דיוקן אן מדנמרק

דיוקן אן מדנמרק
Anne of Denmark
מידע כללי
צייר	מיוחס למרקוס חרארטס הבן
תאריך יצירה	1614
טכניקה וחומרים	שמן על פאנל עץ
ממדים בס"מ
רוחב	87.3
גובה	110.5
נתונים על היצירה
צבעים	כסף-אפור, זהב, לבן
מספר יצירה	RCIN 404437
מיקום	האוסף המלכותי הבריטי; אדינבורו שבסקוטלנד

דיוקן אן מדנמרק הוא ציור שמן על פאנל עץ, המתוארך לשנת 1614 ומיוחס לצייר הפלמי מרקוס חרארטס הבן (אנ'). היצירה מתארת את אן מדנמרק, רעייתו של ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד (ובהמשך גם ג'יימס הראשון של אנגליה), ומתאפיינת בפרטי לבוש ותכשיטים המלמדים על מעמדה המלכותי ועל אופנת החצר של ראשית המאה ה-17.

הציור שמור בהאוסף המלכותי הבריטי ומוצג בארמון הולירוד שבאדינבורו, סקוטלנד. מספר הקטלוג ביצירה הוא RCIN 404437.

תיאור היצירה

אן מוצגת בדיוקן בן שלושה רבעים, עומדת בלבוש טקסי מפואר הכולל שמלת משי בצבע אפור־כסוף, ארוגה בפרחים קטנים. על מותניה נראית חצאית נפוחה ורחבה הנתמכת בפארתינגייל (Farthingale) – אביזר אופנתי בצורת גלגל שטוח, שאן המשיכה ללבוש גם לאחר שיצא משימוש בחוגי האצולה.

ביד ימין אוחזת המלכה מניפה עשויה נוצות יען, ואילו תכשיטיה כוללים שלוש שורות פנינים ארוכות, סיכות יהלומים, תבליט בצורת האות S (סמל לאמה סופיה) ותכשיט הנושא את הסימון C4 – ככל הנראה מתנה מאחיה, כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק. ברקע היצירה מופיעה הכתובת האיטלקית "La mia grandezza dal eccelso" ("גדולתי מן המרומים"), סיסמה אישית שאהבה המלכה.

הציור מציג שינויים אפשריים שבוצעו במהלך העבודה (Pentimenti), במיוחד בפרטים הקטנים של תכשיטים, בצווארון המחוזק בתיל ובקווי המתאר של הלבוש והשיער. ייתכן שהפורמט הנוכחי של היצירה הוא תוצאה של חיתוך מהבד המקורי.^[1]

רקע והקשר היסטורי

אן מדנמרק (1574–1619) נישאה לג'יימס השישי בשנת 1589 ונחשבה לדמות תרבותית מרכזית בחצר המלכות. היא נודעה בטעמיה האמנותיים והייתה פטרונית של אמנים, תיאטראות ואדריכלים. בשנת 1597 מינתה את ג'ורג' הריוט, צורף מאדינבורו, כצורפה האישי, והוא סיפק לה תכשיטים בשווי של כ־£40,000 – סכום השווה כיום לכ־£3.9 מיליון.

הלבוש והתכשיטים ששילבה בהופעותיה הפומביות שימשו לא רק כאמצעי לעידון אסתטי אלא גם לביטוי זהותה הדינסטית והפוליטית. עדויות רבות, בהן דיווחים של שגרירים ונציגים זרים, מעידות על הקפדתה היתרה בפרטי הלבוש והסמליות הטמונה בהם.^[1]

היסטוריית הבעלות

היצירה תועדה לראשונה בשנת 1688 ברשימות האחסון של ארמון וייטהול בלונדון, תחת מספר 461. בהמשך עברה לאוסף המלכותי וכיום היא חלק מקולקציית האמנות של משפחת המלוכה הבריטית.^[1]