פורטל:ביתא ישראל
בֵּיתֶא ישראל הוא שמה של הקהילה היהודית שמוצאה באזור חבש ההיסטורי אשר היווה חלק מהאימפריה החבשית והאימפריה האתיופית, ומשתרע כיום בין מחוזות אמהרה ותיגראי שברפובליקת אתיופיה. מוצא הקהילה הוא ביהודים שהוגלו בידי אשור במאה ה-8 לפנה"ס, ובאלה שהוגלו כמאתיים שנים לאחר מכן בידי הבבלים. לפי מסורת העדה, אבות הקהילה השתייכו לממלכת יהודה בלבד. קהילת ביתא ישראל שכנה בניתוק מוחלט למדי מכלל קהילות ישראל, משך תקופה של כאלפיים שנה, ולכן מסורתה ומנהגיה נבדלים מאלו של כל יתר קהילות היהדות. הקהילה שימרה למעשה מסורת שבע"פ ושל כהונה, ואף נבואה ונזירות, הקרובה לזו שהייתה נהוגה בממלכות העבריות, קודם לימי חז"ל. הסיפור ההיסטורי של הקהילה, כמסורת עם ישראל לדורותיו, עשיר בעליות ומורדות, ניצחונות ותבוסות, הקמת ממלכות ורדיפות שמד. במאה ה-20 היגרו מרבית בני הקהילה לישראל ומנהגיהם משלבים כיום בין מסורת היהדות הרבנית והתרבות הישראלית למסורות הייחודיות להם.
קהילת ביתא ישראל החלה להתגבש במאה ה-8 לפנה"ס, עם הגירת יהודים שמוצאם ממצרים לסנאר ולאחר מכאן לחבש. הקהילה הצליחה לשמר את זהותה היהודית בתוככי האימפריה החבשית והאתיופית משך למעלה מאלפיים שנה ובשיאה אף הצליחה לשלוט על מרבית שטח קיסרות אקסום המתפוררת.  בתחילת המאה ה-4 לספירה, עם התנצרות הממלכה האקסומית, החלה מלחמת אזרחים בין תומכי הנצרות ליהודים. מלחמה זו הובילה לנדידת בית הגדעונים ותומכיהם שחיו באזור אקסום אל אזור הרי סאמיאן, ולכינונה המחודש של ממלכתם. הממלכה שרדה זמן רב למול איומי ומתקפות האימפריה החבשית, ותחת הנהגת יהודית המלכה אף כבשה את אקסום והשתלטה על צפון אתיופיה. ממלכת הגדעונים התקיימה עד המאה ה-17, אז סופחה לאימפריה האתיופית. שקיעת הממלכה פתחה תקופה לא קלה עבור מרבית בני הקהילה, שהחריפה תחת לחצי המסיונרים הנוצרים ולא מעט מלחמות ואסונות טבע שתקפו את האזור. אלפים מבני הקהילה נספו בניסיון העלייה הכושל לארץ ישראל בשנת 1862, ורבבות גוועו בתקופת הזמן הרע ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של בצורת, מלחמות ומגפות. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 הגיעה עליית ביתא ישראל להיקפים משמעותיים ובמסגרתה עלו לישראל כל יהודי אריתריאה ורוב יהודי אתיופיה.
אוכלוסיית ביתא ישראל מגוונת ביותר; מוצא בני הקהילה במחוזות שונים מרחבי אתיופיה שהינם בעלי מאפיינים שונים. השטח שבו התרכזו ביתא ישראל באתיופיה כולל כיום 28 נפות שונות - חלקן משתייכות למדינת תיגראי והרוב למחוזות מדינת אמהרה, צפון גונדר ודרום גונדר. שטח זה היווה בעבר גוש התיישבות יהודי רצוף. עם השנים נוצרו גם קהילות בוואלו, אריתריאה, שאווה (בו שוכנת אדיס אבבה) וגוג'ם, אזורים מרוחקים יותר מגוש ההתיישבות היהודי המרכזי. קהילות ביתא ישראל השונות דיברו בעבר בכמה לשונות וניבים, אך למן המאה התשע עשרה שימשו את הקהילה שתי שפות עיקריות, האמהרית והתגרית. הכתב ששימש את כלל הקהילות הוא הכתב החבשי, כאשר שפת הקודש המשותפת הייתה הגעז.
לערך המלא ערכים נוספים בנושא: קהילות ביתא ישראל - ממלכת סמין - יהודית המלכה - הזמן הרע - אבא מהרי - עליית ביתא ישראל - צאגה אמלק - דו"ח ליטבק - דינזו אברהם - אלדד הדני - הקשר בין ביתא ישראל לתפוצות ישראל - מוצא ביתא ישראל - מנליק הראשון - מרטין פלאד - אבא צברה - רדאית - שלמה מווינה - ביתא אברהם |
במסורת האתיופית הקדומה, כאשר הקיסר פגש בדרכו בחתן, אפילו הוא חייב היה לרדת מסוסו ולתת כבוד לחתן. מנהג זה שאלה המסורת האתיופית מן היהדות המשווה את החתן למלך.
מסורת ביתא ישראל מתייחדת מכל מסורות קהילות עם ישראל, בעיקר בהיצמדותה למסורת היהודית שבע"פ אשר קדמה לימי חז"ל. אך ייחוד זה, שסיבתו היא הנתק המתמשך מיתר קהילות עם ישראל, אינו מסתכם במסורת הדתית ומאפיין לא מעט תחומים אחרים בחייה ועשייתה של הקהילה. אם בנוף האתיופי התבלטה הקהילה בהיסטוריה עשירה ועצמאית משלה, בדתה, מנהגיה ותרבותה הייחודיים, בנוף הישראלי נוספים על אלו גם העושר השפתי והאלמנטים השונים שמקורם בתרבות אתיופיה ואפריקה.
ערכים שונים בנושא: היימנות - מצהף קדוס - תאזזה סנבת - שירת הקודש של ביתא ישראל - בית לאברהם - קס - חינה - קיטא
 אבא צברה הוא אחד מפוסקי ההלכה והמנהיגים הרוחניים הנודעים של קהילת ביתא ישראל. צברה נולד במהלך המאה החמש עשרה, למשפחה משושלת המלוכה היהודית האתיופית, בתקופה בה מלך באימפריה האתיופית הקיסר הנוצרי זרע יעקב. עם הגיעו לבגרות, ימים בהם החריפה המתיחות בין יהודים ונוצרים בממלכה, חלם צברה חלום בו נצטווה לעבוד את ה' ובעקבותיו הפך לנזיר והקדיש את עצמו לעבודת השם ואיחוד הקהילה היהודית החבשית שהנצרות איימה לפוררה ולהכחידה. צברה נטל גם חלק במרד ציפורה - המרד היהודי כנגד צבא הקיסר. במהלך המרד נפל אבא צברה בשבי ונכלא בבית מאסר במחוז שאווה. מבית אסורים זה הצליח אבא צברה להימלט יחד עם יורש העצר לשעבר, אסקל, שנטר טינה לאביו על רצח אימו היהודיה ציון ציפורה. אחר בריחתם מן הכלא חיו צברה ואסקל ביערות, עד הגיעם לאזורי היישוב היהודים. בהיותם מבוקשים, המשיכו לנדוד בין הכפרים היהודיים, כשצברה מקים באלו בתי כנסת, דורש ופוסק ופועל לאיחוד וחיזוק היהדות. פעילותו הענפה של אבא צברה נמשכה עד יום מותו וכללה בין היתר קביעת נוסח תפילה אחיד לקהילה, חידוש פסקי הלכה שיעדם שימור וחיזוק יהדות חבש והבדלתה מן הנצרות, ייסוד הוהארואה (מרכז הנזירים), כתיבת ספר ההלכה ה'תאזזה שנבת' ("מצוות השבת") ועוד. בין פסקי ההלכה של צברה נמנים "האיסור על נגיעה בגוי (אַטִּנְקוּן)" ו"שבת דוחה פיקוח נפש". בפעילויותיו השונות עלה בידו של אבא צברה להניח תשתית הלכתית, שאיחדה וחיזקה את קהילת ביתא ישראל לדורות. במסורת ביתא ישראל נחשב אבא צברה לאבי הנזירים ומחַיה ומחדש היהדות החבשית. |
בתיבות הנפתחות שלקמן תוכלו למצוא קישורים והפניות לספרים ומאמרים העוסקים בביתא ישראל.
כמו כן, עומדים לרשותכם חומרים שונים שנאספו בארכיוני ויקפידיה, במסגרת מיזם ביתא ישראל (תיבה משמאל), ולהלן גם כמה קישורים לאתרים וארגונים שונים שעניינם קהילת ביתא ישראל.
קישורים כלליים
| קישורים לספרות המצויה ברשת | |
|---|---|
|
| ספרות כתובה | |
|---|---|
|
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום מורשת ביתא ישראל ותרבות אתיופיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא גם קצרמרים בנושא ביתא ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו תמונות בערכי ביתא ישראל ללא תמונות.
בדפים אלו תוכלו לחפש אחר קישורים לחומרי מקור או טיוטות לערכים חסרים, ובדף השיחה תוכלו לבקש מקורות לכתיבת ערכים (ספרים, מאמרים ותמונות) או לפחות עזרה באיתורם, כמו גם, מענה לכל שאלה בנושא.
| ערכים לטיפול דחוף |
|---|
|
תור הזהב של יהדות אתיופיה - שושלת הגדעונים - דמדומי שקיעה - היישוב היהודי בגונדר- התוכנית להשמדת יהדות אתיופיה |
| ל יישור רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ביתא_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)