איתי אופיר

איתי אופיר
	קובץ:איתי אופיר.jpg
לידה	1973 (גיל: 52 בערך)
מדינה	ישראל
השכלה	תואר ראשון במשפטים, אוניברסיטת בר-אילן; תואר שני במנהל עסקים אוניברסיטת בר-אילן; תואר שני במשפטים, אוניברסיטת הרווארד;
	היועץ המשפטי למשרד הביטחון
	היועץ המשפטי למשרד הביטחון

איתי אופיר (נולד ב-1973) הוא משפטן ישראלי שכיהן כיועץ המשפטי למשרד הביטחון. מיועד לשרת בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי.

ביוגרפיה

אופיר נולד בישראל ושירת בצה"ל כקצין בחטיבת גבעתי. בהמשך שירת במילואים בחטיבת הנגב. לאחר שירותו הצבאי קיבל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן. התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט תיאודור אור. ב-2003 סיים לימודי תואר שני בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד, שם חיבר עבודת גמר על דיני תאגידים בעידן המידע^[1]. אופיר הוא בוגר מחזור 2020 של המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר^[2]^[3].

עבד מספר שנים במשרד עורכי הדין הניו יורקי Weil Gotshal & Manges (אנ') וכיהן כשותף וכראש המחלקה המסחרית במשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.

במאי 2017 נבחר ליועץ המשפטי למשרד הביטחון^[4], ושימש בתפקיד זה עד 2024, תחת השרים אביגדור ליברמן, בנימין נתניהו, נפתלי בנט, בני גנץ, יואב גלנט וישראל כ"ץ.

בינואר 2022 נבחר על ידי ועדת האיתור כאחד משלושת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אך לא מונה לתפקיד.^[3] עם הממליצים עליו לתפקיד זה נמנתה הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר-ירושלמי.^[5]

הפרקליט הצבאי הראשי

ב-4 בנובמבר 2025 הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ על מינויו של אופיר לפרקליט הצבאי הראשי, במקומה של אלוף יפעת תומר-ירושלמי, שכהונתה הסתיימה בעקבות פרשת הדלפת הסרטון ממחנה שדה תימן. בהודעתו על המינוי ציין השר כ"ץ שלתפקיד יש למנות אדם "בעל כישורים ראויים, שיוכל לפעול לניקוי, שיקום וארגון מערכת הפרקליטות הצבאית על בסיס עקרונות שבראשם ההגנה על חיילי צה"ל הנלחמים בגבורה בתנאים קשים ומורכבים למען ביטחון מדינת ישראל - ובוודאי שלא ליזום וליטול חלק בעלילות דם שיכפישו את חיילי צה"ל ויפגעו בכבודם ויחשפו אותם לרדיפה בכל העולם".^[6]

פעילותו בעת כהונתו כיועץ המשפטי למשרד הביטחון

הסדרת מעמדם של בתי היישוב עפרה

בשנת 2018 קבע בחוות דעת משפטית כי בחלוף ארבעים שנה מהקמת היישוב ניתן להכשיר חלק מבתיו באמצעות הפקעת הקרקע ופיצוי מלא, אם לא למעלה מכך, של בעלי הקרקע הפלסטינים על הפקעה זו, כפי שהחוק מאפשר לעשות בתוך מדינת ישראל וכפי שבפועל בוצע. חוות הדעת לא חלה על מאחזים בלתי חוקיים שחוק ההסדרה ביקש להכשיר^[7].

חוק הגיוס

בפברואר 2018 מונה אופיר על ידי שר הביטחון אביגדור ליברמן לעמוד בראש הוועדה לבחינת גיוס חרדים לצה"ל. מטרת הוועדה הייתה לגבש הסדר המוסכם על מערכת הביטחון וצה"ל לגיוסם של בני הציבור החרדי, לאחר פסילת הסדר הגיוס על ידי בג"ץ. חברי הוועדה היו: רח"ט תומכ"א, תא"ל ערן שני, הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, הרב הצבאי הראשי, תא"ל אייל קרים וראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, משה צין. הוועדה קיימה מפגשים עם גורמים במערכת הביטחון, צה"ל, עולם הישיבות, גורמי אקדמיה ועוד וביוני 2018 פרסמה את תמצית המלצותיה^[8].

על בסיס מסקנות הוועדה פרסם משרד הביטחון תזכיר חוק לתיקון חוק שירות ביטחון.^[9] ביולי 2018 אושרה הצעת החוק בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת.^[10] הצעת החוק נדונה בוועדה מיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות ושילובם של בוגרי הישיבות בשירות צבאי בשירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה, בראשותו של חבר הכנסת דודי אמסלם.^[11] הוועדה לא הביאה את הצעת החוק להצבעה על אישורה עד לפיזורה של הכנסת העשרים.

מינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות

ביולי 2022 דנה ממשלת ישראל השלושים ושש שבראשות יאיר לפיד במינוי הרמטכ"ל, בעת שהייתה זו תקופת בחירות משום שהכנסת העשרים וארבע החליטה על התפזרותה. בעקבות מחלוקת האם ניתן למנות רמטכ"ל בתקופה זו הגיש אופיר ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה חוות דעת לפיה "ניתן לאפשר בנסיבות העניין להמשיך בתהליך מינוי הרמטכ"ל גם בתקופת הבחירות".^[12]

מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון

עם ההחלטה על הקמת מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, בעקבות מינויו של בצלאל סמוטריץ' לשר במשרד הביטחון, גיבש את ההסדרים במשרד הביטחון למימוש החלטה זו.^[13]