מישור חוף הכרמל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוף הכרמל, מבט מהכרמל באזור צומת אורן
חוף הכרמל, מבט מחוטם הכרמל
חוף הים, במבט ממורדות הכרמל

מישור חוף הכרמל הוא חלק ממישור החוף הצפוני, בקטע שמראש הכרמל בצפון ועד נחל תנינים בדרום, בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חוף הכרמל.

מישור חוף הכרמל מחולק לאורכו על ידי שלושה רכסי כורכר שנוצרו בתקופות שונות כתוצאה מנסיגת הים ופלישתו לאזור החוף. בין רכסי הכורכר נמצאים עמקים פורים הנקראים אבוס או מרזבה על שם צורתם הצרה והמאורכת. את העמקים האלה חוצים לרוחבם נחלים, שברובם הם נחלי אכזב (נחל מערות, נחל אורן ועוד).

במזרח המישור נמצאת המרזבה, בה יש הצטברות של קרקע חרסיתית, תנאי ניקוז קשים ומעט מאד מחשופים של סלע. באזור זה השתרעו ביצות כבארה עד לניקוזן בשנות העשרים של המאה העשרים. במערב, נמצאים רכסי הכורכר המקבילים לחוף הים (מיכאלסון 1970). על גבי רכסי הכורכר הוקמו רבים מאתרי היישוב, שם גם ניתן לחצוב מתקנים, קברים וחומרי בניה.

תולדות האזור

אזור חוף הכרמל שימש אזור אסטרטגי וצומת דרכים בעל חשיבות רבה ביותר. מדובר בדרך המלך שעברה לאורך החוף, דרך המלך הרומאית שעברה על רכסי הכורכר ודרך ואדי מילק שהובילה מאזור שפלת החוף למגידו. נמלי ים חשובים היו לאורך החוף בתקופות השונות (קיסריה, תל דור, עתלית).

בתקופת מלכי ישראל היו באזור שני מרכזים גדולים: בעיר קיסריה ובעיר דור. החיים היהודיים באזור נמשכו עד למאה השישית לספירה. בתקופת השלטון המוסלמי והעות'מאני היו פזורים באזור כפרים ערביים רבים: פוריידיס, צרפנד (כיום צרופה), עין ע'זאל (כיום עין איילה), איגזי (כיום כרם מהר"ל), כפר לם (כיום הבונים), ג'בע (כיום גבע כרמל ומצפה עופר). במהלך מלחמת השחרור רוקנו כפרים אלה, למעט פוריידיס, מתושביהם וננטשו לחלוטין. עם גל ההתיישבות הגדול של שנת 1949 הוקמו מרבית ישובי חוף הכרמל.

ראו גם

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישור חוף הכרמל בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0