מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
- יהדות#פתיח
יַהֲדוּת, מהות העם היהודי והיהודים, היא חוקי התורה והשקפותיה, שניתנה ליהודים על ידי השם בעת מעמד הר סיני, בו' או בז' בסיוון ב'תמ"ט, וממנה נובעים זיקתם לארץ ישראל וללשון הקודש.
העם היהודי מונה כיום כ־15.2 מיליון נפש[1], שהם כ־0.2% מאוכלוסיית העולם.
מיסודות היהדות הם מונותאיזם (ייחוד השם), אמונה באמיתות התורה שבכתב והתורה שבעל פה ונצחיותם ובבחירת עם ישראל; עם זאת, היהדות היא גם דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות. מקורות היהדות הם התורה שבכתב, המקרא, והתורה שבעל פה, שנמסרה בעיקר במשנה ובתלמוד. מאז מתן תורה, נמסרת היהדות מדור לדור על ידי חכמי ישראל. היא השפיעה עמוקות על ראשית הנצרות והאסלאם, אולם בניגוד לשתי האחרונות היא אינה דת מיסיונרית.
בקרב היהודים התפתח מכלול מאפיינים תרבותיים הנחשבים כתרבות יהודית, הכוללת כמה שפות ייחודיות (עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית וארמית) שבכל אחת מהן נוצרה ספרות ענפה, וכן מערכות של התנהגויות ומוסכמות חברתיות.
במשך הדורות, פרשו מהיהדות מספר קבוצות המגדירות את מהות העם היהודי ואת עקרונות היהדות בצורה מעוותת; ביניהן חלקים מהציונות, ששאבה השראה מהציפייה היהודית המסורתית למשיח שישיב את העם לארץ ישראל וכן מהלאומיות האירופאית המודרנית, המגדירים את היהדות כלאום במנותק מהמחוייבות לתורה, חוקיה והשקפותיה. מדינת ישראל, אשר קמה על בסיס הרעיון הציוני, נחשבת על ידי התנועה הציונית למדינת הלאום של העם היהודי.
