אביחי מנדלבליט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט, מרץ 2017
אביחי מנדלבליט, מרץ 2017
מדינה ישראלישראל ישראל
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1982–2011 (כ־29 שנים)
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע שלום הגלילמבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחוןהמערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מבצע גשמי קיץ
מבצע עופרת יצוקה
תפקידים אזרחיים
היועץ המשפטי לממשלה ה־14
1 בפברואר 2016 – 31 בינואר 2022
(6 שנים)
תחת ראשי הממשלה בנימין נתניהו, נפתלי בנט
מזכיר הממשלה ה־17
13 במאי 2013 – 31 בינואר 2016
(שנתיים ו־37 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
אריה זהר (מ"מ) ←
ממלא מקום פרקליט המדינה
1 במאי 2020 – 13 בינואר 2021
(36 שבועות ו־6 ימים)
תחת שרי המשפטים אמיר אוחנה, אבי ניסנקורן, בני גנץ וגדעון סער
→ דן אלדד (מ"מ)

אביחי מַנדלבליט (נולד ב-29 ביולי 1963) הוא פרופסור למשפטים, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי. כיהן גם כממלא מקום פרקליט המדינה ומזכיר הממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשנת 2022 מונה לפרופסור חבר נלווה-מומחה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, וביולי 2023 מונה לדיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

תקופת כהונתו של מנדלבליט כיועץ משפטי לוותה בסערות ציבוריות. המשמעותית שביניהן התרחשה כתוצאה מהחלטתו להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בעבירות שחיתות חמורות, בפעם הראשונה בתולדות המדינה.

ביוגרפיה

מנדלבליט נולד וגדל בתל אביב, לברוך (מיקי) ועדה. אביו היה בעל חנות בגדים, מפקד באצ"ל, פעיל בתנועת החרות והליכוד, עסקן בקבוצת הכדורגל בית"ר תל אביב וסגן יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל[1][2]. כמפקד באצ"ל השתתף בהתקפת האצ"ל על יפו ונפצע בה[3][4]. אמו, בת משפחת קרוג, הייתה פעילה בארגון "ההגנה" ודוקטור לחינוך[5][4].

למד משפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית. סיים תואר ראשון בשנת 1985 והתמחה במשרד עורכי הדין של אברהם (אייבי) נאמן[2]. מנדלבליט נחשב לתלמידו של מאיר שמגר בתפיסתו המשפטית[6].

בגיל 26 חזר בתשובה והיה לתלמידו של האדמו"ר ברוך שלום הלוי אשלג.

שירות צבאי

מילא שורה של תפקידים בפרקליטות הצבאית. ב-1988 מונה לסנגור צבאי פיקודי בפרקליטות פיקוד הדרום ומפח"ש. ב-1990 מונה לאחראי על הסנגוריה בפיקוד המרכז, חיל האוויר והמטכ"ל. ב-1991 מונה לשופט בית-המשפט הצבאי באזור חבל עזה. בשנת 1993 מונה לעוזר בכיר לתובע הצבאי הראשי ולאחר מכן לסגנו. ב-1997 מונה לסגן נשיא בית-הדין הצבאי של פיקוד הדרום וזרוע היבשה. בשנת 2000 מונה לסנגור הצבאי הראשי. לאחר מכן קודם לתפקיד סגן הפרקליט הצבאי הראשי[7].

פרקליט צבאי ראשי

אלוף אביחי מנדלבליט בכהונתו כפרקליט הצבאי הראשי

מנדלבליט שירת בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) בשנים 2004–2011. בספטמבר 2009 הועלה לדרגת אלוף[8].

על פעילות המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית במבצע עופרת יצוקה אמר מנדלבליט: "דיני הלחימה הם חוקים שנועדו להסדיר ולצמצם, אך לא למנוע, את ההרג וההרס שהם חלק ממציאות המלחמה. משפטני הפרקליטות הצבאית פועלים כדי לסייע לצה"ל להילחם בתוך גבולותיו של משטר זה, מול אויב שאינו יודע גבולות."[9]

כחוקר במכון לביטחון לאומי כתב כי צבא לא יוכל להכריע את המערכה ללא הישגים גם בחזית המדינית, ובשתי החזיתות החדשות: התקשורתית־התודעתית והמשפטית[10].

מנדלבליט הגיש בין היתר כתב אישום נגד סרן ר', שזוכה. מנדלבליט אמר בעניין: "התייסרתי מאוד כאשר הייתי צריך להגיש את כתב האישום, והיום יש בי גם צד שמח שקצין בצה"ל לא הורשע בעבירה כה חמורה"[11]. כן העמיד לדין את סגן אדם מלול[12] שהורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות והתנהגות שאינה הולמת קצין. באופן תקדימי מנדלבליט פתח את דלתו לארגונים פוליטיים כדי להשמיע בפניו עדויות, ואף איפשר הרצאות של ארגון "מחסום Watch" בפני חיילי צה"ל[13]. בריאיון ל"הארץ" בעניין זה בספטמבר 2009 אמר: "שיתוף הפעולה עם 'בצלם' הכי בולט. הם עוזרים לנו להגיע לדבר עם עדים, לברר תלונות. הם עושים את שלהם ואני את שלי. האינטרסים לא חופפים, אבל עם כל הביקורת של הארגונים עלינו, מטרתם להגיע לחקר האמת". מאידך, ספג מנדלבליט ביקורת מצד "בצלם", שטענו כי הוא מטייח חקירות של פשעי מלחמה[14].

בעקבות המבצע ניהל מנדלבליט חקירה של כ-140 מקרים שבהם עלה חשד שצה"ל עבר על דיני הלחימה. באף מקרה לא נמצא שצה"ל פגע במכוון בחפים מפשע, ומסקנות אלה שימשו כבסיס לדו"ח שחובר בצה"ל ובפרקליטות הצבאית ונועד להפריך את דו"ח גולדסטון, שעליו אמר מנדלבליט שהוא "שקר מרושע"[15], ואף מעוות וקיצוני[16]. מנדלבליט אמר על כך: "זו פגיעה ברשות השופטת שלנו ומכוונת נגד כל הדרג המשפטי ושיפוטי של ישראל. הרצון של גולדסטון הוא שישראל תהיה מודל למדינה מערבית שנלחמת נגד טרור, ולמעשה לגרום לתבוסתה. אם אנחנו רוצים לנצח את המלחמה אסור לנו להיכנע לתכתיבים המרושעים האלה שהוכתבו על ידי ועדת גולדסטון"[17].

ביולי 2009 ביטל בג"ץ את החלטתו של מנדלבליט להעמיד לדין את המג"ד והחייל שהיו מעורבים בפרשת הירי בנעלין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת בלבד, בנימוק של חוסר סבירות קיצוני והורה להמירם בסעיפים חמורים יותר[18]. בתום המשפט הורשע המג"ד גם בניסיון לאיומים והחייל גם בשימוש בלתי חוקי בנשק[19].

ב-15 בספטמבר 2011 הסתיימה כהונתו של מנדלבליט בתפקיד הפצ"ר.

פרשת הרפז

בחודש יוני 2014 נחקר באזהרה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד לביצוע עבירות שיבוש הליכי משפט ומרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת הרפז, בעת כהונתו כפצ"ר[20]. מנדבליט נחשד שידע כי מסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי אך עדכן את הרשויות רק יממה לאחר מכן, וכן כי העביר לאשכנזי ולעוזרו ארז וינר מידע מישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט מתח ביקורת על התנהלות החקירה והפרקליטות בעתירתו לבית המשפט[21]. במאי 2015 החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט, מכיוון שלא נגרם נזק קונקרטי לחקירה וכי מנדלבליט "עשה את המעשה הנכון בזמן הקצר ביותר"[22].

במסמך שהגיש לראש הממשלה נתניהו ולוועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תיאר וינשטיין מספר היבטים אתיים ונורמטיביים בעייתיים בהתנהגותו של מנדלבליט בפרשה, ואת השלכותיה האפשריות להמשך כהונתו כמזכיר הממשלה וכן למינויו כיועץ משפטי לממשלה[23]. מנדלבליט הגיב על הטענות נגדו במסמך מפורט שהגיש לוועדת האיתור בראשות גרוניס[24], מעמדו לא שונה[25]. פרקליט המדינה ניצן והיועץ ויינשטיין סברו כי יש לסגור את התיק בעילה משולבת, של חוסר ראיות ושל בחינת מכלול הנסיבות. מאחר שבמחשב המשטרה אין אפשרות של עילה משולבת נותר התיק למעשה פתוח. מנדלבליט דרש כי התיק ייסגר בעילה של חוסר אשמה ועתר בעניין לבג"ץ, במסגרת העתירה אף האשים כי תכלית החקירה כנגדו נועדה לפגוע בו אישית בעצם קיום החקירה והפרחת החשדות[26]. בפסק הדין נכתב "דומה כי התיק נסגר, בין היתר, משיקולי חוסר אשמה". עוד כתב השופט ג'ובראן כי אינו סבור שבפרשה דבק במנדלבליט "דופי המעיד על פגם ערכי-נורמטיבי"[27]. לאחר שמונה מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה שבו פרקליטיו ודרשו מן הפרקליטות לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה. בכירי הפרקליטות סברו כי לאור דברי בג"ץ אכן יש לעשות זאת, ובכל זאת נמנעו מכך בשל חשש לניגוד עניינים, שהרי כולם כפופים למנדלבליט בתפקידו כיועמ"ש. כתוצאה מכך נותר התיק פתוח ברישום המשטרתי למרות ההחלטה על סגירתו. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, קבע כי נפל פגם בהתנהלות זו של הפרקליטות, משום שבעקבות הכרעת בג"ץ בעניין, החשש לשמו הטוב של מנדלבליט צריך היה לגבור על בעיית ניגוד הענייניים[28].

ב-8 במאי 2020 פרסמה איילה חסון בחדשות 13 כי בשיחה משנת 2010 המצויה בקלטת השמורה בפרקליטות[29] אמר מנדלבליט לרמטכ"ל גבי אשכנזי ביחס למסמך הרפז, "אני אסגור לך את העניין". לטענת הפרקליטות (שהוכחשה על ידי חסון) השיחה היא האזנת סתר, משום שאשכנזי הורה לא להקליט את השיחה, ולכן אסור על פי חוק לפרסם את תוכנה. עוד נטען כי הדברים מעוותים ואינם משקפים את הנאמר באותה שיחה[30]. לפי בן כספית בעת השיחה האמורה החשדות נגד אשכנזי כבר הופרכו[31][32]. הקלטות השיחות של מנדלבליט ואשכנזי חוסות תחת צו איסור פרסום שאושרר בפסק דין של בית המשפט העליון, לבקשת גבי אשכנזי, בגין הזכות לפרטיות[33]. בדו"ח שפרסם נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות[28] ציין הנציב כי בהתאם לעמדת גורמי אכיפת החוק, בדיעבד התחוור כי לא היה בהקלטה זו להביא לשינוי התמונה הראייתית וכלל שיקולי ההעמדה לדין בתיק.

בשירות המדינה

מזכיר הממשלה

לאחר פרישתו מצה"ל עבד על עבודת דוקטורט במשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "לוחמת משפט ומדינת ישראל - ניסיון העבר ומבט לעתיד" בהדרכתה של פרופסור יפה זילברשץ[34]. הוא סיים את העבודה בתשע"ה[35]. בנוסף שימש חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי[36].

ב-13 במאי 2013 מונה למזכיר הממשלה[37] ושימש בתפקיד במהלך כהונת ממשלת ישראל השלושים ושלוש ובתחילת כהונת ממשלת ישראל השלושים וארבע. בתפקיד זה היה אחראי בין היתר לגיבוש מתווה הכותל - מתווה פשרה לסוגיית נשות הכותל[2].

יועץ משפטי לממשלה

ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט ברוב קולות, למרות התנגדות יו"ר הוועדה, אשר גרוניס, שסבר שיש להטיל על מנדלבליט תקופת צינון לאחר תפקידו כמזכיר הממשלה[38]. כאמור לעיל, הוועדה החליטה שלא להתייחס למעורבותו בפרשת הרפז, בהיעדר יכולת שיפוטית ובהתבססה על כך שתיק החקירה בעניינו נסגר[39]. ב-3 בינואר 2016 החליטה הממשלה על מינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה[40]. שתי עתירות הוגשו לבג"ץ נגד מינויו, ובהן הועלו טענות על ליקוי בתהליך בחירתו וחלקו בפרשת הרפז. העתירות נדחו[27]. ב-1 בפברואר 2016 החליף מנדלבליט את יהודה וינשטיין והחל לכהן כיועץ המשפטי לממשלה.

גישתו לתפקיד היועץ

תפיסתו את תפקיד היועמ"ש, היא שעל היועץ לעשות ככל ביכולתו לקיים את מדיניות הממשלה הנבחרת, אך בהתאם לחוק ורק במקרים חריגים ביותר להתנגד להצעת הממשלה. גם כשהוא מביע התנגדות חוקית לבקשת הממשלה, על היועץ לנסות ולאתר חלופות חוקיות המממשות את מדיניות הממשלה, עד כמה שניתן במסגרת החוק[41].

החל מיולי 2016 מפרסם מנדלבליט מרצונו, מדי שלושה חודשים, את יומן הפגישות שלו[42].

פרשת עמונה

בנובמבר ודצמבר 2016 ניהל מגעים עם נתניהו ומפלגת הבית היהודי על מנת למצוא פתרון לתושבי עמונה, שבג"ץ פסק שיש לפנותה ב-25 בדצמבר 2016. הוא התנגד להצעת חוק ההסדרה, סירב לייצג את עמדת הממשלה בבג"ץ והגיש לבית המשפט חוות דעת התומכת בפסילת החוק (שאכן נפסל על ידי בג"ץ). עם זאת, בנובמבר 2017 פרסם עמדה שלפיה מותר להפקיע קרקע מפלסטינים לצורכי ציבור בהתנחלויות ביו"ש[43] ואף אישר בדיעבד הפקעת קרקעות פרטיות של פלסטינים כאשר המכירה נעשתה בתום לב[44].

חקירות ראש הממשלה

בהמשך 2016 הנחה את חקירת החשדות, ב"תיק 1000", ב"תיק 2000" וב"תיק 4000", כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, חקירות שהתפתחו לחקירות באזהרה של נתניהו[45]. בנובמבר 2016 החלו הפגנות סמוך לביתו של מנדלבליט, במחאה על תפקודו בעניין חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו ובדרישה שיגיש כתב אישום נגדו[46]. ההפגנות, שהתנהלו מדי מוצאי שבת, החלו סמוך לביתו של מנדלבליט ונדחקו בהדרגה בהוראת המשטרה עד לכיכר גורן, המרוחקת כ-400 מטרים מביתו. המחאה התפשטה גם למקומות נוספים בישראל[47]. מנדלבליט התייחס להפגנות ואמר כי "חופש הביטוי ובכללו הזכות להפגין הם מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית" והוסיף: "ההחלטה על הגשת כתב אישום תתקבל אך ורק על בסיס האינטרס הציבורי. לעולם לא נהיה מונעים משיקולים זרים"[48]. ב-2017 קיבל מנדלבליט את המלצות המשטרה והפרקליטות והחליט על סיומן של מספר בדיקות בעניינו של רה"מ בנימין נתניהו, בהן פרשת ביביטורס[49]. ב-28 בפברואר 2019 הודיע מנדלבליט כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים[50]. זאת בניגוד לפרקליט המדינה שי ניצן ולפרקליטה המלווה ליאת בן ארי. הם המליצו להעמיד את ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של קבלת שוחד בכל שלושת התיקים[51]. ב-21 בנובמבר 2019 הודיע על החלטתו להגיש כתב אישום בתיקים אלה[52]. ב-25 בנובמבר 2019 הודיע על עמדתו שלא מוטלת חובה משפטית על נתניהו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה[53].

בפברואר 2020, שבת פרשת משפטים, צעדה עורכת הדין שירה שפיץ לבית הכנסת הסמוך למקום מגוריה, ומשדרכה הצטלבה בדרכו של מנדלבליט, סיננה לעברו את המילים "פרשת משפטים, בושה". מנדלבליט דיווח על כך למאבטחו ובעקבות זאת המשטרה עצרה אותה והיא נלקחה לתחנת משטרה, למרות היותה שומרת שבת. לאחר מכן נפתח כנגדה תיק פלילי על כך והטיפול בו נמשך כמעט שנה. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, מתח ביקורת על ההחלטה וציין שאין להעמיד לדין אזרח במקרה זה שבו ההתבטאות חוסה תחת חופש הביטוי. שפיץ תבעה את המדינה ונפסק לטובתה פיצוי בסך 70,000 ש"ח[54][55].

באוקטובר 2020 מתח נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, ביקורת על כך שמנדלבליט התעלם במשך שנה ושלושה חודשים מפניית הנציב בעניין חריגה מנהלים ביחס למינויו של מני נפתלי לעד מדינה, למרות שמונה מכתבים של הנציב ופניות נוספות[56].

במאי 2020 התלונן מנדלבליט במשטרה על איומים והטרדות נגדו[57][58].

מינוי פרקליט המדינה ה-12

לקראת סיום כהונת פרקליט המדינה שי ניצן, דרש מנדלבליט למנות במקומו את שלמה למברגר[59]. למרות זאת, הודיע שר המשפטים, אמיר אוחנה, על מינוי המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן ארי-גינזברג, לממלאת מקום פרקליט המדינה. מנדלבליט הגיב כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו"[60]. בג"ץ הקפיא את המינוי בצו ביניים[61] וכעבור יומיים הודיעה בן ארי שהיא חוזרת בה מהסכמתה לקבל את התפקיד.

כחודש וחצי לאחר מכן, בראשית פברואר 2020, מינה אוחנה את דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה בניגוד לדעתו של מנדלבליט, אך לאחר המינוי הודיע מנדלבליט כי לא יתנגד באופן אקטיבי. לאחר שמינויו של אלדד פקע בתום שלושה חודשים, הודיע מנדלבליט שהוא עצמו ימלא את מקומו של פרקליט המדינה[62], אך נתקל בהתנגדותו של שר המשפטים שאמר שליועמ"ש אין סמכות למנות את עצמו לתפקיד ושמנכ"ל המשרד סיגל יעקבי תקבל את הסמכויות[63]. באוגוסט אותה שנה פרסם נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, דו"ח שמגבה את התנגדות מנדלבליט למינויו של דן אלדד ואת החלטת מנדלבליט למלא בעצמו את מקום פרקליט המדינה, אך ציין שאכן קיים פגם עקרוני בכך שהיועץ המשפטי ישמש גם כפרקליט המדינה, שלדברי הנציב ראוי לתקנו בחקיקה[64]. בינואר 2021, לאחר כשמונה חודשים בתפקיד, החליף אותו עמית איסמן כממלא מקום פרקליט המדינה.

סמכותו השיפוטית של בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג, לגבי שטחי יהודה, שומרון ועזה

בדצמבר 2019 פרסם חוות דעת בה קבע שלבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אין סמכות לדון בתלונות הפלסטינים על פשעי מלחמה שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה[65]. לאחר הודעת התובעת של בית הדין שיש עילה לפתוח בחקירה נגד ישראל הגיב מנדלבליט ואמר כי הוא "דוחה בתקיפות את ההחלטה. אין מקום להתערבות שיפוטית בין-לאומית מצדו של בית הדין שאמור לטפל בזוועות החמורות ביותר במקומות שבהם שלטון החוק קרס. קידום הליכים בעניין ישראל בעקבות פניית הרשות הפלסטינית – בלתי מתקבל על הדעת. לבית הדין אין ולא יכולה להיות סמכות שיפוט מסיבות משפטיות ברורות, ושום לוליינות משפטית לא תשנה זאת"[66]. אמנם במאי 2024 אמר[67], כי הצווים שניתנו על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג נגד ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל נכונים[68].

פסילת מועמדים לכנסת

במרץ 2019 מסר מנדלבליט לוועדת הבחירות את חוות דעתו לפסול את מיכאל בן ארי מהתמודדות לכנסת ה-21 בשל אמירות גזעניות מצידו על בסיס חוק יסוד הכנסת סעיף 7א[69], זאת לאחר 16 שנה שבהן לא הוצע על ידי היועמ"ש לפסול חברי כנסת או רשימות[70]. במקביל התנגד לדרישה לפסול את מפלגת בל"ד בטענה של חתירה לביטול הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ותמיכה בטרור[71]. ועדת הבחירות דחתה את שתי המלצותיו[72], אולם בית המשפט העליון קיבלן ברוב דעות, פסל את בן ארי והכשיר את בן גביר ובל"ד.

שינויים במערכת המשפט

ביוני 2018 יצא מנדלבליט נגד הצעת חוק היועצים המשפטיים של שרת המשפטים איילת שקד שלדעתו פוגעת בשלטון החוק[73].

במאי 2019, במהלך כנס לשכת עורכי הדין, הביע התנגדות לקידום רפורמות מרחיקות לכת במערכת המשפט. עם זאת, הביע נכונות לסייע לדרג המדיני הנבחר, אם ירצה בכך, לחוקק פסקת ההתגברות, תוך הידברות עם מוסד הייעוץ המשפטי[74].

שלהי הכהונה

הפרקליטות בראשותו חתמה על הסדרי טיעון עם אריה דרעי[75], חיים רביבו[76], יעקב ליצמן[77] וחיים כץ וגם ניהלה מגעים או גישושים עם נוני מוזס ובנימין נתניהו. כמו כן, הוא סגר את תיק החקירה נגד השוטרים המעורבים בפרשת מותו של אהוביה סנדק[78]. ואת תיק עבירות הבנייה נגד ליאת בן-ארי שווקי[79].

ביום סיום כהונתו אישר את מתווה הקמת ההתנחלות אביתר[80].

פעילות נוספת

בנאום שנשא בנובמבר 2017 הביע התנגדות להצעת החוק לאסור על המשטרה לפרסם המלצות להגשת כתבי אישום ("חוק ההמלצות") ולהצעה לאסור חקירת ראש ממשלה מכהן בעבירות קלות ("החוק הצרפתי")[81].

אביחי מנדלבליט, 2018

במאי 2018 החליט להעמיד את השר חיים כץ לדין בגין עבירות שוחד בכפוף לשימוע[82][83]. אך לאחר השימוע החליט להגיש כתב אישום בעבירת מרמה והפרת אמונים בלבד. כץ פנה לוועדת הכנסת בבקשה לקבל חסינות מפני העמדה לדין ובקשתו התקבלה ברוב בוועדה. הפרשה הסתיימה בהסדר טיעון.

ב-4 ביוני 2018 הודיע מנדלבליט לשר הפנים אריה דרעי כי לא יגן על עמדת הממשלה בעניין רישום זוגות שלא על פי ההלכה בתיקי אימוץ.

בנובמבר 2018 סירב מנדלבליט לייצג את עמדתו של שר המדע אופיר אקוניס בעניין מינויה של פרופ' יעל אמיתי לוועדה מדעית, והשופטים הורו לאקוניס להגיש את עמדתו בצורה עצמאית בניגוד לדעת היועמ"ש[84].

ב-10 בדצמבר 2018 דחה משרד המשפטים את בקשת המדינה להרוס את ביתו של המחבל עבד א-רחמן בני פאדל מעקרבה, שרצח את עדיאל קולמן בפיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים, בעקבות חוות דעתו של מנדלבליט שטען כי אין הוכחה מובהקת לכך שהאירוע היה לאומני, היות שלטענת משפחת המחבל, בעיות נפשיות של המחבל הובילו למעשה[85].

ב-13 בדצמבר 2018 חתם מנדלבליט על חוות דעת שלפיה ניתן להחיל את מנגנון "תקנת השוק" על בתים בהתנחלויות שבהם נחתם הסכם עם רוכש או עם החטיבה להתיישבות, או שהם כלולים בתב"ע מפורטת. לפי חוות הדעת ניתן להסדיר את מעמדם של כ-2,000 בתים ביהודה ושומרון[86].

ב-17 בדצמבר 2018 מסר משרד המשפטים כי חוות הדעת של היועמ"ש מנדלבליט היא שהצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים ככלי הרתעתי אינה חוקתית, שכן היא "פוגעת פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, וזאת בגין מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם"[87].

ב-20 בינואר 2020, קבע כי עיריית ירושלים חרגה מסמכותה כשהסירה שלטים של תנועת "חזון", עם הכיתוב "אבא ואמא = משפחה", משום שהשלטים נתלו במסגרת הזכות לחופש הביטוי.

בפברואר 2020 הודיע אוחנה כי בעקבות פרשת מותו של סלומון טקה החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה הכללית של מח"ש, ובכוונתו להביא את התוכנית לאישור הממשלה. בתגובה הודיע מנדלבליט, כי לדעתו קיימת מניעה משפטית להקים ועדה בתקופת בחירות[88].

באוקטובר 2020 פרסמו עמית סגל וגיא פלג הקלטות של שיחות בין מנדלבליט ואפי נוה, לפני ואחרי מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהקלטות מתלונן מנדלבליט על כך ששי ניצן ודינה זילבר "תפרו אותו" בעניין תיק הרפז, ושניצן מעכב בכוונה את סגירת התיק ו"מחזיק אותו בגרון"[89]. בעקבות הפרסום התנצל מנדלבליט בפני ניצן[90]. שי ניצן דחה את הטענות בדבר סחיטה[91].

חודש לאחר מכן הכריז כי הוא מתנגד להתערבות שיפוטית ב"חוק הלאום" בנימוק ש"חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של ישראל כמדינה יהודית" אך מנגד "אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום"[85].

לאחר פרישתו משירות המדינה

בשנת 2022 מונה לפרופסור חבר נלווה-מומחה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן[92].

בפברואר 2023 מתח ביקורת על הרפורמה המשפטית המוצעת. בין השאר אמר: "זו לא רפורמה. זו הפיכה, מהפכה, משטרית לחלוטין. זה שינוי מוחלט של ה-DNA שעליו גדלנו, והמשמעות היא ביטול עצמאות מערכת המשפט מקצה לקצה. יהיו אנשים 'משלנו', אנשים שאנחנו נמנה. נאמנות אישית לשליט, נאמנות אישית לשר. לא נאמנות למדינה. זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות, זו לא דמוקרטיה. ... השליט יקבע, יהיו לו תובע משלו, יועצים משפטיים למשרדי הממשלה משלו, שופטים משלו, ואם זה אנשים שלו, שיש להם חובת אמון אליו אישית, אז אין עליונות משפט. ובהיעדר עליונות משפט – המבצר נפל"[93] במאמר שפרסם בספטמבר 2023 מתח ביקורת על החוק לביטול עילת הסבירות[94].

ביולי 2023 מונה לדיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים[95].

הצטרף כשותף ויועץ מיוחד למשרד עורכי הדין אברהם נאמן ושות'[96], ששנים רבות קודם לכן התחיל בו את הקריירה המשפטית שלו כמתמחה.

ב-4 בספטמבר 2024, חשף עמית סגל הקלטות של שיחות בין מנדלבליט לבין אפי נוה, שכיהן אז כראש לשכת עורכי הדין בישראל, ובהן נתגלה כיצד פעל מנדלבליט לקדם את מינויו לתפקיד היועץ המשפטי ביחד עם אפי נוה, הן בוועדת המינויים בראשות גרוניס והן בבג"צ.[97] [98]

השכלה וחיים אישיים

למנדלבליט תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במשפטים ודוקטורט במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר-אילן.

מנדלבליט נשוי לרונית לבית הרוש[99], מורה לתנ"ך ומאבחנת דידקטית, ואב לשישה ילדים. מתגורר עם משפחתו בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקווה[100].

בן דודו הוא תת-אלוף קובי מנדלבליט, הצנזור הצבאי הראשי.

מפרסומיו

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אביחי מנדלבליט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אביחי מנדלבליט

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ חן שליטא, ‏המועמדות המורכבת של אביחי מנדלבליט ליועמ"ש, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2015
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אתר למנויים בלבד שוקי שדה, "מנדלבליט יעשה כמעט הכל כדי לחלץ את ביבי - אבל לא הכל", באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2017
  3. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, הערב שבו ייפגשו מנדלבליט, אורלי לוי אבקסיס ורובי ריבלין – בלי נתניהו, באתר TheMarker‏, 20 בינואר 2019
  4. ^ 4.0 4.1 אייל לוי, ‏"בזכותו נהייתי פצ"ר": אביחי מנדלבליט מספר על אביו ועל דור שהלך עמו, באתר מעריב אונליין, 11 בינואר 2019
  5. ^ אייל לוי, ‏היועמ"ש אביחי מנדלבליט חוזר אל השורשים, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2019
  6. ^ איש השנה: אביחי מנדלבליט. פרופיל // רונית ורדי, באתר מגזין ליברל, ‏2016-12-12
  7. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמוד 157.
  8. ^ אמיר בוחבוט, הפרקליט הצבאי הראשי הועלה לדרגת אלוף, באתר nrg‏, 17 בספטמבר 2009
  9. ^ אביחי מנדלבליט, ייעוץ תחת אש, באתר הארץ, 29 בינואר 2009
  10. ^ אביחי מנדלבליט, לוחמת משפט - החזית המשפטית של צה"ל, צבא ואסטרטגיה, כרך 4, גיליון 1, מאי 2012., באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  11. ^ הפצ"ר: "הזיכוי - תעודת כבוד לצה"ל", באתר ynet, 16 בנובמבר 2005
  12. ^ אנשיל פפר, הפצ"ר אביחי מנדלבליט הורה לפתוח בחקירה נגד אל"מ איתי וירוב, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
  13. ^ nrg מעריב, אביחי מנדלבליט מונה למזכיר הממשלה הבא, באתר nrg‏, 29 באפריל 2013
  14. ^ בצלם על החלטת הפרקליטות בפרשת סמיר עווד: אין פשע שהיועמ"ש והפצ"ר לא ימצאו דרך לטייח, באתר בצלם
  15. ^ פנחס וולף‏, צה"ל יציג הוכחות מצולמות נגד גולדסטון, באתר וואלה!‏, 24 בינואר 2010
  16. ^ הפצ"ר מנדלבליט: "דו"ח גולדסטון מעוות וקיצוני", באתר ynet, 24 בנובמבר 2010
  17. ^ ניר יהב, כתבנו לענייני ערבים‏, אבו מאזן: ליישם מסקנות דו"ח גולדסטון, באתר וואלה!‏, 31 בדצמבר 2009
  18. ^ עמוס הראל ותומר זרחין, בג"ץ: להחמיר את האישום נגד המג"ד והחייל בפרשת הירי בפלסטיני הכפות, באתר הארץ, 2 ביולי 2009
  19. ^ חנן גרינברג, הירי בנעלין: המג"ד והחייל הורשעו בעבירות קשות, באתר ynet, 15 ביולי 2010
  20. ^ מנדלבליט נחקר פעם נוספת סביב פרשת הרפז, באתר nrg‏, 10 ביוני 2014
    אתר למנויים בלבד אמיר אורן, רק לא מזמן, היועמ"ש הבא ישב בחדר החקירות כחשוד, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2015
  21. ^ אתר למנויים בלבד אשר הלפרין, העובדות על מנדלבליט בפרשת הרפז, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2019
  22. ^ אביאל מגנזי ואלי סניור, היועמ"ש גנז את תיק החקירה נגד מנדלבליט, באתר ynet, 20 במאי 2015
    יוחאי עופר, סנגוריו של מנדלבליט: "שמחים על גניזת התיק", באתר nrg‏, 20 במאי 2015
  23. ^ יהודה ויינשטין, היועץ המשפטי לממשלה, השלכות ממצאי החקירה הפלילית בדבר מעורבותו של האלוף (במיל') אביחי מנדלבליט ב״פרשת הרפז״ על המשך כהונתו בתפקיד מזכיר הממשלה, ‏20 במאי 2015
  24. ^ התייחסות לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחקירתי.pdf, באתר Scribd (באנגלית)
  25. ^ אבישי גרינצייג, ‏הפצ"ר והמסמך, היועמ"ש והקלטת: כך חזרה פתאום פרשת הרפז לחיינו, באתר גלובס, 10 במאי 2020
  26. ^ אבישי גרינצייג, ‏מנדלבליט ב-2015: "היועמ"ש וינשטיין תופר לי תיק כדי לסכל את המינוי שלי", באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2019
    אמיר בן-דוד, העליון הוא כת סגורה. הפרקליטות מקולקלת, באתר "זמן ישראל", 28 בינואר 2020
  27. ^ 27.0 27.1 בג"ץ 43/16 תנועת אומ"ץ נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־1 במרץ 2016; טובה צימוקי, בג"ץ מטהר את מנדלבליט: "לא דבק בו רבב", באתר ynet, 2 במרץ 2016
  28. ^ 28.0 28.1 דוד רוזן, החלטת דוד רוזן בעניין סגירת התיק של ד"ר מנדלבליט, ‏1 ביולי 2020
  29. ^ שיחת מנדלבליט-אשכנזי הגנוזה: מתי ידעו שזו "האזנת סתר"?, באתר ynet, 11 במאי 2020
  30. ^ הפרקליטות על הקלטת מנדלבליט: אין אפשרות משפטית להשתמש בשיחה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 במאי 2020‏
  31. ^ בן כספית, ‏רק מי שהסכים לבזות את שומרי הסף יקבל תפקיד בממשלה ה-35, באתר מעריב אונליין, 17 במאי 2020
  32. ^ אילה חסון, דורון הרמן, פרקליטו לשעבר של מנדלבליט: הוא דאג לצבא – לא לאשכנזי, באתר חדשות 13, 15 במאי 2020
  33. ^ רע"פ 2783/19 ברוך קרא נ' מדינת ישראל, גבי אשכנזי ואחרים, ניתן ב־2 בינואר 2020
  34. ^ עבודת הדוקטרוט במערך הספריות והמידע של בר אילן, www.ib.biu.ac.il
  35. ^ הפקולטה למשפטים, באתר www.biu.ac.il (ארכיון)
  36. ^ אביחי מנדלבליט - תקציר קורות חיים, באתר משרד ראש הממשלה
  37. ^ הממשלה אישרה את מינויו של אלוף (מיל) אביחי מנדלבליט לתפקיד מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה
  38. ^ טובה צימוקי, פרסום ראשון: גרוניס התנגד, הוועדה אישרה: מנדלבליט - המועמד היחיד ליועמ"ש, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
  39. ^ נחשף מכתב ועדת גרוניס: "לא צריך תקופת צינון", באתר ynet, 21 בדצמבר 2015
  40. ^ חיים לב, הממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2016
  41. ^ מנדלבליט: כבר פחות נדיר שאני לא מייצג את הממשלה - וזה סימן בעייתי, באתר ynet, 26 בפברואר 2019
  42. ^ אתר למנויים בלבד אפרת נוימן, 17 פגישות עם נתניהו בשלושה חודשים – צפו ביומן של היועמ"ש מנדלבליט, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2016
  43. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, מנדלבליט: מותר להפקיע קרקע מפלסטינים לצורכי ציבור בהתנחלויות, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2017
  44. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, מנדלבליט הכשיר הפקעת קרקעות פלסטיניות לטובת מתנחלים, באתר הארץ, 2 ביולי 2017
  45. ^ רענן בן צור, מנדלבליט: "היה מוצדק לחכות עם החקירה, אשקול לפרסם את ההקלטות", באתר ynet, 16 בינואר 2017
  46. ^ אור רביד‏, מאות הפגינו מול ביתו של מנדלבליט במחאה על התארכות חקירת נתניהו, באתר וואלה!‏, 18 ביוני 2017
  47. ^ עודד שלום, "מחאה מקיר לעיר", המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30 ביוני 2017
  48. ^ מור שמעוני, ‏מנדלבליט: "הזכות להפגין היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית", באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2017
  49. ^ יש חקירה, אין "ביביטורס", באתר ישראל היום, 3 בינואר 2017
  50. ^ טובה צימוקי, גלעד מורג, אלי סניור ומורן אזולאי, תיקי נתניהו: שוחד והפרת אמונים. הכרעת היועמ"ש, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
  51. ^ חן מענית, ‏מה כתב שי ניצן בהמלצתו להעמיד את נתניהו לדין? היועמ"ש והפרקליטות סירבו לבקשת "גלובס" לחשוף את חוות-הדעת, באתר גלובס, 23 ביוני 2019
  52. ^ יעל פרידסון וגלעד מורג, מנדלבליט: "החלטתי בלב כבד, אך בלב שלם", באתר ynet, 22 בנובמבר 2019
  53. ^ עמיר קורץ, מנדלבליט: נתניהו לא חייב להתפטר, אין מקום לקביעת נבצרות, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2019
  54. ^ אבישי גרינצייג, ‏פרשת "משפטים בושה": הנציב רוזן בביקורת על המשטרה והפרקליטות, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2020
  55. ^ "פרשת משפטים, בושה" - עוה"ד שנחקרה נחשפת, באתר ערוץ 7, 13 במרץ 2023
  56. ^ מכתב הנציב רוזן, 1 באוקטובר 2020; יאיר אלטמן, ‏נציב התלונות על הפרקליטות בביקורת חריפה על ההחלטה להעניק למני נפתלי מעמד עד מדינה, באתר ישראל היום, 6 באוקטובר 2020
  57. ^ משה נוסבאום, ‏מנדלבליט התלונן במשטרה: מאיימים עליי ומטרידים אותי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 במאי 2020‏
  58. ^ אלון חכמון, ‏מנדלבליט העיד במשטרה: "מטרידים אותי ואת משפחתי ומאיימים על חיי", באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2020
  59. ^ אתר למנויים בלבד השר אוחנה הכריז על המועמדים למ"מ פרקליט המדינה - מנדלבליט רוצה את למברגר, באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2019
  60. ^ מנדלבליט מתערב: מינוי בן ארי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2019
  61. ^ בג"ץ 8410/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־18 בדצמבר 2018
  62. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט: מעכשיו - אעמוד בראש הפרקליטות במשך חצי שנה, באתר ynet, 3 במאי 2020
  63. ^ ברוך שפירא, ‏אוחנה: היועמ"ש לא יכול להיות פרקליט המדינה – המנכ"ל תקבל את הסמכויות, באתר JDN‏, 3 במאי 2020
  64. ^ דניאל דולב‏, הנציב רוזן: אין פגם בהתנהלות מנדלבליט סביב מינוי מ"מ פרקליט המדינה, באתר וואלה!‏, 19 באוגוסט 2020
  65. ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, ישראל נערכת להחלטה בבית הדין בהאג: "אין להם סמכות", באתר ynet, 20 בדצמבר 2019
  66. ^ יאיר אלטמן, ‏היועמ"ש על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג: "בלתי מתקבלת על הדעת", באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2019
  67. ^ ציוץ של אבישי גרינצייג ברשת החברתית אקס (טוויטר), 27 במאי 2024
  68. ^ שמעון הללי, מנדלבליט על הצווים הראשונים של האג נגד ישראל: “היו נכונים”, באתר עכשיו 14, 27 במאי 2024
  69. ^ מנדלבליט אביחי, עמדה מטעם היועמ"ש על פסילת בן ארי
  70. ^ פרוטוקולים של דיוני ועדת הבחירות, באתר ועדת הבחירות לכנסת ה-16, ‏31 בדצמבר 2002 (ארכיון) (הקישור אינו פעיל, 3.7.2020)
  71. ^ יאיר אלטמן, נדחתה פסילתו של מיכאל בן ארי, באתר ישראל היום, ‏6 במרץ 2019
  72. ^ ועדת הבחירות הצביעה: מיכאל בן ארי יתמודד לכנסת ה-21, באתר news1, ‏6 במרץ 2019
  73. ^ דפנה ליאל, ‏מנדלבליט על הצעת שקד: "נזק גדול", באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 ביוני 2018‏
  74. ^ רויטל חובל, מנדלבליט: הטענות לרדיפת נתניהו – הבל; ניצן: עלינו להוציא את האמת לאור, באתר הארץ, 27 במאי 2019
  75. ^ גלעד מורג, אריה דרעי הודה בעבירות מס - והורשע: "לוקח אחריות מלאה", באתר ynet, 25 בינואר 2022
  76. ^ גלעד מורג, הסדר מקל לחיים רביבו בפרשת שחיתות: לא יורשע בשוחד - וירצה עבודות שירות, באתר ynet, 18 בינואר 2022
  77. ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, ליצמן חתם על הסדר טיעון: יודה בהפרת אמונים בפרשת מלכה לייפר, באתר ynet, 27 בינואר 2022
  78. ^ יאיר אלטמן, ‏תיק החקירה נגד השוטרים בפרשת אהוביה סנדק נסגר ע"י היועמ"ש, המשפחה תקפה: "ליקוי מאורות מוסרי", באתר ישראל היום, 27 בינואר 2022
  79. ^ גלעד צוויק, פרסום ראשון: היועמ"ש סוגר את תיק עבירות הבנייה נגד בן-ארי, באתר עכשיו 14, 1 בפברואר 2022
  80. ^ אלישע בן קימון, ההחלטה האחרונה: מנדלבליט אישר את מתווה המאחז אביתר, באתר ynet, 2 בפברואר 2022
  81. ^ אביעד גליקמן, היועמ"ש על יוזמות החקיקה של הליכוד: "מטרידות את מנוחתי", באתר של "רשת 13", 23 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  82. ^ דניאל דולב, טל שלו ודנה ירקצי‏, בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע, באתר וואלה!‏, 24 במאי 2018
  83. ^ תומר גנון, מנדלבליט ערך שימוע לשר הרווחה חיים כץ, באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2018
  84. ^ אתר למנויים בלבד נטעאל בנדל, ‏מערכת המשפט מתקוממת: "שטיין לא מכבד את מסורת הפסיקה", בעיתון מקור ראשון, 4 במרץ 2019
  85. ^ 85.0 85.1 אתר למנויים בלבד אריאל זיגלר, ‏משרד המשפטים: "לא ניתן לקבוע שעדיאל קולמן ז"ל נרצח ממניע לאומני", בעיתון מקור ראשון, 10 בדצמבר 2018
  86. ^ יאיר אלטמן, ‏בדרך להסדרה ביו"ש? 2,000 בתים יוכשרו, באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2018
  87. ^ שלמה פיוטרקובסקי, היועמ"ש מבהיר: חוק הגירוש אינו חוקתי, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2018
  88. ^ דניאל דולב‏, מנדלבליט: יש מניעה משפטית להקים ועדה שתבדוק את התנהלות מח"ש, באתר וואלה!‏, 06 בפברואר 2020
  89. ^ חשיפה | הקלטות מנדלבליט: "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 באוקטובר 2020‏
  90. ^ מנדלבליט התנצל בפני שי ניצן על תוכן ההקלטה שפורסמה: "השתמשתי בביטויים קשים ששיקפו כעס", באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 באוקטובר 2020‏
  91. ^ שי ניצן מגיב להקלטות מנדלבליט: "אמר ביטוי לא מוצלח; הטענות לסחיטה הזויות ומופרכות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 באוקטובר 2020‏
  92. ^ אתר למנויים בלבד גדעון דוקוב, ‏חוזרים ללימודים: התפקידים החדשים של מנדלבליט והנדל, בעיתון מקור ראשון, 5 באפריל 2022
  93. ^ אילנה דיין, ‏מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בפברואר 2023‏
  94. ^ אתר למנויים בלבד אביחי מנדלבליט, האם הממשלה מבינה את מה שמנחם בגין הבין לפני שנות דור?, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2023
  95. ^ ביני אשכנזי‏, מעכשיו אמרו 'דיקן': התפקיד החדש של פרופ' אביחי מנדלבליט, באתר וואלה!‏, 5 ביולי 2023
  96. ^ עו"ד ופרופ' אביחי מנדלבליט, באתר duns100
  97. ^ https://rotter.net/forum/scoops1/866053.shtml
  98. ^ חשיפה, הקלטות נוה-מנדלבליט 2015: כך נתפר לו תפקיד היועמ"ש, באתר ynet, 4 בספטמבר 2024
  99. ^ רונית ורדי, אביחי מנדלבליט. פרופיל, "ליברל", 12 בדצמבר 2016
  100. ^ ניצן ינקו, תושבי כפר גנים ג' הפגינו נגד ההפגנה באזור הבית של מנדלבליט, Mynet,‏ 10 ביוני 2017.
דגל ישראל
דגל ישראל
היועצים המשפטיים לממשלה
יעקב שמשון שפירא • חיים כהן • גדעון האוזנר • משה בן זאב • מאיר שמגר • אהרן ברק • יצחק זמיר • יוסף חריש • מיכאל בן יאיר • רוני בר-און • אליקים רובינשטיין • מני מזוז • יהודה וינשטיין • אביחי מנדלבליט • גלי בהרב-מיארה
מזכירי ממשלות ישראל
זאב שרף • כתריאל כ"ץ • יעל עוזאי • מיכאל ארנון • גרשון אבנר • אריה נאור • דן מרידור • יוסי ביילין • אליקים רובינשטיין • שמואל הולנדר • דני נוה • גדעון סער • יצחק הרצוג • אהרון לישנסקי (בפועל) • ישראל מימון • עובד יחזקאל • צבי האוזר • אביחי מנדלבליט • אריה זהר (מ"מ) • צחי ברוורמן • שלום שלמה • יוסי פוקס סמל מדינת ישראל
הפרקליט הצבאי הראשי
אהרן חטר-ישי • אהרון מויאל • מאיר זוהר • מאיר שמגר • צבי הדר • צבי ענבר • דב שפי • בן ציון פרחי • אמנון סטרשנוב • אילן שיף • אורי שהם • מנחם פינקלשטיין • אביחי מנדלבליט • דני עפרוני • שרון אפק • יפעת תומר-ירושלמי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39544241אביחי מנדלבליט

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אביחי_מנדלבליט&oldid=2680929"