתיופים - מקבלי השכר הנמוך בישראל, באתר TheMarker‏, 5 במרץ 2012
  37. ^ דוח בנק ישראל לשנת 2006, עמ' 170-174
  38. ^ דוח מבקר המדינה - דוח שנתי 63ג לשנת 2012 ולחשבונות שנת הכספים 2011, פרק ראשון, עמוד 53
  39. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, ירידה חלה ב–2013 במספר החיילים יוצאי אתיופיה שנכלאו בבתי כלא צבאיים, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
  40. ^ אמיר אלון, "זה בי"ס לעבריינות": מספר הנערים הכלואים פחת בחצי, באתר ynet, 13.02.19
  41. ^ סקר: רק 55% מוכנים לגור ליד אתיופים, באתר ynet, 28 באוקטובר 2004
  42. ^ 1-אלעד נחשון, ‏"עדה, לא גזע", השילוח גיליון 16, אוקטובר 2019
  43. ^ רהמ חתם על אמנה נגד אפליית אתיופים, באתר nrg‏, 21 באוגוסט 2012
  44. ^ דוד רגב, אין כניסה לאקדמאי ערבי, חרדי או אתיופי, באתר ynet, 9 בנובמבר 2009
  45. ^ Yuval Azoulay and Yulie Khromchenko (2005-09-04). "Ethiopian children cannot go to school in Or Yehuda while politicians argue". Haaretz. נבדק ב-2012-03-04.
  46. ^ העבדים של יהודי אתיופיה, באתר "המולטי יקום של אלי אשד".
  47. ^ יצחק נבון, הוועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה: דין וחשבון, משרד ראש הממשלה, תשנ"ו-1996. 62 ע'. [6915](325.14)
  48. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, משרד הבריאות מסתיר המלצת ועדה לקבל תרומות דם מיוצאי אתיופיה, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2016
  49. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, מנת הדם היומית של הפוליטיקאים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
  50. ^ Moran Azulay, MDA reject blood of MK of Ethiopian decent, 12 November 2013
  51. ^ Seeman, Don. One people, one blood: Ethiopian-Israelis and the return to Judaism. Rutgers University Press, 2010. מסת"ב 978-0-8135-4936-1
  52. ^ 52.0 52.1 Serge Schmemann, Ethiopian In Israeli Riot Over Dumping of Donated Blood, New York Times, 29 January 1996
  53. ^ Barton Gellman, Israel dumps blood from Ethiopians, The Washington Post, January 25th 1996
  54. ^ 54.0 54.1 Don Seeman, "One people, one blood": public health, political violence, and HIV in an Ethiopian-Israeli setting, Cult Med Psychiatry. 1999 Jun;23(2):159-95, PMID 10451801
  55. ^ Kaplan, Edward H. Israel's ban on use of Ethiopians' blood: how many infectious donations were prevented?, The Lancet 351, no. 9109 (1998): 1127-1128.
  56. ^ Kaplan, Edward H. Implicit valuation of a blood-exclusion decision, Medical decision making 19, no. 2 (1999): 207-213.
  57. ^ ליטל לוין, 25.1.1996 /נחשפת "פרשת הדם" של יוצאי אתיופיה, באתר הארץ, 25 בינואר 2011
  58. ^ יצחק נבון, הועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה: דין וחשבון, משרד ראש הממשלה, תשנ"ו-1996. 62 ע'. [6915](325.14), עמודים 30-31
  59. ^ Guy Ben-Porat, Fany Yuval, Shlomo Mizrahi, The challenge of diversity management: police reform and the Arab minority in Israel, Policy Sciences 45, 2012-09-01, עמ' 243–263 doi: 10.1007/s11077-012-9154-x
  60. ^ Tom R. Tyler, Cheryl J. Wakslak, Profiling and Police Legitimacy: Procedural Justice, Attributions of Motive, and Acceptance of Police Authority*, Criminology 42, 2004, עמ' 253–282 doi: 10.1111/j.1745-9125.2004.tb00520.x
  61. ^ הדר גיל-עד, "עוצרים אותנו על שטויות, עושים לנו דברים שבחיים לא היו עושים", באתר ynet, 3 ביולי 2019
    אתר למנויים בלבד יאיר שלג, ‏אל תקרא לי שחור, בעיתון מקור ראשון, 29 ביולי 2019
    איציק סבן, ‏שוטרים השפילו צעירים אתיופים - וננזפו, באתר ישראל היום
    נער מחולון תובע את המשטרה על רקע גזעני, באתר השקמה חולון, ‏2019-04-29
  62. ^ איימי פלמור (ע), הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. דוח מסכם - יולי 2016, 2016, עמ' 15
  63. ^ איימי פלמור (ע), הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. דוח מסכם - יולי 2016, 2016, עמ' 75
  64. ^ אתר למנויים בלבד שרון פולבר ויניב קובוביץ, המפכ"ל על האלימות נגד אתיופים: מטבע הדברים, שוטרים חושדים בהם יותר, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
  65. ^ טובה צימוקי ויעל פרידסון, המפכ"ל על יוצאי אתיופיה: "טבעי שחושדים בהם יותר", באתר ynet, 30 באוגוסט 2016
  66. ^ יוצאי אתיופיה / לאחר אפליה של שנים: יוצאי אתיופיה יורשו לתרום דם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 בדצמבר 2016
  67. ^ Ethiopian-Israelis clash with police, disrupt Jerusalem traffic over discarding of donated blood - iht,africa,Israel Blood Protest - Africa & Middle East - International Heral...
  68. ^ יוסי אלי‏, שוטר היס"מ שהיכה חייל בחולון יפוטר: "אין לו מקום במשטרה", באתר וואלה!‏, 28 באפריל 2015
  69. ^ Tanya Schwarz, Ethiopian Jewish Immigrants in Israel: The Homeland Postponed, Routledge, 2001, pp. 88-89
  70. ^ ח"כ בניזרי הורשע בקבלת שוחד, באתר וואלה!‏
  71. ^ השר יוסי פלד הגיש את התפטרותו ליושב ראש הכנסת, באתר וואלה!‏
  72. ^ מאת אבירמה גולן, נציגת הקהילה האתיופית רוצה לפעול במרצ למען כלל הציבור, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2002
  73. ^ אריק בנדר, ‏הכר את המועמד: מהרטה ברוך רון תפעל כדי להביא שוויון וצדק חברתי, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2019
  74. ^ אחרי התחקיר: יעקב פרי הודיע על התפטרותו מהכנסת, באתר וואלה!‏
  75. ^ אשר פנטהון סיום הושבע כחבר כנסת מטעם סיעת 'כולנו', באתר ערוץ 20, ‏9 בינואר 2019
  76. ^ 76.0 76.1 דניאל רוט-אבנרי, ‏לראשונה: הקהילה האתיופית בממשלה, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
  77. ^ יוסי זילברמן, ‏לראשונה: שגרירה בת העדה האתיופית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 בפברואר 2012‏
  78. ^ J’lem appoints first Ethiopian-born ambassador. Jerusalem Post, 02/28/2012


קבוצות בחברה הישראלית (ישראלים)
ישראלים לפי דת יהודים • נוצרים • מוסלמים • דרוזים • בהאים • שומרונים
העבריים מדימונה • עדי ה' • יהדות משיחית • סובוטניקים
יהודים אשכנזים • ספרדים • מזרחים • הודים • אתיופים • יוצאי ברית המועצות
חילונים • מסורתיים • דתיים • חרדים
אורתודוקסיים • קונסרבטיביים • רפורמים • קראים
ערבים בדואים • ערבים-נוצרים • אחמדים • מדנים • פלאחים • עלווים
מיעוטים צ'רקסים • צוענים • ארמים
תולדות ביתא ישראל
רקע מוצא ומקור
הרמה האתיופית וראס דשן ברקע
הרמה האתיופית וראס דשן ברקע
הגדעונים תקופת ההתגבשות • עידן תור הזהב • תקופת ההישרדות • תקופת התבוסה
הכיבוש האתיופי עידן הנאורות • נפילה ושקיעה • בנייה מחדש
כיום העלייה לישראל • יוצאי אתיופיה בישראל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35111629ישראלים יוצאי אתיופיה

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ישראלים_יוצאי_אתיופיה&oldid=2197290"