חיים לוינסון

חיים לוינסון

לידה	7 באוגוסט 1984 (גיל: 41)
תקופת פעילות	מ-2000

חיים דב לוינסון (נולד ב־7 באוגוסט 1984) הוא עיתונאי ישראלי אשר הנחה בעבר את תוכנית הטלוויזיה "אופירה ולוינסון" בקשת 12 לצידה של אופירה אסייג. הגיש תוכניות בערוץ הכנסת ובתחנות הרדיו כאן ב ו־103fm והיה הפרשן המדיני של הארץ.

ביוגרפיה

נולד בירושלים ליעקב ובתיה לוינסון, משפחה חרדית חסידית שעלתה בשנת 1981 מארצות הברית. אביו שירת כקצין במשטרת ישראל ולוינסון למד בתלמוד תורה חב"ד בשיכון חב"ד, בתלמוד תורה סנהדרין, בישיבה התיכונית בבאר שבע ובתיכון מל"ד בירושלים.

כשהיה לוינסון בן 16 התנתק מהעולם החרדי ומאורח חייו הדתי והחל לעבוד במקומון הירושלמי כל הזמן, תחילה כשוליה ולאחר מכן ככתב חינוך וככתב מגזין. שירת בצה"ל כטבח והשתחרר לאחר חודשים אחדים. בשנת 2004 עבר לידיעות אחרונות ושימש שם כתב לענייני חרדים. בשנים 2006–2014 למד באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון במדעי החברה והרוח ותואר שני בלימודי דמוקרטיה בין־תחומיים.

בשנת 2008 התחיל לעבוד בעיתון "הארץ" ושימש רכז כתבים, והחל מיולי 2009 שימש כתב המסקר את המתנחלים.

ביוני 2016 מונה לוינסון לכתב הפוליטי במקום יהונתן ליס, וסיים את עבודתו ככתב לענייני התנחלויות.

במרץ 2021 חדל לשמש כתב פוליטי והחל לכתוב את הטור "צייצת מטכ"ל".

בין השנים 2017 ל-2024 כתב טור במוסף הארץ "גלריה".

בינואר 2025 נכנס לתפקיד הפרשן המדיני של העיתון.

בשנות עבודתו בהארץ פרסם כמה תחקירים:

• באוגוסט 2010 חשף כי התיאטרון הקאמרי, תיאטרון הבימה ותיאטרון חיפה יחלו להופיע בהיכל התרבות בעיר אריאל, מה שהוביל לחרם שחקנים על אריאל.
• במרץ 2012 פרסם את סיפורו של עומר אבו ג'ריבאן, שוהה בלתי חוקי מעזה שהושלך בצד הדרך על ידי שני שוטרים והתייבש למוות. השוטרים הורשעו ונידונו ל־21 חודשי מאסר.
• באוקטובר 2014 חשף כי שר הביטחון משה יעלון הורה למנוע מפלסטינים לעלות לאותו אוטובוס עם ישראלים.
• באוגוסט 2015 חשף החלטת ממשלה להעביר סכום מיוחד של 340 מיליון ש"ח, מעבר לתקציבים הרגילים, לפיתוח תשתיות תחבורה ותיירות בהתנחלויות.
• באפריל 2016 פרסם שבליבת הכור הגרעיני בדימונה קיימים 1,537 פגמים, המנוטרים באופן קבע.
• כששימש כתב פוליטי פרסם כי נתניהו פעל למנות את מקורבו לשעבר, ארי הרו, ליו"ר חברת החדשות של ערוץ 10. הוא חשף כיצד הגישה חברת הכנסת נורית קורן הצעת חוק לטובת חברה פרטית בשירות לוביסט של הליכוד.
• במרץ 2024 חשף בהארץ הקלטות בין מי שהיה ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, ובין נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בזמנו, איתן אורנשטיין. ההקלטות מראות לכאורה מערכת יחסים בעייתית בין שני הצדדים בכל הנוגע לוועדת האיתור לתפקיד הנשיא של בית המשפט.

בד בבד עם עבודתו בעיתון הגיש לוינסון בשנים 2015–2016 תוכנית ברדיו גלי ישראל עם יפעת ארליך. מאפריל 2016 הגיש אחת לשבוע עם אראל סג"ל את תוכניתו בגלי צה"ל, ולאחר מעברו של סג"ל לתחנת הרדיו 103fm הוא שידר עימו שם. בינואר 2020 פרש לוינסון מהגשת התוכנית ועבר להגיש את התוכנית דקלוינסון בכאן רשת ב לצד ירון דקל, ומאוחר יותר לצד עקיבא נוביק במקום עמית סגל ששידר לצד דקל קודם לכן. ביוני 2022 חזר לשדר תוכנית אקטואליה יומית עם סג"ל ב־103fm. באפריל 2023 התעמתו השניים עימות מתוקשר בשידור. לוינסון עזב את האולפן באמצע התוכנית, ובתגובה אמר סג"ל שלא יגיש עימו יותר. מאוחר יותר התנצל לוינסון לפני המאזינים על השפה הגסה שבה השתמש בשידור.

לוינסון גם שימש כמחליף זמני של בן כספית בהגשת התוכנית ינון מגל ובן כספית ב־103fm. בתוכנית ששודרה ב־9 באוקטובר 2023, יומיים בלבד לאחר טבח שבעה באוקטובר, התגלע ויכוח אמוציונלי בין מגל ללוינסון, שהגיש איתו את התוכנית. בשיאו קם מגל מהכיסא והעיף ללוינסון את האוזניות. לוינסון יצא מהאולפן, ולאחר שמנכ"ל התחנה הודיע לו כי למוחרת לא ישדר עם מגל פרסם כי הוא מתפטר מהתחנה.

לוינסון שימש חבר פאנל קבוע בתוכניות הטלוויזיה "ערב ערב" בתאגיד כאן ו"חדשות הבוקר" בהנחיית ניב רסקין בקשת 12. בינואר 2023 החל להשתתף באופן קבוע בתוכנית האירוח הסאטירית "מה שתגידו" של כאן 11. באותה שנה הופיע עם קובי אריאלי בתוכנית "MKR המטבח המנצח". בנובמבר 2023 החל להגיש תוכנית לייט־נייט בערוץ 12 עם העיתונאי יאיר שרקי, שלא האריכה ימים. במרץ 2024 עלתה לאוויר באותו ערוץ התוכנית "אופירה ולוינסון", שהחליפה את התוכנית "אופירה וברקוביץ'" לאחר פרישתו של אייל ברקוביץ'. לוינסון מגיש אותה לצד אופירה אסייג.

לצד פעילותו העיתונאית לוינסון מפעיל חשבונות ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר. הוא הופיע תדיר בתוכנית "הצינור" בערוץ 13 בעקבות דברים שפרסם בפייסבוק. לוינסון הרבה לפרסם בטוויטר ציוצים סאטיריים, ובפרט גרסאות סאטיריות של שער "ישראל היום". פעמים רבות תקף ברשתות החברתיות עיתונאים אחרים, כמו ניב רסקין, יעקב ברדוגו, אטילה שומפלבי, טל שניידר, סיון רהב-מאיר, דפנה ליאל, דניאל רוט-אבנרי ואדוה דדון. פעמים אחדות הכניס מידע לא ראוי לערכים בוויקיפדיה העברית ופרסם ציוץ על כך.

לוינסון הוא מבקר חריף של מפעל הפיס, אשר לטענתו מרושש את השכבות החלשות.

ב־9 באפריל 2024 פרסם מאמר שבו קבע "הפסדנו את המלחמה", וייחס את ההפסד להנהגת המדינה ובעיקר לעומד בראשה, בנימין נתניהו.

בשנת 2024 נערכה בדיקה פנימית בעיתון "הארץ" לגבי לוינסון, בעקבות חילופי דברים פומביים ברשתות החברתיות עם גור מגידו, כתב התחקירים של "דה מרקר". מגידו טען כי לוינסון נתפס פעמיים מדליף ל"חבורה של דן גרטלר ומקורביו" מידע מתוך העיתון ושפעם אחת אף הושעה בשל כך מהעיתון, וכן האשים אותו בהדלפת הקלטה של שיחה עם מקור. הבדיקה הפנימית, שנערכה בראשות העיתונאי יוסי קליין, הסתיימה עם מסקנות שכללו בין היתר כי לוינסון קיבל בעבר טובת הנאה מאיש התקשורת והעסקן יוסי אליטוב. "הארץ" לא פרסם את מלוא תוצאות הבדיקה והפרשה הוסתרה מאנשי העיתון. בעקבות הממצאים ננזף לוינסון. לוינסון הכחיש את הטענות נגדו.

בטורי פרשנות וכתבות שפרסם בעיתון "הארץ" הציג לוינסון את קטר כשחקנית מרכזית במזרח התיכון, המשקיעה באסטרטגיה ביטחונית מתוחכמת ובמאמצי תיווך חיוניים לשלום. כמו כן הציג אותה כמתווכת דיפלומטית מקצועית ואפקטיבית במשא ומתן בין ישראל לחמאס. הוא ביקר את התנהלות ישראל כלפי קטר, וטען שפגיעה ביחסים עימה עלולה לסכן את עסקת החטופים והיציבות האזורית. בהתייחס לפרשת קטארגייט טען כי מדובר ב"פארסה" ש"אין מקומה במשפט הפלילי", וכי מדובר ב"פרשה פוליטית מתחילתה ועד סופה, ניצול של היכולת להגיד 'ביטחון המדינה' כדי לזרוק בוץ על יריבים פוליטיים". לוינסון חשף כי הוא מיודד עם ישראל איינהורן, אחד החשודים המרכזיים בפרשה זו ובפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד, הקשורה אליה.

ב-30 באוקטובר 2025 פורסם ב"הארץ" כי לוינסון קיבל לפחות 200 אלף שקל מחברת פרספשן של איינהורן במהלך השנים 2019 עד 2024 אך לא נתן גילוי נאות בפרסומים ואימרות רלוונטיים. לוינסון הודה שעבד עבור איינהורן אך הכחיש כל קשר לפרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר וטען כי קיבל תשלום עבור קמפיינים בבלקן. בעקבות הדברים הופסקה עבודתו של לוינסון בעיתון.

פרשות משפטיות

בנובמבר 2016 פסק בית משפט השלום בירושלים שעל "הארץ" לשלם פיצוי בסך 20,000 ש"ח וכן הוצאות משפט לתושב קריית ארבע, משום שבכתבה מאת לוינסון נטען שהוא שימש סוכן שב"כ. כמו כן חויב העיתון לפרסם תיקון לידיעה.

במאי 2018 נקלע לוינסון למאבק משפטי מול היחצ"ן רני רהב. לוינסון פרסם בטוויטר תמונה של מכונית, לטענתו מכוניתו של רהב, חונה באדום־לבן, וכינה אותו "חזיר חניה". רהב הגיש תביעת לשון הרע על סך 100,000 ש"ח נגדו, ועליה השיב לוינסון בתביעה משלו עקב דברי רהב שהוא מסובך בחובות והיה מעורב באלימות במערכת "הארץ". במאי 2021 פסק בית המשפט כי על רהב לשלם ללוינסון פיצוי שגובהו 27,500 ש"ח בגין דבריו על אודות החובות. מנגד, מאחר שהמכונית המצולמת לא הייתה של רהב ומשום שלוינסון לא בדק את הפרסום, לא עומדת לו הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע. בית המשפט פסק פיצוי לרהב בסך של 17,500 ש"ח ותוספת בגובה 10,000 ש"ח בגין ציוצים אחרים. הפיצויים של שני הצדדים התקזזו זה בזה.

העיתונאי אבנר הופשטיין תבע את לוינסון על שהדהד בטוויטר תחקיר של אתר "פוליטיקלי קוראת" שקבע שהופשטיין הטריד עובדות בגלי צה"ל. בדצמבר 2024 דחה בית המשפט השלום בתל אביב את התביעה וחייב את הופשטיין לשלם ללוינסון הוצאות משפט בסך 14,000 ש"ח.

באוקטובר 2024 הורשע השוטר גל בן איון בתקיפתו של לוינסון לאחר שלוינסון תיעד אותו מכה אוהדי כדורגל באצטדיון טדי.

חיים אישיים

לוינסון נשוי ואב לשניים. מתגורר בשכונת קריית שלום בתל אביב.

לוינסון אוהד של הפועל ירושלים בכדורגל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים לוינסון בוויקישיתוף

• חיים לוינסון, ברשת החברתית פייסבוק
• חיים לוינסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מאמרי חיים לוינסון, באתר "הארץ"
• חיים לוינסון: את מי מעריצים בני הנוער בהתנחלויות, באתר הארץ, 24 בפברואר 2014
• "נפח הסיקור הפוליטי בישראל הוא חולני, ידיעות שפותחות מהדורות לא עוברות רף של מבזק", באתר וואלה‏, 30 במאי 2021
• חיים לוינסון: אם אני עורך, אני לא משדר את מסיבות העיתונאים של נתניהו, הפודקסט של שלומי אלדר, באתר All•in

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חיים לוינסון42120451Q18913533