הגדת חילק ובילק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"דיינו", מתוך הגדת חילק ובילק

הגדת חילק ובילק היא הגדה של פסח מאוירת, שנוצרה במחצית השנייה של המאה ה-15 בדרום גרמניה. ההגדה ידועה בשל האיורים ההומוריסטיים והדרמטיים שלה, המשלבים סצנות מחיי היומיום עם ביטויים חזקים של תקווה, גאולה ולעיתים גם דימויים קשים. כיום היא שמורה בספרייה הלאומית של צרפת (Bibliothèque nationale de France), בקטלוג Ms. Hébreu 1333.[1]

שם ההגדה על שם איור הומוריסטי ויוצא דופן המצוי בסיומה, המתאר ארבע דמויות השותות ומבצעות תרגילים, ולצדו כתוב כי "חילק ובילק[2] שותה כל אחד את חלקו".[3] הטקסט והאיורים מיוחסים לאמן-סופר "אברהם בן רבי משה לנדאו".[1]

מאפיינים אמנותיים ותוכן

"מרור", מתוך הגדת חילק ובילק

ההגדה מתאפיינת באיורים בעלי אופי תיאטרלי והומוריסטי.

סצנה בולטת במיוחד היא תיאור "שפוך חמתך", המעוצבת כמופע דרמטי שמזמין את הקורא להשתתף רגשית.[1] שילוב הטקסט עם האיור יוצר חוויה בימתית שמטרתה לעורר תחושת שותפות, זיכרון קולקטיבי וכמיהה לגאולה.

בין האיורים בהגדה מתאפיין "דו-קרב" על המרור, שבה האיש מצביע על האישה והיא מצדה משיבה לו באותה תנועה. מעבר לתיאור התנועתי, הטקסט המלווה סצנה זו מעניק עומק נוסף: מעל האיש נכתב: "מאמר הגלוף (מלשון גילוף, חריטה): 'מרור זה' – קולי בהרם, בזה וזה גורם'. כלומר, באמירת "מרור זה", כוונתו היא לשני מרורים: הירק – והאישה. לעומת זאת, מעל האישה נכתב: "תשובת האשה: הלא חשבתיך כאחד מהם, ויבוא השלישי ויסריח ביניהם". קרי גם האישה רואה בבעלה "מרור" כשם שהוא רואה בה. אולם, כפשרה, היא מציעה ששניהם יסכימו על מרור שלישי - ירק המרור - שיהווה גורם מתווך ביניהם.[4]

חשיבות תרבותית

ההגדה משמשת דוגמה בולטת לשימוש באיורים לא רק כאמצעי קישוט, אלא ככלי ליצירת חוויה טקסית חיה.[1] היא מחברת בין טקסט, תיאטרליות והומור, ומעבירה מסרים של זיכרון, זהות ואמונה בימות המשיח. שילוב ההומור והדרמה מציע הצצה לתרבות היהודית האשכנזית בסוף ימי הביניים, ולדרכים שבהן הקהילות העניקו משמעות מחודשת למנהגי הפסח.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Wrathful Rites: Performing Shefokh Ḥamatkha in the Hileq and Bileq Haggadah, Religions, 2024
  2. ↑ "חילק ובילק" הוא ביטוי ארמי, המשמש ככינוי של ביטול לשני אלמונים חסרי ערך, או לדברים חסרי משמעות
  3. ↑ Yahad, History of Haggadah: Ashkenazi Haggadah
  4. ↑ חזקי שטרן, ‏"סיפור מההגדות" – האשה בתפקיד המרור בהגדות ההיסטוריה, באתר כיכר השבת, 3 באפריל 2025
הגדות של פסח
המאה ה-9 סדר רב עמרם גאון
המאה ה-10 סידור רב סעדיה גאון
המאה ה-11 הגדה של פסח מגניזת קהיר
המאה ה-14 הגדת הזהב (קטלוניה) • הגדת שאלתיאל (קטלוניה) • הגדת ריילנדס (קטלוניה) • הגדת ראשי הציפורים (גרמניה) • הגדת פובלט (קטלוניה) • הגדת סרייבו (קטלוניה) • הגדת וולף (צרפת) • הגדת קאופמן (קטלוניה) • הגדת האחות (קטלוניה) • הגדת ברצלונה (קטלוניה) • הגדה היספנית-מורסקית • הגדת פראטו (קטלוניה) • הגדת ששון (קטלוניה או דרום צרפת) • הגדת מודנה־בולוניה (קטלוניה) • הגדת גרציאנו (קטלוניה) • הגדת מוקטה (קטלוניה) • הגדת קיימברידג' (קטלוניה) • הגדת לומברד
המאה ה-15 הגדת רוטשילד (צפון איטליה) • הגדת נירנברג הראשונה (גרמניה) • הגדת נירנברג השנייה (גרמניה) • הגדת וושינגטון (גרמניה) • הגדת דרמשטאדט • הגדת ארנה מיכאל (גרמניה) • סידור הרבי מרוז'ין (מזרח אירופה) • הגדת פארמה • הגדת יהודה (גרמניה) • סידור גאליקו (איטליה) • הגדת וואדי אל חגארה (וואדי אל חגארה) • הגדת לונדון של יואל בן שמעון • הגדת סינסינטי הראשונה • הגדת חילק ובילק • הגדת טגרנזי (גרמניה או אוסטריה) • הגדת ריילנדס האשכנזית
המאה ה-16 הגדת פראג (פראג) • הגדת מנטובה (איטליה) • הגדת פריסול • הגדת מחזור רומא (בולוניה)
המאה ה-17 הגדת ונציה (איטליה) • הגדת אמסטרדם (הולנד)
המאה ה-18 הגדת המבורג • הגדת סינסינטי השנייה • הגדת לייפניק
המאה ה-19 הגדת ניו יורק
המאה ה-20 הגדת שיק (פולין) • הגדת פרחי (מצרים) • הגדת מקסוול האוס (ארצות הברית) • הגדת הרבי מחב"ד • הגדת הגדוד השלישי של הפלמ"ח (ישראל)
הגדות שונות הגדה קיבוצית לפסח • הגדות קטלוניה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הגדת חילק ובילק41703798

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הגדת_חילק_ובילק&oldid=3456624"