פרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

פרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר, המכונה גם קטרגייט[1][2], היא פרשה ביטחונית שעניינה חשדות לניגוד עניינים ולפגיעה בביטחון המדינה בזמן מלחמת חרבות ברזל.[3] לפי החשד, יועציו הבכירים של ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבלו תשלומים מממשלת קטר בתמורה לקידום האינטרסים שלה בישראל ובזירה הבינלאומית, תוך פגיעה בביטחון המדינה וניגוד עניינים חמור.[4] זאת בעוד קטר משמשת כמממנת מרכזית של ארגון הטרור חמאס ומארחת את ראשי הלשכה המדינית שלו, בזמן שישראל נמצאת עמו במלחמה.[5][6][7][8]

הפרשה נחשפה לראשונה בנובמבר 2024 בעיתון "הארץ" וב־10 בפברואר 2025 ב"חדשות 12"[9][10] והובילה לחקירה פלילית של שירות הביטחון הכללי ושל משטרת ישראל, המכונה רכבת בשער.[11] החקירה מתקיימת בעניין הקשר בין יונתן אוריך, ישראל איינהורן ואלי פלדשטיין, דוברו ויועציו של נתניהו, ובין גורמים בקטר.[12] במסגרת החקירה נעצרו אוריך ופלדשטיין ב־31 במרץ 2025. באותו יום נחקר נתניהו בעדות פתוחה.[13] בין החשדות בפרשה מסירת ידיעה סודית לקטר, מגע עם סוכן זר, לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון.[14][15] החקירה חשפה שני צירי פעולה עיקריים: האחד דרך לוביסט יהודי-אמריקאי בשם ג'יי פוטליק והשני דרך קמפיין "לייטהאוס" שהופעל על ידי חברות ישראליות שעבדו עבור קטר. על פי החשד, היועצים פעלו להדהוד מסרים חיוביים על קטר בתקשורת ולהקטנת תפקידה של מצרים כמתווכת בעסקת החטופים.[16]

החקירה בפרשה זו מתנהלת במקביל לחקירת פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד, כאשר חלק מהחשודים מעורבים בשתי הפרשות.

רקע

ממשלת קטר משחקת "משחק כפול"[17] בהתנהלותה הדיפלומטית. מצד אחד, היא מקיימת יחסים דיפלומטיים עם מדינות המערב ומשתפת פעולה איתן, ואף מאפשרת לארצות הברית להחזיק בסיסים צבאיים בשטחה.[18][19] מאידך גיסא, קטר מקיימת יחסים ותומכת בארגוני טרור אנטי - מערביים ובאיראן.[20][21][22]

ממשלת קטר משקיעה רבות בקידום האינטרסים שלה והשפעתה בעולם. כך למשל בשני העשורים הראשונים של המאה ה־21 השקיעה קטר סכומי עתק בתרומות לאוניברסיטאות בארצות הברית, במטרה לקדם את תדמיתה הבין־לאומית ואת האינטרסים שלה.[23][24][25][26][27]

מימון טרור

ערכים מורחבים – תמיכת קטר בחמאס, טרור בחסות קטר

מתחילת המאה ה־21 קטר מממנת ומספקת מקלט לארגוני טרור אסלאמיים קיצוניים, ביניהם חמאס, אל קאעדה, הטאליבן והמדינה האסלאמית.[28][29][30][31][32][33] מקום מושבה של הנהגת הלשכה המדינית של חמאס הוא בקטר, אשר פרסה חסות על הארגון מאז 2012. התמיכה הפיננסית של קטר בחמאס גדולה משל כל מדינה מממנת טרור אחרת. בשנים שלפני טבח שבעה באוקטובר העבירה קטר כספים למימון ממשל חמאס ברצועת עזה – לרבות הזרוע הצבאית "גדודי עז א־דין אל־קסאם".[34] בשנת 2018 סירבה הרשות הפלסטינית לאפשר את העברת הכספים לממשל חמאס בעזה. בעקבות זאת ביקש ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מהקטרים להמשיך בהעברת הכספים למימון החמאס ישירות, באמצעות מזוודות מזומנים. נתניהו אף ביקש משר האוצר בממשל טראמפ, סטיבן מנוצ'ין, להוציא מכתב ובו יתחייב כי הכספים הקטריים לחמאס לא ייחשבו כאילו נועדו למימון טרור, ובקשתו התקבלה.[35][36][37][38] מסמכים שתפס צה"ל בעזה בזמן המלחמה העלו כי קטר מימנה גם יחידות של הזרוע הצבאית של חמאס בצורות חשאיות, באמצעות אגודות צדקה ובאמצעות מענקים להנהגת החמאס היושבת בקטר. הכסף הזה עבר לטורקיה, ומשם עבר למימון של פיגועים נגד אזרחי ישראל.[39]

שוחד מנהיגים

בדצמבר 2022 נחשפה פרשת השחיתות הקטרית בפרלמנט האירופי שבה הואשמו פקידי הפרלמנט האירופי, לוביסטים ובני משפחותיהם בפעילות למען ממשלת קטר תמורת שוחד. במסגרת הפרשה פשטו רשויות אכיפת החוק של בלגיה, איטליה ויוון על ביתה של סגנית נשיא האיחוד האירופי מטעם יוון, אווה קאילי (אנ'), ועל בתיהם של נאשמים אחרים, תפסו 1.5 מיליון אירו במזומן, והחרימו מחשבים וטלפונים ניידים. רשויות המשפט האשימו ארבעה אנשים בעבירות שחיתות, הלבנת הון ופשע מאורגן.[40][41]

השפעה תודעתית ותקשורתית

קטר שולטת בערוץ אל-ג'זירה, אחד מכלי התקשורת המשפיעים בעולם והמשפיע ביותר בעולם הערבי.[42][43] הערוץ משמש ככלי לקידום האינטרסים של קטר ברחבי העולם[44][45][46] וסיקורו נוהג לאתגר משטרים שלא משתפים עם קטר פעולה, לכן במהלך השנים נחסם הערוץ במספר מדינות במזרח התיכון, בין השאר עקב סכסוכים דיפלומטים.[47][48][49][50][51] הרשת מקדמת מסרים ואינטרסים של ארגוני טרור איסלאמיים, ביניהם חמאס וחזבאללה.[52][53][54][55]

ראש הממשלה בנימין נתניהו טען במאי 2024 כי "כתבי אל-ג'זירה פגעו בביטחון ישראל והסיתו נגד חיילי צה"ל", וכינה את הרשת "שופר של חמאס".[56] על פי צה"ל, כמה מעובדי הרשת בעזה הם פעילים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי, הרשת הכחישה טענות אלו.[57][58][59]

הפרשה

יונתן אוריך, אחד החשודים בפרשה

הפרשה עוסקת בקשר בין עובדים בלשכת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לבין גורמים קטריים, שנועד לקדם אינטרסים של ממשלת קטר. בחקירה התגלו ראיות לכך שיועצים ודוברים שעבדו בשירות נתניהו עבדו במקביל למען ממשלת קטר, בתחום יחסי הציבור ובקידום אינטרסים בתוך הצמרת המדינית והביטחונית בישראל. הפרשה נמצאת במוקד חקירה פלילית שעורכים השב"כ ומשטרת ישראל.[12] ב־11 במרץ 2025 הוצא בית המשפט צו איסור פרסום על פרטי הפרשה, אשר בוטל ב־1 באפריל 2025.

על פי החשד, שניים מיועציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלי פלדשטיין ויונתן אוריך, היו מעורבים בפרשה של השפעה זרה בתקשורת הישראלית בתמורה לתשלום מגורמים קטרים[60]. השניים העבירו מסרים לכתבים ישראלים תוך שהם מציגים אותם כמידע שמגיע ממקורות מדיניים וביטחוניים[60]. בפועל, המסרים גובשו על ידי גורמים קטריים, וכללו קידום תדמית חיובית של קטר, תוך הקטנת חלקה של מצרים כמתווכת בעסקת החטופים.[61][62][63][64]

בפרשה יש שני צירים מרכזיים של השפעה וכסף מקטר. הראשון התנהל משגרירות קטר בארצות הברית, באמצעות חברת "The Third Circle", בראשות הלוביסט היהודי-אמריקאי ג'יי פוטליק, שפעל בשירות ממשלת קטר. החברה פנתה אל אוריך בבקשה להפיץ מסרים חיוביים על קטר בישראל, ולהעלות את קרנה כמובילה בתיווך לעסקת שחרור החטופים. קמפיין זה הופעל באמצעות דוברו של נתניהו אלי פלדשטיין, אשר הדהד בקרב עיתונאים ישראלים מסרים לטובת קטר ונגד מצרים בזמן המלחמה, בשם "גורם מדיני".[16] ניר דבורי, כתב צבאי בחדשות 12, העיד כי פרסם ידיעות על קטר בעקבות בקשות מפלדשטיין, מה שמעיד על הצלחת המבצע לחדור אל כלי התקשורת המרכזיים. לצורך ביצוע הפעילות, נוצר קשר עסקי בין החברה של פוטליק לבין פלדשטיין, בתיווך יונתן אוריך וישראל איינהורן. פוטליק העסיק את דוד סאיג, איש עסקים ישראלי שעבד בעבר בגופי ביטחון רגישים.[65] מקורבי ראש הממשלה חיברו את סאיג לעיתונאים. הוא הוצג בשם הבדוי חאג׳י כבכיר במוסד וכמי שעורך תדרוך ביטחוני בנושאים הקשורים לסוגיית החטופים, ותדרך עיתונאים ישראלים במסרים פרו קטריים ואנטי מצריים בעניין החטופים, בעוד העיתונאים סברו שהתדרוכים מגיעים מלשכת ראש הממשלה.[66] פוטליק, סאיג וגיל בירגר (חשוד נוסף בפרשה), היו שותפים בקבוצת ווטסאפ שבה הועברו מסרים לטובת קטר שהופצו לציבור הישראלי.[67]

הציר השני קשור לקמפיין "לייטהאוס" שבנתה חברת פרספשן של ישראל איינהורן, לשיפור תדמיתה של קטר, בתחילה לקראת המונדיאל ובהמשך במהלך מלחמת חרבות ברזל. קמפיין לייטהאוס כוון לקהלי יעד מחוץ לישראל, ביניהם יהודים אמריקאים וחובבי כדורגל בגרמניה. ציר זה עובר באנשי עסקים ישראלים, כמה מהם בעלי רקע ביטחוני, ובחברות ישראליות וזרות. החשד הוא שקטר העבירה כסף לחברה בריטית, שהיא חברת בת של חברה ישראלית בבעלות דובר צה"ל לשעבר יואב (פולי) מרדכי ואיש המוסד לשעבר ש'. חברת "נובארד", שבה שותף מרדכי יחד עם איש המוסד, ייצגה בשנים האחרונות את רפאל ואלביט ביוזמות לשיווק סחורה ביטחונית לממשלת קטר, וניהלה מגעים בנוגע לעסקאות בקטאר גם עם התעשייה האווירית. על פי החשד מרדכי ובכיר המוסד השתמשו בחברה הזרה לצורך ביצוע העסקאות, והיא גם שימשה להעברת התשלום ליונתן אוריך. כמו כן, נטען כי מרדכי היה מעורב ביצירת ההיכרות בין הקטארים לאוריך ולישראל איינהורן. העסקה שנחתמה ב-2021 בין פרספשן לחברה הישראלית לניהול הקמפיין הקטרי, עברה דרך החברה הבריטית משום שהחברה הישראלית מנועה מלהתקשר ישירות עם קטר. החברה הישראלית שכרה גם את שירותיה של חברת הסייבר הישראלית קויוס, בבעלות תת-אלוף במילואים וקצין מודיעין ראשי לשעבר אלי בן מאיר, אלה טקאץ' ואור שגב, לניהול הצד הטכני של הקמפיין. איינהורן גייס לצידו את אוריך, שניהם גיבשו את המסרים והאסטרטגיה וקויוס יישמה אותם בפועל באמצעות רשת של אווטארים ואתרים מזויפים. עשרות כתבות וציוצים פרו-קטריים פורסמו כך אחרי פרוץ המלחמה בעזה.[68] על פי החשד שניים מהמעורבים בחלק זה של הפרשה הופעלו על ידי הביטחון המסכל הקטרי, תוך שימוש במילות קוד.[69]

העברת התשלום

איש העסקים גיל בירגר הודה כי התשלום לפלדשטיין מהחברה של פוטליק הועבר דרכו, לטענתו משיקולי מיסוי.[70] בכך, נוצרה מסכת סבוכה של תשלומים עקיפים ליועצי ראש הממשלה, שנועדה להסתיר את מקור הכסף הקטרי. פלדשטיין טוען להגנתו כי הכסף שקיבל היה עבור שירותים שניתנו ללשכת ראש הממשלה, ולא עבור קטר. לטענתו, הכספים הועברו בעקיפין, דרך גורמים חיצוניים, כיוון שלא יכל לקבל תשלום מלשכת ראש הממשלה – לאחר שנכשל בבדיקת הפוליגרף שבהליך הסיווג הביטחוני.[71][72] עוד לטענתו, כל פעולותיו נעשו ברשות ובסמכות אוריך, שלדבריו היה מנהלו.[69] על פי החשד, פוטליק שילם גם לדוד סאיג דרך בירגר.[65]

ב־18 בדצמבר 2024 הגיע פוטליק למשכן הכנסת, ובתיווכו של אריאל שפיר, יועץ אסטרטגי ואחראי על קשרי ממשל של תנועת הביטחוניסטים, שעבד עם אוריך ואיינהורן בחברת "פרספשן" נפגש עם שר הדתות, מיכאל מלכיאלי ממפלגת ש"ס.[73] ועם שר האנרגיה, אלי כהן, בטענה שבאו לשוחח על נושא החטופים. לטענת כהן הוא סירב להיפגש עם פוטליק כשהתגלה שהוא עובד בשירות קטר.[74]

מעצרים וחקירות

ב־31 במרץ נעצרו פלדשטיין ואוריך בידי חוקרים של יחידת להב 433 במשטרה בחשד למגע עם סוכן זר, שוחד, הפרת אמונים ועבירות מס. לאחר שהובאו לפני שופט בית משפט השלום הוארך מעצרם.[61][14] באותו היום פורסם קיומה של קבוצת ואטסאפ שבה היו חברים ג'יי פוטליק, גיל בירגר, דוד סאיג, אלי פלדשטיין ושרוליק איינהורן, שותפו של יונתן אוריך. זו הייתה קבוצת עבודה שריכזה את הפעילות מול פוטליק, והיא כללה תכנים הנוגעים להתקשרויות ולאירועים רבים.[75]

עובדי הלשכה שנעצרו ונחקרו בפרשה – בחשד למגע עם סוכן זר ועבירות שוחד והפרת אמונים – הם יונתן אוריך ואלי פלדשטיין.[76] התשתית הראייתית נגד אוריך כוללת את הכספים שהועברו מקטר אליו וכן את העובדה שהעברת מסרים בשמה של קטר תוך זיהויים כגורם מדיני בכיר בלשכת ראש הממשלה מהווה לכאורה עבירה ביטחונית.[9] על אוריך נאסר ליצור קשר עם נתניהו ועם אנשי לשכתו,[77] אך פורסם כי למרות האיסור הוא ממשיך לייעץ לנתניהו.[78] ישראל איינהורן שוהה בסרביה וסירב לחזור לחקירה בישראל. ביוני 2025 פורסם כי משטרת ישראל והפרקליטות טרם הגישו בקשה רשמית לבצע חיקור דין בסרביה כנגד איינהורן, למרות שהוא דרוש לחקירה בפרשות קטר השונות.[9] את אוריך ואיינהורן מייצג עורך הדין עמית חדד, שמייצג גם את נתניהו במשפט השחיתות שמתנהל נגדו. את פלדשטיין מייצג עורך הדין עודד סבוראי.

ביוני 2025 נחקר האלוף במילואים יואב (פולי) מרדכי באזהרה בחשד למגע עם סוכן זר ושוחד. המשטרה חושדת שהחברה בבעלותו של מרדכי העבירה לאורך כל שנת 2024 כספים בשווי של מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך לטובת הפצת מסרים קטריים בישראל. גם איש המוסד ש', שותפו של מרדכי בחברה נחקר באזהרה.[79]

נתניהו ופוטליק זומנו לעדות פתוחה בפרשה.[80][81] העיתונאים שירית אביטן כהן, סולימאן מסוודה וניר דבורי זומנו למסירת עדות פתוחה במשטרה.[82] עורך הג'רוזלם פוסט, צביקה קליין, זומן לחקירה פתוחה, שהפכה לחקירה באזהרה, ואף הושם במעצר בית ומכשיר הטלפון שלו נלקח.[83][84][85][86] לפי השופט מזרחי, פרטים מהחקירה פורסמו תוך הפרת צו איסור הפרסום, דבר שפגע בחקירה התקינה ויש חשש שאף שיבש את החקירה.[87] איש העסקים גיל בירגר נחקר באזהרה ונחשד בעבירות שוחד, מגע עם סוכן זר, עבירות מס והלבנת הון.[88][69] איש העסקים דוד סאיג נחקר באזהרה בחשד למגע עם סוכן זר, בגין קשריו עם פוטליק ועסקיו בקטר.[89][69] אריאל שפיר מסר אף הוא עדות פתוחה משמעותית במשטרה, בנוגע לפרשה זו ובנוגע לפרשה הנוספת שנוגעת לקטר - פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד.[9] במאי הוסדרה חקירתו של ג'יי פוטליק על ידי חוקרי יאחב"ל במשרדי ה-FBI בארצות הברית, אך ביוני 2025 הוא לא הושלם עקב אבלות של פוטליק[9][90] ונקבע ליולי 2025. תוצאות חיקור הדין ישפיעו על החלטת המשטרה והפרקליטות האם להעמיד לדין את יונתן אוריך בפרשה.[91]

במהלך החקירה זומן גם צורי סיסו, מנכ"ל הליכוד, לעדות פתוחה במשטרה (ינואר 2025). כמו כן, החוקרים מעוניינים לזמן לעדות פתוחה את אלון חליווה, סמנכ"ל הביטחון במשרד ראש הממשלה. עדויותיהם נועדו לשפוך אור על דרכי העסקתם של פלדשטיין, אוריך ואיינהורן בלשכת ראש הממשלה למרות שלא היה להם סיווג ביטחוני מתאים, וכן לברר חשדות כי נמחקו תיעודים המראים את כניסתו של פלדשטיין ללשכת ראש הממשלה. במסגרת החקירה גבתה המשטרה עדות פתוחה משתי עובדות לשכת ראש הממשלה כדי לברר האם נמחקו תיעודים חזותיים וסרטונים המראים שפלדשטיין סיפק שירותים עבור הלשכה. התיעודים חשובים להוכחת הקשר בין פלדשטיין ללשכת ראש הממשלה, נגד הטענות שהוא לא הועסק באופן ישיר על ידה.[91]

ב-24 ביוני 2025 ציינה היועמ"שית במסגרת תגובתה לבג"ץ בנוגע למינוי ראש השב"כ כי החקירה בפרשת קטר-גייט מצויה ב'שלביה המכריעים' ובשבועות הקרובים צפויות להתבצע 'פעולות חקירה משמעותיות'.[92]

תגובות לפרשה

לנוכח הפרסומים דרשו ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, ויו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, לפתוח בחקירה כנגד ראש הממשלה נתניהו ואנשי לשכתו בגין עבירות ביטחוניות.[93] על פי גולן הן עלולות להגיע עד כדי בגידה במדינה.[94][95] בתגובה טענה מפלגת הליכוד כי גולן מתיר את דמם של ראש הממשלה ואנשיו, וכי הפרסומים הם "פייק ניוז מוחלט".[93]

בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית פרסמו מכתב המגולל את פרטי הפרשה ומציב דרישה לחקירת נתניהו ויועציו באשמת בגידה. במכתב נכתב כי הפרשה עשויה להוות סכנה ממשית לביטחון הלאומי. בין החתומים על המכתב ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק, שבעה אלופים במילואים, והמשנה לשעבר לראש השב"כ אריה פלמן.[96] לפי אילן שגב, לשעבר בכיר בשב"כ, הקטרים קבעו את לשכת ראש הממשלה כיעד לגיוס סוכנים, ושהיועצים שנחקרו הם למעשה סוכנים קטריים.[97]

ב-27 באפריל 2025 התייחס ראש ממשלת קטר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, לפרשה והכחיש מעורבות קטרית לפרשה בטענה כי "בניגוד לתעמולה המתפרסמת בישראל, אין פרשה, וה'גייט' היחיד שאנו בקטר מכירים היא פרשת ווטרגייט", והטיל אחריות ל"אי-ההבנות" על חברה אמריקאית קבלנית ששכרה הממשלה הקטרית "למלחמה נגד הקמפיין בישראל נגד קטר ולמען דיאלוג עם משפחות החטופים", וכי "מעולם לא חיפשו הקטרים להכפיש את מצרים, אחיהם לדת האסלאם".[98]

הניסיון לפטר את ראש שב"כ

ערך מורחב – פרשת ניסיון ההדחה של רונן בר

ב-16 במרץ הודיע ראש הממשלה נתניהו לראש שב"כ, רונן בר, על פיטוריו,[99] מה שנתפס כניסיון לעצור את החקירה בעניין קטר,[100] בין היתר על ידי ראש האופוזיציה יאיר לפיד ורוני אלשיך, לשעבר סגן ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה.[101][102][103][104] מנגד, נתניהו הכחיש וטען שתכנן לפטר את בר לאחר קבלת תחקירי השירות לאירועי טבח שבעה באוקטובר, וב־1 בפברואר אף דרש להקדים את פרסומם.[103][105]

ב-21 באפריל הגיש רונן בר תצהיר לבג"ץ בו התייחס גם לקשר בין החקירות הפליליות של גניבת המסמכים הסודיים מצה"ל וחקירת פרשה זו לבין ההודעה על פיטוריו.[106][107][108]

ב-28 באפריל 2025 הודיע רונן בר כי יסיים את תפקידו ב-15 ביוני.[109] בעקבות הודעתו של בר החליטה הממשלה על ביטול פיטוריו,[110] ופנתה לבג"ץ בבקשה לדחות את העתירות, בנימוק שהפכו לתאורטיות, משום שהסעד שהתבקש על ידי העותרים אינו נדרש עוד.[111] בפסק הדין דחה בג"ץ ברוב של 2 מול 1 את טענת הסף על התייתרות העתירות. בנוסף, נקבע ש"לתוצאות החקירות עלולות להיות השפעה על אינטרסים אישיים של ראש הממשלה" ושבמצב זה "הטענה בדבר חשש מפני שימוש לרעה בסמכות לסיים את כהונת ראש השב"כ לצורך השפעה על מהלכי החקירות, אינה טענה בעלמא, כך שקיים פוטנציאל של ממש לקיומו של ניגוד עניינים בין האינטרס האישי של ראש הממשלה ובין תפקידו הציבורי".[112]

ב-21 במאי 2025 נפסק בבג"ץ כי החלטת הפיטורים "התקבלה בהליך לא תקין, מבלי שהסוגיה הובאה בפני הוועדה המייעצת בסתירה להחלטות ממשלה קודמות; ההחלטה התקבלה תוך הפרת כללי ניגוד העניינים; ללא תשתית עובדתית נאותה; ותוך הפרת זכות הטיעון של ראש השב"כ. חומרת הפגמים בהחלטה והצטבורתם - כל אלה מעידים על זניחת מושכות יסוד הנוגעים לשירות הביטחון הכללי ולמעמדו של ראש השב"כ כבעל תפקיד ממלכתי א-פוליטי ובלתי תלוי, אשר חב בראש ובראשונה חובת נאמנות לציבור". השופטים קבעו כי ראש הממשלה נתניהו פעל בניגוד עניינים בשל חקירות מקורביו במסגרת פרשת קטאר-גייט. עם זאת נקבע כי "בנסיבות העניין, מתייתר הצורך במתן סעד מעשי".[113] לאחר פסיקת בג"ץ הבהירה היועצת המשפטית לממשלה שראש הממשלה פעל במצב של ניגוד עניינים וכי עליו להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש, עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך.[114] למרות הבהרת היועמ"שית, כבר באותו השבוע הודיע ראש הממשלה נתניהו על כוונתו למנות את האלוף דוד זיני לראש השב"כ.[115]

ב-18 במאי 2025 פנה נתניהו ישירות לבג"ץ בבקשה דחופה לפרסם את שמו של האלוף דוד זיני כמועמד לתפקיד ראש השירות להערות הציבור, וטען כי 'מינוי ראש שב"כ קבוע באופן מיידי הוא אינטרס ביטחוני ראשון במעלה'. ב-24 במאי 2025 הגישה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תגובה נוספת לבג"ץ, בה חזרה על עמדתה כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים מהותי ואינו יכול לעסוק במינוי ראש שב"כ. היא הדגישה כי ניגוד העניינים נוגע גם לחשש מהתנהלותו של נתניהו מול רונן בר בכל הנוגע לעדותו במשפט הפלילי המתנהל נגדו, וכי סוגיית העדות 'עודנה עומדת על הפרק בימים אלו, ואולי אף ביתר שאת'.[92]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ בן־דרור ימיני, מלשכת רה"מ לאויבת השנייה הכי גדולה של ישראל, באתר ynet, 13 בפברואר 2025
  2. ↑ יואב לימור, ‏פרשת "קטארגייט": בשב"כ התקבל "מידע תומך" לקשרים בין קטאר לגורמים בלשכת רה"מ, באתר ישראל היום, 16 בפברואר 2025
  3. ↑ נטעאל בנדל, למה מתכוונים כשמדברים על כוונה לפגוע בביטחון המדינה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2024
  4. ↑ אתר למנויים בלבד בר פלג, שותף בחברה שערכה קמפיין תדמית לקטאר: הקצין המתחקר את 7.10 בפיקוד דרום, באתר הארץ, 13 בפברואר 2025
  5. ↑ "Who is Hamas? Who supports Hamas? What you need to know". Deutsche Welle. 15 במאי 2021. ארכיון מ-14 בנובמבר 2023. נבדק ב-13 באוקטובר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ↑ "Hamas is feeling the pain of Qatar's crisis, and is looking to Egypt for help". Los Angeles Times. 19 ביוני 2017. ארכיון מ-21 בנובמבר 2023. נבדק ב-28 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ↑ Koelbl, Susanne (2023-11-02). "NATO Partner and Hamas Host". Der Spiegel (באנגלית). ISSN 2195-1349. נבדק ב-2025-02-16.
  8. ↑ עדין קליין, המשרוקית של גלובס, ‏איך מגדירים מהי מדינת אויב, והאם קטאר נכללת ברשימה?, באתר גלובס, 20 בפברואר 2025
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 עופר חדד, ‏בזמן שרה"מ תקף אותה בפומבי: אלי פלדשטיין פעל לשיפור תדמית קטאר | פרסום ראשון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בפברואר 2025‏ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":2" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  10. ↑ דיבר בשני קולות? היועץ הבכיר של נתניהו והקשר הקטארי, באתר מעריב אונליין, 10 בפברואר 2025
  11. ↑ אלינור שירקני־קופמן, ‏איך אומרים "קטארגייט" בעברית? זה השם שניתן לפרשת השחיתות, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2025
  12. ^ 12.0 12.1 טובה צימוקי, היועמ"שית החליטה: חקירה פלילית לפרשת הקשר בין גורמים במשרד רה"מ לקטאר, באתר ynet, 27 בפברואר 2025
  13. ↑ ליאור אוחנה, נטעאל בנדל, טובה צימוקי, רועי רובינשטיין, פרשת "קטאר־גייט": אוריך ופלדשטיין נעצרו, נתניהו ימסור עדות היום, באתר ynet, 31 במרץ 2025
  14. ^ 14.0 14.1 אתר למנויים בלבד בר פלג וחן מענית, הוארך מעצרם של אוריך ופלדשטיין: "חשד כי פעלו להכתבת מסרים תקשורתיים לטובת קטאר ונגד מצרים", באתר הארץ, 1 באפריל 2025
  15. ↑ אלון חכמון, ‏בין החשדות נגד אוריך: מסירת ידיעה סודית לקטארים, באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2025
  16. ^ 16.0 16.1 אתר למנויים בלבד בר פלג, "קטאר חיונית, מצרים בעייתית": כך נמשך הקמפיין הקטארי במהלך המלחמה, עד שנמחק מהרשת, באתר הארץ, 19 במאי 2025
  17. ↑ How tiny Qatar plays double game for big global gains, India Today, ‏2024-02-16 (באנגלית)
  18. ↑ U.S. Security Cooperation With Qatar, United States Department of State (באנגלית)
  19. ↑ Qatar’s contradictions: Islamist terror ties and Western military alliances - opinion, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2025-04-07 (באנגלית)
  20. ↑ Teale, Jennifer (2025-01-31). "Qatar's dual role: mediator or terrorist enabler?". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2025-04-26.
  21. ↑ The Qatar Crisis: Beyond the Qatar-Iran-Terrorism Framework | The Pardee Atlas Journal of Global Affairs, sites.bu.edu (באנגלית)
  22. ↑ Seth J. Frantzman, Iran seeks 'deeper and broader' ties with Qatar, FDD, ‏2024-11-21 (באנגלית)
  23. ↑ Why is Qatar is Flooding American Universities with Money?, airmail.news (באנגלית)
  24. ↑ How Qatar is paying US institutions $1.3 billion to gain ‘dubious influence’, Al Arabiya English, ‏2018-12-20 (באנגלית)
  25. ↑ Chaffin, Joshua (2024-03-17). "Qatar's ties to US universities scrutinised amid rise in antisemitism". Financial Times. נבדק ב-2025-03-21.
  26. ↑ Qatar is ‘waging influence operations’ across US education system: Legal organization, Al Arabiya English, ‏2020-05-15 (באנגלית)
  27. ↑ Frannie Block, Jay Solomon, How Qatar Bought America, The Free Press (באנגלית)
  28. ↑ Matthew Levitt, Katherine Bauer, Qatar Doesn’t Need a Blockade. It Needs an Audit., Foreign Policy, ‏2025-04-07 (באנגלית אמריקאית)
  29. ↑ Why Does Qatar Keep Helping Terrorists?, FDD, ‏2025-02-01 (באנגלית)
  30. ↑ רונן ברגמן, יובל רובוביץ, כוח, כסף, טרור: תיק הזרמת המיליונים מקטאר לעזה נפתח, באתר ynet, 4 באפריל 2025
  31. ↑ Cohen, Nir (Shoko) (2024-04-18). "Qatar funds more terrorism than Iran, former Mossad official says". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2025-04-04.
  32. ↑ "Inside Hamas's sprawling financial empire". The Economist. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2025-04-05.
  33. ↑ "How Qatar came to host the Taliban". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-06-21. נבדק ב-2025-04-26.
  34. ↑ דוד מ' וינברג, מלבינים את קטאר, באתר מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, ‏2024-04-12
  35. ↑ ניר כהן, סודי ביותר: במכתב לקטאר מ־2018 נתניהו ביקש כסף לעזה, באתר ynet, 11 באפריל 2024
  36. ↑ טל שלו‏, נתניהו על העברת הכספים מקטאר: "ברגע זה – זהו הצעד הנכון", באתר וואלה!‏, 11 בנובמבר 2018
  37. ↑ חיים רמון, ‏נתניהו לחץ באופן אישי: כך הכסף הקטארי עבר לחמאס, באתר מעריב אונליין, 14 בספטמבר 2024
  38. ↑ פודה, א (2022). פרק 11: ישראל ומדינות המפרץ: מעוינות לשותפות שקטה. מפילגש לידועה בציבור: היחסים החשאיים של ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון, 1948–2020, עמ’ 593
  39. ↑ עמרי מניב, ‏שיטת קטאר: כך היא הצליחה לחדור אל מוקדי הכוח בישראל והניסיון "לקנות" גם את משפחות החטופים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 במרץ 2025‏
  40. ↑ James Gregory, EU corruption scandal puts democracy under attack - European Parliament head, BBC, 12 December 2022
  41. ↑ Suzanne Lynch, EU standards chief calls for tougher lobbying rules amid Qatar scandal, POLITICO, ‏13 בדצמבר 2022
  42. ↑ Elliott Abrams, Why All the Criticism of Qatar?, Council on Foreign Relations, ‏June 19, 2024 (באנגלית)
  43. ↑ Tait, Robert (2023-10-27). "US asks Qatar to 'turn down the volume' of Al Jazeera news coverage". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-04-25.
  44. ↑ AKM Ahsan Ullah, The emergence of Qatar's diplomacy in a complex world: Balancing soft power in regional affairs, World Affairs 187, 2024, עמ' 532–544 doi: 10.1002/waf2.12051
  45. ↑ Tal Samuel-Azran, Al-Jazeera, Qatar, and New Tactics in State-Sponsored Media Diplomacy, American Behavioral Scientist 57, 2013-09-01, עמ' 1293–1311 doi: 10.1177/0002764213487736
  46. ↑ Ros-Lehtinen, I. (Akin Gump Strauss Hauer & Feld LLP on behalf of the Embassy of the United Arab Emirates), July 6, 2020, Report Concerning Qatar's Al Jazeera Media Network & The Foreign Agents Registration Act
  47. ↑ Qatar crisis: Why the Saudis want Al Jazeera gone, www.lowyinstitute.org (באנגלית)
  48. ↑ Boxerman, Aaron (2025-01-01). "Palestinian Authority Suspends Al Jazeera, in Latest Blow to Channel". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-04-25.
  49. ↑ "Bahrain bans Al Jazeera TV" (באנגלית בריטית). 2002-05-10. נבדק ב-2025-04-25.
  50. ↑ Marwa Maziad, Qatar in Egypt: The politics of Al Jazeera, Journalism 22, 2021-04-01, עמ' 1067–1087 doi: 10.1177/1464884918812221
  51. ↑ "Why Al Jazeera is under threat". The Economist. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2025-04-25.
  52. ↑ Al-Jazeera Arabic: The Qatari-Owned TV Channel That Promotes Islamist Terrorism Worldwide – UPDATED, MEMRI (באנגלית)
  53. ↑ UAE to UN: Al Jazeera antisemitic, promotes terrorism, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2017-07-13 (באנגלית)
  54. ↑ The Western Media Misguided Narrative about Al Jazeera | The Washington Institute, www.washingtoninstitute.org (באנגלית)
  55. ↑ The Problem with Al Jazeera, The National Interest (באנגלית אמריקאית)
  56. ↑ הממשלה אישרה פה אחד את סגירת אלג'זירה לפי הצעתם של ראש הממשלה נתניהו ושר התקשורת קרעי, באתר משרד ראש הממשלה, ‏05.05.2024
  57. ↑ נחשפה מעורבותו הצבאית של מחבל נוח'בה כעיתונאי באלג'זירה, באתר צה"ל, 3 באוגוסט 2024
  58. ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, ה"עיתונאים-מחבלים" של אל-גז'ירה: "חוד החנית בתעמולת חמאס" | צה"ל חושף מסמכים מפלילים, באתר ynet, 23 באוקטובר 2024
  59. ↑ Al Jazeera decries ‘unfounded’ Israeli claims about its Gaza journalists, Al Jazeera (באנגלית)
  60. ^ 60.0 60.1 נטעאל בנדל, "המטרה – ליחצן את קטאר ולהקטין את מצרים כמתווכת" | החשד המלא נגד יועצי נתניהו, באתר ynet, 1 באפריל 2025
  61. ^ 61.0 61.1 נטעאל בנדל, "המטרה – ליחצן את קטאר ולהקטין את מצרים כמתווכת" | החשד המלא נגד יועצי נתניהו, באתר ynet, 1 באפריל 2025
  62. ↑ נטעאל בנדל, "המטרה - ליחצן את קטאר ולהקטין את מצרים כמתווכת" | החשד המלא נגד יועצי נתניהו, באתר ynet, 1 באפריל 2025
  63. ↑ אפרת פורשר‏, הקשר לחטופים והמסרים נגד מצרים: כל החשדות נגד אוריך ופלדשטיין נחשפים | עושים סדר, באתר וואלה!‏, 1 באפריל 2025
  64. ↑ בית המשפט: לפי החשד, אוריך ופלדשטיין פעלו להפיץ מסרים שליליים על מצרים, באתר "זמן ישראל", 1 באפריל 2025
  65. ^ 65.0 65.1 ציוץ של aviad glickman ברשת החברתית אקס (טוויטר), 19 במאי 2025
  66. ↑ ציוץ של רועי ינובסקי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 במאי 2025
  67. ↑ אביעד גליקמן, קטרגייט: "הבכיר במוסד", הכינוי הסודי – וקבוצת הוואטסאפ, באתר חדשות 13, 22 במאי 2025
  68. ↑ אתר למנויים בלבד בר פלג, "קטאר חיונית, מצרים בעייתית": כך נמשך הקמפיין הקטארי במהלך המלחמה, עד שנמחק מהרשת, באתר הארץ, 19 במאי 2025
  69. ^ 69.0 69.1 69.2 69.3 אתר למנויים בלבד בר פלג, נתיבי הכסף והקשר לאנשי עסקים ישראלים: תמונת מצב בפרשת קטאר, באתר הארץ, 15 במאי 2025
  70. ↑ רועי ינובסקי, קטרגייט: הקלטות חושפות את מנגנון העברת הכסף לדובר בלשכת ראש הממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 במרץ 2025
  71. ↑ פרקליטי פלדשטיין טוענים: הכסף הקטארי היה קומבינה, באתר "סרוגים", 19 במרץ 2025
  72. ↑ מעריב אונליין, ‏היה הדובר של בן גביר והתפטר: היכרות עם אלי פלדשטיין שהגיע עד לשכת רה"מ, באתר מעריב אונליין, 3 בנובמבר 2024
  73. ↑ מיכאל שמש, איש היח"צ הקטרי שהעביר את הכספים ליועצי נתניהו נפגש עם שר בממשלה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 באפריל 2025
  74. ↑ מקומם: הלוביסט הקטארי גורש ממשרדו של השר אלי כהן, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2025
  75. ↑ עופר חדד, ‏חקירת פרשת קטארגייט: החוקרים עורכים עימות בין אוריך לפלדשטיין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 באפריל 2025‏
  76. ↑ חוק העונשין, תשל"ז–1977.
  77. ↑ רון קריסי, "קטאר-גייט": נאסר על אוריך ליצור קשר עם נתניהו ואנשי לשכתו עד אוגוסט, באתר ynet, 21 במאי 2025
  78. ↑ אתר למנויים בלבד דיווח: אוריך ממשיך לייעץ לנתניהו אף על פי שבית המשפט אסר עליו ליצור עימו קשר, באתר הארץ, 22 במאי 2025
  79. ↑ שלו כחלון, דרמה בפרשת קטאר-גייט: אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה בחשד לשוחד, באתר ynet, 2 ביולי 2025
  80. ↑ נטעאל בנדל, הלוביסט האמריקני מפרשת קטאר־גייט זומן לעדות, חשד: אוריך העביר לו מידע סודי, באתר ynet, 1 באפריל 2025
  81. ↑ אביעד גליקמן, אלי סניור, ברוך קרא, רביב דרוקר, גרסת נתניהו: "לא ידעתי על הקשר של אוריך ופלדשטיין עם הקטרים", באתר חדשות 13, 1 באפריל 2025
  82. ↑ ניצן שפיר, ‏היועמ"שית על זימון העיתונאים בפרשת קטארגייט: "לא יישאלו על מקורותיהם", באתר גלובס, 3 באפריל 2025
  83. ↑ ארגון העיתונאים מזהיר מפגיעה בחיסיון מקורות בחקירת צביקה קליין, באתר העין השביעית, 2 באפריל 2025
  84. ↑ Amit Segal, Why Was the Jerusalem Post’s Editor Placed Under House Arrest?, It’s Noon in Israel, ‏04.03.2025
  85. ↑ אתר למנויים בלבד בר פלג, העיתונאי שנחקר בפרשת הקשר עם קטאר הדהד מסר מהקמפיין שבנו מקורבי נתניהו, באתר הארץ, 31 במרץ 2025
  86. ↑ "באתי לתת עדות – והכול התהפך": התגובה הראשונה של העיתונאי ל"קטאר־גייט", באתר ynet, 3 באפריל 2025
  87. ↑ הדלפות מחקירת פרשת קטאר-נתניהו שיבשו את החקירה, המשטרה לא פעלה, באתר העין השביעית, 1 באפריל 2025
  88. ↑ נטעאל בנדל, חדשות ynet, איש העסקים שנחקר בפרשת קטארגייט - גיל בירגר, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2025
  89. ↑ נטעאל בנדל, איש העסקים שנחקר באזהרה בפרשת "קטאר-גייט" - דוד סאיג, באתר ynet, 5 באפריל 2025
  90. ↑ אלי סניור, קטרגייט: המשטרה קיבלה אישור לחיקור דין של הלוביסט פוטליק, באתר חדשות 13, 25 במאי 2025
  91. ^ 91.0 91.1 ביני אשכנזי, אפרת פורשר‏, קטארגייט והמסמכים המסווגים: המשטרה גבתה עדות ממנכ"ל הליכוד, באתר וואלה!‏, 1 ביולי 2025
  92. ^ 92.0 92.1 נטעאל בנדל, היועמ"שית הגיבה לבג"ץ: "נתניהו בניגוד עניינים - לא יכול למנות ראש שב"כ", באתר ynet, 25 ביוני 2025
  93. ^ 93.0 93.1 ליאור ורוצלבסקי, גולן: לחקור את נתניהו ואנשיו בחשד לבגידה; קטר – הבנק של חמאס, באתר חדשות 13, 13 בפברואר 2025
  94. ↑ אליהו לוקסנברג, ‏לפיד פנה ליועמ"שית: "תחקרי את הקשר של לשכת נתניהו לקטאר", באתר "סרוגים", 12 בפברואר 2025
  95. ↑ מורן אזולאי, "יח"צ מלשכת רה"מ לקטאר": גולן קורא לחקור את נתניהו ואנשיו בחשד לבגידה, באתר ynet, 13 בפברואר 2025
  96. ↑ אור הלר, בכירים ביטחוניים לשעבר דורשים: לחקור את קשרי קטר ללשכת רה"מ, באתר חדשות 13, 13 בפברואר 2025
  97. ↑ בכיר לשעבר בשב"כ: "אוריך ופלדשטיין הם סוכנים של קטאר", באתר וואלה!‏, 3 באפריל 2025
  98. ↑ ליאור בן ארי, קטאר: נעזרנו בחברה אמריקנית כדי להתמודד עם קמפיין נגדנו בישראל, באתר ynet, 27 באפריל 2025
  99. ↑ רונן ברגמן, טובה צימוקי, יובל קרני, יוסי יהושוע, נתניהו החליט לפטר את ראש השב"כ רונן בר, באתר ynet, 16 במרץ 2025
  100. ↑ צבי זרחיה, נתניהו מדיח את ראש השב"כ כדי לעצור את חקירת קטאר־גייט, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2025
  101. ↑ פיטורי רונן בר: ראשי האופוזיציה ייפגשו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 במרץ 2025‏
  102. ↑ הקונספירציה של נתניהו: בר פתח בחקירת קטאר במקום להגיש את תחקיר השב"כ, באתר "סרוגים", 22 במרץ 2025
  103. ^ 103.0 103.1 איתמר אייכנר, בסביבת נתניהו ניסו לקשר בין הדחת ראש השב"כ ל"קטאר־גייט" – אך שכחו דבר אחד, באתר ynet, 23 במרץ 2025
  104. ↑ איתמר אייכנר, ממחמאות לרונן בר אחרי 7/10, עד לפיטוריו: מתי נתניהו "איבד אמון"? | ההודעות וציר הזמן, באתר ynet, 23 במרץ 2025
  105. ↑ אנה ברסקי, ‏נתניהו סיבך את עצמו בחשיפת המסמך? שאלת התאריכים ותגובת לשכת רה"מ, באתר מעריב אונליין, 22 במרץ 2025
  106. ↑ תצהיר ראש השב"כ, ‏21 באפריל 2025
  107. ↑ Amit Segal, Unpacking Ronen Bar and Netanyahu’s Accusations Against Each Other, It’s Noon in Israel, ‏04.22.2025 (ארכיון)
  108. ↑ תצהיר ראש השב"כ: רה"מ נתניהו ביקש להשתמש בארגון לצרכיו, באתר העין השביעית, 22 באפריל 2025
  109. ↑ איתמר אייכנר, רונן בר: אעזוב את תפקיד ראש השב"כ ב-15 ביוני, באתר ynet, 28 באפריל 2025
  110. ↑ איתמר אייכנר, הממשלה ביטלה את פיטורי רונן בר, אחרי שהודיע שיעזוב ב-15 ביוני, באתר ynet, 29 באפריל 2025
  111. ↑ נטעאל בנדל, טובה צימוקי, הממשלה לבג"ץ אחרי ביטול פיטורי בר: לדחות את העתירות - ולבטל את הצווים, באתר ynet, 29 באפריל 2025
  112. ↑ בג"ץ 54321/25 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־21 במאי 2025
  113. ↑ בג"ץ 54321/25 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־21 במאי 2025;
  114. ↑ טובה צימוקי, היועמ"שית אחרי פסיקת בג"ץ: על נתניהו להימנע מהחלטה על מינוי ראש השב"כ הבא, באתר ynet, 21 במאי 2025
  115. ↑ דוד הכהן, ‏נתניהו ממנה ראש שב"כ חדש בניגוד להנחיית היועמ"שית, באתר כיכר השבת, 22 במאי 2025
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר41362448Q132402904

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פרשת_הקשר_בין_לשכת_נתניהו_לממשלת_קטר&oldid=3303644"