שלטונו הנבון של ג'יימס הראשון
תבנית יצירת אמנות ריקה
שלטונו הנבון של ג'יימס הראשון (באנגלית: The Wise Rule of James I) הוא ציור שמן על קנבס מאת פטר פול רובנס וסדנתו, שנוצר בין השנים 1632–1634. היצירה היא חלק מסדרה מונומנטלית בת תשעה ציורים שנוצרו עבור תקרת אולם הנשפים בארמון וייטהול בלונדון, וממשיכות לשכון במקום זה עד היום. הסדרה הוזמנה על ידי המלך צ'ארלס הראשון כהאדרה לזכר אביו, ג'יימס הראשון, תחת הכותרת "האפאתיאוזה של ג'יימס הראשון", והיא מייצגת את אחד המיזמים האמנותיים והפוליטיים הגדולים של התקופה.
כיום, האולם והציורים מנוהלים על ידי הגוף הציבורי הבריטי האתרים המלכותיים ההיסטוריים (אנ'), האחראי על תחזוקת אתרי מורשת מלכותיים שאינם בשימוש קבוע של משפחת המלוכה.
תכנון הארמון והיווצרות ההזמנה
בינואר 1619 נשרף אולם הנשפים המקורי בארמון וייטהול כליל. בעקבות זאת, מינה המלך ג'יימס הראשון את איניגו ג'ונס, הממונה על עבודות המלך, לתכנן מבנה חדש. אף שהאולם החדש מופיע כבר ברקע של דיוקן המלך משנת 1620 (RCIN 404446), הבנייה עוכבה עקב מחסור באבן פורטלנד, והמבנה הושלם רשמית רק בשנת 1622. האולם עוצב בהשראת עקרונות הארכיטקטורה הקלאסית של אנדראה פלדיו, וכלל חלל מואר בצורת קובייה כפולה מעל קומת קרקע מקומרת – בניגוד לסגנון הארכיטקטוני הבלתי סדור של שאר חלקי הארמון.
האולם נועד לשמש לתהליכים ממלכתיים, קבלות פנים רשמיות, פגישות עם נציגים דיפלומטיים ומופעי מסכות חצר. עם התקנת ציורי התקרה, בוטלו מופעי המסכות באולם כדי למנוע פגיעה ביצירות מעשן הנרות.[1]
פטר פול רובנס והזמנת הסדרה
בשנת 1621, רובנס כבר נחשב לאמן החשוב ביותר בצפון אירופה. באותה שנה עלה לראשונה רעיון להזמינו לצייר את תקרת אולם הנשפים. אך במהלך שנות ה-1620 היה טרוד בהזמנות אחרות – ובעיקר בסדרת חיי מארי דה מדיצ'י לארמון לוקסמבורג בפריז – וכן במשימות דיפלומטיות עבור הארכידוכסית איזבלה ופליפה הרביעי, מלך ספרד. עם מותו של ג'יימס הראשון ב-1625, התגבשה ההזמנה סביב רעיון כולל ומורכב יותר. שני כתבי יד שנותרו בספרייה הבריטית מתעדים את התוכנית האיקונוגרפית, שהתרחבה במידה ניכרת בראשית שלטונו של צ'ארלס הראשון. התוכנית נועדה להאדיר את זכרו של ג'יימס הראשון כמלך חכם ויודע שלום, ובפרט להדגיש את איחוד הכתרים האנגלי והסקוטי תחת שלטון סטיוארט, ואת הלגיטימיות האלוהית של המלוכה. רובנס קיבל את ההזמנה במהלך שהותו באנגליה בין 1629 ל-1630, עת פעל כשליח דיפלומטי של פיליפה הרביעי. במהלך שהות זו אף זכה לתואר אבירות מצ'ארלס הראשון. הוא החל לעבוד על רעיונות קומפוזיציוניים באמצעות סקיצות שמן, הראשונה שבהן הייתה הסקיצה המרובה – השמורה כיום בגלריה טייט בלונדון. העיצוב הסופי נשלח לאישור המלך ב-1632, ונתבקשו בו התאמות לכלול את כל סמלי ההוד המלכותי. שלושת הציורים המרכזיים כוללים ייצוגים פוסט-מורטם של ג'יימס הראשון – כל אחד בתנוחה והבעת פנים שונה – ואילו ארבעת האובאלים שבפינות התקרה מציגים את ניצחונן של תכונות המפתח לשלטון צודק: גבורה מוסרית, חוכמה, מידה ונדיבות.[1]
תיאור היצירה, הפקה והתקנה
שלטונו הנבון של ג'יימס הראשון ממוקם בקצה הדרומי של האולם, ממש מעל ה"בימה" המלכותית ('state') שעליה ישב המלך צ'ארלס הראשון בטקסים חשובים. ביצירה נראה ג'יימס הראשון יושב גבוה על כס מלכות, לבוש בגלימות פרלמנטריות, ומשקיף על סצנה סמלית עזה. מינרווה, אלילת החוכמה, נראית חבושת קסדה, אוחזת מגן מדוזה וברק, כשהיא מגינה על המלך מפני מארס – אליל המלחמה – הנושא לפיד אש, ומפני פורא, המסמל את זעם המלחמה, המסתחרר בין מפלצות הגיהנום.
מרקוריוס, האליל, מצביע לעבר התהום – יעדם של כוחות ההרס. ג'יימס מצביע בתנועה רחבה על שתי נשים לימינו – "שלום" (בבגדי זהב) מחבקת את "שפע", כעת חופשייה להרעיף טוב על נתיני הממלכה. קופידון מחזיק בכתר מלכות משובץ תכשיטים, ושני מלאכים (ניצחונות) עומדים להכתיר את המלך בזר דפנה. מאחורי ג'יימס נראים עמודים לולייניים, המחזקים את ההוד הדרמטי של הסצנה. הקנבסים הענקיים הוכנו בסדנה של רובנס באנטוורפן, ובאוגוסט 1634 כל תשעת הציורים היו מוכנים. מרבית העבודה בוצעה בידי עוזרי הסדנה, לפי עיצוביו של רובנס, והוא עצמו פיקח על הביצוע, הוסיף נגיעות יד אחרונות ותיקונים. לפי החוזה, רובנס היה אמור לפקח על התקנת הציורים בעצמו, אך בפועל שלח סוכן מטעמו.
בעת ההתקנה, התברר כי המידות תורגמו לא נכון מהתכנון, והיה צורך בשינויים מקומיים על הפיגום. בשל כך, חלקים בקצוות הקנבסים מוסתרים כיום על ידי מסגרות העץ. עם סיום ההתקנה, כתב רובנס במרץ 1636 לחברו כי "הוד מלכותו מרוצה לחלוטין מן העבודה".[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Explore the Royal Collection online, www.rct.uk (באנגלית)
שלטונו הנבון של ג'יימס הראשון40989197Q28031229