דיוקן המלכה אלכסנדרה (פלאמאן, 1908)

המלכה אלכסנדרה (דיוקן, 1908)
Queen Alexandra
מידע כללי
צייר	פרנסואה פלאמאן
תאריך יצירה	1908
טכניקה וחומרים	שמן על בד
ממדים בס"מ
רוחב	132.1
גובה	254.0
נתונים על היצירה
מספר יצירה	RCIN 405360
מיקום	האוסף המלכותי הבריטי; לונדון שבבריטניה

דיוקן המלכה אלכסנדרה הוא דיוקן רשמי של המלכה אלכסנדרה, שצויר בשנת 1908 בידי האמן הצרפתי פרנסואה פלאמאן (אנ'). היצירה, בצבעי שמן על בד, מתנשאת לגובה של 254 ס"מ ורוחבה 132.1 ס"מ. היא נחשבת לאחת מנקודות השיא של ציור הדיוקנאות המלכותיים בראשית המאה ה-20 ונמצאת באוסף המלכותי הבריטי. הדיוקן הוזמן על ידי המלכה אלכסנדרה עצמה.

תיאור היצירה

בציור נראית המלכה יושבת על מדרגת אבן ומביטה ישירות בצופה. היא לובשת שמלת משי לבנה, כשאריג גזה שקוף מרפרף על זרועותיה וכתפיה. לראשה מונח הכתר הקטן של המלכה ויקטוריה. בנוסף, היא עונדת את סרט וכוכב מסדר הבירית, את שרשרת collier résille שעוצבה על ידי קרטייה בשנת 1904, וכן את יהלום קוה־א־נור כתליון. ברקע נראה נוף מיוער עם רמז למבנה או טירה.^[1]

תהליך היצירה והצגתה

הציור הוזמן על ידי המלכה אלכסנדרה. ישיבות הציור הראשונות עם פלאמאן נערכו בפברואר 1908. ב-9 באפריל פורסם בחוזר החצר כי נסיך ונסיכת ויילס – לעתיד המלך ג'ורג' החמישי והמלכה מרי – ביקרו בסטודיו של פלאמאן בפריז וצפו בדיוקן בהכנה. הציור הוצג בתערוכה "מבחר דיוקנאות של נשים ידועות בחברה" בגלריית אגניו בלונדון בין יוני ליולי 1908. ישיבות נוספות עם המלכה התקיימו בארמון בקינגהאם בתאריכים 16, 17 ו-18 ביולי. לאחר השלמתו, הוצג הדיוקן לראשונה בחדר הקטיפה (Crimson Drawing Room) בטירת וינדזור. בשנת 1949 הועבר לארמון בקינגהאם.^[1]

האמן פרנסואה פלאמאן

פרנסואה פלאמאן נולד בפריז ב-6 בדצמבר 1856. הוא החל את הכשרתו האמנותית אצל אביו, לאופולד פלאמאן - צייר ומדפיס, ובהמשך למד באקול דה בוזאר אצל הציירים קאבאנל וז'אן-פול לורן. פלאמאן היה צייר דיוקנאות מצליח, שקיבל הזמנות רבות מפריז, לונדון וניו יורק.

דיוקנאות נוספים שלו כוללים את דיוקנה של מריה פדורובנה (1894), אחותה הצעירה של המלכה אלכסנדרה, אשר נמצא כיום במוזיאון הארמיטאז', וכן דיוקן של ליידי דובין (1910) בגלריית פרנס, שבו נראית דמות לבושה בשמלת משי לבנה בתנוחה דומה, אך הפוכה, ועם רקע נופי דומה.^[1]

סגנון והשפעות

הציור מצויר בטכניקת ברוורה, הדומה לסגנונם של בני תקופתו של פלאמאן, כגון ג'ון סינגר סרג'נט ופיליפ דה לאסלו. השילוב בין הרקע הפתוח והעיבוד המוקפד של שמלת המשי יוצר זיקה ברורה לציוריהם של אמנים בריטיים מהמאה ה-17 וה-18, כגון פיטר לילי ודיוקן מרי רובינסון מאת תומאס גיינסבורו.^[1]