הגדת פריסול
הגדת פריסול (באנגלית: Abraham Farissol's Haggadah) היא כתב יד עברי מאויר מתקופת הרנסאנס, שאברהם מרדכי פריסול כתב בשנת 1515 בפרארה, איטליה. היא נחשבת לאחת ההגדות המאוירות החשובות של התקופה, ואיוריה משקפים שילוב של מסורת יהודית עם אמנות הרנסאנס האיטלקית. ההגדה נמצאת בסיפריית בית המדרש לרבנים באמריקה ומספרה שם Mic. 4817.
כתב היד המוקדם ביותר המתוארך בידי פריסול נוצר בשנת 1467, ומיוחסים לו מעל 40 כתבי יד – אך אף אחד מהם אינו כולל איורים שידוע כי נעשו בידו. ייתכן שההגדה מפרארה, 1515, חושפת בפנינו לראשונה את צדדיו האמנותיים של פריסול, שלא נודעו עד כה.[1]
היסטוריה וייחוס
הגדת פריסול נכתבה בידי אברהם מרדכי פריסול, מחבר תנ"ך וגאוגרף, והוזמנה על ידי יוסף בן מרדכי יהודה נורסה.[2] הגדה זו היא אחד מכתבי היד הבודדים שפריסול עצמו כתב ואייר, שכן בדרך כלל לא אייר את כתביו. אספנים וחוקרים, בהם פיירפקס מאריי ואולשקי, ייחסו זמן רב את איורי כתב היד לצייר הוונציאני בוניפציו דיי פילאטי (1487–1533). ייחוס זה מופיע גם אצל חוקרים מאוחרים יותר, כגון אדלר.[1]
האיורים
עד לאחרונה כלל כתב היד שנים עשר איורים שבוצעו כציורי דיו צבעוניים, ושני רישומים לא גמורים (עמוד 16). האיורים הודגשו בצבעי מים ירוק, אדום, כחול ואוקר, ועוצבו באמצעות הצלבת קווים, במיוחד בצד הימני של הצורות. סגנונם משתייך לעולמו של פאלמה וקיו, וייתכן שהם קשורים לסדנה של בוניפאציו ורונזה.
האיור הראשון, סצנת סדר, מופיע על פיסת קלף שהודבקה בשולי התחתון של עמוד 5, מתחת לטקסט הא לחמא עניא. ארבעה גברים ישובים לאורך השולחן, ואדם חמישי – המחזיק גביע יין גדול – יושב מימין על ספסל נפרד. משמאל נכנס משרת הנושא סל פירות. הדמויות אוכלות אך אינן עוסקות בפעולה טקסית משותפת.
בעמוד 5v מופיע האיור המקראי היחיד, הממחיש את הפסוק "עבדים היינו לפרעה במצרים". בני ישראל לבושים בבגדי התקופה, חלקם אוחזים בכלי עבודה, אך אינם עוסקים בפועל במלאכה. הנוגש ניצב מימין עם כלבו.
האיור האחרון (14v) הוא סצנת סעודה הומה, ובה לראשונה בכתב היד נמצאות גם נשים. משרתים נושאים מגשים משני צדי השולחן, ולפניו יושבים חתול וכלב. בקטע שלצידו ניתנות הוראות על פעולות הסדר: נטילת ידיים, אכילת מצה ומרור, אכילת האפיקומן ושתיית הכוס השלישית. אולם האיור איננו משקף פעולות אלו, ואיננו מציג מאכלים סמלי פסח - אלא עוד משתה מפואר, ללא סממנים יהודיים מובהקים וללא ספרי הגדה על השולחן.
ניכר כי כל האיורים נערכו לפי תכנית עיטורית מוכנה מראש, אך עם מרכיבים לא מסורתיים: האיורים אינם תמיד צמודים לטקסטים הרלוונטיים, ודמויות אינן מבצעות פעולות תואמות. סצנות הסדר אינן מובחנות ממשתאות בני התקופה, ומאכלי הפסח אינם נראים כלל.
עד לאחרונה נחשבו לאיורי ההגדה 12 ציורים בלבד. בשנת 1983, בעת שיקום כתבצהיד, הוסרה פיסת הקלף שהודבקה בפוליו 5, ונחשפה סצנת סדר לא גמורה: גבר יושב על כיסא מפואר ליד שולחן, שעליו מפה מעוטרת ובקבוק יין; הוא מחזיק בידו האחת צלחת סדר מכוסה ובשנייה ספר פתוח.
איור זה שונה משאר איורי ההגדה, הן בתוכנו והן בסגנונו: הוא מבוצע בקווים בלבד, ללא הצלבה או הצללה, בדומה לעיטור המילה הפותחת הא בראש הדף – אותיות מצוירות על רקע וילון תלוי לפני פרוזדור עם עמודים. הסגנון והביצוע מצביעים על כך שייתכן כי גם עיטור זה וגם סצנת הסדר נוצרו בידי פריסול עצמו. פרטי האדריכלות, רגלי הכיסא והקישוטים תואמים זה לזה. סגנון הציור כאן עדיין נושא את חותם מסורת כתבי־היד העבריים של המאה ה־15.[1]
סגנון אמנותי
האיורים בהגדת פריסול משקפים את מאמצי האמן להתאים את התוכן היהודי לסגנון האמנותי של תקופתו, אך לא תמיד הבין את משמעותו הדתית המדויקת.[1] לדוגמה, בסצנה המתארת את חמשת הרבנים מבני ברק בליל הסדר, האמן מציגם אוכלים ושותים במקום לומדים – דבר שלא היה מקובל.[1]
קישורים חיצוניים
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אוולין מ. כהן, Evelyn M. Cohen, “The Illustrations in Abraham Farissol’s Ferrara Haggadah of 1515,” Jewish Art, vol. 12–13 (1986-1987): 89-95, 2020-07-26
- ↑ Rare Medieval Hebrew Manuscripts to Be Shown during Passover at The Met Fifth Avenue and The Met Cloisters - The Metropolitan Museum of Art, www.metmuseum.org, 2017-03-31 (באנגלית)
הגדת פריסול41689785Q135857551