יחידת צלצל
| מידע כללי | |
|---|---|
| משרד אחראי |
 משרד ראש הממשלה |
| תאריך הקמה | 1996 |
| תאריך פירוק | 2017 |
| ממשלה | ממשלת ישראל |
| שר | ראש ממשלת ישראל |
| ראש | אודי לוי, פול לנדס |
יחידת צלצל הייתה יחידה במועצה לביטחון לאומי ובהמשך במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שנועדה לסכל טרור באמצעים כלכליים ופעלה לחיסול התשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור.[1]
היחידה הוקמה ככוח משימה בשנת 1996 על ידי מאיר דגן (לימים ראש המוסד בשנים 2002 עד 2011) ונקראה "צלצל" (באנגלית: Harpoon). בתחילה השתייכה למטה ללוחמה בטרור, ובשנת 2006 עברה למוסד. בראש היחידה עמד ד"ר אודי לוי.
יחידת צלצל התבססה על ההבנה שארגוני טרור זקוקים למשאבים חומריים כדי לפעול ולכן חשיפת מקורות כספי הטרור וחסימתם לא תאפשר לארגוני הטרור לתפקד. נעשה שימוש במודיעין כדי לעקוב אחרי מעבר הכסף ולפגוע במשאבים החומריים.
ייחודיותה של יחידת צלצל הייתה בסמכויות אופרטיביות משפטיות ודיפלומטיות מרחיקות לכת שאפשרו לה לפעול במגוון דרכים בארץ ומחוצה לה ובכך שהייתה יחידה חוצת ארגונים.
הפעילות המבצעית-כלכלית של יחידת צלצל נגד ארגוני הטרור הובילה להפסדים של מאות מיליוני דולרים עבור ארגוני הטרור. הלוחמה הכלכלית בה נקטה היחידה אומצה על ידי מדינות נוספות ובראשן ארצות הברית.
יחידת צלצל במוסד פורקה בשנת 2017.[2][3] והועברה למשרד הביטחון עם ראש היחידה דאז פול לנדס שם הוקמה בשם חדש "המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור" (המט"ל).[4]
היסטוריה
משנת 1992 ניסה אודי לוי לעורר מודעות לכך שכסף מרחבי העולם מגיע לשטחים ומממן פעולות טרור וכי יש לשים דגש על עצירתו, אך לרוב דבריו לא זכו להתייחסות. אמנם ניתן אישור לתחילת הלוחמה הכלכלית, אך מבלי שהיה למנהל האזרחי במפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים יכולת סיכולית ובוודאי שלא כזו הנדרשת לפעולות הנחוצות מחוץ לגבולותיה של ישראל.[2] מאיר דגן, עם זאת, התחבר מאוד לרעיון כי יש להילחם בטרור דרך הכיס. מאמצי הלוחמה הכלכלית של המנהל האזרחי החלו ב־1993 תחת השם המבצעי "ביעור חמץ". במהלך מבצע "ביעור חמץ", נחשפו במבצעי חיפוש צבאיים, מאות אלפי מסמכים שהצביעו על רשת חובקת עולם להעברת כספים וכן מסמכים המצביעים על החשיבות העצומה שיחסה חמאס לבניית תשתית כלכלית לפעילותה. המבצע הוביל לשינוי ביחס של גופי המודיעין בצה"ל ובשב"כ כלפי תחום הלוחמה הכלכלית, להתחלת התמקצעות בעיסוק בתחום מימון הטרור ולדיון מעמיק יותר בצמרת הביטחונית בנושא זה.[2][5]
בשנת 1996 הקים שמעון פרס את המטה ללוחמה בטרור שמטרתו הפניית משאבים מצד קהיליית המודיעין לתחום הלוחמה במימון טרור ובניית הליך סדור של הוצאה מחוץ לחוק של גופים ומוסדות שסייעו או פעלו בחסות ארגוני הטרור בארץ ובעולם. בשנה זו הוקמה יחידת צלצל על ידי מאיר דגן. דגן מינה את אודי לוי לפקד על יחידת צלצל. מהקמתה ועד שנת 2002 היחידה פעלה ללא סמכויות רבות ולא הצליחה להכפיף תחתיה גופים רבים כמו המוסד, השב"כ וחיל המודיעין. נציגי הגופים השונים רבו ביניהם והורגשו האגו והפוליטיקה. למרות שיתוף הפעולה בין אודי לוי ומאיר דגן, היחידה לא הגיעה בשלב זה להישגים רבים. גם רתימת מדינות העולם למשימה נתקלה בשנים הראשונות בקשיים.
שנת 2001 הייתה שנת מפנה עבור היחידה עם היבחרות אריאל שרון לראשות הממשלה ולאחר פיגועי 11 בספטמבר (שכללו את הפיגוע במגדלי התאומים). אחרי אסון מגדלי התאומים הפכה ארצות הברית לבת ברית במאמץ לרושש את ארגוני הטרור. מדינות העולם, ובראש ובראשונה ארצות הברית, הבינו כי חיוני לשתף פעולה במודיעין, במבצעים ובשיפור אמצעי לחימה והתגוננות והתפתחה הבנה כי הכסף הוא חמצן הטרור וכי פגיעה בנתיבי המימון תבלום את היקף הפיגועים. בשלב זה הבינו במערכת הביטחון בישראל שמיליוני דולרים מוברחים לחמאס ולג'יהאד האיסלמי ומממנים את תשתית הטרור- את הרכישה והייצור של אמצעי הלחימה, התשלומים לספקים והכנות שונות לפיגועים. איראן מימנה את החמאס והעבירה כספים באמצעות מערכת הבנקים. היה צורך לעצור את נתיב העברת הכספים שמימן את הטרור ולחנוק אותו כלכלית. לאחר כניסתו של שרון לראשות הממשלה, הוחלט כי יחידת צלצל תדווח ישירות למשרד ראש הממשלה. שרון תמך מאוד ברעיון שהדלק של הטרור הוא הכסף ולכן יש לעצור אותו. בשנת 2002 מונה מאיר דגן כראש המוסד. יחידת צלצל נשארה בהנהגתו. שרון תמך בדרישתו של דגן כי ליחידת צלצל יהיה כוח מעשי להסמיך את כל הגורמים כדי להשיג את מטרתה. ליחידת צלצל היו סמכויות לקבל מידע מבנקים, לפעול מול כל ממשלות העולם, לפקד על גופים שונים כמו שב"כ ומוסד, לפנות ישירות לשרי חוץ ובכירים נוספים ועוד. בשלב זה הפכה היחידה למבוקשת ומרכזית. גם אהוד אולמרט הבין היטב את חשיבות יחידת צלצל והיה מגויס מאוד להצלחתה במהלך כהונתו כראש ממשלה משנת 2006. דגן הפך את איתור מקורות המימון של ארגוני הטרור למדיניות לאומית. הצבא, השב"כ וגופים נוספים התייחסו בשלב זה למודיעין פיננסי בעבודתם השוטפת. נאסף מידע מודיעיני איכותי המאפשר ליחידה מעקב אחרי הכסף. מבנה היחידה כלל אנשים מעטים, אך ברמה המבצעית יחידות רבות מאוד נדרשו לעמוד על המשמר ולדווח על כל דבר שקשור לכספי טרור. הייתה ליחידה יכולת לגייס אזרחים מתחומים רבים- עורכי דין, סוכני נסיעות, אנשי עסקים ומומחים מתחומים שונים. היחידה היוותה מסגרת לתכנון והוצאה לפועל של מבצעים המשלבים פעילות של כוחות רבים בישראל וברחבי העולם.[5]
בשנת 2014 חל שינוי דרמטי ביחידת צלצל. החלטת הממשלה שלא להילחם בכספי טרור ולאפשר לקטר הכנסת כספים לרצועת עזה עוררה התנגדות חזקה בצלצל, פגעה במורל היחידה וריפתה את ידיה ורבים מחבריה עזבו את היחידה. יחידת צלצל פעלה נגד החמאס עד לנקודה בה הוחלט בדרג המדיני שלא למוטט אותו.[6] משנת 2015 חלה נסיגה מוחלטת בנכונות של ישראל להמשיך במאבק הכלכלי. משנה זו סירב בנימין נתניהו לאשר מבצעים של היחידה שכוונו נגד חמאס ודחה את ההמלצות להילחם כלכלית בחמאס.[7] עם כניסתו של יוסי כהן לתפקיד ראש המוסד בתחילת 2016 העיסוק במודיעין כלכלי ירד דרמטית ובשנת 2017 יוסי כהן סגר את היחידה.[3] שפעילותה הועברה כשנה לאחר מכן למשרד הביטחון תחת השם המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור.[8] ההחלטה לסגור את היחידה הובילה להחלשת הלוחמה הכלכלית של ישראל בטרור. למט"ל לא היה קשר ישיר לראש הממשלה ולא היו לו סמכויות שאפשרו פעולות מורכבות המשלבות יחידות וגופים שונים. כגוף בירוקרטי, מט"ל הפעילה סנקציות כגון הוצאת צווים נגד גופים שמימנו טרור, אך לאחר סגירת יחידת צלצל, לא פיתחה ישראל תחליף בעל עוצמה שיגייס סביבו את כל כוחות הביטחון לעצירת כספי הטרור. עד לשנת 2014 הישגי היחידה הובילו לכך שהמצב הכלכלי של ארגון החמאס היה קשה, אך החל בשנה זו בה עצרה פעילות היחידה, יכולותיו הכלכליות של ארגון הטרור התעצמו מאוד. נכון לדצמבר 2023 ההוצאות השנתיות של החמאס עומדות על 1.5 מיליארד דולר.[2]
פעולות היחידה
היחידה תכללה פעילות חשאית של לוחמה כלכלית בטרור תוך שיתוף פעולה בין גורמים רבים וביניהם השב"כ, אמ"ן, רשות המסים, משרד האוצר, משטרת ישראל, המכס, ומתאם פעולות הממשלה בשטחים.
יחידת צלצל ערכה הפצצות ופשיטות של כוחות מיוחדים על בנקים שהיו קשורים למימון טרור, במהלכן הוחרמו חשבונות של פעילי טרור, מחשבים ומסמכים שהמידע בהם סייע במעקב המודיעיני אחרי המסלול דרכו הועברו כספי הטרור. כך לדוגמה בשנת 2004, במבצע "לפיד ירוק",[9][5] פשטה היחידה על "הבנק הערבי" ברמאללה והחרימה 40 מיליון שקלים שנועדו לתאי טרור מ-390 חשבונות. בשנת 2006, יחידת צלצל בשיתוף עם קציני חיל האוויר וחיל המודיעין, הייתה אחראית על הפצצת בנקים שמימנו את החזבאללה. במהלך המבצע נשרפו כמאה מיליון דולר ונפגעו מרכזי מחשוב בנקאיים. עקב כך נגמר לארגון הכסף ושבועיים לאחר המתקפה תבע הפסקת אש.
אנשי היחידה נשלחו לעקוב, לצלם ולחדור למשרדים של חלפנים ובנקים באירופה, בדרום אמריקה ובמזרח התיכון, שנחשדו בניהול חשבונות של איראן וארגוני טרור. יחידת צלצל השתמשה בסוכנים בתוך מערכת הבנקים. כך לדוגמה, בשיתוף פעולה עם ארצות הברית, הוכנסה לבנקים בלבנון שהעבירו כסף לארגוני טרור, נוזקה שהדביקה כ-2500 מחשבים. התוכנה אפשרה לנטר העברות ומשיכות אלקטרוניות.
אנשי היחידה נפגשו עם מנהלי בנקים גדולים ברחבי העולם והראו להם מידע מודיעיני על חשבונות הקשורים במימון טרור, כדי שמנהלי הבנקים יקפיאו את החשבונות.[7] כך למשל הוקפאו והוחרמו חשבונות הבנק של גאזי קאסם עיסא עג'ולי, איש כספים מרכזי שהיה קשור לחמאס ולפת"ח.[5]
היחידה הפעילה רשויות בעולם ובעיקר בארצות הברית, כדי שיטילו סנקציות על פעילי טרור וקידמה תביעות משפטיות שהסתיימו בתשלומי פיצויים של מיליונים לנפגעים. נציגי יחידת צלצל נפגשו בקביעות עם הממשל האמריקאי במטרה למנוע את זרימת הכסף שיועד לטרור. אחרי אסון מגדלי התאומים נעשו עדכונים בחוק במערכת המשפט האמריקאית, ובהם חוק הפטריוט, חוק איסוף המודיעין הזר[10] וחוק המאבק בטרור. תיקונים אלו אפשרו מעקב אחר הכסף המגיע מרחבי העולם למטרות טרור והקפאתו. יחידת צלצל נעזרה במערכת המשפט האמריקאית במטרה לחסום את כספי הטרור.
מערכת המשפט עזרה לרושש את ארגוני הטרור גם באמצעות תביעות רבות כלפי הבנקים דרכם הועבר הכסף וגם כלפי ארגוני הטרור עצמם. מאיר דגן פנה לעורכי דין סביב רעיון זה והוקמה "שורת הדין", מערכת שסייעה לנפגעי טרור במאבקם המשפטי נגד מחבלים, נגד מדינות התומכות בטרור ונגד הבנקים שניהלו את הכספים. יחידת צלצל עבדה בשיתוף פעולה עם "שורת הדין" וספקה להם מידע מודיעיני שסייע בתביעות. כתוצאה מהתביעות הרבות כלפי בנקים, החלה הקפדה של מנהלי הבנקים והדירקטוריונים על האנשים איתם הם עושים עסקים, כדי להימנע מתביעות. כתוצאה, לארגוני הטרור לא היה איך להעביר כסף שהגיע מחו"ל. מכיוון שלא יכלו להעביר את הכסף דרך הבנקים נאלצו להעבירו באמצעות מבריחים וחלפנים. יחידת צלצל עקבה באופן צמוד אחר החלפנים והמבריחים ומנעה את מעבר הכסף. בשל המעקב אחר המבריחים רמת הסיכון עלתה ולכן המבריחים גבו סכום גבוה עבור ההעברה, דבר שהעלה את הוצאות ארגוני הטרור.
יחידת צלצל ערכה מבצעים שהובילו לאבדן כספי הטרור. היא גלתה כי כסף רב זרם לחזבאללה מעסקאות סמים וכי זה היה צינור המימון המרכזי של הארגון. בשנת 2006 לדוגמה, הופצצו מכולות עם עשרות מיליוני דולרים שנועדו למימון החזבאללה. בשנת 2008, בשיתוף פעולה עם המנהל לאכיפת סמים בארצות הברית, ערכה היחידה פשיטה על כלי רכב בדרכם ללבנון והחרימה עשרות מיליוני דולרים ומאות קילוגרמים של סמים. במסגרת "פרויקט קסנדרה",[11]יחידת צלצל, בסיוע משטרת ישראל וסוכנים אמריקאים, עקבו אחרי מיליארדי דולרים ואלפי טונות של סמים. נעצרו פעילים חשובים במנגנון הלבנת הכספים של החזבאללה ונחשפה המעורבות העמוקה וחובקת העולם שלו בסחר בסמים ובמכירת תרופות מזויפות.[12] כתוצאה, הכנסות החזבאללה ירדו דרמטית והוא היה במשבר. אך הפרויקט הופסק באמצע על ידי ארצות הברית, דבר שמנע את המשך החנק הכלכלי שלו. דוגמה נוספת, בשנת 2010, במבצע של יחידת צלצל ואגף המבצעים בצה"ל, פוצצו 20 מיליון דולרים שהועברו בג'יפ לגדודי עז א־דין אל־קאסם מבנק ומחלפנים ממצרים.
במבצע שהתקיים בשנת 1996, נחסמה העברת מאות מיליוני דולרים ליאסר ערפאת. הכספים שנועדו לרווחת תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, אך הגיעו לכיסו של ערפאת, הוברחו על ידיו לשווייץ. מוחמד רשיד, איש הכספים שלו, פותה להשקיע את הכסף במה שנראה כחברת השקעות דרום־אמריקאית והכסף נעלם תוך מעורבות של היחידה.[5] במבצע אחר הגיעו אנשי צלצל ליועץ ההשקעות של חזבאללה ושיכנעו אותו להשקיע 5 מיליון דולר בחברה פיקטיבית.
פעולות נוספות נעשו מול איראן. בשנת 2006, ישראל, בהובלת דגן ואחרים, שכנעה את ממשלת ארצות הברית וממשלות אחרות במערב, שחנק הכלכלה האיראנית הוא אחת הדרכים היעילות להאט את התפתחות הגרעין של איראן. דרכים אלו נמצאו כאפקטיביות וזמן קצר לאחר בידוד הבנקים האיראנים מהעולם, החל משא ומתן של איראן להסדר עם המערב.
בשנת 2014, איסוף מידע מודיעיני העיד על מחסור משמעותי של מזומנים בארגון החמאס ועל חוסר שביעות רצון של אנשי החמאס מכך שהם לא מקבלים משכורת. ראשי חמאס חששו ממרד וביקשו שיישלח אליהם משלוח חירום עם מזומנים. המעקב המודיעיני הוביל להפצצת הרכב דרכו הועבר המשלוח, בהתקפה אווירית. אחרי שריפת כספי המשכורות חמאס ביקש הפסקת אש ו־48 שעות לאחר מכן הסתיים מבצע צוק איתן.
העברה למשרד הביטחון
בשנת 2017 פורקה יחידת צלצל והועברה למשרד הביטחון עם ראש היחידה דאז פול לנדס שם הוקמה בשם חדש "המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור" (המט"ל).[13]
לדברי מפקד היחידה לשעבר ד"ר אודי לוי לא הייתה סיבה רשמית לפירוק והיחידה פורקה על מנת לאפשר למדינת קטר להכניס כספים לעזה. לדבריו, בשנים 2015 ו-2016 החל לראות שנושא כספי הטרור הופך אצל נתניהו לפחות ופחות חשוב. "מאז שהוא נבחר שוב ב־2015 הוא סירב לאשר מבצעים בעלי חשיבות אסטרטגית שהצענו והביע חששות מהשלכותיהם."[14] על פי לוי, המעבר של היחידה מליבת העשייה הביטחונית ליחידה נוספת הפועלת תחת ארגון, רוקנה אותה מתוכנה ופגעה בפועלה והישגיה. לוי ציין כי "כשאין יחידה כמו צלצל שפועלת בכל העולם, והמוסד מפסיק להתעסק לחלוטין בפעילות מול התשתית הפיננסית של החמאס בעולם - אי אפשר להתפלא שמגיע 7 באוקטובר".[15]
בספטמבר 2025, יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן טען בכתב הגנה שהגיש נגד רוה"מ נתניהו, כי נתניהו היה אחראי לסגירת היחידה וכי קיים קשר בין סגירת היחידה לחשש שייחשפו פעולות לא חוקיות שנעשו על-ידי לשכת רה"מ.[15]
מחלוקת
נטען, כי אנשים שהיו קשורים למימון ארגוני טרור חוסלו במעורבות יחידת צלצל, כמו פתחי שקאקי שהריגתו בשנת 1995 מנעה מהג'יהאד האיסלמי גישה לכספי הארגון. טענה זו לא מתיישבת עם העובדה שיחידת צלצל הוקמה רק בשנת 1996.[5]
יש המייחסים את רצח פתחי שקאקי ליחידת כידון של המוסד.[5]
קישורים חיצוניים
- שי לוי, הקילרים של המוסד: החיסולים של יחידת "כידון", באתר מאקו, 20 בספטמבר 2012
- תומר גנון, הנתונים נחשפים: מערכת הביטחון חסמה לארגוני הטרור 3.7 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2023
הערות שוליים
- ↑ אפרים לפיד, הרפון – המלחמה החשאית בכספי הטרור, באתר IsraelDefense, 29 בדצמבר 2020
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3
ד"ר אודי לוי, לוחמה כלכלית ישראלית – מאין באנו ולאן הולכים?, באתר צה"ל, 14 ביוני 2022
- ^ 3.0 3.1
למה פורקה היחידה "צלצל" ללחימה במימון טרור של המוסד? תומר אביטל מארח את ד"ר אודי לוי, ראיון בערוץ "240 שניות", באתר יוטיוב (אורך: 47:24)
- ↑ תומר גנון, הנתונים נחשפים: מערכת הביטחון חסמה לארגוני הטרור 3.7 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2023
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 ניצנה דרשן-לייטנר וסמואל מ. כץ, הרפון: המלחמה החשאית בכספי הטרור, משכל/ידיעות ספרים וספרי חמד, 2020
- ↑ אייל לוי, טרור המזומנים: האיש שנלחם בכספי הסמים של חיזבאללה, באתר ישראל היום, 3 במרץ 2022
- ^ 7.0 7.1
יוסי מלמן, סוכני מוסד במשרדים של בנקים באירופה? כך נראתה המלחמה החשאית בכספי חמאס, באתר הארץ, 4 בינואר 2024
- ↑ שר הביטחון הקים מטה לאומי ללוחמה כלכלית בטרור, באתר משרד הביטחון, 4 ביולי 2018
- ↑ אפרת וייס, גורמי ביטחון: החרמנו כ-40 מיליון שקל ברמאללה, באתר ynet, 25 בפברואר 2004
- ↑ עמיר כהנא בשיתוף יובל שני, 3, [https://www.idi.org.il/media/13074/regulation.pdf#page=81 רגולציה של מעקב מקוון בדין הישראלי ובדין המשווה מחקר מדיניות 123], המכון הישראלי לדמוקרטיה, המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, 2019, עמ' 81-85
- ↑ אייל לוי, טרור המזומנים: האיש שנלחם בכספי הסמים של חיזבאללה, באתר ישראל היום, 3 במרץ 2022
- ↑ ישי שנרב, 41 מיליון דולר: המשוואה הפיננסית המעוותת שמאחורי סרטוני זוועות של חמאס, בעיתון מקור ראשון, 3 בנובמבר 2023
- ↑ תומר גנון, הנתונים נחשפים: מערכת הביטחון חסמה לארגוני הטרור 3.7 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2023
- ↑ פסיק - הספרייה הדיגיטלית, באתר ebooks.psik.io
- ^ 15.0 15.1 מורן אזולאי, כתב ההגנה של גולן: "נתניהו סגר יחידה במוסד - ומימן דירה לבנו באנגליה בכסף קטארי", באתר ynet, 3 בספטמבר 2025
יחידת צלצל42187560