אזור E1
אזור E1 (מכונה גם "שטח E-1", קיצור של שמו המלא: East-1, כלומר "מזרח-1") הוא השם שנתנה מדינת ישראל לשטח בן כ-12 קילומטר רבועים בין ירושלים למעלה אדומים, לצד דרך מעלה אדומים בין בקעת הירדן לירושלים, שסופח לגבולות המוניציפליים של מעלה אדומים. בתוכניות הפיתוח שלו קיים הכינוי מבשרת אדומים לחלק מהשטח, בדומה לשם היישוב מבשרת ציון, היישוב הגדול ביותר הסמוך לירושלים מצד מערב.
בשטח מספר קהילות של בדואים ומטה מחוז ש"י של משטרת ישראל. שאר השטח איננו מיושב. לפי דו"ח בצלם, 6.5% מהשטח הוא מובלעות בבעלות פלסטינית פרטית ואלו אינן חלק מתוכניות הפיתוח[1].
בשנות ה-90 ישראל ייעדה את השטח לבניית שכונת מגורים ופרויקטים נוספים שייצרו רצף התיישבות ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים. לאחר שבמשך שנים הפרויקטים הוקפאו בלחץ בין-לאומי, ב-20 באוגוסט 2025 אושרו התוכניות באופן סופי. רוב מדינות אירופה גינו את החלטת הממשלה, ואילו ארצות הברית הביעה תמיכה בהחלטה[2].
היסטוריה
במרכז השטח נמצאת דרך עתיקה חצובה בסלע מתקופת בית שני. לאורכה בורות מים מהתקופה הישראלית, שרידי מבנים ומערות מגורים.
החל משנות ה-90 של המאה ה-20 תוכננו מספר פרויקטים לבנייה באזור E1. בתב"ע 420/4/9, מינואר 2006, מכונה האזור "E1"[3][4].
גאוגרפיה
שטח East-1 הוא שטח הררי ביהודה ושומרון, המתפרש על פני 12,100 דונם, בגבעות המפרידות בין מעלה אדומים והתחום המוניציפלי של ירושלים. גבולותיו הם: במזרח – מעלה אדומים; בדרום – נחל אוג וכביש 1, מתחמי שבט הג'האלין והשכונות אלעיזריה ואבו דיס; במערב – עיסאוויה, המורדות המזרחיים של הר הצופים והשכונות ענאתא וא-זעיים; בצפון – כביש 437.
האזור כולו כלול בשטח C, בתוואי עוטף ירושלים, ומנוהל מוניציפלית על ידי עיריית מעלה אדומים.
חשיבות אסטרטגית
בעת הצגת תוכנית להקמת שכונה במקום, במאי 1991, הסביר שר הבינוי והשיכון אריאל שרון כי חשיבותו היא ביצירת "רצף דמוגרפי יהודי", ורצף עירוני בין ירושלים למעלה אדומים, שיבטיח את "שלמותה וביטחונה של ירושלים וסביבתה תחת שלטון ישראל"[5]. אזור E1 מפריד בין ירושלים ממערב למעלה אדומים וגוש אדומים ממזרח, ומאידך בין אזורי התיישבות פלסטינית מצפון ומדרום, כך שהקמת שכונה יהודית במקום וסיפוחה לישראל תתקע טריז ישראלי בין השומרון מצד אחד ובין יהודה מהצד השני, ויקשו על הקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי ללא מבלעות בשליטה ישראלית[6]. המהלך גם יבסס את השליטה הישראלית על נקודות מפתח בכל הכבישים המחברים את צפון הגדה המערבית לדרומה, ובכביש הרוחב שמקשר את ים המלח והבקעה לשאר האזור[7].
לאור חשיבותו האסטרטגית של השטח בעיניי ישראל, ובהתחשב בהיתכנות של הסדר קבע שיוביל להקמת מדינה פלסטינית, יש הרואים בתוכניות הישראליות לבנייה עליו קביעה חד-צדדית של עובדות בשטח, ומכאן התנגדות מקומית ובין-לאומית לבנייה, בנוסף לטענה כי בנייה בשטחי הכיבוש הישראלי אסורה על פי אמנת ז'נבה הרביעית.
תוכניות בנייה ישראליות
תוכנית להקמת שכונה חדשה באזור E1 הוצגה לראשונה על ידי שר הבינוי והשיכון אריאל שרון בדצמבר 1990, וכללה הקמת 2,500 יחידות דיור בשטח שבין מעלה אדומים לגבעה הצרפתית[8]. השטח לא נכלל אז בתחום השיפוט של ירושלים או של מעלה אדומים, ולכן נדרשה החלטה מיוחדת של הממשלה על הקמת יישוב חדש. כדי להימנע מכך, הוצע שהתחום המוניציפלי של מעלה אדומים יורחב, והשטח המתוכנן ייכלל בה. עד אותה עת נבנו במעלה אדומים רק 3,000 יחידות דיור[8].
בשנת 1991, בתקופת ממשלתו של יצחק שמיר, הוציא שר הביטחון משה ארנס צו המספח חלק מאזור E1 למועצה המקומית מעלה אדומים[9]. תוכנית נוספת שקודמה באותה עת הייתה להקמת בית קברות חדש עבור ירושלים רבתי, באזור E1, כתחליף להר המנוחות אשר המקום הפנוי בו החל לאזול (אך בהמשך נוסף מקום שהחלה בו קבורה בקומות), אך עתירה לבג"ץ הקפיאה תוכנית זו[10].
עם עליית ממשלת רבין השנייה לשלטון הכריזו תחילה ראש הממשלה יצחק רבין ושר הבינוי והשיכון בנימין בן אליעזר שהם תומכים בתוכנית הבנייה באזור[11][12], ובמהלך 1994 פרסמה מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי תוכנית שהרחיבה את התכנון העירוני של מעלה אדומים, והיוותה את הבסיס לבנייה עתידית באזור E1. בנוסף סופחה יתרת השטח למעלה אדומים[13], אך עם ההתקדמות תהליך השלום הישראלי-פלסטיני התוכנית הוקפאה. במסגרת דיונים על הסדר הקבע, הוצע שמעלה אדומים תישאר בריבונות ישראלית ותחובר במסדרון למדינת ישראל, ללא אזור E1 שיהיה חלק מהמדינה הפלסטינית העתידית[14]. כך בין השאר לפי מתווה קלינטון מדצמבר 2000[15], לפי תוכנית יוזמת ז'נבה[14], ואף בתוכנית השלום של הנשיא טראמפ הוצע שבשטח יעבור כביש אורך ראשי פלסטיני[16].
בשנת 2004, בזמן ממשלת אריאל שרון הוחל שוב בקידום תוכנית הבנייה בשטח[13]. עיריית מעלה אדומים הכינה תוכנית מתאר להקמת שכונה גדולה במקום בת כ-4,000 יחידות דיור, שקיבלה אז את השם "מבשרת אדומים". באזור תוכננה גם בנייה של אזור תעסוקה משותף למעלה אדומים ולירושלים, פארק גדול, אתרי תיירות, שטחי מסחר, ובית קברות. במקום החלו עבודות התשתית לשכונה, שכללו עבודות עפר וסלילת כביש גישה[13]. אך הליכי התכנון והבנייה הופסקו לאחר זמן קצר בגלל לחץ בין-לאומי[17]. עם זאת, אושרה תוכנית להקמת מטה מחוז ש"י של משטרת ישראל במקום[18], לפי פשרה שמצא ראש הממשלה שרון לפיה "תחנת משטרה, כמו מחנות צבא, אינה נתפשת כקביעת עובדות להסדר קבע, אלא כמתקן ביטחוני שאפשר להזיז"[19]. בניין המטה נחנך במאי 2008[20].
על רקע המתיחות הפוליטית שגרמו תוכניות הבניין מחד ואי השלמתן מאידך, החל משנת 2007 הוקמו מעת לעת מאחזים בשטח E1 על ידי פעילי שמאל וימין ישראלים ופלסטינים, שפונו כולם על ידי כוחות הביטחון תוך זמן קצר[21].
בשנת 2009 הוציא מפקד פיקוד מרכז גדי שמני צווי תפיסה לקראת סלילת כביש חדש באזור התנחלות קידר, שנתפסה גם היא כניסיון להקל על פיתוח מגורים בשטח E1[22][23].
בספטמבר 2009 התקיים טקס סמלי של הנחת אבן פינה לשכונת "מבשרת אדומים" בנוכחות ראש עיריית מעלה אדומים בני כשריאל ובמעמד השרים עוזי לנדאו ודניאל הרשקוביץ[24].
בינואר 2011 נטען ברשת אל-ג'זירה כי גורמים אמריקניים בכירים דיווחו לרשות הפלסטינית כי בנימין נתניהו התחייב בפני ברק אובמה והילרי קלינטון, באופן חשאי, כי לא יבנה באזור זה[25]. לפי "שלום עכשיו", ב-2011 ממשלת ישראל קידמה את מימוש התוכנית לבניית שכונה ישראלית באזור, באמצעות פינוי הבדואים מהאזור והשלמת מערכת כבישים[26]. בנובמבר 2012 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית הבנייה של השכונה, כתגובה להחלטת עצרת האומות המאוחדות על שדרוג הנציגות הפלסטינית למעמד של מדינה משקיפה[27][28]. ארצות הברית קראה לישראל לחזור בה מן ההחלטה[29]. בריטניה, צרפת, שוודיה, גרמניה ורוסיה גינו את ההחלטה וחלקן אף זימנו לשיחות נזיפה את שגרירי ישראל במדינה[30]. לאחר הבחירות לכנסת ה-19 התוכנית שוב הוקפאה. בנובמבר 2013 פרסם משרד הבינוי והשיכון מכרז לשכירת אדריכל לקידום התכנון, אך הוא הוקפא בהוראת נתניהו[31].
בינואר 2013 אושרה תוכנית לשדרוג מחלף הזיתים, כך שתופרד תנועת כלי הרכב הפלסטינים מצפון לדרום תעבור במנהרה ותופרד מכלי הרכב הישראלים, זאת על פי הצעה שהועלה במקור ראש הממשלה אריאל שרון, שנועדה כביכול "להוכיח" לפלסטינים ולממשל האמריקאי שבנייה באזור E1 לא תביא בהכרח לביתור הגדה המערבית ולא תגדע את הרצף הטריטוריאלי של המדינה הפלסטינית העתידית[32].
בנובמבר 2014 העביר משרד הבינוי לעיריית מעלה אדומים 3.6 מיליון ש"ח לצורך תכנון עירוני באזור E1, בפטור ממכרז. התכנון כולל תכנון מפורט של 3,200 יחידות דיור ובדיקת היתכנות לבנייה נוספת[31].
בפברואר 2020 הכריז ראש הממשלה נתניהו על פרסומה של תוכנית בנייה באזור, ל-3,500 יחידות דיור[33]. לקראת תום המועד להגשת התנגדויות לתוכניות הבנייה שפורסמו, השיק ארגון שלום עכשיו קמפיין ציבורי הקורא להתנגדות לבנייה ב-E1[34]. האיחוד האירופי, משרד החוץ של גרמניה, וכן המשרד לענייני אירופה וחוץ של ממשלת צרפת, גינו את המהלך וקראו לממשלת ישראל לחזור בה מכך.[33]
אישור תוכניות בנייה באזור E1 (2025)
בשנת 2025 אושרה סלילת כביש שיחבר את אזור E1 למעלה אדומים ולירושלים.
באוגוסט 2025 קידם השר במשרד הביטחון ושר האוצר בצלאל סמוטריץ בניה של 3,401 יחידות דיור באזור E1. ב-20 באוגוסט 2025 אישרה הממשלה את תוכניות הבנייה[35].
באותו יום גינה מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש את קידום תוכנית הבנייה באזור E1[36]. ב-21 באוגוסט חתמו 21 מדינות על הצהרה משותפת נגד ההחלטה. המדינות החותמות הן: אוסטרליה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אסטוניה, בלגיה, בריטניה, דנמרק, הולנד, יפן, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, נורבגיה, סלובניה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה ושוודיה. בנוסף להן חתם גם נציג בכיר לענייני חוץ ומדיניות ביטחון וסגן נשיא הנציבות האירופית. גרמניה לא חתמה על ההצהרה, אך הביעה בנפרד "התנגדות תקיפה" נגד המהלך[37].
ארצות הברית לא גינתה את ההחלטה. דובר מטעם מחלקת המדינה אמר כי החלטת ישראל לבנות באזור E1 לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של ממשל טראמפ, וציין כי "גדה מערבית יציבה שומרת על ישראל בטוחה. זה עולה בקנה אחד עם מטרת הממשל - להשיג שלום באזור"[38].
התיישבות בדואית
בתחילת שנות ה-80 הוכרזו מרבית שטחי E1 כאדמות מדינה. להכרזה קדם תהליך של הגשת עררים על ידי תושבי הכפרים בסביבה שטענו לבעלות על הקרקע, וקרקעות שהוכח שעובדו בעבר, הוחרגו מההכרזה לפי חוק הקרקעות העות'מאני. מספר קהילות בדואים השייכות ברובן לשבט הג'האלין מתגוררות בשטח שהוכרז עם העדרים שלהם, לטענתם משנות ה-50 ובהסכמת בעלי הקרקעות מאבו דיס ואלעיזריה[39]. לטענת הרשויות הישראליות, רק סמוך לשנת 1988 קבוצות של שבט הג'האלין החלו להתיישב בשטח E1 ועל אדמות סמוכות[39]. כך או כך, הבדואים לא התנגדו להכרזה. בשנת 1989 חתמו נציגי השבט על הצהרה שהם שוהים על אדמות מדינה באופן זמני ובסמכות המנהל האזרחי לפנותם בכל עת. בעקבות ייעוד הקרקע לבנייה בשנות ה-90, סוכם עם נציגי השבט על מעברם לאתר חלופי וסלילת דרך גישה אליו. חלק מבני השבט עתרו נגד הסיכום, ועתירותיהם נדחו על ידי ועדת העררים ובג"ץ[39]. למרות זאת, על רקע לחצים דיפלומטיים והקפאת תהליכי התכנון של מבשרת אדומים, תוכניות הפינוי לא יצאו לפועל. עם זאת, במספר מקרים המנהל האזרחי הרס מבנים בשטח. הוא אף ביצע עבודת מטה ליישוב מחדש של הפזורה הבדואית בשטח C - לרבות ב-E1, ביישובי קבע[40]. בדצמבר 2011 שגריר האיחוד האירופי בישראל, אנדרו סטנדלי, הגיש למשרד החוץ מחאה רשמית על פינוי תושבים בדואים באזור E1, והביע דאגה מכך שמדובר בהכנות לבנייה בשטח זה[41].
קישורים חיצוניים
- חיים לוינסון, אז איפה זה בכלל E1?, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2012
- שכונת "מבשרת אדומים" המתוכננת באתר עיריית מעלה אדומים
- שטח E-1 באתר עמותת "עיר עמים"
- על חשיבותה האסטרטגית של תוכנית E-1, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
הערות שוליים
- ↑ "תוכנית E1 והשלכותיה על זכויות האדם בגדה המערבית", פורסם בדצמבר 2012 באתר בצלם
- ↑ רויטרס, ארה"ב על הבנייה שתמנע רצף טריטוריאלי פלסטיני: "גדה יציבה שומרת על ישראל בטוחה", באתר ynet, 14 באוגוסט 2025
- ↑ תוכנית 420/4/9 מעלה אדומים, באתר תב"ע עכשיו
- ↑ המנהל האזרחי, תכנית מפורטת מס' 420/4/9, 2006
- ↑ עתי"ם, שרון מציע להרחיב את ירושלים מזרחה וליצור רצף דמוגרפי יהודי, חדשות, 8 במאי 1991
יהודה גולן וצבי לביא, התוכנית של שרון: עיבוי מעלה אדומים עד ירושלים, מעריב, 8 במאי 1991 - ↑ יורם גבאי, המלחמה על השלום, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2000
- ↑ עמירה הס, מדינה פלשתינית? הרעיון עלול להיהפך בקרוב ללא רלוונטי, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2002
- ^ 8.0 8.1 אודי ארנון, מעלה־אדומים תגדל פי שלושה, כל העיר, 28 בדצמבר 1990
- ↑ על פי מאמר של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מאת נדב שרגאי, המצטט מהספר "מלחמות המקומות הקדושים", מאת שמואל ברקוביץ, הוצאת הד ארצי ,2000. המאמר (באנגלית) נמצא כאן: http://jcpa.org/article/protecting-the-contiguity-of-israel-the-e-1-area-and-the-link-between-jerusalem-and-maale-adumim/
- ↑ שוקי לבנון, עתרו לבג״ץ נגד הקמת בית־עלמין חדש בירושלים בגדה, בין מעלה אדומים לגבעה הצרפתית, חדשות, 13 במרץ 1991
- ↑ עתי"ם, שר השיכון: אפשר לוותר על רוב שטחי יהודיה ושומרון, חדשות, 12 בינואר 1993
- ↑ יהודה גולן, יצחק רבין: לא אלך עם החרדים בלי בלוק חוסם, מעריב, 12 באפריל 1992
- ^ 13.0 13.1 13.2 נדב שרגאי, יחידות הדיור החדשות במעלה אדומים - עוררו את האמריקאים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2004
אלוף בן, שרון ומופז מקדמים התוכנית לחיבור מעלה אדומים לירושלים, באתר הארץ, 3 בינואר 2005 - ^ 14.0 14.1 עקיבא אלדר, עד לאן תגיע ירושלים הבנויה, באתר הארץ, 21 באפריל 2005
- ↑ דליה טל, הרוב יישארו בשטחים שיסופחו, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2000
- ↑ שלום לשגשוג – התוכנית המלאה (באנגלית), באתר הבית הלבן
- ↑ אלוף בן, שרון לא ממהר לבנות בין מעלה אדומים לי-ם, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2005
- ↑ מירון רפופורט, מתנחלים מממנים תחנת משטרה באי-1, התמורה: בניין במז' י-ם, באתר הארץ, 26 באפריל 2006
- ↑ אלוף בן, אישור בנייה ראשון באזור המחלוקת E1 - מטה מחוז ש"י של המשטרה, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2005
- ↑ עמוס הראל, ישראל השקיעה 200 מיליון שקלים בהרחבת מעלה אדומים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
- ↑ עלי ואקד ואפרת וייס, פעילי שמאל הקימו "מאחז" - ופונו מייד, באתר ynet, 8 בדצמבר 2007
אפרת וייס, אלפי פעילי ימין הקימו מאחזים באיו"ש, באתר ynet, 9 בדצמבר 2007
אליאור לוי ואיתמר פליישמן, תוך שעה: פונה המאחז הפלסטיני בשטח E1, באתר ynet, 13 בינואר 2013
ברק רביד, חיים לוינסון וג'קי חורי, כוחות צה"ל מכתרים את המאחז הפלסטיני שהוקם ב-E1, באתר הארץ, 12 בינואר 2013 - ↑ עמוס הראל, למרות מחאת ארה"ב, התוכנית להרחבת מעלה אדומים וביתור הגדה מתקדמת, באתר הארץ, 14 במאי 2009
- ↑ עמותת "במקום": "זהו ניסיון בוטה להשפיע על תוואי מכשול ההפרדה לפני הכרעת בג"ץ", באתר העמותה: http://www.bimkom.org/pressView.asp?publicationId=144
- ↑ גיא ורון, שטח E1: שרים הגיעו להנחת "אבן פינה", באתר גלי צה"ל, 7 בספטמבר 2009
- ↑ ברק רביד, עריקאת: נתניהו הבטיח לא לבנות בין מעלה אדומים לירושלים, באתר הארץ, 26 בינואר 2011
- ↑ סיכום שנת 2011 בהתנחלויות, באתר "שלום עכשיו"
- ↑ אוהד חמו, אודי סגל, יוסי זילברמן, ישראל אישרה בנייתן של 3,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון, חדשות 2, 30 בנובמבר 2012
- ↑ איתמר פליישמן, המִנהל האזרחי אישר קידום תוכנית הבנייה ב-E1, באתר ynet, 5 בדצמבר 2012
- ↑ טל שלו, ארה"ב לישראל: חזרו בכם מההחלטה לבנות ב-E1, באתר וואלה, 3 בדצמבר 2012
- ↑ ברק רביד, בכיר במשרד החוץ הבריטי: "יש תיאבון רב לנקוט בפעולות נגד ישראל", באתר הארץ, 3 בדצמבר 2012
ברק רביד, לחץ אירופי כבד על ישראל: בטלו קידום תוכנית הבנייה בין ירושלים למעלה אדומים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012 - ^ 31.0 31.1 חיים לוינסון, ברק רביד, משרד הבינוי הפנה מיליוני שקלים לתכנון בשטח E1, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2015
- ↑ ניר חסון, מחלף חדש בין י-ם למעלה אדומים יאפשר בנייה ב-E1, באתר הארץ, 5 ביוני 2013
- ^ 33.0 33.1 טל שלו, נתניהו: הנחיתי לקדם בנייה בשטח E1 שבין ירושלים למעלה אדומים, באתר וואלה, 25 בפברואר 2020
- ↑ מתנגדים לתכניות לבניית התנחלות ב-E1, באתר שלום עכשיו, 2020-08-05
- ↑ איתמר אייכנר, "מסמר בארון המדינה הפלסטינית": אושרה תוכנית E1 עם 3,400 יחידות דיור, באתר ynet, 20 באוגוסט 2025
- ↑ דניאל אדלסון, ניו יורק, מזכ"ל האו"ם גינה את תוכניות הבנייה ב-E1: "איום קיומי על פתרון שתי המדינות", באתר ynet, 21 באוגוסט 2025
- ↑ איתמר אייכנר, רויטרס, הגינוי מ-21 מדינות ל"מכת המוות" למדינה הפלסטינית - והצעד של בריטניה, באתר ynet, 21 באוגוסט 2025
- ↑ רויטרס, ארה"ב על הבנייה שתמנע רצף טריטוריאלי פלסטיני: "גדה יציבה שומרת על ישראל בטוחה", באתר ynet, 14 באוגוסט 2025
- ^ 39.0 39.1 39.2 על פי פסק דין בג"ץ 2966/95, ניתן לקרוא את ההקדמה לפסק הדין כאן.
- ↑ אורלי נוי, מדיניות ההרס נגד הבדואים באזור E1 לא נגמרת בח'אן אל אחמר, באתר "שיחה מקומית", 10 ביולי 2018
- ↑ ניר חסון, ברק רביד, אירופה מזהירה את ישראל שלא ליצור רצף בין ירושלים למעלה אדומים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2011
אזור E141774398Q3023609