הגדת הרבי מחב"ד

הגדה של פסח

עמוד השער
עמוד השער
הוצאה
תאריך הוצאה	החל מ-ה'תש"ו
סדרה
סדרת ספרים	ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד

הגדת הרבי מחב"ד (שמה המלא: הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים) היא הגדה של פסח שמהדורתה המקורית נכתבה ונערכה על ידי הרב מנחם מנדל שניאורסון, והודפסה לראשונה בשנת תש"ו. ההגדה כוללת מקורות לנוסח ההגדה של חב"ד שערך רבי שניאור זלמן מליאדי בסידורו, טעמים לנוסח שבחר, מנהגי חב"ד ומנהגי 'בית הרב' בנוסף לפירוש ההגדה - מציאת מקורות, ביאורי קטעים, דקדוקי נוסח, ענייני חג הפסח ועוד.

על ההגדה

ההגדה יצאה לאור לראשונה בשנת תש"ו, בארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו לקוט הטעמים והמנהגים. במרוצת השנים יצאה לאור מחדש בהוספת קטעים חדשים להגדה. ההוספות שולבו בסוף הספר. בשנת תשל"ג, שולבו ההוספות בתוך גוף ההגדה.

במהלך השנים - לאחר שהצטברו ביאורים רבים, גם בשיחותיו של הרבי על ההגדה. יצאה לאור ההגדה, עם הוספת 'ביאורים' מתורתו של הרבי. הוצאה זו אף קיבלה שם חדש "הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים".

ההגדה הודפסה על ידי חיש הוצאה לאור במהדורה מוארת עם תוספות רבות.

בקובצי הערות וביאורים של חסידי חב"ד, מרבים לעסוק בדיון בדברי הרבי בהגדה ומדקדקים בכל מילה שבה.

הרב שלמה יוסף זוין כתב עליה ”הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, כחסיד כאשר איננו חסיד. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי עבודה מדעית ממדרגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית..”.

החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: ”הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדברי חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה בת 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדויקת למופת”.

בשנת תשמ"ו נדפסה ההגדה בשני כרכים, בכרך הראשון נדפס ההגדה עם 1. מנהגי חג הפסח מספר המנהגים - מנהגי חב"ד. 2. מילואים ללקוטי טעמים ומנהגים - ליקוטי מכתבים שיש בהם ביאורים על נוסח ההגדה. 3. פירושים וביאורים על ההגדה. בכרך השני נוספו שיחות ומכתבים מהרבי הקשורים לחג הפסח, שיחות שאמר הרבי על סיום מסכת פסחים ועוד.

מבנה ההגדה

רבי מנחם מנדל שניאורסון קרא לביאורו להגדה 'ליקוטי טעמים ומנהגים', מכיוון שהם בעיקר ליקוטי רעיונות מספרי הלכה והגדות בקשר להלכות הפסח והגדה, ומנהגים על סדר הפסח ובראשם:

1. מציאת המקור של קטעי ההגדה בתורה או בדברי חז"ל, וציון מקור לפסוקים המופיעים בתוך הקטע עצמו.
2. ביאור השינויים הקיימים בין הנוסח בהגדה לבין המקורות, במקומות שונים.
3. בירור נוסחאות שונות וטעמיהן, והטעם לנוסח שבו בחר האדמו"ר הזקן.
4. מקורות לדינים שמובאים בשולחן ערוך הרב או בספרי הקבלה.
5. טעמי הדינים, ודיוקים בלשון האדמו"ר הזקן.
6. מנהגי חב"ד ומנהגי 'בית הרב' – וטעמיהם.
7. בירורי שאלות המתעוררת במהלך לימוד ההגדה.
8. בירור חילוקי הדינים בנושאים השונים הקשורים לליל־הסדר, לדוגמה: הטעם שאין מברכים "וציוונו לספר ביציאת מצרים" ועוד.
9. שיחות המבארות את ענינו של החג.

דוגמה אחת לקטע בהגדה, בו מבאר הרבי את 'מנהגנו', ובעיון נוסף נראה כי מתחדשים כאן כמה וכמה מנהגים שקודם לכן לא היו ידועים:

הבן שואל מה נשתנה. מנהגנו אשר השואל מקדים לאמירתו מה נשתנה: טאטע איך וועל בא דיר פרעגען פיר קשיות: (תרגום: אבא אני רוצה לשאול 4 קושיות) – וגם אם אין לו אב אומר כן – וממשיך: מה נשתנה כו' הלילות. וואס איז אנדערש די נאכט פון פסח פון אלענעכט פון אגַאנץ יָאר.(תרגום: מה נשתנה הלילה הזה (ליל הסדר)מכל הלילות של כל השנה) דיערשטע קשיא איז (תרגום: השאלה הראשונה היא) שבכל הלילות אין אנו כו' שתי פעמים, אלע נעכט פון אגַאנץ יָאר כו' צוויימָאל איין מָאל כרפס אין זַאלץ מווַאסער דעם צווייטען מָאל מרור אין חרוסת.(תרגום: שבכל הלילות של השנ אין אנוא מטבילים אפילו פעם אחת הלילה הזה 2 פעמים פעם אחת כרפס במי מלח ופעם שניה מרור וחרוסת) די צווייטע קשיא איז שבכל הלילות וכו' (תרגום השאלה השניה היא שבכל הלילות וכו').

לאחר אמירת מה נשתנה כנ"ל על ידי הקטן שבמסובים – נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר לחזור ולאמור – בלחש – מה נשתנה כו' (עם הקדמה הנ"ל) והעתקתה. הרבי בחר בתרגום הקטע הראשון של ה'מה נשתנה' ולא בכדי. כך יש בידינו את כל חידושי המנהגים הנוגעים ל'מה נשתנה':

1. הקדמת "טאטע, איך וועל בא דיר פרעגן פיר קושיות". (="אבא, אשאל אותך את ארבע הקושיות")
2. "גם מי שאין לו אב אומר כן".
3. המנהג ללעוז את ארבע הקושיות בלשון המדוברת (כאן – יידיש).
4. יחד עם זאת אומרים את הקושיות גם בלה"ק.
5. המנהג להקדים לכל קושיא את הכותרת "הקושיה הראשונה היא", "הקושיה השנייה היא".
6. בקושיה הראשונה מפרטים "מטבילין שתי פעמים – פעם אחד כרפס במי־מלח, ובפעם השנייה את המרור בחרוסת".
7. אחרי שהקטן שבמסובים אומר את ה'מה נשתנה' חוזרים המבוגרים ואומרים זאת גם הם.
8. גם המבוגרים חוזרים ואומרים את ההקדמה "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן"(תרגום; אבא אני ישאל אותך את הארבע הקושיות).
9. גם המבוגרים אומרים את ארבע הקושיות.

לקריאה נוספת

• שמעון ויצהנדלר, "הגדת רבן של ישראל - סקירה ממצה על מהותה של ההגדה בכלל והגדת הרבי בפרט", פורסם בספר הגדת הרבי, הוצאת מכון תורת מנחם תשס"ו (2006)
• הרב שלום דובער לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור "דובר שלום", הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ח
• הרב ישראל נחמן לרנר, "כללי הגדה", "התמים" גיליון מח, ניסן תשע"ח

קישורים חיצוניים

• בסיס המהדורה המקורית, פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
• מהדורה מורחבת, שני חלקים, חלק א, חלק ב - פורמט ספר, אתר שיתופי של "ספריית חב"ד" עם "היברו בוקס".
• ההגדה בפורמט טקסט באתר ספריית חב"ד
• מכתבי רבי מנחם מנדל שניאורסון לרב שלמה יוסף זוין, מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה אגרות קודש; כרך ב' עמוד רמ"א, אגרת רצה, כרך ב' עמ' רס, אגרת שח, כרך ט"ו, עמ' ל"ט, אגרת ה'שס
• מכתב הרבי לחסיד חב"ד המקובל מנחם זאב גרינגלס, שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, אגרות קודש כרך י"א עמ' קסו

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הגדת הרבי מחב"ד33980003Q30527394