הרעיון להקמת עיר ממזרח לירושלים על דרך מעלה אדומים, עלה לראשונה בתוכנית אלון, תוכנית מדינית שיזם יגאל אלון בסוף יולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, על פי התוכנית לישראל יסופחובקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שהיו מיושבים בדלילות. אזור ירושלים רבתי, ומסדרון בין ירושלים לבקעת הירדן, לאורך דרך מעלה אדומים. שם העיר שהוצע היה "יריחו עילית", והיא נועדה לחזק את הנוכחות היהודית באזור ירושלים ולאורך ציר הגישה לבקעת הירדן[3][4]. ב-26 במרץ 1972 הסביר אלון בכנסת מה חשיבותה של ההתיישבות באזור מעלה אדומים:
במבואותיה המזרחיים של ירושלים משתרע מרחב מדברי. הדרך היחידה לקיים נוכחות יהודית מרשימה באזור זה הוא באמצעות התיישבות עירונית, אשר תתפרנס בחלקה מתעשייה ושירותים שיפותחו במקום וחלקה מתעסוקה בירושלים. ישוב יהודי איתן, בעל חשיבות אסטרטגית כזאת, יבטיח את ערפה של ירושלים ממזרח וישמש חוליית חיבור עם ישובי חוף ים המלח ומדבר יהודה, וים המלח מזה וישובי בקעת הירדן מזה.
אלון גם הודיע שהקמת העיר, על פי תוכניתו, תמומש בהקדם[5]. בסוף מרץ 1972, ערך יושב ראש ועדת השרים להתיישבות, חבר הכנסת ישראל גלילי, סיור באזור בכדי לבדוק אתרים פוטנציאליים להקמת העיר[6]. באוקטובר 1974 ביצע גוש אמונים "מבצע התנחלות" נרחב, שכלל ניסיונות התנחלות בו זמנית במספר מקומות, תוך מספר ימים: באזור מעלה אדומים[7], בואדי קלט[8], ביריחו[9] ובנבי סאלח[10] ומקומות נוספים. צה"ל פינה תוך זמן קצר את המתנחלים מכל האתרים[11].
הקמת מישור אדומים ו"גרעין מעלה אדומים"
באוקטובר 1974 הודיע ראש עיריית ירושליםטדי קולק, שהעירייה החלה בתכנון אזור לתעשייה כבדה באזור מעלה אדומים[12]. זאת על פי תוכנית שאושרה בספטמבר 1974 בוועדה, בראשות היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר, שפעלה לאיתור שטחים לפיתוח התעשייה בירושלים[13]. ב-24 בנובמבר 1974 החליטה ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותו של יצחק רבין, על הקמת אזור תעשייה. עם זאת הוחלט לא להתיר הקמת שכונת מגורים במקום, אלא רק מבנים למגורי עובדים[14]. בהחלטה תמכו 12 שרים ו-8 התנגדו[15]. ההחלטה גררה ביקורת על ההוצאה הכספית הכרוכה בהכשרת השטח והקמת המבנים, כאשר לא היו שום מפעלים שיועדו לעבור למבנים אלו[16]. וביקורת שההשקעה הכספית הגבוהה היא על חשבון ערי הפיתוח[17][18]. האזור תוכנן כאזור לתעשייה כבדה הדורשת שטחים גדולים ומישוריים. את האחריות לפיתוח האזור קיבלה החברה הכלכלית לירושלים (אז חברה עירונית של עיריית ירושלים)[19], על שטח של 1,600 דונם שהוקצו לה. המקום קיבל את השם "מישור אדומים" ועד סוף 1975 הוכשר שטח של 600 דונם לטובת הקמת המפעלים הראשונים[20].
בספטמבר 1975 אושר ל"גרעין מעלה אדומים" להתיישב סמוך לשטח המתוכנן של אזור התעשייה, בגבעה שנקראת מאז "גבעת המייסדים", כ"מחנה עובדים" אך לא כיישוב קבע. גרעין מעלה אדומים כלל בעיקר קבוצה של משפרי דיור מירושלים שאחר כך הצטרפו אליה גם פעילים של "גוש אמונים"[21]. בדצמבר 1975 הושלמה בנייתם של מספר מבנים טרומיים ביישוב[22], אך שנה לאחר הקמתו עוד לא הוקמו מבני קבע והוא עדיין הוגדר "מחנה עובדים"[23]. באוגוסט 1977 החליטה ממשלת ישראל להקים יישוב עירוני בנקודה המרוחקת כ-4 קילומטר מאזור התעשייה, בגבעות שמעל מישור אדומים[24]. ב-8 אוגוסט 1979 הניח שר השיכון והבינוי דוד לוי את אבן הפינה לעיר החדשה מעלה אדומים[25]. העיר אוכלסה החל מספטמבר 1982[26]. רוב חברי הגרעין עברו בהדרגה למקום היישוב החדש. ב"גבעת המייסדים" נותרה ההתנחלות מישור אדומים, וסביב לה התפתח "פארק תעשיות אדומים", המהווה מאז את אזור התעשייה של מעלה אדומים.
הקמת כפר אדומים ("מעלה אדומים ב'")
עם קבלת ההחלטה על הקמת יישוב עירוני התפצל "גרעין מעלה אדומים" בין הקבוצה של משפרי הדיור שעברה לעיר מעלה אדומים, לקבוצה של פעילי גוש אמונים שדרשה שיוקם להם יישוב קהילתי[27]. ב-20 בדצמבר 1978, החליטה ועדת השרים להתיישבות להיענות לבקשה ולהקים להם יישוב[28], על שטח של 4,600 דונם שהופקעו מתושבי הכפר ענאתא[29]. היישוב הוקם בספטמבר 1979, ב"מבצע התיישבות", כמה ימים לפני שנקבע דיון בבג"ץ בעתירה נגד הפקעת האדמות, בכדי להקדים צו מניעה אפשרי. תחילה נקרא היישוב "מעלה אדומים ב'"[30]. מבצע התיישבות החל ביום שישי 14 בספטמבר 1979, במסגרתו נפרצה דרך למעלה הגבעה, הונח קו מים, הובאו למקום 20 קרוואנים וגנרטור חשמלי. ביום ראשון 16 בספטמבר 1979, נכנסו לגור ביישוב 20 משפחות. שר החקלאות אריאל שרון (שהיה מומנה אז על הקמת התנחלויות ביהודה ושומרון כיושב ראש ועדת השרים להתיישבות) ביקר במקום יחד עם מתתיהו דרובלס יושב ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית[31]. יום אחר כך דחה בג"ץ את העתירה של מוח'תאר הכפר ענאתה, לאחר שדורית ביניש, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי אין כוונה להפקיע 250 דונם שבבעלותו לצורך הקמת היישוב[32]. הקצאת הקרקע ליישוב אושרה בישיבת ממשלה ב-14 באוקטובר 1979, לאחר שפליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה סיפקה חוות דעת שניתן להכריז על רוב האדמות במקום כאדמות מדינה[33].
פיתוח היישוב
זמן קצר לאחר הקמתו שונה שם היישוב מ"מעלה אדומים ב'" ל"כפר אדומים". שנה לאחר הקמתו התגוררו בו כ-50 משפחות[34]. ב-1987 גרו ביישוב 80 משפחות, וכ-450 תושבים[35].
באפריל 1990 הוקם היישוב אלון, על גבעה כ-2 קילומטר ממזרח לכפר אדומים. במקום בו היו קרקעות זמינות שהוכרזו אדמות מדינה. אלון הוגדרה כ"שכונה" של כפר אדומים בכדי להימנע מהצורך לקבל אישור על הקמת התנחלות חדשה[36][37].
בשנת 1992, החלה הקמתה של שכונת "נופי פרת" בצידה המערבי של כפר אדומים.
בשנת 1999 הוקם, כשלושה ק"מ מצפון לכפר אדומים, המאחז "מצפה חגית" ברכס שבצדו השני של נחל פרת. המאחז הוקם על ידי משפחת בן דור מהיישוב אלון. הוא נקרא על שמה של חגית זביצקי בת כפר אדומים, שנרצחה עם חברתה ליאת קסטיאל בנחל פרת ב-1997[38].
בשנת 2003, הוקמה, על גבעה בולטת מחוץ לתחום היישוב בגובה 468 מטר מאחז "גבעה 468". לפי חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים, חלק מאדמה במקום היא בבעלות פלסטינית פרטית. המקום פונה ב-2004 אך אוכלס שוב זמן קצר אחר כך[39][40].
בשנת 2009, עתרו תושבי כפר אדומים, שכונת אלון, שכונת נופי פרת, וכן תנועת רגבים, לבג"ץ בדרישה להרוס ולפנות את המבנים שבנו הבדואים בחאן אל-אחמר, כ-500 מטר מדרום לנופי פרת. סמוך לשטח בו מתוכננת בניית שכונה חדשה[41][42].
גאוגרפיה וסביבה
כפר אדומים נמצא על גדתו הדרומית של וואדי קלט, הוא נחל פרת, כ-15 קילומטרים מצפון מזרח לירושלים. הוא נמצא בספרמדבר יהודה, על רכס שגובהו נע בין 200–450 מטרים מעל פני הים. בנחל פרת, מתחת היישוב אלון, נובע עין פואר, אחד משלושת המעיינות הגדולים בנחל. מתחת כפר אדומים נשפך אל הנחל נחל מכמש, יובלו הגדול ביותר. מדרום ליישוב עובר כביש ירושלים-ים המלח, על תוואי דומה לתוואי הדרך העתיקה שחיברה את יריחו לירושלים. ממזרח ליישוב עובר כביש האורך "דרך אלון" שנקרא כך על שם תוכנית אלון. לצדו נמצא היישוב אלון.
אופי היישוב
מטרתם של מקימי היישוב הייתה להקים קהילה משותפת לדתיים וחילוניים, בשונה מהעיר, בה ישנם לרוב יחסי שכנות בלבד. כבר בשנותיו הראשונות קלט הכפר עולים רבים, שנותרו בו ברובם עד היום. כמו כן גרות ביישוב גם משפחות של בנים ממשיכים.
בכפר בריכת שחייה חצי אולימפית (באורך 25 מטרים) לא-מקורה. ביישוב יש גם מערכת חוגים ענפה המנוהלת על ידי רכז הקהילה והתרבות.
בשנת 1987 הוענק לכפר אדומים פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים, על "קידום ועידוד הסבלנות, הסובלנות, הכבוד וההבנה ההדדיים והשכנות הטובה בחינוך ובמעשה".
חינוך
מתוך אידיאל, ילדי היישוב לומדים בבית ספר משותף - בית הספר הממ"ד הניסויי כפר אדומים. בית הספר משתייך לזרם החינוך ממלכתי דתי - ממ"ד, אך הוא בית ספר מעורב לדתיים וחילונים ומותאם לצרכים של כולם. בבית-הספר לומדים יותר משבע מאות תלמידים בכיתות א'-ח' שבאים ברובם מהיישובים כפר אדומים, אלון ונופי פרת. תלמידי התיכון נוסעים רובם ככולם לירושלים, למעלה אדומים, או לישיבות שונות ברחבי הארץ.
מערכת החינוך בכפר כוללת גם מעון מגיל חודשיים או שלושה וגני ילדים. בסמוך ליישוב נמצא קמפוס המכינה הקדם צבאית של עין פרת - המדרשה למנהיגות חברתית.
בשנת 2014 הוקם תיכון בכפר אדומים הממשיך את דרך בית הספר היסודי ובו לומדים גם חילוניים ודתיים. בשנת 2018 מנה התיכון כ-150 תלמידים ואנשי צוות.
בשנת 1992 הוקם שבט של תנועת הצופים בכפר אדומים וניתן לו השם 'יהודה'. מאז ועד היום שבט יהודה מחנך לערכים ולעבודת כפיים את הנוער מהיישובים נופי פרת, כפר אדומים ואלון. בשבט יהודה יש כ-700 חניכים שמגיעים בכל שלישי ושבת לפעולה שמועברת על ידי צוות ההדרכה המונה כ68 מדריכים ומדריכות. בשבט קיים פרויקט ההתנדבות 'עיגולי השמחה' המנוהל על ידי צוות הפעילים. למרות שבשבט 'יהודה' משתתפים הן חניכים דתיים והן חניכים חילונים השבט משויך לעדת הצופים.
מטרת היישוב הייתה לא רק קיום אורח חיים קהילתיים משותפים של דתיים וחילוניים אלא גם ל"כלל ישראל" (כהגדרת המקימים). לכן ישנם שני בתי כנסת ביישוב, המשמשים לבני עדות המזרח ולמתפללים בנוסח אשכנז. בית הכנסת אינו רק מקום תפילה אלא משמש גם כמקום מפגש.[דרושה הבהרה]
בבתי הכנסת מתקיימת תפילה המשלבת את כל נוסחי התפילה ואת מנהגי כל תפוצות ישראל.[דרושה הבהרה]
תעסוקה
רוב התושבים עובדים בירושלים, ומיעוטם מועסק בתוך הכפר.
ענפי העבודה ביישוב:
חינוך וענפי השירותים השונים: מזכירות, צרכניה, בריכה.
מבנה מלאכות נקיות ובו משרדים ובתי-מלאכה ממפעל צורפות ועד מספרה.
אזור המלאכה הכבדה ובו מפעלים שונים כגון מפעל לשימורי זיתים, מסגרייה, נגריות, יצור תכלת, תחנת דלק ושני מוסכים.
בחקלאות - ביישוב ישנם כרם זיתים, מטע צבר ללא קוצים, משתלה, כלבייה וחוות סוסים.
שכונת הקבע הראשונה - השכונה הראשונה של בתי קבע שנבנתה ביישוב. רוב אוכלוסייתה מבוגרת וכוללת את מקימי היישוב. ממוקמת בצפון-מזרח היישוב. בשכונה נמצא בית הכנסת, ובית הספר.
שכונת ישראלה (או שכונת עמוס) - בשכונה נמצא מגרש ספורט של היישוב, ממוקמת דרומית לשכונת הקבע הראשונה. בשנת 2007, הורחבה השכונה, ונבנו בה עוד כ-5 בתים.
השלוחה הדרומית (או שכונת עלי) - בנויה על השלוחה הדרומית של היישוב, ובה כ-20 בתים.
שכונת בית אחד ( או שכונת מרגלית) - שכונה קטנה בה כ-15 בתים, נמאת בדרום-מזרח היישוב.
שכונת הדיר - השכונה הממוקמת בכניסה ליישוב (מכיוון דרום), ובה כ-30 בתים, ובריכת שחייה. בקרוב ייבנה באזור השכונה, אולם אירועים.
שכונת הקרוואנים - שכונה הממוקמת במערב היישוב, ובה כ-40 קרוואנים. מאוכלסת בעיקר על ידי זוגות צעירים, ומשפחות חדשות ביישוב.
הגבעה המערבית - שכונת הקבע החדשה ביותר והגדולה ביותר ביישוב, ובה כ-100 בתים. נבנתה על ידי חברת אמנה, ובשנת 2006 הופסקה הבנייה בהחלטת היישוב. בסוף 2007, חזרה חברת אמנה לבנות בשכונה את השלב הרביעי בפרויקט. השכונה ממוקמת בצדו המערבי ביותר של היישוב, הקרוב ביותר ליישוב נופי פרת.
השכונה החדשה - שכונה חדשה הנמצאת בבנייה. בשכונה יהיו כ-25 בתים. ממוקמת צפונית לשלוחה הדרומית, ומזרחית לשכונת ישראלה.
שכונת הקרוואנים החדשה - שכונה ובה כ-20 קרוואנים, מחציתם חדשים ומחציתם הועברו משכונת הקרוואנים הישנה, בעקבות עבודות סלילת כביש רחב לגבעה המערבית. השכונה נמצאת בצדו המזרחי ביותר של היישוב, והיא גובלת במדרשת עין פרת.
לרחובות הכפר ניתנו שמות. חלקם קשורים לבעלי החיים והצמחים באזור היישוב, וחלקם קשורים להיסטוריית ואידאולוגית היישוב (לדוגמה, רחוב "עם אחד" מסמל את היות היישוב מעורב לדתיים וחילוניים, ורחוב "דרך פרת" על שם נחל פרת הסמוך).
ראו גם
הגבעה המערבית, הצד המערבי (הרחוק מהמצלמה) הוא הצד הבנוי והצד המזרחי (הקרוב לתמונה) עדיין בבנייה. באופק - נופי פרתמעלה אדומים
ישראל
אתר האינטרנט הרשמי של כפר אדומים
