חיל השריון
   | |
| סמל הכומתה, תג ודגל חיל השריון | |
| האדם שבטנק ינצח | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חיל |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1948–הווה (כ־76 שנים) |
| מלחמות | כל מלחמות ישראל |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם |
4 חטיבות סדירות: חטיבה 7 חטיבה 188 חטיבה 401 חטיבה 460 חטיבות שריון במילואים |
| ציוד עיקרי | טנקים מסדרת המרכבה |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 זרוע היבשה |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
| מפקדים | מפקדי החיל |
חיל השריון הישראלי (בראשי תיבות: חש"ן) הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל והוא מבין חילות השריון הגדולים בעולם, חיל השריון מבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.
חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות וכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה מסדרת המרכבה אך גם יחידות פלס"ר ופלמ"ס. כמו כן, לרוב חטיבות השריון כפופים גם גדודים של חיל ההנדסה הקרבית שמפעילים כלים הנדסיים מסוגים שונים. במלחמות תפקיד חיל השריון הוא כפול. מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו. בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש.[1]
צבעה של כומתת החיל הוא שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. בסמל החייל, הקבוע על הכומתות, מופיע טנק קרומוול – מדגמי הטנקים שמהם הורכב החיל בראשית דרכו.[2] סיסמתו של החיל היא "האדם שבטנק ינצח".[3]
קצין השריון הראשי הנוכחי הוא תת-אלוף אוהד מאור.
מסלול לוחם השריון
השלב הראשון בהכשרת חיילי השריון הוא טירונות שנמשכת כ-8 שבועות והכוללת אימונים בנשק קל, שדאות, הגשת עזרה ראשונה וכושר גופני. לאחר הטירונות משובצים החיילים לאחד משלושת מקצועות הצוות (תותחן, טען-קשר, נהג) ומתחיל שלב המקצועות, אשר נמשך כ-6 שבועות ובו נלמדים שלושת המקצועות הנ"ל באופן תאורטי ובשילוב תרגולים מעשיים, כל חייל בתחומו.[5] לאחר שלב המקצועות מוענקת לחיילים כומתת החיל והם עוברים לשלב האימון המתקדם, שנקרא צמ"פ (קיצור של צוות, מחלקה, פלוגה). במהלך הצמ"פ, שנמשך כ-16 שבועות, מתאמנים החיילים בלחימה כאנשי צוות טנק בודד, וכחלק ממסגרת מחלקתית ופלוגתית. בתום הצמ"פ נחשב לוחם השריון לרובאי 05 ומוענקת לו סיכת לוחם השריון (צפרגול).
לאחר שלב הצמ"פ יוצאים חלק מהחיילים לקורס מפקדי טנקים (קמ"ט) ואילו שאר החיילים משובצים כאנשי צוות בפלוגות המבצעיות.[5]
.jpg)
קורס מפקדי הטנקים נמשך כ-4 חודשים, אשר במהלכו לומדים החניכים את שני מקצועות הטנק הנוספים שלא למדו במהלך שלב המקצועות ואת עקרונות הפיקוד, השליטה, הניווט והערכת המצב. בסיומו מקבלים החיילים דרגות סמל וסיכת מפקד הטנק.[5] החיילים המצטיינים מקבלים את ההזדמנות לצאת לקורס קציני שריון (קק"ש) או להישאר כ"גננים"-מדריכים בקמ"ט למשך שני מחזורים, ולאחר מכן לצאת לקק"ש; ואילו יתר המפקדים משתבצים בין פלוגות השריון. במקביל לקמ"ט יש את הקמ"כ (קורס מפקדי כיתה) של המסייעת הנערך בשיזפון ובסופו המפקדים החדשים משובצים בכמה ערוצים: גננים (מפקדים המדריכים בקורס המ"כים החילי), מ"כים בטירונות, מ"כים בפלוגות המסייעת אשר בגדודי השריון המבצעיים. המתאימים יוצאים לקורס קצינים באופן ישיר בתום הקורס.
קורס קציני השריון נמשך כ-7 חודשים (3 חודשים של קורס קציני יבשה ועוד 4 חודשים של השלמה חילית), אשר במהלכו לומדים החניכים לפקד על מחלקת טנקים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידות שדה אחרות של צה"ל (חי"ר, תותחנים, הנדסה) ובסיומו מוענקות לחיילים דרגות סג"ם. בתום הקק"ש משתבצים הקצינים בפלוגות השריון כמפקדי מחלקות.[5]
בדומה להשלמת הקק"ש, מתקיימת השלמת קציני מסייעת בחטיבת ההכשרה, בסיומה משתבצים כמ"מ בהכשרה, מ"מ מבצעי או כגננים (מ"מים בהשלמת מסייעת)
מסלול הלוחם, פרט ל-3 חודשי קורס קציני יבשה, נערך בבית הספר לשריון (ביסל"ש) אשר שייך לחטיבה 460.
סמלי החיל
כומתה
כאמור צבע הכומתה של החיל הוא שחור. מסורת זו נלקחה מהצבא הבריטי אשר בו נבחר הצבע מסיבה טכנית: החיילים הבריטים היו מתלכלכים כאשר עסקו בטיפול בטנקים, וכדי שכתמי השמן והגריז לא יראו על הכומתות, נקבע כי חיילי השריון יקבלו כומתה שחורה. החלטה זו עברה בירושה לצה"ל.[6] על הכומתה עונדים את סמל החיל על רקע אדום.
אות הטנקיסט
אות הטנקיסט, ה"צפרגול", מוענק בסיום צמ"פ ונענד על דש כיס החולצה השמאלי. על פי פקודות הצבא, חיילים שקיבלו את סיכת הלוחם רשאים לענוד רקע ירוק מתחת לאות. בפועל יש מנהג לקבל את הרקע אחרי 8 חודשים ביחידה מבצעית בחיל, אבל זה לא נתמך על ידי הוראות פורמאליות.[5]
בנוסף, נהוגים בחיל השריון שלושה רקעים נוספים:
- רקע כחול – איש צוות או מפקד שהשלים 8 חודשים בשירות מבצעי ביחידת מלא"ר.
- רקע שחור – איש צוות או מפקד של צוות בו נהרג אחד הלוחמים.
- רקע אדום – השמדת רק"מ אויב.
היסטוריה
חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות תחילה כשירות המשוריינים (שמ"ש) שהוקם ב-24 בפברואר 1948. בראש השירות הוצב יצחק שדה. ב-24 במאי מונה יצחק שדה לעמוד בראש חטיבה 8, היא חטיבת השריון הראשונה של צה"ל. כוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה", הלח"י[7] והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 10 טנקי הוצ'קיס מיושנים מצרפת, שני טנקי קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי, וטנק שרמן בודד שנגנב גם הוא מהצבא הבריטי. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד.[1] בהמשך המלחמה נרכשו טנקי שרמן נוספים באיטליה ושניים מהם השתתפו במבצע חורב בדצמבר 1948.
חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משוריינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה אשר כללה את הגדוד המקורי של החיל, גדוד 79 וגדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד הטנקים 82 מחטיבה 8.[1] החטיבה, בית הספר לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגת אל"ם. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משוריין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשוריינות: חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גֵיסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמת המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין השריון הראשי (קשנ"ר).
עם זאת, בתחילה נחשב השריון לחיל שתפקידו לסייע לחיל הרגלים, אשר נתפס כחיל העיקרי של צבא היבשה. בצה"ל לא הייתה קיימת תורת לחימה עבור השריון וזו פותחה במהלך השנים. במבצע קדש הוכיח השריון את חשיבותו בשדה הקרב ואחריו הפך לחיל המתמרן העיקרי.[8]
חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל היווה גורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעיתים גם מיתרון בכמות ובאיכות כלי הנשק בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, במלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה.[1] מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בחצי האי סיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בפורט נוקס.
יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים[דרושה הבהרה] ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח במלחמת ששת הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-6 ביוני 1967. לעומת זאת, יש טוענים[דרושה הבהרה] כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.
כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות מול טילי הנ"ט, בעיקר הסאגר. אף על פי שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי ברית המועצות, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.
במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משוריינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (דוגמת "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כגון אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.
כלקח מקרבות השריון במלחמת יום הכיפורים ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה המיגון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. יתר על כן, אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, דוגמת מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.[1]
בטנק המרכבה נעשה שימוש פעיל במלחמת לבנון הראשונה וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו,[1] ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.
כוחות שריון השתתפו גם במלחמת לבנון השנייה. טרם המלחמה הצטייד חזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כגון מטיס-M ו-קורנט שהסבו פגיעות לטנקי המרכבה של צה"ל. מהלקחים שהופקו לאחר המלחמה עולה כי אי-השימוש במדוכות עשן[9] ואופן ההפעלה של כוחות השריון, שלא על פי תורת הלחימה של החיל,[10] היו מהגורמים לפגיעות בטנקים. עוד נטען כי בשל מגבלות תקציב הופחתו האימונים ובכך נפגעה כשירות הלוחמים לפני המלחמה.[9] עם זאת, מתוך 51 הפגיעות של טילי נ"ט בטנקים, רק 24 חדרו אל תא הלחימה – האחוז הנמוך ביותר בכל מלחמות ישראל.[10] בעקבות המלחמה הוחלט להצטייד במערכת הגנה אקטיבית מעיל רוח.
חיל השריון השתתף גם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן בהם ספג רק מעט אבדות לעומת מחבלים רבים שנהרגו על ידי הטנקים. במבצע צוק איתן השתתפו לראשונה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח". המערכת רשמה הצלחה רבה כאשר יירטה את כל האיומים – רקטות נ"ט (כולל רקטות RPG-7 תקניות) וטילי נ"ט (כולל טיל הקורנט הרוסי המתקדם) – שנורו לעבר הטנקים. מערכת השליטה והבקרה הדיגיטלית צי"ד ופגזי הכלנית והחצב אפשרו השמדה יעילה של מטרות אויב והריגת מאות מחבלים על ידי הטנקים. בזכות טכנולוגיות אלה הפך השריון לאחד הכוחות המובילים בתמרון הקרקעי, כאשר הוא מופעל בצוותי קרב חטיבתיים בשילוב כוחות הנדסה קרבית ולוחמי חי"ר.[11]
במהלך מלחמת חרבות ברזל היה חיל השריון לכוח מכריע במיוחד בתמרון לתוך רצועת עזה. בשל אתגרי הלחימה הרב זירתית שנכפתה על ישראל, בוטלה בנובמבר 2023 מכירה של כ-200 טנקי מרכבה מסימן 2 ו-3 שהוצאו משירות[12], בשל היכולות שהוכיח השיריון במהלך הלחימה הדרג הבכיר החליט להרחיב את סדר הכוחות ("הסד"כ") של חיל השריון לאחר שנים של קיצוצים וסגירת חטיבות.
חטיבות חיל השריון
| חטיבות חיל השריון | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תג | שם | מספור | יחידת אם | פיקוד | גדודים | הערות |
| חטיבות סדירות | ||||||
| עוצבת סער מגולן | עוצבת געש | פיקוד הצפון | 75 (רומח), 77 (עוז), 82 (געש), 603 (להב) (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ | ||
| עוצבת ברק | עוצבת געש | פיקוד הצפון | 53 (סופה), 71 (רשף), 74 (סער), 605 (המח"ץ) (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ | ||
| עוצבת עקבות הברזל | עוצבת הפלדה | פיקוד הדרום | 9 (עשת), 46 (שלח), 52 (הבוקעים), 601 (אסף) (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ, בהסבה למרכבה סימן 4 ברק | ||
| חטיבות ההכשרה | ||||||
| עוצבת בני-אור | עוצבת אדום | פיקוד הדרום | 195 (אדם), 196 (שחק), 198 (עזוז), 330, 532 (שלח), 614 (היובל) (גדחה"ן), פלס"ר 460 | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4א ו-4ב החטיבה מהווה גם את בית-הספר לשריון (ביסל"ש) | ||
| חטיבות המילואים | ||||||
 |
חטיבת קרייתי | עוצבת המפץ | פיקוד הצפון | 7016, 7421, 9218, 7071 (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 4 | |
| חטיבת הזקן | עוצבת הגליל | פיקוד הצפון | 89, 121, 129, 8173 (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז | ||
| חטיבת הראל | עוצבת סיני | פיקוד הדרום | 360, 363, 429, 924 (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז | ||
 |
חטיבת המחץ | עוצבת סיני | פיקוד הדרום | 79, 87, 184, 271 (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 | |
| עוצבת ראם | עוצבת הבזק | מערך התמרון | 7029, 8130, 8104, 710 (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז | ||
| חטיבת אגרוף הברזל | עוצבת המפץ | פיקוד הצפון | 9206, 9212, 9215, 7086 (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז | ||
 |
עוצבת יפתח | אוגדת הבשן | פיקוד הצפון | 8108, 8112, 9232, 9227 (גדחה"ן) | החטיבה מצוידת בטנקים מדגם מרכבה סימן 3 ב"ז | |
חטיבות שפורקו
לאורך שנות החיל חטיבות שריון רבות פורקו, כאשר לעיתים הן משולבות בחטיבות קיימות.
אוגדות משוריינות
תגי אוגדות משוריינות קיימות:
|
תגי אוגדות משוריינות שפורקו:
|
אמצעי לחימה
ערך מורחב – טנקים בשירות צה"ל
בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.
עד סמוך למבצע קדש סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר שודרג לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע קדש הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרב המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי M48 פטון האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.
לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את טנקי המגח, שכבר אז נחשבו למיושנים מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן בטנקי T-62.
חלק מטנקי השלל ממלחמת ששת הימים היו טנקים סובייטיים מדגמי T-54 ו-T-55 שהוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים".
ניסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'יפטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הביטחון לפתח את טנק המרכבה והדגם הראשון שלו, מרכבה סימן 1, נכנס לשירות ב-1980. הטנק ערך טבילת אש במלחמת לבנון שבמהלכה התגלו כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו[דרוש מקור], אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה שהפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל בשנות ה-2000. במהלך האינתיפאדה השנייה פעלו טנקי מגח 6 ו-7 לצד טנקי מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3 ב"ז שהוסבו ללוחמה בשטח בנוי. בשנים 2003–2004 הוצאו טנקי המגח משירות סדיר והוחלפו בטנקי מרכבה סימן 4 שהוכיחו את יעילותם בלחימה ברצועת עזה. ב-2009 החל חיל השריון בקליטת טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית "מעיל רוח" ובסוף 2012 הוסבו כל טנקי חטיבה 401 לטנקי מרכבה סימן 4מ. ב-2014 החלו בהסבת חטיבה 7 מטנקי מרכבה סימן 2 לטנקי מרכבה סימן 4מ גם כן, וזאת הסתיימה ב-2016. ב-2019 הוסבה חטיבה 188 למרכבה סימן 4מ 400 וב-2023 קלטה חטיבה 401 את הדגם המתקדם ביותר – מרכבה סימן 4 ברק – שעתיד להיכנס לכלל החטיבות הסדירות ולהחליף את הטנקים הקיימים שיועברו למילואים.
כיום מפעיל חיל השריון טנקי מערכה על טהרת סדרת המרכבה: ארבע חטיבות סדירות של מרכבה סימן 4מ ומרכבה סימן 4 ברק (הטנק המתקדם ביותר בחיל ואחד המתקדמים ביותר בעולם), חטיבות המילואים מפעילות טנקי מרכבה סימן 3 ב"ז (שדרוג של מרכבה סימן 3), ומרכבה סימן 4. הטנקים חמושים בתותח תע"ש 120 מ"מ שיורה מגוון פגזים, בהם חץ-ח"ש, חלולן, כלנית 120 מ"מ (רב-תכליתי) וחצב 120 מ"מ (נגד מבנים וחי"ר מבוצר). בנוסף הטנקים חמושים במקלעי מאג 7.62 מ"מ, מקלעים כבדים M2 בראונינג 0.5 ומרגמות 60 חש"ן.
פלוגות הסיור (פלס"ר שריון) והפלוגות המסייעות (פלמ"ס, מסייעת שריון) מפעילים אמצעי לחימה נוספים בהם רובי M16 ו-M4A1, מקלעי נגב ומאג, רכבי HMMWV, נגמ"שים ומרגמות כולל מרגמת קשת 120 מ"מ.
|
.jpg)
מפקדי החיל
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אלוף יצחק שדה | פברואר 1948–מאי 1948 | ראש שירות המשוריינים |
| סגן-אלוף שאול יפה | 13 בפברואר 1950[13]–יולי 1950 | |
| אלוף-משנה משה מונדק בר-תקווה | 10 באוגוסט 1951 – 22 בדצמבר 1953 | |
| אלוף-משנה יצחק פונדק | 22 בדצמבר 1953[14] – 24 ביולי 1956 | מפקד גֵיסות השריון הראשון |
| אלוף חיים לסקוב | 24 יולי 1956 – 9 בנובמבר 1956 | לימים הרמטכ"ל ה-5 |
| אלוף מאיר זורע | 9 בנובמבר 1956 – 23 בדצמבר 1956 | |
| אלוף-משנה אורי בן ארי | 23 בדצמבר 1956 – 21 ביולי 1957[15] | |
| אלוף חיים בר-לב | 21 ביולי 1957 – 25 ביוני 1961[15] | לימים הרמטכ"ל ה-8 ושר המשטרה |
| אלוף דוד אלעזר | 25 יוני 1961 – 2 בנובמבר 1964 | לימים הרמטכ"ל ה-9 |
| אלוף ישראל טל | 2 בנובמבר 1964 – מרץ 1969 | אבי פרויקט טנק המרכבה |
| אלוף-משנה מנחם (מנדי) מרון | יוני 1967 | קצין השריון הראשי במינוי חירום במהלך מלחמת ששת הימים. לימים נספח צה"ל בארצות הברית. |
| אלוף אברהם אדן | מרץ 1969 – ינואר 1974 | מפקד גיסות השריון |
| תת-אלוף מרדכי צפורי | אוקטובר–נובמבר 1973 | קצין השריון הראשי במינוי חירום במהלך מלחמת יום הכיפורים |
| אלוף משה פלד | ינואר 1974 – ינואר 1979 | לימים מנכ"ל רפא"ל ויו"ר יד לשריון |
| אלוף אמנון רשף | ינואר 1979 – פברואר 1982 | |
| אלוף משה בר כוכבא | פברואר 1982 – אוגוסט 1983 | בעל עיטור העוז |
| תת-אלוף עמי מורג | אוקטובר 1981 – יוני 1982 | בעל עיטור המופת |
| תת-אלוף עמוס כץ | אוגוסט 1983 – יולי 1986 | בעל עיטור המופת |
| תת-אלוף יוסי בן-חנן | יולי 1986 – יוני 1990 | לימים אלוף, בעל עיטור העוז |
| תת-אלוף יצחק רבין | יוני 1990 – יוני 1993 | |
| תת-אלוף אמי פלנט | יולי 1993 – יולי 1995 | בעל עיטור העוז |
| תת-אלוף דוביק טל | יולי 1995 – ספטמבר 1997 | |
| תת-אלוף מאיר גחטן | ספטמבר 1997 – מאי 2000 | |
| תת-אלוף אודי שני | מאי 2000 – יולי 2001 | לימים ראש אגף התקשוב |
| תת-אלוף אביגדור קליין | אוגוסט 2001 – ינואר 2004 | |
| תת-אלוף סמי תורג'מן | ינואר 2004 – ספטמבר 2005 | לימים מפקד זרוע היבשה |
| תת-אלוף חלוצי רודוי | ספטמבר 2005 – יולי 2008 | |
| תת-אלוף אגאי יחזקאל | יולי 2008 – אפריל 2010 | |
| תת-אלוף יגאל סלוביק | אפריל 2010 – יולי 2012 | |
| תת-אלוף עפר צפריר | יולי 2012 – יולי 2013 | |
| תת-אלוף שמואל אולנסקי | יולי 2013 – יוני 2016 | |
| תת-אלוף גיא חסון | יוני 2016 – אוקטובר 2019 | |
| תת-אלוף אוהד נג'מה | אוקטובר 2019 – 4 באוגוסט 2022 | |
| תת-אלוף הישאם אבראהים | 4 באוגוסט 2022 – 5 בדצמבר 2023 | קצין השריון בתחילת מלחמת חרבות ברזל |
| תת-אלוף אוהד מאור | 5 בדצמבר 2023 | נכנס לתפקידו באמצע מלחמת חרבות ברזל |
במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה נערכו מינויי חירום לתפקיד קצין השריון הראשי, ומפקדי גיסות השריון התרכזו בתפקידם העיקרי.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עמיעד ברזנר, ניצני השריון, תל אביב: מערכות, 1995 (הספר בקטלוג ULI)
- עמיעד ברזנר, סוסים אבירים, תל אביב: מערכות, 1999 (הספר בקטלוג ULI)
- עמיעד ברזנר, אש לפניו תלך, בן-שמן: מודן, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיל השריון |
אתר האינטרנט הרשמי של חיל השריון ו"יד לשריון"- אתר חיל השריון, אתר צה"ל
- הדף של חיל השריון באתר זרוע היבשה – אתר זרוע היבשה
- נדב מן, בנים בצריח: כך קם גדוד השריון הראשון בצה"ל, באתר ynet, 8 ביוני 2012
- ע' ירדני, הרהורים בעקבות תרגיל עוצבת שריון, מערכות 101, יוני 1956
- י' טל, השריון – הכוח העיקרי, מערכות פברואר 1994
- שי לוי, עם הפגז בקנה בלב שטח אויב: עזה בעיני הטנקיסט, באתר מאקו, 31 ביולי 2014
- קיבלו שריון, אתר זרוע היבשה, 15 במרץ 2015
- נגה ברנדר, נעמה זלצמן, יעל הרשקו, הנה באים השריונרים, מערכת אתר צה"ל, 2017
- מי צריך טנקים?, הוצאת מערכות, אוגוסט 2020
נועם אמיר, הטנק החדש של צה"ל – "הברק", באתר ערוץ 20, 19 ביולי 2018- אמיר בוחבוט, קצין שריון ראשי היוצא חושף: לחיל יש יחידה מסווגת העוסקת באיתור האויב ופגיעה בו, באתר וואלה!, 19 באוגוסט 2022
- 59 שנים להקמת הקמת מפקדת גיסות השריון, אל"ם (במיל') שאול נגר, כתבה באתר אינטרנט של יד לשריון, 22 ביולי 2019
אל"מ (מיל') יוסי תורג'מן, תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית, אתר מערכות, 2023- תמונות:
תמונות של חוד החנית של חיל השריון, פליקר- נחמיה גרשוני, יום כשירות שריון 27 באוקטובר 2008 – תמונות של הטנקים בפעולה, בעת ירי ובביצוע פעילויות שונות מתחרות "יום כשירות שריון"
- , תמונות מתרח"ט 188, פורום "צבא וביטחון" באתר פרש
- , תמונות של תרגיל המשלב שריון, הנדסה, חי"ר ומסוק יסעור, פורום "צבא וביטחון" באתר פרש
- סרטוני וידאו:
- טקס סיום קורס קציני שריון, 1965, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- טקס סיום טירונות שריונאים 1969, יומני גבע, נובמבר 1969 (התחלה 1:47) ( השבעת טירוני גייסות השריון במצדה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1969)
- תרגיל חיל השריון בשטח הררי, במעמד משה דיין וחיים בר-לב, סרטי גבע (בפולנית), ארכיון שפילברג, אוקטובר 2017 (התחלה 7:45)
הראשונים בחזית הלחימה המודרנית: כך השתכלל הטנק הישראלי, סרטון בערוץ "כאן | חדשות – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 05:57)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 תולדות השריון באתר יד לשריון.
- ^ https://yadlashiryon.com/news/22-באוקטובר-2013-הקרומוול-נשאר-במשפחה/
- ^ סיסמה זו מבוססת על דברי האלוף ישראל טל שנשאל איזה מן הטנקים הקיימים הוא הטנק הטוב ביותר, והשיב: "הטנק שבו הצוות הטוב ביותר".
- ^ בשם הסב – סיפורו של הצפרגול באתר יד לשריון
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 מסלול הקבלה וההכשרה בחטיבה 401, באתר צה"ל.
- ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב, 11 ביולי 2011 עמ' 4–5.
- ^ לקסיקון, באתר hahagana.org.il
- ^ התפתחות גייסות השריון של צה"ל, מערכות 251–252, אוקטובר 1976, 2–13
- ^ 9.0 9.1 עמיר רפפורט, צה"ל ולקחי מלחמת לבנון השנייה, עמודים 10–11.
- ^ 10.0 10.1 אלוף (מיל.) יצחק בן-ישראל, מלחמת הטילים הראשונה ישראל – חזבאללה (קיץ 2006), עמודים 35–38.
- ^ בן כספית, הכוכבים של "צוק איתן": כך פיצחו הטנקים את תשתית הטרור של חמאס, מעריב סופהשבוע, 25 באוגוסט 2014.
- ^ ישראל עצרה תוכנית יצוא מרכבה ורוכשת דחפורי ענק | כלכליסט, באתר כלכליסט
- ^ עמיעד ברזנר, סוסים אבירים: התפתחות ותמורות בשריון הישראלי מתום מלחמת העצמאות ועד מלחמת סיני, הוצאת מערכות, 1999, עמ' 32
- ^ צה"ל בחילו – חיל השריון, הוצאת רביבים, 1981 עמ' 40
- ^ 15.0 15.1 צה"ל בחילו, עמ' 64
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל | ||
|---|---|---|
| מטה זרוע היבשה | חטיבת התכנון • חטיבת היבשה • חטיבת כוח אדם (חטכ"א) • החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) | |
| חילות השדה | חיל הרגלים (חי"ר) • חיל השריון (חש"ן) • חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) • חיל התותחנים (חת"ם) • חיל הגנת הגבולות | |
| מרכז אימונים | המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י) • בית הספר לקליעה, צליפה ולוחמה בטרור (מתקן אדם) • בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים (ביסלמ"ח) | |
| בתי ספר לפיקוד | בית הספר לקצינים ע"ש רא"ל חיים לסקוב (בה"ד 1) • בית-הספר לפיקוד, שליטה ומטה מבצעי (בי"ס לפו"ש ומטמ"צ) • קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (קמ"פ-קמ"ג) | |
| חילות ויחידות לשעבר | חיל האיסוף הקרבי | |
38866265חיל השריון