פורטל:ביתא ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

יִתבַּרֶכּ אֶגזִאַבְּחֶר אַמלַכּ אִשׂרַאֶל ("יבורך ה' אלוהי ישראל")
יִתבַּרֶכּ אֶגזִאַבְּחֶר אַמלַכּ אִשׂרַאֶל ("יבורך ה' אלוהי ישראל")

בֵּיתֶא ישראל הוא שמה של הקהילה היהודית שמוצאה באזור חבש ההיסטורי אשר היווה חלק מהאימפריה החבשית והאימפריה האתיופית, ומשתרע כיום בין מחוזות אמהרה ותיגראי שברפובליקת אתיופיה. מוצא הקהילה הוא ביהודים שהוגלו בידי אשור במאה ה-8 לפנה"ס, ובאלה שהוגלו כמאתיים שנים לאחר מכן בידי הבבלים. לפי מסורת העדה, אבות הקהילה השתייכו לממלכת יהודה בלבד. קהילת ביתא ישראל שכנה בניתוק מוחלט למדי מכלל קהילות ישראל, משך תקופה של כאלפיים שנה, ולכן מסורתה ומנהגיה נבדלים מאלו של כל יתר קהילות היהדות. הקהילה שימרה למעשה מסורת שבע"פ ושל כהונה, ואף נבואה ונזירות, הקרובה לזו שהייתה נהוגה בממלכות העבריות, קודם לימי חז"ל. הסיפור ההיסטורי של הקהילה, כמסורת עם ישראל לדורותיו, עשיר בעליות ומורדות, ניצחונות ותבוסות, הקמת ממלכות ורדיפות שמד. במאה ה-20 היגרו מרבית בני הקהילה לישראל ומנהגיהם משלבים כיום בין מסורת היהדות הרבנית והתרבות הישראלית למסורות הייחודיות להם.

קהילת ביתא ישראל החלה להתגבש במאה ה-8 לפנה"ס, עם הגירת יהודים שמוצאם ממצרים לסנאר ולאחר מכאן לחבש. הקהילה הצליחה לשמר את זהותה היהודית בתוככי האימפריה החבשית והאתיופית משך למעלה מאלפיים שנה ובשיאה אף הצליחה לשלוט על מרבית שטח קיסרות אקסום המתפוררת.

קהילות ביתא ישראל המרכזיות: סאריה ,סאמיאן ,גונדר, פוגרה ,קווארה.

בתחילת המאה ה-4 לספירה, עם התנצרות הממלכה האקסומית, החלה מלחמת אזרחים בין תומכי הנצרות ליהודים. מלחמה זו הובילה לנדידת בית הגדעונים ותומכיהם שחיו באזור אקסום אל אזור הרי סאמיאן, ולכינונה המחודש של ממלכתם. הממלכה שרדה זמן רב למול איומי ומתקפות האימפריה החבשית, ותחת הנהגת יהודית המלכה אף כבשה את אקסום והשתלטה על צפון אתיופיה. ממלכת הגדעונים התקיימה עד המאה ה-17, אז סופחה לאימפריה האתיופית. שקיעת הממלכה פתחה תקופה לא קלה עבור מרבית בני הקהילה, שהחריפה תחת לחצי המסיונרים הנוצרים ולא מעט מלחמות ואסונות טבע שתקפו את האזור. אלפים מבני הקהילה נספו בניסיון העלייה הכושל לארץ ישראל בשנת 1862, ורבבות גוועו בתקופת הזמן הרע ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של בצורת, מלחמות ומגפות. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 הגיעה עליית ביתא ישראל להיקפים משמעותיים ובמסגרתה עלו לישראל כל יהודי אריתריאה ורוב יהודי אתיופיה.

אוכלוסיית ביתא ישראל מגוונת ביותר; מוצא בני הקהילה במחוזות שונים מרחבי אתיופיה שהינם בעלי מאפיינים שונים. השטח שבו התרכזו ביתא ישראל באתיופיה כולל כיום 28 נפות שונות - חלקן משתייכות למדינת תיגראי והרוב למחוזות מדינת אמהרה, צפון גונדר ודרום גונדר. שטח זה היווה בעבר גוש התיישבות יהודי רצוף. עם השנים נוצרו גם קהילות בוואלו, אריתריאה, שאווה (בו שוכנת אדיס אבבה) וגוג'ם, אזורים מרוחקים יותר מגוש ההתיישבות היהודי המרכזי. קהילות ביתא ישראל השונות דיברו בעבר בכמה לשונות וניבים, אך למן המאה התשע עשרה שימשו את הקהילה שתי שפות עיקריות, האמהרית והתגרית.‏ הכתב ששימש את כלל הקהילות הוא הכתב החבשי, כאשר שפת הקודש המשותפת הייתה הגעז.


ספר קודש עתיק כתוב געז
ספר קודש עתיק כתוב געז
ספר קודש עתיק כתוב געז

בתרבות האמהרית שליטה ברזי השפה ובאמצעים ספרותיים כגון דו-משמעות, שעווה וזהב, פתגמים וביטויים זוכה להערכה רבה אך גם לחשד. אדם מבוגר המציג כישורים לשוניים גבוהים שכאלה יזכה לתואר 'יאגר שמגלה' שפירושו 'זקן חכם', אך גם ייתכן שבן שיחו לא ירווה נחת מן הדבר וישיב לו באמירה, 'אתה מדבר אליי אמהרית!', ביטוי שמשמעו בעצם: 'אתה תוקף אותי מילולית ומנסה להערים עלי'.

מסורת ביתא ישראל מתייחדת מכל מסורות קהילות עם ישראל, בעיקר בהיצמדותה למסורת היהודית שבע"פ אשר קדמה לימי חז"ל. אך ייחוד זה, שסיבתו היא הנתק המתמשך מיתר קהילות עם ישראל, אינו מסתכם במסורת הדתית ומאפיין לא מעט תחומים אחרים בחייה ועשייתה של הקהילה. אם בנוף האתיופי התבלטה הקהילה בהיסטוריה עשירה ועצמאית משלה, בדתה, מנהגיה ותרבותה הייחודיים, בנוף הישראלי נוספים על אלו גם העושר השפתי והאלמנטים השונים שמקורם בתרבות אתיופיה ואפריקה.

ערכים שונים בנושא: היימנות - מצהף קדוס - תאזזה סנבת - שירת הקודש של ביתא ישראל - בית לאברהם - קס - חינה - קיטא


ספר קודש כתוב געז

היימנות הוא הכינוי להלכה המסורה בידי ביתא ישראל. זהו פלג ביהדות הנבדל באי אילו מנהגים מן היהדות הרבנית. כבכל זרמי היהדות, בבסיסה של ההיימנות עומדת אמונה המוחלטת בא-ל אחד ויחיד, הוא ה' אלוקי ישראל, האמונה בנבואה ובעליונותה הנבואית של תורת משה, כמו גם בתחיית המתים, בעולם הבא ובמשיח ובשיבת ציון. ההיימנות, בדומה ליהדות הרבנית, היא דת הלכתית, המבוססת על פירוש שבעל פה לכתבי הקודש, מועברת מדור לדור ומעניקה סמכות ללא עוררין לחכמי הדת בקביעת ההלכה. בענייני הלכה מתבססת ההיימנות על המצהף קדוס, הם ספרי הקודש, הכוללים את ספרי התנ"ך, שהחשוב בהם הוא האורית- התורה. בניגוד ליהדות הרבנית שמרה ההיימנות על איסור העלאה של התורה שבע"פ על הכתב, למעט יוצאי דופן בודדים. ההיימנות מתאפיינת בהלכות טהרה מחמירות ביותר בתוכם נידה ויולדת, טומאת שרץ ונבלה, טומאת המת והגוי, הימנעות קפדנית מנישואי קרובים עד דור שביעי, ומסורות שחיטה והקרבת קורבנות התואמות את אלו המופיעות בתנ"ך ונבדלות מאלו המקובלות בשאר קהילות היהדות. שפת התפילה של ההיימנות היא געז בשילוב עם שפות אגאו, וכתבי הקודש כתובים געז. בהיימנות קיימים גם מספר חגים כגון, הארפה עשרת ("החודש העשירי) והמהללה ("תחינה"), שלהם אין מקבילה בקהילות יהודיות אחרות. השימוש בכלי נגינה והשילוב של ריקודים לליווי שירת הקודש כמעשה הלוויים אף הוא ייחודי להיימנות. ההיימנות התפתחה עם התיישבותם של צאצאי גולים משבטי ישראל בחבש ונשמרה משך למעלה מאלפיים שנה. בתחילת המאה ה-20, עם חידוש הקשר עם יהדות התפוצות והתנועה הלאומית-היהודית, החל בקרב קהילת ביתא ישראל תהליך של אימוץ אלמנטים מהיהדות הרבנית וזניחת ההיימנות. התהליך נמשך למן אמצע המאה והואץ לאחר עליית מרבית בני הקהילה לישראל. כיום ביתא ישראל מקבלים על עצמם את הדת הרבנית ונוהגים לרוב על פי פסיקת הספרדים.

בתיבות הנפתחות שלקמן תוכלו למצוא קישורים והפניות לספרים ומאמרים העוסקים בביתא ישראל. כמו כן, עומדים לרשותכם חומרים שונים שנאספו בארכיוני ויקפידיה, במסגרת מיזם ביתא ישראל (תיבה משמאל), ולהלן גם כמה קישורים לאתרים וארגונים שונים שעניינם קהילת ביתא ישראל.


קישורים כלליים


פורטל תודלות עם ישראל פורטל יהדות פורטל תולדות עם ישראל פורטל ישראל

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:


בדפים אלו תוכלו לחפש אחר קישורים לחומרי מקור או טיוטות לערכים חסרים, ובדף השיחה תוכלו לבקש מקורות לכתיבת ערכים (ספרים, מאמרים ותמונות) או לפחות עזרה באיתורם, כמו גם, מענה לכל שאלה בנושא.

ערכים לטיפול דחוף

תור הזהב של יהדות אתיופיה - שושלת הגדעונים - דמדומי שקיעה - היישוב היהודי בגונדר- התוכנית להשמדת יהדות אתיופיה

מצאו ערכים לשיפור בנושא ביתא_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)