אלכסנדר זייד
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להוסיף את נושא נקמת דמו.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להוסיף את נושא נקמת דמו. |
 | |
| לידה |
1886 זימה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נרצח |
11 ביולי 1938 (בגיל 52 בערך) ארץ ישראל  |
| תאריך עלייה | 1904 |
| השתייכות |
בר גיורא השומר |
| תפקידים בשירות | |
| שומר | |
| תפקידים אזרחיים | |
| חלוץ | |
| הנצחה | |
| אנדרטת אלכסנדר זייד | |
אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938) היה חלוץ, שומר ועובד אדמה. פעל רבות לכיבוש העבודה וכיבוש השמירה והגשים - היה ממקימי כוח המגן העברי בארץ ישראל "בר גיורא", "השומר", "הקיבוץ"[דרוש מקור] ו"אגודת השומרים", מהאישים הבולטים בעלייה השנייה ומסמליה של התנועה הציונית ותנועת העבודה. נרצח על ידי בדואי בעת המרד הערבי הגדול.
ביוגרפיה
שנות ילדותו
אלכסנדר זייד נולד בשנת 1886 באימפריה הרוסית בעיירה זימה שבמחוז אירקוטסק שבסיביר. אביו יצחק אליהו זייד, היה יוצק מתכת במקצועו, תושב וילנה שהואשם בצעירותו בפעילות מהפכנית והוגלה לסיביר. אמו רבקה הייתה ממשפחה סובוטניקית.[1] בשנת 1889 המשפחה עברה לבירת המחוז אירקוטסק. זייד החל ללמוד ב"חדר", אך כעבור זמן קצר עברה המשפחה לכפר, והוא עבר ללמוד בבית ספר חקלאי. אביו התחתן בשלישית עם אשה בשם פרידה, שאימצה את אלכסנדר לבן, ודחפה את האב לחזור לווילנה שם היה קל יותר לחיות כיהודי. בעקבות זאת חזרה המשפחה בשנת 1901 לווילנה, אך כעבור שנתיים מת גם האב, כאשר אלכסנדר היה בן 15. אלכסנדר נאלץ לפרנס את ביתו, והחל לנהל את מפעל היציקה של המשפחה.
בשנת 1903, עם פרוץ פרעות קישינב, הצטרף זייד לקבוצת הגנה עצמית שהוקמה על מנת להגן על יהודי וילנה בעת פוגרום. בקבוצת ההגנה פגש זייד את מיכאל הלפרין, איש העלייה הראשונה אשר השפיע עליו ברעיונותיו ובמעשיו. השפעה זו הובילה את זייד לעלות לארץ ישראל בגיל 17.[2]
בארץ ישראל
אלכסנדר זייד עלה לארץ ישראל בגפו ב-1904 במסגרת תנועת העבודה הציונית. על פי רישומיו של זייד, החוויה הראשונה שלו בארץ התרחשה ביפו. עם רדתו מהאנייה נאסר על ידי העות'מאנים בשל היעדר תעודת מסע. באמצעות שוחד הצליח לקנות את שחרורו.
לאחר השחרור, עבד ביקב בראשון לציון, שם פגש בישראל שוחט, שרוח החלוציות פיעמה בו ותאמה את רוחו של זייד. חלומו של שוחט היה להקים קבוצת שומרים עבריים במושבות.
בשלב מסוים נפרדו דרכי השניים. זייד עבר לפתח תקווה ושוחט מצא עבודה בשפיה, שם קיבץ סביבו מספר חברים שגילו עניין בעבודת השמירה במושבות השומרון. כאשר אפשרות זו קרמה עור וגידים, נקרא זייד לחבור אל הקבוצה.
כאשר שמר בכרמי זכרון יעקב, נרדם פעם אחת במשמרתו, ונשקו נגנב על ידי ערבים. בפעם הבאה שניסו לגנוב ממנו את הרובה, הכה את הגנב הערבי מכות חזקות, אך חבריו של הגנב הכו את זייד, ופצעו אותו בראשו, פציעה שממנה המשיך לסבול עד מותו.
ייסוד בר גיורא והשומר
בוריס שץ הזמין את זייד ויחזקאל חנקין ללמוד סיתות אבן בירושלים. השניים הרבו לשוחח אודות יצירת כוח מגן עברי להגנת המפעל העברי בארץ. בשנת 1907 התקיימה פגישה חשאית בהשתתפות זייד ושבעה צעירים נוספים, בהם חנקין, שוחט ויצחק בן-צבי. יצחק בן-צבי בכותבו על הפגישה מתאר את זייד במילים:
...בא זייד מארץ סיביר. גם מראהו יעיד על מקורו, שערות ראשו בהירות, ותנועותיו אטיות, אבל כל מראה החלוץ הצעיר הזה אומר: כאן אני עומד ומפה לא אזוז!
זייד היה שותף מרכזי להחלטה שהתקבלה בפגישה, להקים את ארגון "בר גיורא" שמטרתו הייתה להקים כוח יהודי לוחם בארץ ישראל במטרה להביא לריבונות יהודית בארץ. במסגרת 'בר גיורא' עלה זייד לגליל התחתון והשתתף בהקמת הקולקטיב בסג'רה. ב-1909, היה שותף להקמת ארגון "השומר" במטרה להרחיב את השמירה היהודית לכל המושבות בארץ ישראל.
אנשי "השומר" גרו בחווה החקלאית הגלילית אילניה (סג'רה), ועסקו בשמירה ובחקלאות. זייד בלט כשומר בארגון. הוא נשלח לכל מקום שבו צצו בעיות. במסגרת פעילותו שמר ביבנאל ובמסחה, אבטח את החריש באדמות שנויות במחלוקת, ועזר לתושבי חדרה להתמודד עם הקדחת ועם הטרדות חוזרות מצד השכנים הבדואים והצ'רקסים. זייד תיאר את שהתרחש בעת שאיבטח את החריש בחדרה[3]:
”הצ'רקסים ושכניהם התנפלו על החורשים והרוכבים הסתערו על האויב. ראיתי את סוסתו של שטורמן סובבת תחתיו - היא הוכתה בראשה באלה - ובו ברגע חשתי כי ראשי נופל על חזי ואי אפשר לי להרימו. הייתה זו התעלפות רגעית תוצאת מהלומה חזקה ובכל זאת נשארתי יושב על האוכף ורדפתי אחר אחד הצ'רקסים, וכך נהדף האויב אחור ואנחנו שבנו בניצחון”.
בתקופה זו נשא זייד לאשה את ציפורה לבית בקר מווילנה שעלתה לארץ עם אחותה הבכורה קיילה. קיילה נישאה לישראל גלעדי, מראשי ארגון "השומר". זייד ואישים נוספים מארגון "השומר" התנגדו לכך שהארגון יקים בסמוך לעפולה את המושב תל עדשים, משום שטענו שיישובי השומרים צריכים לקום באזורי הספר.
הם החליטו להקים בשנת 1916 בגליל העליון את קיבוץ "בר גיורא" שבהמשך נקרא כפר גלעדי, אך זייד פרש מן הקיבוץ משום שלא קיבל את דעת החברים על אופן גידול הילדים בבתי ילדים המרוחקים מבתי ההורים, והתנגד לתפיסה שילדי הקיבוץ הם "רכוש" הקיבוץ.
כשומר עצמאי ומותו
ב-1926 עבר זייד לשייח' אבריק שבעמק יזרעאל, והועסק שם כשומר במסגרת הקרן הקיימת לישראל. בחווה שבנה שם במו ידיו ניהל קרבות עם שודדים ופורעים. זייד, שחיבב ארכאולוגיה נהג לחפור ליד היישובים שבהם התגורר. בשנת 1936 גילה באקראי פרצה באחת המערות בסמוך לשייח' אבריק, הוא פנה ליצחק בן-צבי ובנימין מזר מהאוניברסיטה העברית ודווח להם על הגילוי. בעקבות כך החל מזר לחפור במקום והתגלו מערות הקבורה שהובילו לגילוי בית שערים.
במשך חייו הותקף פעמים רבות על ידי פורעים ערבים ושרד, עד להתקפה שגבתה את חייו. בתקופת המרד הערבי הגדול, בליל 11 ביולי 1938, ארבה לו כנופיה בזמן שהיה בדרכו לאספת חברים בקבוצת אלונים. הוא נרצח בידי קאסם אל-טבאש, בדואי משבט ערב אל-חילף. זייד נטמן בבית הקברות של אגודת השומרים בגבעות זייד והותיר אחריו את אשתו, ציפורה, שלושה בנים - גיורא והתאומים יפתח ויוחנן, ובת - כוכבת רייך.
ב-1942 התגלה הרוצח על ידי אנשי פלמ"ח, נשפט בבית דין שדה, והוצא להורג.
הנצחתו
זייד מונצח באנדרטת אלכסנדר זייד שהוצבה ב-1941 ליד שטחי המרעה של משפחת זייד, בקרבת הגן הלאומי בית שערים שבקריית טבעון. כמו כן, נקראו על שם זייד היישובים "בית זייד" ו"גבעות זייד" ורחובות ברחבי הארץ. האנדרטה היא פסל של זייד, רכוב על סוסתו ומשקיף על עמק יזרעאל. את הפסל יצר הפסל דוד פולוס שפיסל את הסוסה שנקראה "דומיה" על פי אחותה. . הפסל שהיה עשוי רשת ברזל מצופה בטון התבלה עם הזמן והוחלף ב-1979 בפסל ברונזה שנעשה על ידי הפסל דן זריצקי.[4] ב-5 באוקטובר 2007 הופל פסלו של אלכסנדר זייד בידי אלמונים, וב-31 בדצמבר הוקם שוב (על רקע המקרה התבסס הסרט "חצי טון ברונזה").
סמליל של האנדרטה לזכר זייד משמשת כלוגו לארגון "השומר החדש". ארגון זה מפעיל תכנית מנהיגות המיועדת לבני נוער ונקראת "תכנית אלכסנדר זייד".
בנקודה בה נורה ונרצח (פינת הרחובות "יזרעאל" ו"השומרים" בקרית עמל) הוקם גן זיכרון ובתוכו צוין המקום בו עמד זייד כשנורה וכן המקום בו, לכאורה, ארבו לו המרצחים. את התאריך קבעה אלמנתו.
המשורר אלכסנדר פן חיבר שני שירים לזכר זייד, ושניהם הולחנו על ידי מרדכי זעירא. המפורסם שבהם הוא "על גבעות שייח' אבריק" או "אדמה, אדמתי", במקצב דבקה. השיר השני נקרא "שיר של זייד", ובוצע על ידי אופירה גלוסקא.
גם הסופר אליעזר שמאלי הנציח את סיפור חייו של זייד ומשפחתו וההתיישבות ברחבי ארץ ישראל ובשייח' אבריק, בספריו "אנשי בראשית", "חיי ראשונים", "שומר בישראל" ו"לפנות בוקר" - קטעים מיומניו של זייד מעובדים לקורא הצעיר.
לקריאה נוספת
- 'זייד, אלכסנדר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 216. (הספר בקטלוג ULI)
- אלכסנדר זייד, לפנות בוקר - פרקי יומן, עם עובד, תשל"ו (1975)
- אלכסנדר זייד, לפנות בוקר - פרקי יומן, באתר "פרויקט בן-יהודה"
- אליעזר שמאלי - חיי ראשונים: מיומני אלכסנדר זיד, הוצאת עם עובד, תש"ב/1942;
- אנשי בראשית, הוצאת א"י שטיבל, תרצ"ג/ 1933
- שומר בישראל - אגדת אלכסנדר זייד, (ציורים - ה’ הכטקופף), הוצאת מסדה
- ייסוד ישוב חדש בעצם המלחמה: ראשיתו של כפר־גלעדי, מזכרונות אלכסנדר זייד, תרע"ו–תרע"ז (1916–1917). בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק צט, עמ' 1047–1055
- זבולון פורן, אלכסנדר זייד - שומר יערות הקרן הקיימת לישראל - תולדותיו ופועלו, ספריה לנוער בהוצאת קק"ל, תשמ"ד
- ברכה חבס, "אלכסנדר זייד - פרשת חייו", הוצאת המרכז לנוער - הסתדרות העובדים, 1938
- מיכאל בר-זוהר (עורך), ספר הגבורה - מנשרים קלו מאריות גברו, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1997
- ניצה דורי, "אלכסנדר זייד - עובדות לעומת מיתוס". בין עובדות היסטוריות ביומניו של אלכסנדר זייד (1908 – 1938) לבין מיתוס ספרותי בספר "אנשי בראשית" מאת אליעזר שמאלי (1933), באתר דעת, גיליון 16, 2020
קישורים חיצוניים
- כתבי אלכסנדר זייד בפרויקט בן-יהודה
- אלכסנדר פן, שנתיים למות אלכסנדר זייד, דבר, 17 ביולי 1940
- דן יהב, השומר על הסוס, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- שירו של זייד באתר שירונט
- על גבעות שיח אבריק באתר שירונט
- קורות החיים של אלכסנדר זייד, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- אוסף תמונות אלכסנדר וצפורה זייד מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- נתיבה בן-יהודה, הדסה ברלינסקי, כך נוצר השיר של זייד
אנשי בראשית - תיעוד היישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה 30, סרטון באתר יוטיוב - תיעוד של משפחת זייד בשנות ה-30- סרטון זה, בשלמותו, עם הסברים לגביו, מופיע גם בלינק הבא -http://carmonia.net/tiul.html. צולם בשנת 1933 ותיעד את משפחת בקר המורחבת שכללה גם את משפחת זייד
- רחל ינאית בן-צבי על אלכסנדר זייד (תיק ארכיון המדינה פ - 10 /2174)
- אלכסנדר זייד, מזכרונות העבר הקרוב, דבר, 24 באפריל 1929, (המשך 1), דבר, 24 באפריל 1929, (המשך 2), דבר, 24 באפריל 1929, (המשך 3), דבר, 24 באפריל 1929, (המשך 4), דבר, 24 באפריל 1929
- פרידה מזייד, אנשי העבודה וההגנה נפרדים מאלכסנדר זייד, דבר, 12 ביולי 1938
- מ. זינגר, אלכסנדר זייד, עשר שנים למותו, דבר, 19 ביולי 1948
רות בקי-קולודני, היומן האישי של אלכסנדר זייד, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2013- עטר פלג, רחומה עד מותי (על אלכסנדר זייד ואלכסנדר פן), באתר סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה וידיעת הארץ, תמוז תש"ף, יולי 2020
הערות שוליים
- ^ רות בקי אגדת אלכסנדר זייד, בתוך מרדכי נאור (עורך), עמק יזרעאל, 1967-1900: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן-צבי, 1993, עמ' 126
- ^ אלכסנדר זייד, לפנות בוקר: פרקי יומן
- ^ מיכאל בר זהר (עורך), ספר הגבורה (1997) עמ' 25
- ^ אנדרטת אלכסנדר זייד באתר ספריית טבעון
38599035אלכסנדר זייד
- המכלול: השלמה - אישים
- המכלול: השלמה - ישראל
- אלכסנדר זייד
- אנשי העלייה השנייה
- אנשי השומר
- חברי אספות הנבחרים
- חללי המחתרות
- משפחת זייד
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- אישים שנכתבו רומנים על-פי חייהם
- קומונת הסתתים
- משפחת בקר
- אישים הקבורים בבית הקברות של אגודת השומרים
- ציונים ילידי המאה ה-19: אנשי היישוב
- ארץ-ישראלים שנולדו ב-1886
- ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1938
- חללי המרד הערבי הגדול