לכל לראש אבהיר, שעל פי כללי המכלול, הרוצה יכול לשחזר לגירסא יציבה עד להסכמה. אין לי בעיה עם זה.
ולגופו של ענין:
א. כבר מספר פעמים דנו בעבר בהגדרת המושג "יהדות", האם מדובר על מכלול המאפיינים של היהודים (הכוללים גם תרבות והנהגות שיהודים מתבטאים בהם שהם לא הדת היהודית עצמה, אך נובעים ממנה) או על מהותו של עם ישראל. דעתי היא כצד השני, אך לא הושגה הסכמה לדעה זו, כך שנכתב בפתיח:
"יַהֲדוּת היא הזהות הדתית של העם היהודי ומכלול המאפיינים הנובעים מזהות ייחודית זו".
לאחר מכן נוסף שמדובר במונח כפי ש"מקובל בעולם הרחב", ניסוח די מיותר שנועד אך בשביל להבהיר שלא מדובר בדת ישראל.
הניסוח שאני מציע (לפי הצד הראשון, שעל פיה הערך כבר היה כתוב) הוא:
"יַהֲדוּת הוא מונח המתייחס למכלול המאפיינים של היהודים".
בכך מוגדר הערך במילים קצרות. לדעתי מילים אלו ברורות וכלליות יותר מהגדרתו של שיפמן, שכבר נכנס לפרטים.
אדגיש, שדבריו של שיפמן והמשך הפתיח הוויקיפדי נוכחו בערך עוד לפני עריכותיי, כ"הגדרת חוקרים". להבנתי מדובר באותה הגדרה המובאת בפתיח, אלא שהיא מפורטת יותר, ובמילא יש לשלב בין שני סוגי הפתיח; לאידך, אם מדובר בהגדרה השונה מההגדרה שבפתיח – הדבר צריך להיות מובהר בערך.
עם זאת, אני מסכים שיש להבהיר שמקור האפיון הייחודי היהודי הוא בתורה. בטעות לא הדגשתי זאת.
ואכן, מכלול המאפיינים היהודיים (שלא מתייחסים רק להיבט התורני) התפתחו החל מיצי"מ (גם לשון זו הופיעה בערך עוד לפני עריכותיי, ומקורו בוויקיפדיה). אני לא רואה בזאת בעיה.
ב. מלבד משמעות כללית ל"יהדות" כמתייחס למכלול המאפיינם של העם היהודי, יש למונח זה גם משמעות – שונה, אך כלולה במשמעות הראשונה – מצומצמת ("כפרט") יותר: המהות היהודית שהיא היא התורה והמצוות. מהות זו מוגדרת מפני הנוחות כ"דת", למרות שמדובר במהות היהודים הן כפרטים והן כעם, ולא בדת בלבד.
לכל הדעות, ערך זה אמור לעסוק (גם) במשמעות זו, ויתרה מזאת – לפועל רוב הערך עוסק בנושא זה (ובמילא, אין צורך להשתמש בתבנית "פירוש נוסף"); אך כמובן לא מדובר ב"מכלול המאפיינים" אלא אך ורק בהיבט התורני.
ג. יחד עם זאת, לעיתים מתכוונים במילה "יהדות" לדבר שלישי: לעם היהודי. לדוגמא, כשאומרים "יהדות אירופה" מתכוונים בדרך כלל לעם היהודי שהיה באירופה. זהו לא שימוש בעייתי ושונה ממה שכתבתי בסוף הפתיח, המדבר על הגדרת מהות העם היהודי כלאום המנותק מהיהדות. אכן, כפי שכתבתי ל"שמש מרפא", אני לא בטוח שאפשרות זו אמורה להזכר בערך.
ד. לעומת זאת, אני לא מכיר שימוש במילה "יהדות" כמתכוון לתרבות יהודית בלבד. אם יש שימוש כזה – מדובר בהגדרה לא יהודית הטוענת שמהות העם היהודי (כולל מהות התורה והמצוות) הוא – ח"ו – תרבותו, ויש להציגו כמות שהוא: כסילוף. דבר זה לא נעשה לא בניסוח הקודם ולא בניסוח הנוכחי. לעומת זאת, אין בעיה להציג את ה"תרבות היהודית" כחלק ממכלול המאפיינים של העם היהודי, כפי שנעשה בניסוח הנוכחי.
ה. ולבסוף – יהדות כלאום: הבעיה בהגדרה זו היא ההפרדה בין הדת והלאום. ביהדות מושג כזה אינו קיים. לא קיימים "אלמנטים של לאום" מלבד הדת, אלא הדת עצמה היא היא הלאום. לא רק ארץ ישראל ולשון הקודש הם לאומיות היהודי, אלא גם שמירת שבת וכשרות. אם יש להזכיר הגדרה כזו בנפרד מהדת, יש להזכירה כמות שהיא: סילוף.