חמשת הילדים הבכירים של צ'ארלס הראשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חמשת הילדים הבכירים של צ'ארלס הראשון
The Five Eldest Children of Charles I
חמשת הילדים הבכירים של צ'ארלס הראשון, 1637
חמשת הילדים הבכירים של צ'ארלס הראשון, 1637
מידע כללי
צייר אנתוני ואן דייק
תאריך יצירה 1637
טכניקה וחומרים שמן על קנבס
ממדים בס"מ
אורך 198.8
רוחב 163.2
גובה 240.0 (כולל מסגרת)
עומק 16.0 (כולל מסגרת)
נתונים על היצירה
מספר יצירה RCIN 404405
מיקום גלריית המלכה
וינדזור שבהממלכה המאוחדת

חמשת הילדים הבכירים של צ'ארלס הראשוןאנגלית: The Five Eldest Children of Charles I) הוא ציור שמן על קנבס מאת האמן הפלמי אנתוני ואן דייק, שנחתם ותוארך בשנת 1637. היצירה מוצגת בגלריה של המלכה בטירת וינדזור, במסגרת אוסף המלוכה הבריטי.

ציור מוקדם שלושת הילדים הבכירים של צ'ארלס הראשון. ציור מאת ואן דייק

תיאור היצירה

הציור מתאר את חמשת ילדיו הבכירים של המלך צ'ארלס הראשון. משמאל לימין: מרי, לימים נסיכת אורנז' ואם המלך ויליאם השלישי; ג'יימס, דוכס יורק, לימים ג'יימס השני; צ'ארלס, לימים צ'ארלס השני; הנסיכה אליזבת; ובחיקה – אחותה הקטנה, הנסיכה אן. הדיוקנאות מוצגים באורך מלא ומלווים בשני כלבים: מסטיף גדול, עליו מניח הנסיך צ'ארלס את ידו, וכלב ספנייל קטן מסוג "קינג צ'ארלס" בצד הימני של הקומפוזיציה. הכלב הגדול – המסטיף – שימש כלב שמירה עוד מהתקופה הרומית, והוא מופיע כאן כסמל להגנה על ילדי בית המלוכה בעת של מתיחות פוליטית ומתח חברתי. תנוחת היד של צ'ארלס על ראש הכלב מדגישה את שליטתו בבעל החיים רב העוצמה, ומשמשת כרמז חזותי ליכולת מנהיגות עתידית. ואן דייק שילב ביצירה זו הכרה כפולה: הן בנעוריהם של הילדים והן במעמדם הרם. בכך הוא שבר עם המסורת המקובלת של תיאור ילדי מלכים כמבוגרים מוקטנים. האמן הבריטי סר דייוויד וילקי תיאר זאת כך: "הפשטות של חוסר הניסיון שלהם מציגה אותם בניגוד מרתק לכוח שבמעמדם, וכמו האינפנטות של ולאסקס, הם משלבים את הרצינות החצרונית עם תום הילדות". הקומפוזיציה של הציור זכתה לפופולריות רבה והועתקה שוב ושוב. היא נחשבת לאחת מהבולטות והחדשניות בקריירה של ואן דייק, ומציגה גישה לא-פורמלית ומלאת חיוּת בניגוד לדיוקנאות המלכותיים הרשמיים והנוקשים של הדור הקודם. בנוסף לציור זה, צייר ואן דייק גם דיוקן מוקדם יותר של שלושת הילדים הבכירים, אשר זכה אף הוא להצלחה רבה.[1][2]

הדמויות וההקשר ההיסטורי בציור

בזמן יצירת הציור בשנת 1637, היו הילדים בין גיל ינקות לגיל שבע. הדיוקן נוצר בתקופה של רגיעה יחסית, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת האזרחים האנגלית והתפוררות חיי המשפחה המלכותית עם הוצאתו להורג של צ'ארלס הראשון בשנת 1649.[3]

הציור נחשב לאחת מיצירותיו הבולטות של ואן דייק, בזכות הגישה החדשנית שבה תיאר את ילדי בית המלוכה כילדים ממשיים, ולא כדמויות נוקשות ומוקפדות כמקובל בדור הקודם. הקומפוזיציה כוללת שני כלבים: מסטיף גדול שעליו מניח הנסיך צ'ארלס את ידו, וכלב קטן מסוג "קינג צ'ארלס ספנייל". המסטיף נתפס כסמל להגנה בזמנים של מתיחות פוליטית, ותנוחת היד של צ'ארלס משדרת רמז לשליטתו וליכולת מנהיגות עתידית.[3]

הציור מקבל רובד נוסף של משמעות כאשר הוא נצפה לאור גורלם של הילדים בשנים שלאחר מכן — שנות גלות, מחלות, מוות מוקדם ואובדן. הנסיך הנרי והנסיכה הנרייטה, שנולדו לאחר יצירת הציור, אינם מופיעים בו. גרסה נוספת של הקומפוזיציה נשתמרה ב־Chiswick House בלונדון, עדות לפופולריות הרבה של הדימוי המלכותי הזה.[3]


הרישום המוקדם של הנסיכות אליזבת ואן

הדיוקן המוקדם של אליזבת ואן

פני הנסיכות הצעירות, אליזבת ואן, זכו לטיפול מיוחד במחקר שמן מוקדם שערך ואן דייק לקראת הציור הסופי. במחקר זה מתוארת אליזבת בת השנתיים כשהיא תומכת באחותה התינוקת אן. ואן דייק הדגיש את עגלגלות פניהן, צבע הלחיים הסמוק ואת כובעי הבד שעל ראשן, לצד שרשרת פנינים העונדת האחות הגדולה. שתי הילדות הלכו לעולמן בגיל צעיר משחפת: אן מתה בגיל שלוש, ואליזבת בגיל חמש־עשרה. הנרייט מארי, נסיכת צרפת, אמם סברה כי אליזבת מתה מלב שבור בעקבות הוצאת אביה להורג.[4]

היסטוריה של הבעלות

היצירה הוזמנה על ידי המלך צ'ארלס הראשון בסכום של 100 ליש"ט, ונרשמה בשנת 1639 בחדר הארוחות בארמון וייטהול. בשנת 1650, בתקופת הקומונוולית', נמכרה מארמון המפטון קורט לקפטן גיר עבור 120 ליש"ט, ולאחר מכן נרכשה על ידי פרנסיס טריון בשנת 1653. לאחר הרסטורציה, הציור הושב לאוסף המלכותי ונרשם שוב בשנת 1666.

בהמשך הדרך, ייתכן שהציור הוענק לרוזנת דורצ'סטר על ידי המלך ג'יימס השני, ועבר בירושה לבנה, הרוזן השני של פורטמור. ממנו נרכש על ידי אדם בשם פינצ'בק, וב־6 בפברואר 1765 נרכש על ידי המלך ג'ורג' השלישי בסכום של 525 ליש"ט.[1]

חשיבות תרבותית ואמנותית

הרכישה על ידי ג'ורג' השלישי משקפת את ההערכה שלו לשושלת סטיוארט ולאסתטיקה של חצר צ'ארלס הראשון. טעמו של ג'ורג' הושפע ככל הנראה מאביו, פרדריק, נסיך ויילס, אשר רכש יצירות נוספות של ואן דייק. גם ג'ורג' הרביעי גילה עניין בחפצים הקשורים לשושלת זו.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Explore the Royal Collection online, www.rct.uk (באנגלית)
  2. Five Children of King Charles I - National Portrait Gallery, www.npg.org.uk (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Royal renegades: the forgotten children of Charles I, www.panmacmillan.com (באנגלית)
  4. Princess Elizabeth, 1635 - 1650 and Princess Anne, 1637 - 1640. Daughters of Charles I by Sir Anthony van Dyck | National Galleries of Scotland, www.nationalgalleries.org (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חמשת הילדים הבכירים של צ'ארלס הראשון41538024Q3937419