דיוקן האפיפיור פיוס השביעי (תומאס לורנס)
תבנית יצירת אמנות ריקה
דיוקן האפיפיור פיוס השביעי הוא ציור שמן על בד מאת הצייר האנגלי סר תומאס לורנס, שנוצר בשנת 1819. הדיוקן מציג את פיוס השביעי (לואיג'י ברנבה קיארמונטי, 1742–1823), ונחשב לאחת היצירות המרכזיות בסדרת דיוקנאות של מנהיגי אירופה שהוזמנה על ידי ג'ורג' הרביעי, לציון תבוסת נפוליאון. הציור מוצג כיום באולם ווטרלו בטירת וינדזור, חלל שהוקם במיוחד להצגת סדרה זו.
הרקע להזמנת הדיוקן
לאחר 1818 היה לורנס עסוק ברוב זמנו בהשלמת הזמנה מלכותית רחבת היקף: ציור דיוקנאותיהם של מנהיגי אירופה אשר חברו יחד להביס את נפוליאון. בתחילה נועדה הסדרה להתלות בבית קרלטון, מעונו של ג'ורג' הרביעי, אך לאחר שינוי תוכניות עבור טירת וינדזור, הוחלט על הקמת חדר ייעודי – אולם ווטרלו – להצגת דיוקנאות אלו. דיוקן זה נחשב לעיתים תכופות למרשים והמהודר ביותר בסדרה.[1]
דמותו של פיוס השביעי
לואיג'י ברנבה קיארמונטי נבחר לאפיפיור בשנת 1800, תחת השם פיוס השביעי. בשנת 1809 הוגלה על ידי נפוליאון בשל התנגדותו לתוכניותיו לסיפוח מדינות האפיפיור. לאחר חמש שנות גלות, שב לרומא בשנת 1814 והפך לדמות סמלית בתהליך השיקום הרוחני והפוליטי של אירופה לאחר נפילת הקיסרות. כאשר הגיע לורנס לרומא במאי 1819, הוא התארח בארמון הקווירינאלה, וזכה לתשעה מפגשי ציור עם האפיפיור.[1]
מאפיינים סגנוניים
לורנס התייחס לדיוקנאותיהם של אפיפיורים מן העבר, ובהם: יוליוס השני של רפאל (לונדון, הגלריה הלאומית), פאולוס השלישי של טיציאן (נאפולי, קאפודימונטה), ואינוקנטיוס העשירי של דייגו ולאסקס (רומא, גלריה דוריה-פמפילי). בניגוד לדיוקנאות אלה, בחר לורנס להציג את פיוס השביעי בדמות מלאה. דמותו, בעלת פנים חיוורות המודגשות על ידי שיער שחור, נראית פגיעה אך מלאת סמכות, בייחוד על רקע הניגוד בין הגלימות האדומות-לבנות לבין הכס האפיפיורי הנייד (sedia gestatoria). לורנס יצר אפקטים מרהיבים של צבע ואור המבליטים את ממדיו הרוחניים והפוליטיים של האפיפיור, שנחשב בתקופתו כסמל לניצחון השלום על פני המלחמה.[1]
_-_National_Museum_of_Capodimonte.jpg)
רקע חזותי וסמלים בציור
בצדו השמאלי של הציור נראים פריטים מתוך אוסף הפיסול הקלאסי של הוותיקן, אשר הוצגו באגף ה"ברצ'ו נואובו" – חלל שהוקם במיוחד לתצוגה זו בפיקוחו של הפסל אנטוניו קנובה. קנובה פעל להשבת האוסף מפריז לרומא לאחר נפוליאון. האפיפיור אוחז במסמך הנושא את הכיתוב "Per Anto. Canova" (למען אנטוניו קנובה), כהוקרה על תרומתו התרבותית.[1]
חשיבות היצירה
דיוקן זה נחשב לאחת מיצירות השיא של לורנס, והוא מדגים את שליטתו בציור פורטרטים לא רק ברמה טכנית אלא גם ברמה ייצוגית-סמלית. לורנס הצליח ללכוד את דמותו של פיוס השביעי כדמות מורכבת – רוחנית אך רבת סמכות, שלווה אך עוצמתית – ומיקם את הדיוקן בהקשר פוליטי, אמנותי ותרבותי עמוק.[1]
היסטוריית בעלות ומיקום
הציור הוזמן בשנת 1819 עבור ג'ורג' הרביעי בתמורה ל־500 גיני, ונרשם ברשימת הפריטים של בית קרלטון באותה שנה (מספר 650). הוא הועבר מאוחר יותר לאולם ווטרלו בטירת וינדזור, שם הוא מוצג עד היום. תיעוד של הצגת הציור באולם מופיע באקוורל של ג'וזף נאש משנת 1844.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
דיוקן האפיפיור פיוס השביעי (תומאס לורנס)40999457Q28016097